הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

להלן פסק דין בנושא הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות: פסק דין 1. זוהי תביעה למזונותיהם של ארבעה קטינים (תובעים 2 - 5), שנולדו לתובעת מס' 1 ולנתבע מנישואיהם. 2. פס"ד לענין מזונותיהם של שלושת הילדים הראשונים ניתן ע"י ביה"מ המחוזי בירושלים ביום 01/09/93 משאושר הסכם בין הורי הקטינים, דא עקא, הוא לא הוצא למעשה אל הפועל מאחר שבינתיים חזרו ההורים לחיי שיתוף וניהלו משק בית משותף, עד שבחודש אוקטובר 2000 פרץ משבר נוסף בחייהם שבגינו עזב הנתבע את הבית. תחילה לבית חברו והחל ממרץ 2001 הוא מתגורר בדירה אחרת שבבעלות בני הזוג, שהיתה מושכרת עד אז. 3. את הגשת התובענה מצדיקה האם בהולדת ילד נוסף, בשינויים מהותיים המתייחסים הן לצרכי הקטינים והן להכנסות הנתבע וכן בכך כי בסע' 3 להסכם שאושר ע"י ביה"מ וניתן לו תוקף של פס"ד כאמור, נקבע מפורשות: "האמור לא יחייב את מי מהצדדים בכל תביעה חדשה למזונות שתנבע משינוי נסיבות שמקורן בכך שהילדים גדלו ואינם זקוקים למעון או להשגחה האמורים בגינם משולם סכום של 600 ש"ח לחודש". ממילא (ומשלא נטען אחרת ע"י הנתבע) יש לבדוק התביעה לגופה. 4. צרכי הקטינים פורטו בסע' 5 לכתב התביעה והועמדו ע"ס 7,460 ש"ח לחודש, לבד מדמי טיפול שתובעת האם, הוצאות מדור (תשלומי משכנתא) והוצאות חריגות. לטענת האם הורגלו הקטינים לרמת חיים גבוהה בהתייחס להכנסות האב, ואין לקפחם משעזב הנתבע את הבית. 5. הנתבע טוען כי הסכומים שפורטו בכתב התביעה מוגזמים, כמו גם טענות האשה לענין הכנסותיו. עוד הוא טוען כי בהתייחס להכנסותיה של האשה מן הדין כי אף היא תישא בחלק מהוצאות הקטינים. לענין מזונות הקטינים 6. זכאות הקטינים למזונות, מדור, כסות, רפואה, חינוך ושאר צרכיהם אינה שנויה במחלוקת. המחלוקת בין הצדדים הינה אך בענין גובה הסכום שעל הנתבע לשלם לכיסוי צרכי הקטינים כאמור. 7. בהתייחס לגילם של הקטינים חובתו של הנתבע לשאת במזונותיהם ההכרחיים הינה חובה אבסולוטית. באשר למזונות מדין צדקה - אלו חלים בשווה על כל אחד מההורים באופן יחסי ליכולתו והכנסותיו. 8. כפי שכבר נקבע לא אחת יש לפרש הצרכים ההכרחיים על דרך הצימצום. מדובר בצרכים מינימליים השווים לכל ילד ללא קשר למצבם הכלכלי של הוריו (ר' פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד ל"ו (3) 449, 461), בעוד בקביעת המזונות מדין צדקה יש להתחשב ביכולתו של כל אחד מההורים ורמת הכנסתו. 9. הכנסות האם: אם הקטינים (תובעת מס' 1) עובדת ברשות לניירות ערך ומתלושי השכר שהומצאו על ידה עולה כי הכנסתה הממוצעת נטו לאחר ניכוי תשלומי החובה מגיעה לכדי 8,900 ש"ח לחודש. זאת לבד מזכויות נילוות. כן משולמת לה קיצבת הילדים מהמל"ל בסך של 1,379 ש"ח. 10. הכנסות האב: הנתבע מחזיק ב50%- ממניותיה של החברה "... את ... בניה ופיתוח (98) בע"מ" שבדצמבר 1998 רכשה את כל רכושה הקבוע של חברה קשורה, היא החברה "... את ... בע"מ". עיון בדו"ח רווח והפסד של החברה הקשורה מעלה כי זו סיימה את שנת 1998 ברווח של כ140,000- ש"ח. לטענת הנתבע צברה החברה החדשה חובות; דא עקא, דו"ח סופי המתייחס לשנת 2000 לא הוגש. התובעת שהיתה מעורה בענייני החברה העידה כי "סגירת" החברה האחת והקמת החברה האחרת (ע"י אותם שותפים ובגין אותו סוג פעילות) נעשתה לפי ייעוץ רוה"ח כדי להימנע מתשלום מס גבוה בגין הרווחים שצברה החברה הראשונה. עוד העידה כי הדו"חות הרשמיים של החברה אינם משקפים את מלוא הכנסותיה, שכן הנתבע נוהג לרכוש חשבוניות פיקטיביות וכן לקבל ולמשוך כספים במזומן ולעשות בהם שימוש לצרכיו. לדברי התובעת בהיות השותף האחר ממוצא ערבי מקבלת החברה הרבה עבודות חפירה בכפרים הערביים שתמורתם משולמת במזומן ומחולקת ביניהם: "יש בתי מסחר ש... (הנתבע - ח.ב.) רוכש מהם סחורות בסכום נמוך הרבה יותר ממה שהם מוציאים לו חשבונות... הוא קונה חשבוניות. את הסכום הוא מושך מהחברה והשותפים מתחלקים ביניהם" (עמ' 16 ש' 2-4). לדבריה, מידי חודש מושך הנתבע כ40,000- ש"ח במזומן מתוכם הוא משלם את יתרת שכרם של הפועלים, מעבר לשכר הרשמי, ואת היתרה בסך של כ30,000- ש"ח הוא מחלק עם השותף, כשחלקו של הנתבע שימש את המשפחה להוצאות שוטפות, לרכישת ריהוט, החלפת רכב, החזרת הלוואות שנלקחו לצורך רכישת הדירה השניה שבבעלותם וכיו"ב. 11. אף כי הנתבע כפר בדברי האשה, יש בדבריו שלו תמיכה בגרסתה. הוא אישר כי בתקופה של שנתיים רכשו שתי דירות וכי לצורך רכישת הדירה השניה לווה ממשפחת האשה כספים שהוחזרו על ידו במזומן. כן אישר ששילם במזומן עבור ארונות שרכשו וכי הוא נוהג להוציא כסף מזומן לתשלום לפועלים. יתר על כן - גם מדבריו עולה כי מדובר בחברה מצליחה שמחזיקה, בין היתר, חמשה טרקטורים (האחרון נרכש, לדבריו, ב70,000- דולר), ומבצעת כיום עבודות בהר נוף (בהיקף של 600,000 ש"ח), בארמון הנציב, קרית ארבע, בית אל, מועצות ערביות, עיריה ועוד. 12. אכן הנתבע, כטענתו, מושך מהחברה משכורת בסך של 5,000 ש"ח לחודש, ואולם בהיותו מנהל בחברה לעובדה זו אין כל משמעות, שכן ההחלטה בענין גובה משכורתו נתונה בידיו. (לטענת האשה, בתצהירה, מסדר לעצמו הנתבע תלושי משכורת נמוכים כדי להטעות את ביה"מ ואת רשויות המס). מכל האמור עולה בעליל כי לא הפסדים הביאו לסגירת החברה וכי גם החברה החדשה הינה חברה רווחית מעל ומעבר למשתקף בספריה ולמוצג בפני ביה"מ. בהתייחס לכל אלו יש מקום לקבוע, למצער, כי הכנסתו של הנתבע אינה נופלת מגובה הכנסתה של האשה. 13. דמי טיפול החובה לזון קטין כוללת בתוכה גם את החובה לטפל בו או לשלם את הוצאות הטיפול. את דמי הטיפול זכאית לקבל האם המשמורנית, וזכות זו אינה נגרעת אם זו שוכרת מטפלת ומשלמת לה עבור עבודתה - כך הדבר לענין מעון, צהרון וכיו"ב המשמשים זרועה הארוכה של האם לטיפול בקטין. 14. דמי הטיפול בקטני קטנים חלים על האב לבדו, ומשמגיע הקטין לגיל 6 חלה הוצאה זו על שני ההורים בשווה באופן פרופורציונלי. עוד יש לזכור כי ההורה המשמורן משקיע זמן וכוחות בהשגחה ובטיפול בקטין מעל ומעבר לאלו המושקעים ע"י ההורה האחר וגם על כך זכאי הוא לתמורה במסגרת האיזונים המתחייבים. ואף זאת, מטבע הדברים ההוצאות עבור דמי טיפול משתנות עם הזמן. ככל שמתבגר הילד הולך ופוחת חלקו של מרכיב זה בסכום המזונות. דא עקא, מעשית, לא ניתן לפצל גובה המזונות ולקבוע סכומים נפרדים בגין כל שנה משנות חיי הילד. ממילא על ביה"מ לאזן גם מרכיב זה במסגרת הכללית הנקבעת. 15. בהתייחס לכל האמור אני פוסקת מזונותיהם של הקטינים כדלקמן: א. סך של 4,400 ש"ח לחודש (1,100 ש"ח לכל ילד) החל מיום הגשת התביעה - 01/11/00. ב. סכום המזונות יהיה צמוד למדד הידוע היום ויתעדכן אחת לשלושה חודשים ללא עדכון למפרע. ג. בנוסף ישא הנתבע במחצית ההוצאות החריגות של הקטינים (הכוללות הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ע"י קופ"ח, הוצאות המעון של הקטין ..., הוצאות ריפוי שיניים, שיעורים פרטיים, משקפיים, פסיכולוג, קייטנות, טיולים, חגיגות בר מצוה / בת מצוה וכיו"ב). זאת בתוך 30 יום מיום שיתבקש לכך, בכפוף להמצאת קבלות. ד. הנתבע ישא במחצית הוצאות המשכנתא החלות על הדירה. ה. בהגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או לשירות צבאי (המאוחר מבין השנים) יפחת סכום המזונות ל1/3- עד הגיעו לגיל 21 או עד לתום השירות הצבאי (המאוחר מבין השנים). ו. הסכום שהצטבר מיום הגשת התביעה ובקיזוז הסכומים ששולמו בפועל ישולם ב5- תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01/09/01, בנוסף לדמי המזונות השוטפים. ז. פיגורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד התשלום בפועל. ח. קצבת הילדים שמשלם המל"ל תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות דלעיל. 16. כמו כן, ישלם הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ, מהיום.קטיניםמזונות