ישנם מצבים תדירים בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר ? להלן פסק דין בנושא קניית דירה בכסף של אחד מבני הזוג: פסק דין 1. התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי בתאריך 29.12.96 תביעת מזונות נגד הנתבע-בעלה. התיק עבר להתברר בבית משפט זה מיד עם פתיחתו מכח הצו המינהלי (תמ"ש 12430/97). כתב ההגנה הוגש בתאריך 19.3.97. 2. במהלך קדם המשפט הוזמן תסקיר של פקידת סעד לסדרי דין שהוגש ביום 3.8.97, ולאחר מכן הופנו הצדדים אל יחידת הסיוע של בית המשפט. משני גופים אלה התקבל הרושם כי אחת דרכם של בני הזוג - להתגרש, אם כי מחלוקת כספית /רכושית מעכבת את הגירושין. 3. ואמנם בתאריך 16.9.97 הגיש הנתבע מצידו תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים בקרית ביאליק (תמ"ש 12431/97). בכתב ההגנה שהוגש ביום 30.11.97 טענה התובעת טענות של מירמה וחוסר תום-לב כלפי הנתבע. 4. בהעדר הסכמה, נקבע התיק לשמיעת ההוכחות, ובשלב זה העידו הצדדים עצמם בלבד. 5. תמצית עדות התובעת: א. התובעת נושאת לבדה בהחזר המשכנתא בגין הדירה (ת1/). ב. התובעת עובדת ב"אמונה" ומשתכרת כ 3,000.- ש"ח בחודש. ג. הדירה הנוכחית נרכשה ממכירת דירתה הקודמת של התובעת בקרית מוצקין (ת2/). ד. כל הוצאות אחזקת הדירה משולמות על ידי התובעת. ה. גם האביזרים לדירה מומנו רובם ככולם על ידי התובעת (נ1/ - נ4/, ת3/). ו. הנתבע היה אמור למכור דירה השייכת לו בחצור הגלילית, אך לא עשה כן, תוך שהוא מרמה את התובעת. ז. התובעת מודה כי זכתה וזוכה להנחות במסים וארנונה עקב נכותו של הנתבע. 6. תמצית עדותו של הנתבע: א. הנתבע מתגורר בשכירות מאז עזב את הדירה (נ7/ - נ8/). ב. הנתבע השקיע כספים בדירה (נ9/, נ11/), אך את דירתו בחצור לא יכול היה למכור כי לא קיבל מחיר ריאלי (נ10/). ג. הדירה בקרית ביאליק היא משותפת - ועל כך מעידים מסמכי החברה המוכרת שיכון ופיתוח בע"מ ומסמכי המשכנתא. ד. סך כל הכנסותיו של הנתבע כיום מגיע ל 6,850.- ש"ח. ה. הנתבע אשר כי ביטל את הוראת הקבע להחזר המשכנתא עקב חריגה בחשבון. 7. דיון ראשית, לתביעת המזונות של התובעת. במהלך המשפט התברר כי התובעת עובדת ומשתכרת למחייתה. לפיכך: "מעשה ידיה תחת מזונותיה", ודין תביעתה להדחות. 8. החלק הקשה יותר להכרעה הוא דווקא תביעתו של הנתבע. אני מקבל את גירסתה של התובעת לפיה היא זו שהשקיעה את מירב המימון של רכישת הדירה בקרית ביאליק, לרבות איבזורה. הצדדים מסכימים כי לנתבע לא היו שיקים, ולכן התובעת היתה זו ששילמה את התשלומים, תוך קבלת הבטחתו של הנתבע כי ימכור את דירתו בחצור הגלילית - דבר שלא עשה. דא עקא, שהדירה שנרכשה מ"שיכון ופיתוח" נרשמה על שם שני הצדדים וכך גם המשכנתא, שהתובעת כמעט לבדה נושאת בתשלום החזריה. 9. בע"א 66/88 דקר נ' דקר, פ"ד מג(1), 122, היו נסיבות עובדתיות דומות לשלנו, דגש על פסקה 8 לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר, שקבע בין היתר כדלקמן: "אשר לחלוקת הזכויות בין המערערת והמשיב לבין עצמם, דעתי היא כי השיתוף בזכויות, כפי שהוא עולה מן החוזה, מהווה ראיה לכאורה לכך, שהמדובר בנכס שבבעלות משותפת בחלקים שווים... ניתן להניח כי בני זוג המתקשרים יחדיו עם חברה קבלנית בהסכם לרכישת דירה למגורים, מתכוונים להחיל משטר של שותפות על הנכס שיתקבל על פי ההסכם. העובדה שהחוזה נערך על שם שני הצדדים כדי לממש את הזכאות להלוואה מסובסדת על פי כללי משרד השיכון, אין בה, כשלעצמה, כדי לסתור את ההנחה בדבר שיתוף העולה מן החוזה. כדי לסתור את הנחת השיתוף,... טענת המשיב היא, כי הוא תרם את חלק הארי של הכספים לרכישת הדירה. גם אם נכונה טענה זו, אין די בכך כדי לשלול את זכויותיה של המערערת. כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על ידי שני בני זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את הענין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשיוויון וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד השני הקשורה עם הנישואין, ואשר מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה". 10. לפיכך, למרות שלבו של בית המשפט נוטה לעבר טענות התובעת, הרי דין תביעתו הנגדית של הנתבע להתקבל. אני מורה על פירוק השיתוף בדירה ברח' … בקרית ביאליק על ידי מכירתה (עדיף שהתובעת תרכוש את זכותו של הנתבע). אני ממנה את עורכי הדין יגאל גאגין ויהודה גזיאל, יחד, ככונסי נכסים על הדירה. עורכי הדין רשאים לפנות לבית המשפט בבקשות בהתאם לסעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה. 11. סופו של פסק: תביעת התובעת בתמ"ש 12340/97 נדחית. תביעת הנתבע בתמ"ש 12341/97 מתקבלת. עקב העובדה שמבחינה עובדתית נטיתי לקבל את גירסת התובעת - אין צו להוצאות משפט. מקרקעיןקניית דירה