הימורים כפייתיים מצד הבעל כעילה לצו הגנה

להלן החלטה בנושא הימורים כפייתיים מצד הבעל כעילה לצו הגנה: החלטה 1. בפני בקשה, מיום 14.6.99, למתן צו הגנה, מכוח סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991(להלן: "החוק"), כנגד המשיב, הבעל. 2. סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע, כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה, כי אותו אדם : "התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו". 3. להלן עיקר טענות המבקשת: א. בני הזוג לא הצליחו אף פעם לתקשר בינהם ובעקבות תלונות סרק במשטרה על תקיפה כביכול של המבקשת כלפי המשיב ובקשות נוספות לצווי הגנה, קבע בית משפט שלום בהמ' 2589/96 והמ' 1347/96 כי המבקשת תשתמש בחדר השינה באופו ייחודי והמשיב ישתמש בסלון לשינה באופן ייחודי. ב. עקב החלטה בית המשפט כאמור, הוחמר המצב בבית וחייה של המבקשת הפכו ל"גיהנום". המשיב הפקיע לצרכיו הבלעדיים את הסלון אשר נמצא בכניסה לדירה ואינו שומר כלל וכלל על הסדר ועל הנקיון; מצב אשר מונע מהמבקשת ומילדיה לארח בני משפחה וחברים בביתם שלהם. ג. כמו כן, המשיב הינו מהמר כפייתי אשר התנער זה מספר שנים מחובותיו הן כבעל והן כאב; המשיב אינו נוקף אצבע כדי לעזור למבקשת ואף חי על חשבונה, שכן אינו עובד; רוב הזמן שרוע המשיב על מיטתו בסלון, לעיתים שיכור ולעיתים מסומם, ועקב חובות שצבר המשיב בגין ניהול עסקי כושל, אילץ את המבקשת להתמודד לבד עם מוציאים לפועל ואם מעקלים למינהם. ד. יתרה מזו, המשיב נכנס לחדרה של המבקשת כאשר אינה בבית, מחטט בחפציה ומעלים את מסמכיה. מצב זה גורם למבקשת להרגיש חסרת הגנה בביתה שלה. המשיב אף מכנה אותה בשמות גנאי ללא הפסקה ועושה פרובקציות על מנת שהמבקשת תאבד עשתונותיה ותתפרץ, ואז מקליט אותה. לאור זאת, חוששת המבקשת לפתוח פיה פן יקליט אותה המשיב ברגעי חולשתה. ה. המשיב אינו מוכן לתת גט למבקשת כבר יותר מ - 5 שנים והמבקשת מוצאת עצמה נלחמת בטחנות רוח. התיסכול המתמשך בשל חוסר המוצא במצבה גורם לה לעוגמת נפש רבה, המשפיעה באופן שלילי על מצבה הרגשי והנפשי. ו. כל האמור לעיל, הביא את המבקשת להיות אישה ממורמרת, פגועה מאוד, ללא שמחת חיים, מדוכאת מתוסכלת וכיוצ"ב. מצב חולני זה, שבו הסדר התקין של ניהול הבית ושל חיי המשפחה מופר, הינו בגדר התעללות נפשית מתמשכת אשר גורם למבקשת סבל לא אנושי. סבל אשר מזכה את המבקשת, לטענתה, במדור שקט ובמנוחה. 4. להלן עיקר טענות המשיב: א. המשיב כופר בהאשמות אותן מטיחה המבקשת נגדו וטוען, כי ההפך הוא הנכון. המבקשת היא זאת בעלת ההתפרצויות הרבות, אשר במהלכן היא מנבלת פיה ומקללת הן את המשיב והן את ילדיה. המשיב הוא זה אשר נוהג באיפוק רב ולא נגרר להתפרצויות המבקשת ואף מגן על הילדים בזמן זעמה והתפרצויותיה כלפיהם. ב. רצונה של המבקשת להתגרש מהמשיב, בשל שנאתה העמוקה כלפיו, אינו מהווה סיבה מספקת להרחקתו של המשיב מהבית, וכל פרשונת אחרת לכך תהווה פגיעה בלתי נסבלת בעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התעללות המבקשת במשיב ובילדיה היא זו אשר מצדיקה את הרחקתה של המבקשת מהבית ולא את הרחקתו של המשיב; המשיב אף הגיש בקשה לצו הרחקה נגדה על פי סעיף 3 (3) האמור (בשא 15916/97). ג. המשיב אף מכחיש מכל וכל את טענת המבקשת בדבר היותו מהמר כפייתי המתעסק בסמים; דבר זה לא הוכח מעולם ולא הובאה שום ראיה לכך. כמו כן, לא הוכח כלל, כי המשיב התעלל התעללות נפשית או רוחנית במבקשת. ד. לאור האמור, ולאור העובדה שלמבקשת אין זכויות עודפות על המשיב בדירה, לא ניתן להרחיק את המשיב מביתו. אם המבקשת לא סובלת את נוכחותו של המשיב בדירה, שהיא תעזוב. 5. לאחר שבחנתי את כל החומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים כדלקמן: א. יש לפרש ראשית כל את סעיף החוק עפ"י המשמעות המילולית הרגילה. במילון העברי המרוכז (אבן שושן) מוגדרת המילה התעללות "התנהגות קשה ואכזרית"; לכן כדי להצליח בעתירה לפי הרישא של סעיף 3(3), יש להוכיח מידה של אכזריות בהתנהגות המשיב, או התנהגות קשה אחרת. ב. אותו דבר חל בפרשנות המילים "ניהול סביר ותקין של חייו" בסיפא של הסעיף. דבר זה צריך להיבחן לאור המציאות של חיי המבקש, וחובה לבחון מה היה או צריך להיות ניהול סביר ותקין של חייו, ובמה המשיב התנהג על מנת שניהול כאמור אינו אפשרי. 6. מאז תיקון החוק שבו, לפיו הוסף סעיף משנה (3) לסעיף 3 לחוק, היתה פסיקה בעיקר בדרגות הראשונות. מונחת בפניי החלטתו של כב' השופט שוחט בתיק תמ"ש 63980/98 בבית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב והמרכז (לא פורסם) שם כותב השופט המלומד (בסעיף 7 ו' להחלטתו): "אשר לעילה זאת בסעיף 3 (3) לחוק, מן הראוי שהשימוש בה יהא מצומצם עוד יותר מהשימוש מהעילות שבסעיף 3 (1), (2) לחוק. מטבע הדברים בעיתות משבר במשפחה ובפרט עם תחילתם של הליכים משפטיים בין בני הזוג, הופכת השהות של בן הזוג בחברת רעהו לבלתי נסבלת. כל אירוע, כל מילה שנזרקת לחלל הבית, כל פסיק, כל פעולה שנעשית על ידי מי מבני הזוג מתפרשת לעיתים בעיניו של בן הזוג האחר כהתנהגות "מאיימת" אשר משבשת את אורחות החיים בבית ואינה מאפשרת ניהול תקין וסביר של חייו. מתוך בחינת החומר שהוצג בשלב ראשוני זה בפני בית המשפט, לא מצטיירת בעיני תמונה של "התעללות נפשית מתמשכת" אם כי ברור שהחיים תחת קורת גג אחת קשים הם לתובעת והייתי אומר גם לנתבע. יתכן בהחלט שהמצב שנוצר מקשה גם על ניהול תקין וסביר של החיים בבית, אך אינני סבור שאוירה טעונת מתח מספיקה מתן צו הגנה תוך שימוש באמצעים מרחיקי הלכת של הרחקת הנתבע מן הבית, כאשר יש בבית שלושה מפלסים." עם כל הכבוד, מסכים אני עם הערות אלו. 7. בהמ 742/98 (תמש 15911/97) נתתי החלטה ביום יד' אדר תשנ"ח 12.03.98, זאת לאחר ששמעתי ראיות, בבקשת המבקשת בפניי לסעד זמני, במסגרת תביעה למדור שלב. בהחלטתי רשמתי: "הבקשה מושתתת על טענות שאפשר לסכמן כך: כי האישה אינה סובלת את הבעל, כי היא מתוסכלת, כי היא במתח נפשי, וכי הדבר משפיע לרעה על הילדים. האשה נשאלה בפניי בחקירה נגדית על הסיבות שבגינן הגישה את הבקשה, חזרה על כך כי אינה סובלת את הבעל ומעוניינת להפרד ממנו. לאחר ששמעתי את הראיות הגעתי למסקנה כי אין בסיס לצוות כמבוקש... יש לציין כי המצב הנוכחי קיים במשך שנים, כלומר, שהבעל לן במיטה זוגית בסלון הדירה והאישה באחד מחדרי השינה, כי יש ארון בסלון, ולא התחדש דבר, אפילו לדברי המבקשת, המצדיק מתן הסעד כמבוקש כסעד ביניים. עוד אוסיף כי עפ"י תיקון מסמך 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991, הוסף סעיף משנה המצדיק מתן צו הרחקה בגין התעללות נפשית מתמשכת או התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי המבקש. לא מצאתי התעללות נפשית וגם לא מצאתי בהתנהגות המשיב, אף לטענת המבקשת, התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי המבקשת, זאת במסגרת שכבר קיימת כאמור כבר שלוש שנים. נראה איפה שדין הבקשה להידחות". יצוין כי מרבית הטענות שאוזכרו בסעיף 3 להחלטה זו היו בפני במרץ 1998. 8. בענייננו, אכן בני הזוג חיים במצוקה רבה. אך המצוקה אינה נובעת כולה מהתנהגותו של המשיב. לאחר ששמעתי את הצדדים וב"כ, הגעתי למסקנה כי המבקשת מצטיירת כאשה עצבנית, אשר אינה שולטת על עצמה. במהלך דיון ההוכחות, כאשר הועלתה הטענה שהיא מדברת לגנותו של האב בנוכחות הילדים, ואמרה: "אני אביא לכם אבא אחר" (עמ' 40 בפרו' מיום יח' אלול תשנ"ט 30.08.99) הושמע באזני קטע מקלטת שהקליט המשיב, ובו שומעים את המבקשת אומרת: "יא בן זבל, תלך יא בן זונה, בן כלב, מחרבן עלי, על האמא שלך, תזהר ממני, תן לי גט, תשחרר אותי, אני אשבור לך... אני ארצח אותך... תזהר ממני... כי אני מסוגלת... את האבא ואת האמא אני ארצח. אני ארדוף אותך בכל מקום שתלך, אעשה לך בושות... גם הבגדים אשרוף באש, תזהר ממני....". בנסיבות כאלה, יש הצדקה מלאה לטענתו של המשיב שהמבקשת מתעללת בו התעללות נפשית מתמשכת והמבקשת אינה מאפשרת לו ניהול סביר ותקין של חייו. 9. בנסיבות אלה, אין לדעתי מקום להעתר לבקשת המבקשת. ציינתי במהלך כל ההליכים בפניי כי שני ההורים, ובפרט הילדים, סובלים מהמצב המתוח בבית; מיניתי עו"ד לייצג את הילדים, שירותי הרווחה היו מעורבים באופן אינטנסיבי ביותר בנסיון למצוא פתרון מגורים נפרד לשני ההורים, עד כה ללא הצלחה. אולם אינני יכול להעתר לבקשה לצו הרחקה כנגד המשיב; אף אם מתקיימת העילה על פי סעיף 3 (3) לחוק, בגלל התנהגותו של המשיב, התנהגותה של המבקשת היא חריפה באותה מידה, ואף חריפה יותר מאשר התנהגותו. וכל אחד מבני הזוג מונע, ובדרכו שלו, ניהול סביר ותיקון של חיי זולתו. לכן הבקשה נדחית. 10. מאחר ושני הצדדים מיוצגים במסגרת חוק הסיוע המשפטי לא אטיל הוצאות משפט על איש מהצדדים. הימוריםצו הגנהצווים