בית המשפט ציין כי האישה רשאית לבחור את הערכאה שאליה היא תגיש את תביעתה למזונות, אך היא אינה רשאית להגיש תביעה למזונות לשתי ערכאות במקביל. להלן החלטה בנושא פיצול תביעת מזונות: החלטה 1. התובעים, אשה וקטין, הגישו תביעת מזונות נגד הנתבע שהוא בעלה של האשה ואביו של הקטין - יליד 84. 2. האשה הגישה במקביל תביעה לשלום בית ולמדור ספציפי לבית הדין הרבני. תביעה למדור היא בגדר תביעת מזונות (ר' בג"צ 5969/94 אקנין נ' ביה"ד הרבני, פד"י נ' (1) 370 (ר' סעיף 5 לפסק הדין); ע"א 732/72 חן כלפיה נ' חן כלפיה, פד"י כח (1) 611; ע"א 328/72 לנגל נ' לנגל, פד"י כז (2) 470; שרשבסקי, דיני מפשחה, עמ' 136). בבג"צ אקנין קבע בית המשפט העליון כי: "לא יכול להיות ספק כי בית הדין קנה סמכות לדון בתביעת המזונות שבגדרה גם התביעה למדור", עקב מתן צו למדור ספציפי לפי בקשת האשה. בפרשת חן כליפה נפסק כי: "מדור תמיד נחשב כחלק ממזונותיה של האשה". (דינים עליון, עמ' 4 וכן ר' שם, בעמ' 5). בפרשת לנגל נקבע כי: "מזונות זהו מושג רחב הכולל גם מדור..." (ר' דינים עליון, עמ' 2). 3. האשה רשאית לבחור את הערכאה שאליה היא תגיש את תביעתה למזונות, אך היא אינה רשאית להגיש תביעה למזונות לשתי ערכאות במקביל. לפיכך כל עוד תביעת האשה למדור ספציפי שהוגשה לבית הדין הרבני תלויה ועומדת וכל עוד החלטת בית הדין הרבני לגבי המדור הספציפי לא בוטלה, בית המשפט האזרחי, לא ידון בתביעת המזונות של האשה ואף לא יפסוק לה מזונות זמניים. 4. ב"כ התובעים טוענת בתגובתה לסיכומי ב"כ הנתבע כי הענין לא הועלה בדיון והעובדה שהאשה נחקרה. אין לטענה זו שחר, הואיל וכל אשה התובעת מזונות עבור ילדיה מוסרת פרטים על הכנסותיה ונחקרת על כך גם בשלב המזונות הזמניים וגם בשלב ההוכחות. שנית וזה העיקר, בית המשפט רשאי ואף חייב לבדוק ולפסוק מיוזמתו בשאלות של סמכות עניינית (ר' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מה' 7, בעמ' 819). 5. אם הקטין טוענת כי הכנסתה היא כ- 1,100 ש"ח נטו בחודש, לפיכך בשלב זה איני מחייב אותה להשתתף במזונות הקטין מדין צדקה, דבר שברמת הכנסה גבוהה יותר היה מקום לעשותו עקב מלאת לקטין 15 שנה. 6. אני מעריך את צרכיו של הקטין בסך של 1,500 ש"ח בחודש. סכום זה כולל חוגים, צופים, וחלקו בהוצאות החזקת הבית ושאר צרכיו והוצאותיו. במידה והנתבע אינו משלם או לא ישלם את המשכנתא יתווסף לסך הנ"ל שליש מסכום המשכנתא השוטפת בגין חלקו של הקטין במדור. 7. אין ספק שהנתבע יכול מהכנסותיו לשלם את מזונותיו הנ"ל של הקטין. 8. לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לידי האשה, בגין מזונותיו הזמניים של הקטין, סך של 1,500 ש"ח בחודש וכן עבור כל הוצאה רפואית שאינה מכוסה ע"י קופת חולים לאחר שהצורך לכך נקבע עפ"י אישור רפואי (להלן: סכום המזונות). 9. במידה והנתבע אינו משלם את המשכנתא יהיה עליו לשלם בנוסף סך של 1,100 ש"ח בחודש, בגין חלקו של הקטין בהבטחת המדור שעל הנתבע לספק לו ואף סכום זה יתווסף לסכום המזונות. 10. סכום המזונות ישולם לידי האשה לא יאוחר מ 23 לכל חודש החל מיום 23.3.00 ואילך. 11. סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מדי שלושה חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים, כאשר המדד הבסיסי הוא המדד הידוע היום (המדד שפורסם ביום 15.6.00). 12. סכום המזונות או חלקו שלא ישולם במועדו, ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום שנועד לתשלום ועד למועד התשלום בפועל. 13. קצבת הילדים מטעם המוסד לביטוח לאומי, תשולם לאשה ותהיה בנוסף לסכום המזונות הנ"ל. 14. הנתבע רשאי לקזז מסכום המזונות שחוייב בגין התקופה 23.3.00 עד 22.6.00 את הסכומים ששילם עבור המזונות בתקופה זו. 15. קדם משפט נוסף יתקיים ביום 13.12.00 בשעה 10:30. 16. כיוון שהאשה לא דיווחה על הגשת התביעה למדור ספציפי לבית הדין הרבני. לא בכתב התביעה ולא בהרצאת הפרטים, היה מקום לחייב אותה בהוצאות משפט, אולם הואיל ואני סבור שהדבר יפגע במזונות הקטין, איני עושה זאת.מזונות