הלכת השיתוף על נכסים בירושה

על פי אותו היגיון, שחזקת שיתוף נכסים אינה חלה לגבי רכוש, שבא לאחד מבני הזוג בירושה, משום שלא נרכש כתוצאה ממאמץ כל שהוא. על השווה שבין שני סוגי נכסים אלה - היינו, הרכוש שמלפני הנישואין והרכוש שבא מכח ירושה וכדומה - לענין סוגיה זו של שיתוף נכסים בין בני זוג, נימצא למדים גם מהוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973-, שלפיו נכסים, שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, אינם בכלל נכסי הזוג, המתחלקים שווה בשווה ביניהם עם פקיעת הנישואין [סעיף 5(א)(1)]. להלן פסק דין בנושא הלכת השיתוף על נכסים בירושה: פסק דין 1. בתאריך 2.7.97 הגישה התובעת נגד בעלה-הנתבע, תביעת פינוי ובה עתרה כי בית המשפט יחייב את הנתבע לפנות את כל הדיירים המתגוררים עמו בדירה השייכת לשני הצדדים והמצויה בחיפה. כן עתרה התובעת כי בית המשפט יאסור על הנתבע להשכיר את הדירה הנ"ל או ליתן בה זכות שימוש. 2. יחד עם התביעה הוגשה בקשה לסעד זמני (המרצה 2395/97) ובה ניתנה החלטה ביום 10.11.97 (לאחר החלטות ביניים קודמות). כתב ההגנה הוגש ביום 8.12.97. 3. במהלך קדם המשפט התברר כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי שתי דירות נוספות (כפי שיפורט להלן). לאחר מספר נסיונות, למנות שמאי מקרקעין מוסכם, מונה השמאי יצחק סיון כמומחה מטעם בית המשפט ומסר חוות דעת נושאת תאריך 24.5.99. 4. בחוות הדעת הוערכו הדירות כדלקמן: א. הדירה ברח' …, חיפה, חלקה … בגוש… ב. הדירה בככר …,חיפה, חלקה… בגוש… ג. הדירה בשד' …, חיפה, חלקה… בגוש… 5. בתום קדם המשפט הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו ויתרו על השמעת עדים והגישו סיכומי טענות בצירוף מסמכים, תוך ציון כי לגבי שתי דירות אין מחלוקת כי הן משותפות ואילו לגבי הדירה השלישית קיימת מחלוקת כזו. 6. תמצית טענות התובעת: א. הצדדים נישאו בחו"ל בשנת 1960 ועלו לישראל בחודש ינואר 1973. ב. דירה א' נרכשה על ידי שניהם מחברת "עמידר" בתאריך 30.5.76 ולכל צד מחצית הזכויות בה. ג. דירה ב' הגיעה אל התובעת בירושה מאחותה המנוחה, ב1983-. ד. דירה ג' נרכשה בשנת 1984, כאשר רוב הכסף הגיע מכספים שירשה התובעת מאחותה הנ"ל ומכספים שקיבלה התובעת מאחותה עוד בחייה. התובעת מבקשת לקבוע כי 90% מן הזכויות באותה דירה צריכות להיות שלה. ה. התובעת עזבה את הדירה ב1984- עקב אלימות והתנהגות לא הולמת של הנתבע, והיא מתגוררת בדירה שכורה. ו. בין המסמכים שצרפה התובעת לסיכומיה מצוי הסכם בין הצדדים מיום 8.4.94 שהוא הסכם פירוד ובו מוזכרות דירה א' ודירה ג' בלבד. ז. התובעת מבקשת למנות את עורכי הדין ככונסי נכסים לצורך מכירת דירה ג' ודירה א' וחלוקת התמורה בין הצדדים בהתאם לשעור זכויותיהם בדירות, תוך עריכת ליסיטציה בין הצדדים קודם למכירה לצד שלישי. 7. תמצית טענות הנתבע: א. הצדדים נשואים כ40- שנה ובמהלך נישואיהם צברו את שלושת נכסי המקרקעין. ב. לגבי שתי דירות אין מחלוקת כי הן משותפות ואילו לגבי הדירה השלישית טוען הנתבע כי לאור הלכת השיתוף בנכסים הוא בעלים של 50% מן הזכויות גם בדירה זו. ג. לחלופין עקב השקעות שהשקיע בשיפוץ וסיוד של הדירה, זכאי הנתבע להחשב כבעל 40% מן הזכויות. ד. טענת התובעת לבעלות על 90% מן הדירה [השלישית] היא טענה חדשה המהווה "שינוי חזית". ה. הנתבע מסכים כי עורכי הדין ישמשו ככונסי נכסים. 8. לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי בכל המסמכים הגעתי אל המסקנות הבאות: א. אין מחלוקת כי דירה א' שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים ושוויה בהתאם להערכת השמאי סיון הוא 70,000.- דולר. ב. באשר לדירה ג', צודק הנתבע בטענתו כי משנרכשה הדירה על ידי שני בני הזוג ונרשמה בלשכת רישום המקרקעין ע"ש שניהם בחלקים שווים, לא יבוא כעת בית המשפט ויבדוק את מקורות המימון. ענין חזקת השיתוף עולה כאשר הנכס רשום ע"ש אחד מבני הזוג ויש לזולתו טענות לזכויות קנייניות. לפיכך אני פטור מלדון בטענה החלופית של הנתבע בדבר השקעות בדירה. שוויה של הדירה בהתאם להערכת השמאי סיון הוא 175,000.- דולר. ג. באשר לדירה ב', הצדק עם התובעת. דירה זו, הרשומה על שם התובעת בלבד מכח ירושת אחותה המנוחה אינה יכולה להכלל בזכויות המשותפות של הצדדים. הזכויות בה שייכות לתובעת בלבד. בענין זה ר': ע"א 630/79 ליברמן נ' עמנואל, פ"ד לה(4), 359, 370. נפסק מפי כב' השופט מ. אלון כדלקמן: "על פי אותו היגיון, שחזקת שיתוף נכסים אינה חלה לגבי רכוש, שבא לאחד מבני הזוג בירושה, משום שלא נרכש כתוצאה ממאמץ כל שהוא. על השווה שבין שני סוגי נכסים אלה - היינו, הרכוש שמלפני הנישואין והרכוש שבא מכח ירושה וכדומה - לענין סוגיה זו של שיתוף נכסים בין בני זוג, נימצא למדים גם מהוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973-, שלפיו נכסים, שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, אינם בכלל נכסי הזוג, המתחלקים שווה בשווה ביניהם עם פקיעת הנישואין [סעיף 5(א)(1)]". לכן אין להביא דירה זו בחשבון פירוק השיתוף בין הצדדים ושוויה של הדירה אינו משנה, למרות שהיא כלולה בחוות דעתו של השמאי סיון. 9. אני דוחה את תביעת הפינוי, שנזנחה, ומורה על פירוק השיתוף בין הצדדים בדירה א' ובדירה ג'. אני ממנה, בהסכמה, את עורכי הדין אריה לוין ודוד ברקוביץ, יחד, ככונסי נכסים לצורך עריכת ליסיטציה בין הצדדים או מכירת הדירות או אחת מהן לצד ג' תוך ביצוע תשלומי איזון, אם יהיה צורך בכך. כונסי הנכסים פטורים ממתן ערובה ויפנו לבית המשפט בבקשות לקבלת הוראות או לאישור מכירה, בהתאם לסעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה. 10. אני מורה לנתבע להעביר לשמאי ח' ביאנקו לאלתר סך 662.- ש"ח, שהוא נותר חייב. 11. אין צו להוצאות משפט. ירושההלכת השיתוףהלכות משפטיות