כספים ממכירת דירה לאחר גירושין

להלן פסק דין בנושא כספים ממכירת דירה לאחר גירושין: פסק דין 1. הצדדים בתביעה שבפני היו נשואים זל"ז וכיום הינם גרושים. 2. התביעה הינה תביעה כספית ע"ס 63,286 ש"ח. 3. ביום 14.7.97 ניתן בביה"ד הרבני תוקף של פס"ד להסכם הגירושין, אשר בסעיף 5 לו נאמר: - "פרט לאמור בהסכם זה אין לצדדים כל דרישות ו/או תביעות זה כלפי זה, ועל מנת להסיר כל ספק מובהר בזה, שביום הגט ובכפוף לביצועו תוותר האשה על מזונותיה ועל כתובתה, אם אלה מגיעים לה. (והוסף בכתב יד) למעט נושאי כספי הדירה שנמכרה יוכל כל צד להגיש תביעה לאחר הגט". ואכן, התביעה שבפני עניינה אותם כספי מכירת הדירה, שהיתה שייכת לשני הצדדים, ונמכרה ביום 8.4.91 תמורת 80,000 דולר. 4. טענות התובע א. לטענת התובע, חלק מתמורת הדירה שנמכרה הופקד בתוכנית חיסכון ע"ש הנתבעת. התוכנית היתה אמורה להסתיים ביום 31.5.94, במועד זה שווי התוכנית לפדיון היה בסך 68,974 ש"ח. ב. הכספים הופקדו בח-ן הנתבעת מאחר וכך נהגו הצדדים באותה עת, כאשר היחסים ביניהם היו תקינים. ג. משהגיע מועד פירעון התוכנית היו כבר הצדדים מסוכסכים, והנתבעת סירבה להעביר לתובע את חלקו בתמורת הדירה, ואף סירבה לתת לו מידע כלשהו על גורלם של כספים אלו. ד. התובע, במסגרת הסכם הגירושין, שמר על זכותו להגיש תביעה בגין כספים אלו, בעוד שלגבי יתר הסוגיות הוסכם כי הצדדים מוותרים על כל תביעה נוספת. ה. התובע עותר לחייב את הנתבעת במחצית שווי הכספים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. 5. טענות הנתבעת א. התביעה מתייחסת לכספים שמקורם באפריל 91', והסכם גירושין מיולי 97', הנתבע זנח טענותיו בגין כספים אלה. ב. יחסי הצדדים היו מעורערים עוד משנת 88', ולא היה שיתוף בין הצדדים. ג. עוד בשנת 88' הציע התובע כי הדירה תוותר לנתבעת, וכתוצאה מהבנה זו שולמה המשכנתא ע"י הנתבעת. ד. התובע יודע כי הכספים בחשבון אינם שייכים לו, וזאת משום שהיתה הפרדה רכושית בין הצדדים, ולמעשה התובע לא פרנס את האישה והילדים והיה מסובך בחובות. ה. ביום 20.9.92 שלח אביה של הנתבעת מכתב דרישה - המופנה אליה - להחזרת ההלוואות שנתן לנתבעת ולמשפחתה. בתגובה העבירה הנתבעת לאביה את כל סכומי החוב בסך 64,000 ש"ח. ו. העברת הכספים לחשבונה של הנתבעת נעשה בכוונה, עמ"נ להקנות כספים אלה לנתבעת בלבד ולכסות חובות שיצר הנתבע, ומשום שהדירה אמורה היתה להיות של הנתבעת בלבד. 6. עול ההוכחה טענת הנתבע - הינה מסוג "הודאה והדחה". דהיינו, הנתבעת מודה כי הכספים מקורם בדירה המשותפת. ואולם, לטענתה - הוסכם, מסיבות שונות, כי הנתבע יוותר על חלקו בתמורת הדירה ויעבירה לנתבעת. בנסיבות שכאלה, נטל ההוכחה "מתהפך" ועובר לנתבעת. ראה לעניין זה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, סעיף 257. כלומר - על הנתבעת להוכיח טענתה, כי התובע ויתר על חלוקת הכספים ו/או העביר אותם לנתבעת במתנה ו/או העבירם עמ"נ לכסות חובות. 7. א. האם רשאית הנתבעת לעורר טענות שהוכרעו בהסכם שניתן לו תוקף של פסק דין? נראה, כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית, וכי על כל המוסכמות שאושרו בפס"ד חל השתק פלוגתא. בסעיף 5 להסכם הגירושין, נקבע כי פרט להתחייבות הצדדים לפי ההסכם, בפרט לכספי הדירה, אין לצדדים כל דרישות ו/או תביעות זמ"ז. כאמור, אני מקבלת לעניין זה את טענת התובע בסיכומיו לפיה ביחס לכל המחלוקות הכספיות בין בנה"ז (פרט לאלו שנותרו "פתוחות") חל השתק פלוגתא, משניתן תוקף של פס"ד להסכם. ע"א 303/79 פד"י לה(1) 92, 98 ליד האות ד'. פנינה זלצמן, מעשה בי"ד בהליך אזרחי, מהדורה תשנ"א, עמ' 331. ב. טענת הנתבעת כי התובע זנח את תביעתו - אף היא דינה להדחות. כקבוע בחוק - תחום ההתיישנות הינו 7 שנים מיום הגירושין (סעיפים 13, 5(1) לחוק התיישנות תשי"ח - 1958), ואין מקום לטענה כי התובע השהה את תביעתו. דיני שיהוי חלים על דיני היושר (סעד מן הצדק) ולא על סעד מן הדין (בעניינינו, דיני החוזים). כאמור, התביעה הוגשה בתחום הזמן שטרם התיישנות, וע"כ נדחית טענה זו. ג. טענת הנתבעת, כי יחסי הצדדים היו מעורערים עוד משנת 88', ולא היה שיתוף בין הצדדים, כמו גם טענתה כי העברת הכספים נעשתה לחשבונה עמ"נ להקנות לה כספים אלה ולפרוע חובות, נסתרה על ידה עצמה בחקירתה הנגדית. ר' עמ' 16 לפרוטוקול מיום 26.9.00, חקירה נגדית של הנתבעת: - "ש. את הדירה מכרתם יחד? ת. וודאי. היינו צריכים להחזיר משכנתא. מכרנו את הדירה בהסכמה, והתובע לא היה בארץ אז. אך הוא הסכים. ש. סעיף 8 לתצהירך - הוא ניהל חשבונות בנק נפרדים - אם כן למה הייתם צריכים להפקיד את הכסף של הדירה רק בחשבונך? ת. שחשבון הבנק שלו (שלא עבד מיוני 90 ועד 91) החשבון לא היה פעיל, ולא היתה לו הכנסה למעט ביטוח לאומי. חשבון הבנק שלו לא היה פעיל. כל ההכנסות וההוצאות של הבית נכנסו לחשבון בנק שלי בהסכמת שנינו. לא היה ויכוח שהבית נשאר לי ולילדים עם החובה להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתא. כל ההכנסות היו לחשבון שלי, וגם כל ההוצאות. לא היתה דרישה לקבל את הכסף הזה. ש. זה כתב ידך? ת. נכון. ש. מתי נערך המסמך? ת. בשנים 93-94. ש. פה רשום שמתוך כספי הבית כל אחד יקבל 30,000 ש"ח ת. נכון. (מוצג ת2/) זה היה אחד מההצעות שעשינו, ולא התנגדתי לזכויות של שנינו. ורשום שם הרבה דברים ולא רק הסכום הזה". ובעמ' 19 לפרוטוקול: - "ש. מה הבנת מהתוספת להסכם שכל אחד מכם יוכל להגיש תביעה בקשר לדירה? ת. יש לכל אחד מאתנו זכות לתבוע את כספי הדירה לא חשבתי שיהיה על מה לדבר שאמר שבתנאי שאני מוותרת לו על המזונות הוא לא יתבע אותי". כלומר - הנתבעת מודה למעשה - בטענות התובע, לפיהן מאחר והחשבון שלו לא היה פעיל (או מעוקל) "עברו" כל הכספים דרך חשבונה של הנתבעת, ואולם ידוע היה לשניהם, כי בכל השנים שחלפו - התובע לא ויתר מעולם על כספים אלה, גם לא כנגד ויתור על מזונות הילדים, והסוגיה נותרה "פתוחה". כך גם נדחית כל טענה על ויתור במסגרת שלב המו"מ בין הצדדים, המחייב הוא רק ההסכם, אשר קיבל תוקף של פס"ד. ד. הטענה כי היחסים בין הצדדים היו מעורערים, וכי לא היה שיתוף ביניהם - נדחית. הצדדים נישאו לאחר שנת 74', חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג ולא הלכת חזקת השיתוף. מכל מקום, כמצוטט לעיל, הנתבעת מודה כי המדובר בכספים משותפים. ה. כך גם, הטענה כי התובע לא פרנס את המשפחה, ולא שילם מזונות, אף היא אינה רלוונטית. עניין המזונות הוכרע במסגרת הסכם גירושין, וקודם לכן בבית המשפט המחוזי ובביהמ"ש העליון, ואינו קשור לרכוש המשותף. ו. החוב לאבי הנתבעת - כאמור, לטענת הנתבעת, הכספים הועברו לפרעון חובות בנה"ז לאביה, ועל יסוד מכתב דרישה שקיבלה הנתבעת מאביה. דין הטענה להידחות. לנתבעת אין כל זכות לשלם על דעת עצמה חובות לצד ג' השייכים לתובע. התובע כלל לא נתבע, לדבריו הוא כופר בכל חוב לאבי הנתבעת, וטוען כי אם ניתנו לבנה"ז כספים - הרי שהם הוענקו במתנה (פרוטוקול עמ' 12 שורות 11-12). עם כל הכבוד, באם לאבי הנתבעת דרישות כלפי התובע, היה עליו להגיש תביעה כנגדו, ולבקש לעקל את הכספים המצויים בידי בתו. ואולם, אין הוא רשאי לעשות "קיצורי דרך" או דין עצמי. הטענה נדחית מכל וכל. 8. סוף דבר נדחות כל טענות הנתבעת, ויש לקבל את התובענה במלואה. 9. פסיקתא הנתבעת תשלם לתובע סך 63,286 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (22.8.99) ועד התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,300 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפעול.מכירת דירהגירושיןמקרקעין