השאלה להכרעה היא שאלה של פרשנות הצוואה, האם כלול בצוואה כל עזבונו של המנוח,שמא רק חלק, ולפיכך, לגבי אותו חלק שאינו כלול יש צורך בצו ירושה. בעוד שעל פי צוואה מחולק העזבון ליורשים הנקובים בה על פי הוראות המצווה, המנוח, הרי שעל פי דין מחולק העזבון ליורשים על פי הוראות חוק הירושה, ואלו אינם בהכרח אותם יורשים שעל פי הצוואה ,אף לא באותם חלקים. להלן פסק דין בנושא פרשנות צוואה: פסק דין 1. המנוח,שנפטר ב-28/11/2000,השאיר צוואה , נושאת תאריך 3/2/2000,שנחתמה בפני עדים, שזה תוכנה (ציטוט מלא): "אני הח"מ פ.י. המתגורר בבאר - שבע .....נושא ת.ז. ......, בהיותי בדיעה צלולה מרצוני הטוב והחופשי ומתוך הכרה ברורה, ללא כל אונס, כפייה ולחץ שהם מהזולת ובלי השפעה כל שהיא מצד כלשהו וכשר מכל הבחינות על פי הדין, והואיל ואין אדם יודע על פקודתו והגעתי לכלל החלטה על מה שיעשה ברכושי לאחר פטירתי;- אני מצווה בזאת כי לאחר פטירתי , יועברו הבתים שנמצאים בבעלותי ברח' ... ל... (תובעת) ויהיו שייכים לה בלעדית ללא כל שותפים נוספים. גברת ....תוכל לעשות בשני הבתים כרצונה - למכור , להשכיר או להתגורר בהם. 60% מהנכסים של חברת ....הינם בבעלותי ובכלל זה : מפעל בנוי ומוכן ברמת חובב, שטח לא בנוי בדימונה , רכבים , ציוד וכלי עבודה, להלן - "רכושי הנוכחי " לאחר מותי יתחלק רכושי הנוכחי וכן כל רכוש שיהיה לי בעתיד בין ....(התובעת ) ותשעת ילדי כאשר כל אחד מקבל את חלקו שווה בשווה. פ.א. , גרושתי תקבל 30,000 ₪ לפני החלוקה לעשרת היורשים. הכספים שיש לי בחשבונות בנק (כולל חסכונות קופות גמל וכד') ישמשו להוצאות קבורתי והשאר ישמר למימון האזכרות שלי. חובותי לבקים ישולמו מכספי הפיצויים המגיעים לי מחברת ....בע"מ על תקופת עבודתי את הכסף שיישאר , אם יישאר , להעביר (...לתובעת ) הנ"ל . מזכירתי , ...., תקבל 10,000 ₪ לאות תודה והערכה על השנים הרבות שעבדה איתי על הצד הטוב ביותר. אני מסכים בזאת שחברת ...בע"מ תמשיך לעבוד תחת השם הנ"ל . כל זמן שחברת....בע"מ מתפקדת כרגיל, לא נמכרה או לא הופסקה עבודתה לחלוטין יש לשלם משכורת חודשית של 13,000 ₪ מדי חודש בחודשו ל(תובעת ) שאיתה אני חי מזה 35 שנה. בנוסף , בתנאים אלו ישולמו לגרושתי פ.א. 3,000 ₪ בחודש. אני מבקש בזאת ממשפחתי הקרובה והרחוקה שלא יתכחשו ולא הסתייגו מהחלטותי בצוואתי זו. כמו כן , אני מבקש שלא יהיו מריבות וויכוחים במשפחה בתקופת השבעה ולא לאחריה וכל אחד מילדי ישמור על כבודי במוות כמו בחיים, וכל אחד יעשה מאמץ לטובה לשמור על כבודי. ידוע לכם שאם תפגעו בי אחרי מותי יחשב דבר כאילו פגעתם בי בחיי ואני לא אסלח לכם על כך. אני סולח לכולם ומבקש סליחה מכולם ומבקש שוב בכל לשון של בקשה לשמור על כבודי ולא להגיע לעימותים ומריבות. 9. במידה ואדם כלשהו יתבע חלק בעזבוני זה, אני מורה כי התובע יקבל סכום של 1 שקל בלבד. 10. אני מצהיר בזאת כי שטר צוואה זה מהווה את צוואתי האחרונה. 11. אני מבטל בזה כל צוואה קודמת שעשיתי, אם עשיתי , ורצוני האחרון הוא כי צוואתי הנוכחית בלבד תחייב, וכי רק היא תהיה שרירה וקיימת אלא אם כן, אצווה בעתיד אחרת. צוואה זו נוסחה לפי הוראותי על ידי עוה"ד ברוך סלומון, הוסברה לי והבנתי אותה היטב והיא צוואה בעדים, נערכה ביום 03 לחודש פברואר שנת 2000 וחתומה בידי בפני שני העדים הח"מ לאחר שהצהרתי בפניהם שזו צוואתי". 2. התובעת , הרשומה במשרד הפנים כאישתו של המנוח , הגישה תובענה למתן צו קיום לצוואה וכן תובענה למתן צו ירושה . (ת עז' 581/01 ות. עז' 582/01 ). 3. השאלה להכרעה היא שאלה של פרשנות הצוואה, האם כלול בצוואה כל עזבונו של המנוח,שמא רק חלק, ולפיכך, לגבי אותו חלק שאינו כלול יש צורך בצו ירושה. בעוד שעל פי צוואה מחולק העזבון ליורשים הנקובים בה על פי הוראות המצווה, המנוח, הרי שעל פי דין מחולק העזבון ליורשים על פי הוראות חוק הירושה, ואלו אינם בהכרח אותם יורשים שעל פי הצוואה ,אף לא באותם חלקים. 4. ב-25/10/01 התקיים דיון בו העידו עו"ד סולומון,עד לצוואה ומי שערך למנוח,במשרדו, את הצוואה, וכן מי שהייתה מזכירתו של המנוח (להלן:"המזכירה"). הוגשו: ת/1 - צוואה של המנוח בעדים מ- 16/9/97 ת/2 - צוואה של המנוח מ- 14/11/91 מסמך בכתב יד של המזכירה, חתום ע"י המנוח, נושא כותרת "צוואה" מ-27/12/99. יכונה להלן:"הטיוטא". 5. א. לטענת התובעת סעיף 2 מתייחס לזכויות המנוח בחברה בע"מ (להלן : "החברה") בלבד, ולכן יש ליתן צו ירושה לגבי עזבון המנוח שאינו כלול בצוואה כגון כלי רכב. זוהי עפ"י התובעת הפרשנות המקיימת את רצון המנוח. האמור במבוא לצוואה "מה שיעשה ברכושי" מלמד שהמנוח התכוון לפרט מה ייעשה ברכושו לאורך הצוואה,וכך עשה בסעיפי הצוואה. את סעיף 2 ייחד המנוח לחברה. פרשנות ,לפיה כלול כל הרכוש בסעיף 2, לא מתיישבת עם הוראות הצוואה בסעיפים 7- 4 של הצוואה,בהם מתייחס המנוח לרכוש שלו, זוהי סתירה. אם היה המנוח מתכוון שמעבר לרכוש בסעיף 1 לצוואה יתחלק כל רכושו ליורשים כאמור בסעיף 2, כי אז לא היה צריך לפרט את נכסי החברה באותו סעיף. ב. לטענת 8 מילדי המנוח ויורשת נוספת , גרושתו של המנוח , (להלן יכונו: "הנתבעים") הצוואה כוללת בתוכה התייחסות לכל רכוש,עזבונו, של המנוח. כל רכוש שלא מפורט כלול בסעיף 2 לצוואה. על כוונת המנוח ניתן ללמוד מסעיף 2 לצוואה. יש בעדות העדים שהעידו בדיון בעניין פרשנות הצוואה כדי להוכיח שכוונת המנוח הייתה שכל רכושו פרט לנקוב בצוואה יחולק כאמור בסעיף 2 לצוואה. אין לייחס כל משמעות לצוואות קודמות,שבוטלו בצוואה. ג. מנהל העזבון הזמני לא נטל חלק בדיון,אולם ב-29/3/01, בין שאר העניינים, ציין כי הפרשנות של סעיף 2: "רכוש נוכחי"-החברה,ו"רכוש שיהיה לי בעתיד"-כל שאר הרכוש שלא פורט בצוואה, מתיישבת עם הוראת סעיף 3 בה מצויינים כספים שיש להעביר ליורשת,שאם לא כן מהיכן ישולמו הכספים,אם לא מהרכוש האחר. ד. ב"כ הי"מ לא הביע עמדה הואיל וכל הצדדים בגירים. 6. "ביסוד הצוואה - כמו ביסוד החוזה - מונחת זכות חוקתית . זהו כבוד האדם שממנו נגזרת האוטנומיה של הרצון הפרטי. זוהי זכות הקניין שממנה נגזרת הזכות להעביר את רכושו של האדם עם מותו למי שיחפוץ בכך". (א' ברק , "פרשנות במשפט " כרך חמישי "פרשנות הצוואה " י-ם 2001 - תשס"א עמ' 51 - 50) . "החופש לצוות והמצווה לקיים את רצון המת - שני עבריה של אותה מטבע - השניים כאחד נגזרים מכבוד האדם ומן האוטונומיה האישית הנגזרת מן הכבוד " ע"א 4660/94 , הי"מ נ. לישיצקי (לא פורסם ) כב' הש' חשין . "רעיון זה של כיבוד רצון המת משתלב ברעיון כבוד האדם אשר קיבל מעמד של עקרון - על בחוק - יסוד ; כבוד האדם וחירותו, והמצווה לקיים דברי המת הפכה לחלק ממושג כבוד האדם. בצד כיבוד הרצון הגלום בצוואה מהווה הצוואה פעולה משפטית בקנין שאף לו ניתן מעמד של זכות יסוד " . המר' (י-ם) 24172/95 עזבון המנוח לוקר נ. האפ"כ (לא פורסם ) כב' הש' פרוקצי'ה. "בפסיקת בית משפט זה לכל אורכה, לפני קבלת חוק היסוד ולאחריה, שזורה כחוט השני העמדה , שלפיה בכל הנוגע לצוואות מוענקת חשיבות מיוחדת לרצונו של הנפטר . זאת על פי הכלל הגדול הנקוט בידינו כי מצווה לקיים דברי המת ". ע"א 724/87 , כלפה נ. גולד, מח (1) 22, 28 . כב' הש' מלץ . 7. עפ"י סעיף 54 לחוק הירושה , התשכ"ה - 1965 : "(א) מפרשים צוואה לפי אומד - דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה , ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. (ב) צוואה הניתנת לפרושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה. (ג) צוואה יכול התהיה בלשון מתנה, מחילה או הוצאה או בכל לשון אחרת ". יש הגורסים כי תחילה יש לקבוע אם הצוואה ברורה אם לאו ורק אם אינה ברורה מותר לפנות לנסיבות (תורת השלבים ). עפ"י כב' הנשיא א' ברק :"הפירוש הנכון של סעיף 54 לחוק הירושה מוביל למסקנה כי הפרשן רשאי לפנות לנסיבות בכל הנסיבות. התהליך הפרשני אינו צריך להתחלק לשני שלבים " (עמ' 226 בספר "פרשנות הצוואה " שהוזכר לעיל ) . זאת בעקבות פס"ד אפרופים , ע"א 4628/93 מט (2) 265 שם נפסק שתורת השלבים לא חלה עוד בפרשנות חוזה. 8. " 'הנסיבות ' הן נתונים שמחוץ לצוואה שמהם ניתן ללמוד על אומד דעתו של המצווה . נתונים אלה כוללים את הנתונים עד לעריכת הצוואה , נתונים באשר למה שהתרחש בעת עריכתה , ונתונים על אירועים שהתרחשו לאחר עריכת הצוואה והמלמדים על אומד דעתו של המצווה בעת עריכתה ". ("פרשנות הצוואה ", שם בעמ' 225 ). עפ"י הנשיא ברק (בהתייחס לטענות ולראיות שהביאו הצדדים ) :"במסגרת הנסיבות עד לעריכת הצוואה יש לכלול גם צוואה קודמת שערך המנוח - בין שהצוואה החדשה מוסיפה על הקודמת ובין שהיא מבטלת אותה ; בין שהצוואה החדשה מזכירה את הצוואה הקודמת ובין שהיא מתעלמת ממנה ; בין שהצוואה הקודמת תקפה ובין שהיא בטלה. כן ניתן להתחשב - כחלק מהנסיבות - בטיוטות של צוואה שערך המצווה, בעניין זה יש לגלות זהירות מרובה. לעיתים השוני בלשון מצביע על שוני באומד דעת . לעיתים השוני בלשון לא בא אלא לשם זהירות , ואין בו ביטוי לשוני באומד דעת " ("פרשות הצוואה ", שם , בעמ' 234 - 233 ) , ע"א 239/89 שרש נ. גלילי, מו (1) 861 866 כב' הש' מצא , ע"א 7210/96 , עזבון המנוח גרינברג, נב (4) 49 , 60 , כב' הש' אור. 9. מידת ההוכחה הנדרשת לקביעת ממצאים בדבר נסיבות עריכת הצוואה "היא זו המקובלת במשפט האזרחי, זוהי הרמה של 'מאזן ההסתברות " ("פרשנות הצוואה " עמ' 236 ). 10. עדות ישירה על כוונת המצווה (בעניננו עדות עורך הדין ועדות המזכירה ) קבילה, במסגרת ראיות חיצוניות על דבר כוונתו של המצווה ,כך עמדת כב' הנשיא ברק בסיפרו "פרשנות הצוואה" בעמ' 241 , כך גם גורס המלומד ש' שילה , פירוש לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 ( 1992 ) עמ' 445 . אפילו נלך לשיטתם של אלו על פיהם ראיות חיצוניות קבילות אך לא ראיות ישירות חיצוניות, הרי משלא באה התנגדות לעדות עורך הדין על ההוראות שקיבל מהמצווה, או לעדות המזכירה של המנוח, מטעמים של אי קבילות , הרי שניתן להסתמך על עדותם . (שם , "פרשנות הצוואה " עמ' 241 ) . בפרט יפים הדברים כאשר הצדדים - גם התובעת וגם הנתבעים , בסיכומיהם , מסתמכים לביסוס טענותיהם על העדויות . 11. מן הכלל אל הפרט, אל המקרה שלפנינו . בין אם עפ"י תורת השלבים ובין אם אין להזקק לה כדעתו של כב' הנשיא ברק, מצאתי קושי בהבנת הצוואה מתוכה. בעוד שבמבוא לצוואה מודיע המנוח כי הגיע לכלל החלטה על מה שיעשה ברכושו "רכושי", לכאורה כלל הרכוש , נטען שבעוד שיש בצוואה התיחסות לחלק מהרכוש , בתים, חשבונות בנק , כספי פיצויים, החברה בע"מ , הרי אין פירוט של פרטי רכוש נוספים - מטלטלין , תכשיטים , מזומנים , כלי רכב (כך עפ"י מנהל העזבון הזמני בתגובתו מ - 29.3.01 סעיף 6.4, וכך גם טוענת התובעת ). בנוסף , בסעיף 2 לצוואה בחלקו הראשון בהתייחס לזכויותיו בחברה נוקט המנוח לשון "רכושי הנוכחי " ומוסיף "לאחר מותי יתחלק רכושי הנוכחי וכן כל רכוש שיהיה לי בעתיד ...." . המנוח נוקט שני מונחים "רכושי הנוכחי " להבדיל מ"כל רכוש שיהיה לי בעתיד " , לא ברור האם מדובר בחברה בלבד - לשון הווה ולשון עתיד - או רכוש שיהיה לי בעתיד מכל סוג, פרשנות שתתיישב עם המבוא וכוללת את כל רכושו של המנוח , מלבד המפורט בצוואה על סעיפיה ,פרשנות שאולי מתיישבת עם סעיף 3 לצוואה. כמו כן,אם סעיף 2 אמור להסדיר את זכויות המנוח בחברה , איך מתיישב האמור עם סעיף 5 שעוסק בנפרד בכספי הפיצויים מהחברה ואף עם האמור בסעיף 7. ב"כ התובעת , הגם שטען שהאמור בסעיף 2 לצוואה אינו משתמע לשתי פנים , הציע בעצמו מספר פרשנויות . מנהל העזבון הציע פרשנות. יש איפוא להדרש לפרשנויות הצוואה , לאומד דעתו של המצווה , ל"נסיבות " , כדי ללמוד עליו . 12. עפ"י עדות עורך הדין סולומון , שהכיר את המנוח שנים רבות, המנוח היה עקשן , דומיננטי בהוראותיו, הבהיר החלטותיו , לא הסכים לזוז מעמדתו כפי שמסר לעורך הדין . עמ' 7 לפרוטוקול . המנוח לא ידע קרוא וכתוב. עורך הדין העיד שסעיף 2 לצוואה הוא הסעיף שכולל רכוש שלא מפורט בסעיפים סצפציפיים אחרים : "בסעיף 2 לצוואה כתוב בסייפא - לאחר מותי יחולק כל רכושי הנוכחי וכן כל רכוש שיהיה לי בעתיד ....וזה כולל הכל " (עמ' 7 שורה 25 ) . בטיוטא בכתב יד, איתה בא המנוח אל עורך הדין לא נמצאת הסייפא . "ת: בגלל זה הוא בא אלי , הוא לא רצה להעתיק טכנית בהדפסה את המסמך בכתב יד, אלא שאנסח אותו משפטית , את רצונו . ש: רצונו היה שפריטים ספציפיים שהוא מציין בצוואה יחולקו כפי שנכתב בצוואה ואילו כל השאר מהעבר והעתיד יחולק שווה בשווה בין האשה והילדים . ת: בדיוק כך " (עמ' 8 שורות 5 - 1 ). "אני לא בית דפוס . אני לא מדפיס במכונת כתיבה . הוא בא שאנסח משפטית כשזה מבטא את רצונו . הקראתי לו גם את הצוואה . הוא היה איש קפדן . מילה במילה הקראתי לו גם את הכותרת בדיוק והוא אמר לי לאט לאט , אני רוצה להבין וזה בדיוק מה שהוא רצה ". (עמ' 8 שורות 13 - 11 ). "היה ברור ממנו שמה שהוא רוצה זה שהבתים יהיו לאישתו והשאר יחולק בין הילדים " (עמ' 8 שורה 16 ). "היה ברור לחלוטין ממנו " (עמ' 8 שורה 19 ). 13. המזכירה העידה שכתבה את הטיוטא על פי מה שאמר לה המנוח בנוסח שלה "מה שהוא הסביר לי כתבתי " (עמ' 5 שורה 6 ) (עמ' 6 שורה 16 ) . המנוח אמר למזכירה שהוא מתכוון ללכת עם הטיוטא לעו"ד סלומון. "כאשר שאלתי אותו מה עם הרכוש הוא אמר לי כל הרכוש יתחלק שווה בשווה .אני לא יודעת למה התכוון. את הבתים הוא אמר לאישתו . במקרה של סעיף ב' (לטיוטא - א.א.ל.) שאלתי אותו והוא אמר כל הרכוש מתחלק שווה בשווה בין האישה והילדים " עמ' 6 לפרוטוקול . 14. בצוואה ת/1 מ - 16.9.97 , אף היא נערכה ע"י עו"ד סולומון ציווה המנוח לאישתו "רכוש נוכחי " שפרט בסעיף 1 שבה והם: שני בתים, תכולתם, תכשיטים אישיים , חשבון בנק, חסכונות וזכויות סוציאליות שונות . בצוואה ת/2 מ-14/11/91 ציווה המנוח לאשתו את כל רכושו,גם העתידי. הכרעה 15. מצאתי כי הפרשנות שתשקף את אומד דעת המנוח ואת רצונו היא זו לגביה העיד בצורה מפורשת וברורה עו"ד סולומון. המנוח שהיה בעל דיעה מגובשת,קפדן ועקשן,אך לא ידע קרוא וכתוב בעברית,בא אל עו"ד שהכירו שנים רבות,כדי שינסח את רצונו.המנוח מסר לעורך הדין מה רצונו ועורך הדין ניסח וקרא באזני המנוח,מילה במילה מהכתוב. עורך הדין מסר עדות ברורה,אחידה,אמינה.לא היה לו כלל ספק בדבר רצון המנוח,ששמע מהמנוח. על פי עורך הדין ביקש המנוח לכלול בצוואה את כל רכושו,עבר ועתיד.פריטים ספציפיים נקב בצוואה וציווה ליורשים וכל השאר,שלא מפורט,רצה המנוח שיחולק בחלקים שווים בין אישתו ותשעת ילדיו.זה רצון המנוח ואת זה אמורה לשקף הסייפא של סעיף 2 לצוואה,כפי שניסח עורך הדין. 16. תמיכה בעדות עורך הדין מצאתי מההבדל בין הצוואה לטיוטא. בעוד שבטיוטא הייתה התייחסות רק לחברה ונכתב "...במקרה שאני מת יתחלק רכושי בחברה לעשרה אנשים והם:...(התובעת) ועוד תשעת ילדי..." ,הרי שלאחר שהמנוח הבהיר לעורך הדין מה כוונתו,נעשתה הבחנה בצוואה בין רכוש החברה ,הוא "הרכוש הנוכחי", לבין "כל רכוש בעתיד",הוא רכוש אחר,כך הבין עורך הדין,אשר אף אותו רצה המנוח לחלק בין אישתו לתשעת הילדים. המזכירה,שניסחה את הטיוטא, בעדותה העידה שהבינה כי כוונת המנוח ורצונו שכל הרכוש יחלק שווה בשווה,לאחר ששאלה אותו מה עם הרכוש.לעיל ציטוט בסעיף 12. 17. מצאתי שיש גם בצוואות ת/1 ו-ת/2 לתמוך בעדות עורך הדין סולומון וללמד שהמנוח ביקש לכלול בצווה האחרונה את כל רכושו,עזבונו,ואת כל מי שהוא מעוניין שיהיו יורשיו, ולא להותיר חלוקת חלק מעזבונו להוראות חוק הירושה. בעוד שבצוואות קודמות נקט המנוח,תחילה, בלשון כללית, ב-14/11/91, ואחר כך, ב-16/9/97, פרט רכוש ספציפי אותו הוא מוריש לאישתו,אך לא את כל רכושו- כך למשל לא כלל את החברה,שהוקמה בשנת 1992 (ראה המועד בתמ"ש 583/01,בכתב התביעה),הרי שבצוואה האחרונה ביקש לכלול את כל רכושו ולכן,כפי שהעיד עורך הדין הוספה הסייפא לסעיף 2. בעוד שבצוואות הקודמות לא הוזכרו ילדיו,הרי שבצוואה האחרונה החליט להוריש להם מעזבונו. מדובר ב-7 ילדים מנישואים ראשונים ושניים מנישואים שניים.בהתאם מסר הן למזכירתו והן לעורך הדין כי רצונו שרכושו,פרט לנקוב בסעיף 1 לצוואה,הבתים,יחולק שווש בשווה בין אישתו וילדיו. המנוח גם דאג שעורך הדין יכתוב בצוואה את רצונו שישולמו משכורות מהחברה,לאישתו ולגרושתו. בעוד שבצוואות קודמות לא נתן המנוח דעתו לגרושתו,אם 7 מילדיו, הרי שבצוואה האחרונה ציווה לה,כמו לאישתו,תשלום חודשי. המנוח הבהיר מי הם יורשיו, ורק הם, בינהם יורשים שלא על פי דין-מזכירתו,גרושתו,ואף הורה מה או באיזה שעור הוא מצווה. 18. אשר על כן מוחלט: א. התובענה לצו ירושה נמחקת. ב. הצוואה בסעיף 2 סייפא מתייחסת לכל רכוש של עזבון המנוח שאינו מפורט בצוואה, אשר יחולק בין התובעת לבין תשעת ילדי המנוח בחלקים שווים-עשירית לכל אחד. בקשה לתיקון או ביטול הוראות מהוראות הצוואה, סעד שביקש ב"כ התובעת, בסיכומים,לגבי סעיף 6 לצוואה,יש לתבוע בהליך מתאים. לשלוח למנהל העיזבון,לעו"ד פרץ,לעו"ד חסון,לנתבעת 2 ולנתבע 10,עותק גם לב"כ הי"מ (אפ"כ). צוואהירושה