בבסיס חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 עומד הכלל של 'משפחה אחת שופט אחד'. מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון ובפני אותו שופט באותה ערכאה. כך צובר השופט הדן בעניינה של המשפחה ידע נרחב על הקורה באותה משפחה ועל הרגישויות המיוחדות שלה דבר המקנה לו את האפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראיה כוללת של הסכסוך המשפחתי. להלן החלטה בנושא משפחה אחת שופט אחד: החלטה העובדות הצריכות לענין 1. א. ביום 23.12.97 הגיש אבי התובע (להלן: "האב") תובענה כספית על ס"ך 185,850 ש"ח כנגד הנתבעת (כלתו) ובעלה/בנו - הוא התובע בתובענה שבפנינו. (תמ"ש 106270/97). ב. לטענת האב, העביר הוא לתובע ולנתבעת את התמורה שקבל עבור מכירת דירתו - ס"ך של 105,000 $ - כהלוואה לרכישת בית מגורים ברח' הרב מימון 5, רחובות. (להלן: "בית המגורים"). ג. מועד פרעון ההלוואה - תוך מספר שנים ללא נקיבת מספרם המדוייק ו/או עם פירוק הנישואין. ד. מאחר והתובע והנתבעת נמצאים בהליכי גירושין הגיש הוא את התובענה להחזר ההלוואה. 2. בישיבת יום 6.5.99 החליט מותב אחר בפניו נידונה התובענה כי ביהמ"ש לעניני משפחה חסר סמכות ענינית לדון בתובענה והורתה על העברתה לבימ"ש השלום ברחובות על פי ס' 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. 3. ביום 25.5.99 הגיש התובע כנגד הנתבעת את התביעה עסקינן - פירוק שיתוף של זכויותיו וזכויות הנתבעת אשתו בבית המגורים. 4. להשלמת התמונה אציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים: א. תביעת גירושין שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעת לביה"ד הרבני האיזורי ברחובות בה נכרכה שאלת מזונותיה של הנתבעת. ב. תביעה למזונות שהוגשה על ידי הנתבעת בשמה ובשם בתם הקטינה של הצדדים לביה"ד הרבני האיזורי ברחובות. 5. בישיבת יום 13.4.99 הצהיר ב"כ התובע כי מבחינת מערכת היחסים שבין התובע לנתבעת, הזכויות בבית המגורים הם בחלקים שווים. יחד עם זאת ומשום כך עתר הוא לפירוק השיתוף כבר בשלב קדם המשפט מהטעם שכתב ההגנה אינו מגלה עילת הגנה כנגד התובענה. דיון 6. אין בדעתי להעתר לבקשת התובע ואין בדעתי ליתן בשלב זה של קדם משפט החלטה המורה על פירוק השיתוף בבית המגורים. 7. א. בבסיס חוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") עומד הכלל של 'משפחה אחת שופט אחד'. מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון ובפני אותו שופט באותה ערכאה. כך צובר השופט הדן בענינה של המשפחה ידע נרחב על הקורה באותה משפחה ועל הרגישויות המיוחדות שלה דבר המקנה לו את האפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראיה כוללת של הסכסוך המשפחתי. ב. במקרה עסקינן מונח בפני רכיב אחד בלבד של הסכסוך בין הצדדים - תובענה לפירוק שיתוף של זכויות הצדדים בבית המגורים. רכיב נוסף, חשוב והקשור קשר בל ינתק לתובענה שבפני, מונח כיום להכרעה בפני בימ"ש השלום ברחובות - התביעה הכספית שהוגשה על ידי האב כנגד התובע והנתבעת. כל הכרעה בתביעה זו יש לה השלכה חשובה על התובענה שבפני, לא על עצם פירוק השיתוף אלא על הליך הפירוק עצמו וההכרעה בשאלת המדור על פי ס' 40 א' לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. ג. לא לחינם שאלתי בישיבת יום 13.12.99 את ב"כ התובע, המייצג גם את האב בתובענה הכספית, אם בכוונתו לעקל את חלק כספי התמורה שאמורה הנתבעת לקבל ממכירת הדירה. תשובתו היתה "אינני יודע אם אני אעקל או לא אעקל את חלקה של האשה במסגרת התביעה שהגיש אביו של הבעל ברחובות". תשובה זו מלמדת שגם אם יינתן צו לפירוק השיתוף כבר כעת יעוכב הליך הפירוק (בוודאי מכוח הוראת ס' 40 א' הנ"ל) עד להכרעה בשאלת המדור, הכרעה שתושפע מתוצאות פסה"ד שינתן בתובענה הכספית ברחובות. ד. משום כך ראוי ונכון היה שגם התובענה הכספית ברחובות תתברר במאוחד - במקביל לתובענה לפירוק השיתוף בפני ביהמ"ש לעניני משפחה, לא רק לצורך ההכרעה בתובענה וההשלכה הישירה שתהא לה על התובענה שבפני, אלא דווקא ובעיקר משום יכולתי כשופט משפחה לשבת יחד עם כל בני המשפחה, לרבות האב, ולנסות להביא תוך שיתופו שלו לפתרון כולל של הסכסוך. 8. א. ס' 6 (ה) לחוק קובע: "הוגשה תובענה לבית המשפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבימ"ש אחר לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה". ב. לא יכולה להיות מחלוקת שמבחינת 'הצדק והתועלת', שימוש נכון בשיקול הדעת יורה על משיכת התובענה הכספית ברחובות וצירופה לתובענה שבפני. אין ספק שלא היתה כל מניעה משפטית לרשום זאת אילו התובענה הכספית היתה מוגשת מלכתחילה לביהמ"ש ברחובות. האם קיימת מניעה לעשות זאת רק משום שהיא הגיעה לביהמ"ש ברחובות מכוח העברה לפי ס' 79 (א) לחוק בתי המשפט? האם תחול כאן הוראת ס' 79 (ב) בדבר "לא יעבירנו עוד"? לעניות דעתי אין כל מניעה שכזו. ג. מכוח ס' 8 (א) לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995, המורה לביהמ"ש למשפחה לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, רואה אני לנכון להשתמש בסמכותי על פי ס' 6 (ה) לחוק גם לגבי תובענה שהועברה לבימ"ש אחר מביהמ"ש לעניני משפחה על פי ס' 79 (א) לחוק ביהמ"ש למשוך אותה בחזרה ולהורות על צירופה לתובענה שבפני. לעניות דעתי, הפרשנות הנכונה של ס' 79 (ב) לחוק ביהמ"ש היא שביהמ"ש הנעבר לא יעביר את התובענה שהועברה אליו לבימ"ש אחר או בחזרה לביהמ"ש המעביר, גם אם טעה ביהמ"ש המעביר בשאלת הסמכות. התרופה במקרה של טעות היא בהגשת ערעור על החלטת ביהמ"ש המעביר. ס' 79 (ב) אינו מונע לעניות דעתי שימוש בסמכות המיוחדת שהוענקה בחוק המיוחד לביהמ"ש לעניני משפחה - זו המפורטת בס' 6 (ה) (ושאינה מצויה בדבר חקיקה אחר העוסק בסמכויות שיפוט ובערכאות שיפוטיות) - כך שניתן לראות בתובענה שהועברה כאילו הוגשה לצורך ענינינו מלכתחילה לביהמ"ש הנעבר ולהחזירה לביהמ"ש לעניני משפחה. פרשנות זו נראית עוד יותר בענין קא עסקינן משום שהתובענה הכספית הוגשה מלכתחילה לביהמ"ש לעניני משפחה כך שהתובע שם (האב) ראה בביהמ"ש לעניני משפחה את הפורום המתאים לדיון בתביעתו ואין זה משנה לענינינו אם צדק ביהמ"ש לעניני משפחה בהחלטתו עת הורה על העברת התובענה הכספית לבימ"ש השלום ברחובות אם לאו. ד. בנסיבות אלה וכל עוד לא תועבר התובענה הכספית לדיון בפני במאוחד עם התובענה לפירוק השיתוף אינני רואה לנכון להורות כבר כעת על הפירוק. סוף דבר אני מורה על העברת התיק שהועבר לביהמ"ש השלום ברחובות (לשעבר תמ"ש 10620/97) לבימ"ש לעניני משפחה ועל צירופו לתיק שבפני. ככל שהתחיל הדיון בתובענה הכספית בביממ"ש השלום ברחובות מתבקשת הסכמת השופט הדן בתיק לצירוף התובענה. נקבעת בזאת ישיבה קדם משפט ליום 16.4.2000 בשעה 8:30 לדיון בתובענה שבפני ובתובענה הכספית שתצורף. שופטיםסכסוך משפחתיסכסוך