להלן החלטה בנושא מומחה לכתב יד צוואה: החלטה 1. שני עניינים דורשים הכרעה בבקשה שבפני: א. מתן היתר למבקשת (המתנגדת לקיום הצוואה) להגשת חוות דעת של מומחה לכתב יד. ב. מתן היתר להגשת קלטת אודיו המתעדת שיחה בין אבי המבקשת לאחותה של המשיבה 1, הגב' ליס דליה, ולחזור ולהעיד אותה לשם הגשת הקלטת כראיה. חוות הדעת מומחה בית משפט למשפחה 2. א. ביהמ"ש לענייני משפחה כ'בימ"ש מקצועי' ,כלשונו של כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" תשס"א- 2001, עמ' 587, נזקק לא אחת לעזרתם של מומחים לשם מתן פתרונות לסכסוכים המובאים להכרעתו. ב. תקנה 258י"ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה אכן את ביהמ"ש לענייני משפחה למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לענייני משפחה, אף שלא בהסכמת בעלי הדין. ג. ס' 8(ג) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ה- 1965 קובע, כי אם מונה מומחה (או יועץ) מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית משפט. ד. ומה אם ביהמ"ש לא מינה מומחה מטעמו, בין אם משום שלא נקט יוזמה משלו לעשות כן ובין אם דחה פנייה של מי מהצדדים אליו למנות מומחה? את התשובה לשאלה זו מוצאים אנו בתקנה 258יב(ז) לתקנות. תקנה זו קובעת, כי בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. ללמדך, בעל דין, בבימ"ש לענייני משפחה, אינו רשאי לפעול בהתאם לתקנה 127 לתקנות ולהגיש במצורף לכתב טענותיו חוות בענין שברפואה ו/או לפעול בהתאם לתקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט"ו- 1954 ותקנה 129 לתקנות ולהגיש חוות דעת בענין שבמומחיות מטעמו, על פי הטכניקה המפורטת שם, אלא אם פנה לביהמ"ש וביקש ממנו 'לבחון' את האפשרות למנות מומחה מטעמו. מסקנה זו נלמדת גם מתקנה 258ב(ב) לתקנות הקובעת, כי הגדרות והוראות אחרות שתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, לרבות אלה בפרק י"א לתקנות, העוסקות במינוי מומחים, לא תחולנה על תובענות בענייני משפחה אם הן עומדות בסתירה לחלק התקנות הנוגעות לסדר הדין בבימ"ש למשפחה, ביניהן כמובן תקנה 258 י"ב. נעתר ביהמ"ש לפניה זו ומינה מומחה מטעמו לא יהא רשאי בעה"ד להביא חוו"ד מומחה נוסף מטעמו אלא באישור בימ"ש. דחה ביהמ"ש את הפניה נסללה הדרך בפני בעל הדין לפעול להגשת חוות דעת משלו על פי הטכניקה המפורטת בתקנות סדרי הדין עדות מומחים. ה. רוצה לומר, אין בסירובו של ביהמ"ש למנות מומחה כדי לסתום את הגולל בפני בעה"ד המבקש להוכיח את טענותיו. זכות הגישה לביהמ"ש כוללת בחובה את הזכות לאפשר לנכנס בשעריו להוכיח את טענותיו . מינוי מומחה מטעם בית משפט נועד לקצר הליכים ולייעל את הדיון. יחד עם זאת, אם 'בחן' ביהמ"ש ובחר שלא למנות מומחה, אין זה מונע מבעל הדין להביא מומחה מטעמו להוכחת טענתו. ואולם, זכות זו כאמור לא ניתנת לו מראש אלא רק לאחר שפנה לביהמ"ש וביקש ממנו למנות מומחה וביהמ"ש דחה את פנייתו. ואגב, מאחר ובסדרי דין עסקינן הרי שסירובו של ביהמ"ש לראשונה לא ימנע ממנו למנות מומחה מטעמו מקום והמומחים מטעם בעלי הדין (שהרי עם הגשת חוות מומחה מטעם בע"ד אחד תוגש בדרך כלל חוות נגדית של הצד שכנגד) לא סיפקו את הנדרש להכרעתו. ו. בשולי הדברים אוסיף ואציין כי כאשר הצטייד מבקש צו הקיום בחוות דעת רפואית בנוגע לכושרו של המצווה 'להבחין בטיבה של צוואה', עובר לעשייתה, מן הראוי שביהמ"ש יאפשר לו להגישה כחוות דעת מטעם וליתן רשות לבעל הדין שכנגד להגיש חוות דעת נגדית. הליך זה לא מונע מביהמ"ש למנות מומחה שלישי, מטעמו, מקום והוא סבור שיש לעשות כן. 3. א. בענייננו אנו טען ב"כ המבקשת בישיבת יום 31.5.00, כי הצוואה שקיומה מתבקש בתובענה שבפני נחתמה בפני עד אחד הגם שנושאת היא שתי חתימות של שני עדים שונים. הוא ביקש למנות מומחה לבדיקת טענתו זו. טענה זו לא נכללה בכתבי הטענות . למרות זאת הסכימה ב"כ המשיבים לזמן את אותה 'עדה נחזית' לחקירה ובהתאם לתוצאותיה תתן את עמדתה לבקשה אף ללא תיקון כתב ההתנגדות. ב"כ המבקשת הסכים והעידה הנחזית זומנה לחקירה. בחקירתה חזרה ואישרה העדה את חתימתה על הצוואה. משהוצגה לה חתימה על גבי מסמך נוסף שנחזית להיות חתימתה היא לא היתה בטוחה שזו חתימתה - "לא יודעת. יכול להיות.... אני חושבת שכן" . ישיבת יום 13.7.00 . בהחלטתי מיום 30.7.00 דחיתי את הבקשה למינוי מומחה מהטעם הפשוט שלא המסמך הנוסף עומד לבחינה בפני (שלגביו התעורר הספק) אלא הצוואה שלגביה חזרה ואישרה 'העדה הנחזית' את חתימתה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה. ב. משכך, הגיש ב"כ המבקשת בקשה לתיקון כה"ת על מנת לכלול, הפעם פורמלית, את הטענה בגדר טענות ההתנגדות לקיומה של הצוואה שקיומה מתבקש. בקשתי נענתה. מכאן בקשתו להתיר לו להגיש מומחה מטעמו. המשיבות מתנגדות מהטעם שבקשתו למינוי מומחה מטעם בימ"ש נדחתה. ג. עתה משתוקנה ההתנגדות והטענה כי הצוואה נחתמה בפני עדה אחת נכללת בה מפורשות אין בדעתי לעמוד בדרכו של ב"כ המבקשת ולמנוע ממנו להוכיח את טענתו בדרכו שלו הגם ומה גם שפנייה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לענין זה נדחתה על ידי. 4. והערה אחרונה לענייננו - ס' 8(ה) לחוק. לפי הוראת סעיף זו הוראת ס' 8(ג) לחוק לא תחול על תובענה לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965, שעילתה אינה סכסוך במשפחה. עם כל הכבוד, ראויה הוראה זו לבחינה ולפרשנות ולא כאן המקום לעשות זאת. מבחינתנו אנו, בין אם התובענה שבפני 'עילתה סכסוך במשפחה' ובין אם לאו, החלטתי בענין הגשת חוות מומחה בעינה עומדת שהרי אם אין עילתה של התובענה כאן סכסוך במשפחה, מכוח קל וחומר יש למבקשת את הזכות להגשת חוות דעת מטעמה. הטעם לכך הוא שמגבלת תקנה 258יב(ז) לא חלה עליה. הקלטת 5. א. המדובר בקלטת המתעדת שיחה בין אבי המבקשת לאחות המשיבה 1. דבר קיומה של הקלטת הוסתר והגשתה נתבקשה במהלך עדותה של אותה אחות אשר זומנה מטעמו של ב"כ המבקשת. ר' ישיבת יום 7.2.01. לענין זה מן הראוי לציין כי עדותה הראשית של אותה אחות לא הוגשה בתצהיר כפי שהוריתי ובתשובה לשאלתי היא אישרה, כי ב"כ המבקשת כלל לא פנה אליה לחתום על תצהיר, זאת לאור דבריו כי תצהיר לא הוגש משום סירובה של האחות. ב. בקשתו של ב"כ המבקשת להציג את הקלטת נדחתה על ידי באותה ישיבה מהטעם הפשוט - 'לא זו הדרך'. ג. כיום חוזר ב"כ המבקשת ועותר להצגת הקלטת תוך שהוא מבקש לחזור ולהעיד את האחות שכבר העידה ונחקרה. אין בדעתי להעתר לבקשה זו. האחות זומנה ע"י ב"כ המבקשת למתן עדות מטעמו, ללא תצהיר ובניגוד להחלטתי. העדה התייצבה לחקירה ועל אף שלא הוגש תצהיר מטעמה התרתי את שמיעת עדותה. ב"כ המבקשת יכול היה לשאול אותה 'את כל השאלות שבעולם' (כפוף לרלבנטיות) ולשם כך לא היה כל צורך בקלטת ו/או בתמלולה, מה גם שמדובר בעדה מטעמו ולא נתבקשה העדתה בחקירה נגדית. זאת ועוד, ב"כ המבקשת נימק את בקשתו להצגת הקלטת למטרה אחת - להוכיח שהוא ביקש ממנה לתת עדות ראשית (בתצהיר) והיא סירבה. ר' עמ' 23 לפרוט' באמצע. אין כל חשיבות לשאלה זו משהתרתי את עדותה שלא באמצעות תצהיר. גם העובדה שכתב ההתנגדות תוקן בדרך של צירוף התמליל אין בה כדי להפוך את התמליל לראיה או להשליך על התרת הצגתו כראיה. ר' לענין זה דברי כב' הרשמת עצמה בעמ' 10 להחלטתה מיום 16.9.01 בבש"א 3790/99. 6. סוף דבר א. מתיר הגשת חוות דעת מומחה מטעמה של המבקשת. חוות הדעת תוגש בצירוף הודעה בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטתי זו. העתק יוגש לב"כ המשיבות אשר תהא רשאית להגיש חוות דעת משלה בתוך 20 יום לאחר מכן. ב. לשם הכנת חוות הדעת אני מורה על מסירת המקור של כל הצוואות עליהן מופיעה חתימה של הגב' אלה פרוידנברגר. ג. אינני רואה לנכון ,בוודאי לא בשלב זה, להורות לגב' פרוידנברגר לחתום בפני המומחה על מספר דוגמאות חתימה. ד. הבקשה להגשת הקלטת כראיה נדחית. ה. לאחר קבלת חוות הדעת יקבע מועד לקדם משפט ובו תנתנה הוראות בנוגע לסדרי דין והגשת תצהירים ככל שיש צורך. ו. המזכירות תקבע ת.פ. לסוף ינואר 02. ז. המבקשת תשלם למשיבות הוצאות ההליכים עד כה בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל, ללא כל קשר לתוצאות. צוואהירושההשוואת כתבי ידמומחה