העברת דיון בבית משפט לענייני משפחה

להלן החלטה בנושא העברת דיון בבית משפט לענייני משפחה: החלטה בש"א 50378/01 תמ"ש 26794/97 1 א. בפני בקשה בבשא 50378/01 שאתן הסכמתי, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, להעברת הדיון בתובענות בין הצדדים למקום שיפוט אחר. בין המבקש מס' 1 למשיבים מתנהלים הליכים רבים מסוגים שונים, כולם נובעים מקשרי הנשואין והמשפחה בין המבקש מס' 1 למשיבה מס' 1. ההליכים החלו בשנת 1997, שמעתי הוכחות חלקיים בחלק מהתיקים, ובתיקים האחרים קיימתי כבר קדמי משפט. ב. הבקשה היא "מאחר והדיון בכל התובענות שבין המבקש למשיבה כבר החל, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן הסכמתו להעברת הדיון בכל התובענות שבין המבקש למשיבה לבית משפט לענייני משפחה בכל מקום אחר". ג. הנימוק העיקרי לבקשה הוא שהחלה המשיבה מס' 1, התובעת בחלק מהתיקים, לעבוד כמתמחה אצל כב' השופט אביטל חן, בבית משפט לתעבורה בירושלים. נטען כי מאחר ובית המשפט לענייני משפחה ובית משפט לתעבורה שוכנים באותו מבנה, כאשר יש כניסה ופרוזדור ומזנון משותפים לשני בתי המשפט, ולשכתו ואולמו של השופט חן קרובים למזכירות בית משפט לענייני משפחה, ויש יחסים חבריים בין המתמחים בבית משפט זה והמתמחים בבית משפט לתעבורה, יש מקום להעביר את ההליך למקום אחר . 2. שני הצדדים הציגו בפני פסיקה בנושא פרשנות סעיף 78, וכן קודמו, סעיף 36 לחוק בתי המשפט התשי"ז 1957, והגעתי למסקנה שאין כל מקום להסכים לבקשה. 3. אציין מיד כי אנשי מזכירות בית משפט לענייני משפחה והמתמחים שלי, וטרום המתמחה, הוזהרו שלא לשוחח עם המשיבה בכל עניין הנוגע לתיקים המתנהלים בפני, זאת מיד כאשר הודע לי כי המשיבה נתקבלה להתמחות אצל השופט חן. 4. אולם מעבר לכך, אין בפסיקה שהובאה על ידי המבקש כדי להצביע על הכרח להעביר את ההליך. בדב"ע 92-13/98 חטיבי נ' חברת גומא, תקדין ארצי 98 (2), נשיא בית הדין הארצי לעבודה החליט שהדיון בתביעת מי שהיתה קלדנית בבית הדין עצמו יתקיים בפני מוטב שחבריו לא היו בקשרי עבודה עם התובעת. בפסק דין מנחה בנושא, בשא 265/78 אטינגר נ' בהלול פד"י לב (3) 454, קבע הנשיא זוסמן כי יש להעביר את ההליך, זאת כאשר אחד הצדדים שימשה כמזכירה ראשית של בית משפט שלום בטבריה ובמסגרת זאת שלטה על כל החומר בתיק. בבשא 5612/90 אנג'ל נגד בודסקי מה (2) 240, אכן קבע הנשיא שמגר כי יש מקרים בהם שלמען "מניעת לזות שפתיים והקפדה על מראית פני הצדק" יש להעביר את ההליך למקום אחר. אולם בין דברים כלליים אלה, לבין העניין שבפני הדרך ארוכה עד מאד. 5. בבש"א 572/01, שהיא בקשת מבקשת מס' 2 לבית משפט העליון להעברת ההליך נגדה, התייחס כב' המשנה לנשיא, כב' השופט ש. לווין, לטענות המבקש מס' 1, שאומצו על ידי המבקשת מס' 2 בבקשתה בפני; וכך נאמר: "זוהי בקשה להעברת מקום הדיון בתמש 26798/97 מבית משפט לענייני משפחה בירושלים לכל בית משפט לענייני משפחה במקום אחר. בבקשה נטען כי האם החלה לעבוד כמתמחה בבית משפט לתעבורה בירושלים המצוי באותו המבנה שבו מצוי בית המשפט לענייני משפחה. שני בתי המשפט, כך נטען, חולקים כניסה משותפת, חניון משותף, ספריה, מכונות צילום וכיו"ב. טוענת המבקשת כי עבודתה של האם מקנה לה נגישות לתיקי בתי המשפט ומעלה חשש כי היא תנצל זאת לרעה. עוד עולה מטענת המבקשת כי עבודתה של האם בסמיכות למערכת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עלולה לפגוע במראית פני הצדק. המשיבים מתנגדים להעברת הדיון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבית משפט אחר. לטענתם, חששה של המבקשת מפני פגיעה במראית פני הצדק אינו מבוסס ואף אינו מהווה טעם המצדיק את העברת מקום הדיון. כמו כן מציינים המשיבים את החשיבות הרבה שבקיום הליכים בין בני משפחה, הנובעים מסכסוך משפחתי, תחת קורת גג של בית המשפט אחד ולבסוף טוענים כי גם מפאת עקרונות של יעילות הדיון אין להיעתר לבקשה. דין הבקשה להידחות. טענותיה של המבקשת אינן מבססות בקשה להעברת הדיון אך משום שאם המשיבים משמשת כמתמחה בבית משפט גובל. זאת ועוד נראה לי כי המשיבים צודקים בטענתם כי הפרדת הליכים שעניינם סכסוך משפחתי ופיזורם בןי בתי משפט שונים עלולה לפגוע, באופן מיוחד, בעקרון המנחה של בירור הסכסוך המשפחתי בפני בית משפט אחר, ובטענותיה לא הראתה המבקשת הצדקה מספקת להפרדת ההליכים כאמור" . 6. בהמשך הבקשה ישנה התייחסות להחלטות שניתנו בבית משפט זה; אין לה כל מקום בבקשה להעביר את ההליך; נקבע באופן מפורש כי פניה על פי סעיף 78 אינה תחליף לבקשה לפסלות שופט (ראה בשפ 6597/99 בן יקיר נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, וכן אסיף נ' החברה להגנת הטבע ואחרים, בשא 900/00 תקדין עליון 2000 (1) 478). 7. יש לציין כי העברת הדיון גם סותרת את אחת העקרונות היסוד של בית משפט לענייני משפחה ; על פי סעי 6 לבית משפט לענייני משפחה התשנ"ה 1995 : "הוגשו תובענות בענייני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, ידונו התובענות יחדיו בבית משפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית משפט לעניניי משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו". על פי תקנה 258 ד' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 "א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג והורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה". משמעות הדבר: "משפחה אחת שופט אחד", ועקרון זה הוכיח את עצמו בהוספת יעילות, מהירות, ואחידות בכל ההליכים בענייני משפחה. 8. לאור זאת, דין הבקשה בבשא 50378/01 להדחות. 9. המבקש ישלם הוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח בצרוף מע"מ כאשר הסכום ישא ריבית והצמדה החל מהיום ועד לתשלום בפועל. בשא 50398/01 תמש 26798/97 10. בפני בקשה למתן "הסכמה (אם נדרשת) לבקשה לשינוי מקום שיפוט על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984". המבקשת מס' 2 היא נתבעת בהליך שהובא על ידי המשיבים למזונותיהם. ברקע להליך זה הליכים רבים בין המשיבים בהליך זה נגד פלוני, המבקש מס' 1 אביהם של המשיבים 2,3,4, בעלה לשעבר של אמם, ובנה של המבקשת מס' 2. בין היתר תביעת המזונות של הקטינים (תמש 26794/97), הגיעה לשלב מתקדם של הוכחות. 11. התביעה שהוגשה נגד המבקשת מס' 2 בתמש 26798/97 היא על פי חוק לתיקון בני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959, ונטען בין היתר כי המבקש מס' 1 אינו משלם את המזונות הזמניים שנפסקו נגדו, וכי המבקשת מס' 2, סבתם של המשיבים, חייבת לשלם חלק ממזונותיהם. 12. א. המילים "אם נדרשת" בכותרת לבקשה מתייחסת לדרישה שבסעיף 78 שבסיפא: "ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו". הוגשו כתבי טענות בהליך זה, והיו הליכי ביניים בעניין עיקול ובקשה לביטול עיקול (בש"א 55264/00, 54757/00) וכן המזונות זמניים (בש"א 54897/00). אולם טרם התקיים קדם משפט. נראה שיש לקבוע כי "תחילת הדיון" היא קדם המשפט, זאת לפי תקנה 8 (ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (אגרות) התשנ"ו 1995. לכן, נראה שלא נחוצה הסכמתי, ככל שמדובר בתמש 26798/01. ב. בינתיים, התקיים הליך בבית המשפט העליון (בש"א 572/01) וביום כא' שבט תשס"א 14/2/01 דחה המשנה נשיא בית המשפט, כב' השופט ש. לוין את בקשת המבקשת להעביר את הדיון. אציין כי מתוך ההחלטה נראה כי המבקשת מס' 1 לא העלתה טענה שנחוצה הסכמתי; ולכן מסתבר כי הבקשה בפני היתה מיותרת. 13. התוצאה היא: א. בבש"א 50378/01, אינני מסכים להעברת הדיון; המבקש מס' 1 ישלם למשיבים הוצאות כאמור בסעיף 9 לעיל. ב. אקיים קדם משפט בתמש 26798/97, ואדון בבקשות הקשורות להליך זה, ביום י' ניסן תשס"א 3/4/01 שעה 14:00. ג. בבש"א 50398/01, לא היה צורך לבקש בהסכמתי; הבקשה היתה מיותרת; לכן תשלם מבקשת מס' 2 למשיבים הוצאות על סך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ כאשר סכום זה ישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. דיוןהעברת דיוןבית המשפט לענייני משפחה