הפטור של האב ממזונות ילדו - במקרה של אי קיום הוראותיו של פסק דין בשל טעם שקשור למרדנותו של הקטין, אינו פטור חד וחלק בענייני קטינים קובע בראש ובראשונה טובתם של אלו. שלילת מזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו, אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן. להלן פסק דין בנושא מזונות לילד מרדן: פסק דין 1. עניינו של פסק דין זה הוא בקביעת הסכום אותו הנתבע יחוייב לשלם עבור מזונות שתי בנותיו הקטינות: 2. הורי הקטינות התגרשו זמ"ז. 3. אם הקטינות מתגוררת עם הקטינות בדירה שכורה. שכר הדירה הוא בסך 570 דולר והיא מקבלת השתתפות בשכר דירה בסך 1,170 ש"ח בחודש. דהיינו שכר הדירה המשולם בפועל הוא בסך 1,259 ש"ח. חלקה של כל קטינה בשכר הדירה הוא בשיעור של 20%, דהיינו בסך של 252 ש"ח. 4. אם הקטינות מתקיימת מגימלת אבטחת הכנסה בסך 3,485 ש"ח בחודש. על פי אישור המל"ל מיום 3.4.01 התשלום הוא עבור האישה ושתי הקטינות, דהיינו לאחר פסיקת מזונות זמניים. 5. הנתבע טוען בכתב הגנתו כי הוא משתכר 4,500 ש"ח נטו בחודש. הוא צירף תלושי משכורת המוכיחים זאת. אולם עיון בחשבון הבנק שלו מלמד כי לנתבע הכנסות נוספות במזומן ובשקים באלפי שקלים. כמו כן הנתבע המציא אישור רואה חשבון לפי הוא גם עובד כמתווך משנה בחברת רשף נכסים. הנתבע לא מסר על כך פרטים בכתב הגנתו. רואה החשבון מאשר שהיו לו הכנסות בחודשים מסוימים "אך הם הלכו לכיסוי הוצאות בלבד". על הנתבע היה לפרט את הכנסותיו והוצאותיו. כידוע הוצאותיו של המתווך הן מינימאליות, לפיכך אני משוכנע כי לנתבע הכנסות נוספות מעבודתו כמתווך (דבר המתבטא גם בהפקדות מזומן ושקים בחשבונו). אני מעריך את הכנסתו של הנתבע או את יכולתו להרוויח בסך של 7,000 ש"ח נטו בחודש לפחות. 6. הנתבע טוען שהוא אינו צריך לזון את בנותיו משום שהבת הגדולה נטלי הודיעה לו שאיננה מעונינת בקשר עימו. דהיינו טענותיו בעניין זה מתמקדות בבת נטלי ולא בבת לינור. הנתבע מסתמך בסיכומיו על פסק הדין שניתן רע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו (1) 289. עיון בפסק דין זה מלמד, כי בבית המשפט התקיים דיון בעניין המפגשים שבין הבן לאביו, ובית המשפט היתרה בבן כי אם ימשיך בסירובו להיפגש עם אביו, יהיה האב פטור ממזונותיו. בית המשפט העליון מפנה לפסק הדין שניתן רע"א 574/83 חגג נ' חגג, שם ציווה בית הדין הרבני כי הבן יהיה בחזקת אביו והבן סירב לעשות זאת. ולכן נקבע כי הבן הוא "מרדן" ואינו זכאי למזונות. (וכן ראה ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד רג (1) 309). בע"א 1741/83 אזולאי נ' אזולאי, נקבע מפי הנשיא שמגר: "הפטור של האב ממזונות ילדו - במקרה של אי קיום הוראותיו של פסק דין בשל טעם שקשור למרדנותו של הקטין, אינו פטור חד וחלק בענייני קטינים קובע בראש ובראשונה טובתם של אלו (ע"א 723/72 הנ"ל). שלילת מזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו, אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן (ראה ע"א 199/77 - ע"א 425/68 הנ"ל וכאלה לא הוכחו כאן." (ע"א 1741/83, דינים עליון עמ' 2). שרשבסקי כותב בספרו דיני משפחה: "אין בידי האב לסרב לשלם מזונות לילדיו מתוך טענה שהם אינם מבקרים אותו או שהאם, בניגוד לפסק בית הדין, אינה דואגת שיבקרוהו. אין כאן זכויות האב שעל חשבונן הוא זכאי כביכול לקזז את חובתו למזונות הילדים אם זכויותיו אינן באות על סיפוקן, אלא יש כאן שני חיובים של האב: הוא מחוייב לקבל את ביקוריהם של הילדים, אם בית הדין ציווה כך מפני שמצא שזה לטובתם והוא מחוייב לתת להם את מזונותיהם." (ר' שרשבסקי, דיני משפחה, מה' 4, עמ' 409). 7. על פי שרשבסקי, המקובל על הכל כאסמכתה למשפט העברי, בדיני משפחה, אין בכלל אפשרות לשלול מזונות מילד "מרדן". על פי פסקי הדין הנ"ל של בית המשפט העליון, ניתן לעשות זאת, רק לאחר שהילד ממרה את החלטות בית המשפט או בית הדין ורק בנסיבות יוצאות דופן. 8. הנתבע לא המציא כל החלטה או פסק דין הקובע הסדרי ראיה בינו לבין הבת נטלי, הנתבע גם לא נקט בכל הליך לקביעת הסדרי ראיה ומפגשים בינו לבין בתו. ההליך היחידי שהנתבע נקט בו הוא הגשת תביעה לעיכוב יציאת הקטינות מן הארץ (תמש 64420/98) ובהעדר הגנה ניתן ביום 15.10.98 פסק דין המורה על עיכוב יציאת הקטינות מן הארץ. 9. לפיכך אני דוחה את טענת הנתבע כי יש לפטור אותו מתשלום מזונות לבתו נטלי. 10. כפי שקבע סה"נ השופט ח. פורת, בבר"ע 21148/99 רחמים נ' רחמים, סך של 1,000 ש"ח, ובנוסף קצבת ילדים ומדור הם בגבול הצרכים ההכרחיים של קטין שאינם צריכים הוכחה. פסק הדין ניתן ביום 23.9.99 ומאז לא חלה עליה משמעותית במדד יוקר המחייה. (ר' גם עמ"ש 38/96 משולם נ' משולם וע"מ 1080/99 בהט נ' בהט, שניתנו ע"י סה"נ ח. פורת). 11. לפיכך, אני קובע כי צרכיה של כל אחת מהקטינות הוא בסך של 1,252 ש"ח, סכום זה אינו כולל את קצבת הילדים. 12. לבת נטלי מלאו 15 לאחר הגשת התביעה. כידוע מזונותיה של קטינה שמלאו לה 15 שנה, הם מדין צדקה וחלים על שני הוריה על פי יחס הכנסותיו הפנויות של כל אחד מהם להכנסות הפנויות של שניהם (ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד ל"ו (3) 449, 451). 13. לאם הכנסה של 3,485 ש"ח, מתוך סכום זה היא משלמת שכר דירה בסך 755 ש"ח, דהיינו הכנסתה הפנויה היא בסך 2,730 ש"ח. 14. לנתבע הכנסה כאמור בסך של 7,000 ש"ח בחודש. הנתבע גר בדירת אשתו ואינו משלם שכר דירה. הוא יחויב לשלם מזונות עבור בתו לינור בסך של 1,252 ש"ח בחודש, דהיינו הכנסתו הפנויה לצורך מזונות בתו נטלי, היא בסך 5,748 ש"ח בחודש. 15. ההכנסות הפנויות של שני ההורים הם בסך 8,478 ש"ח (2,730 + 5,748). חלקו של הנתבע בסכום זה הוא בשיעור של 68%. לפיכך יש לחייב את הנתבע בתשלום מזונות הבת נטלי בסך של 851 ש"ח בחודש וזאת מיום שמלאו לה 15 שנה - ביום 15.1.01 ועד מועד זה בסך של 1,252 ש"ח בחודש. 16. לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לידי אם הקטינות, עבור מזונות הקטינות כדלהלן: עבור הבת נטלי: מיום 23.4.00 ועד 14.1.01 סך של 1,252 ש"ח בחודש. מיום 15.1.01 ואילך סך של 851 ש"ח בחודש. עבור הבת לינור: סך של 1,252 ש"ח בחודש (להלן: סכום המזונות). 17. סכום המזונות ישולם לידי אם הקטינות לא יאוחר מ- 23 לכל חודש החל מיום 23.4.00 ואילך, עד למלאת לכל קטינה 18 שנה או עד סיום לימודיה בבית ספר על יסודי, עפ"י המאוחר מבין השניים. 18. בעת שירותה של כל קטינה בשירות חובה בצה"ל, יהיה סכום המזונות שעל הנתבע לשלם לאם הקטינות, בסך 417 ש"ח בחודש. 19. סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מדי שלושה חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיבים, כאשר המדד הבסיסי הוא המדד הידוע היום (המדד שפורסם ביום 15.8.01). 20. סכום המזונות או חלקו שלא ישולם במועדו, ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום שנועד לתשלום ועד למועד התשלום בפועל. 21. קצבת הילדים מטעם המוסד לביטוח לאומי, תשולם לאשה ותהיה בנוסף לסכום המזונות הנ"ל. 22. הנתבע רשאי לקזז מסכום המזונות שחוייב בגין התקופה 23.4.00 עד 22.9.01 את הסכומים ששילם עבור המזונות בתקופה זו. 23. הנתבע ישלם לאם הקטינות שכר טירחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח ועוד מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. קטיניםמזונות ילדיםמזונות