פטור מארנונה למוסד מתנדב

השאלה העולה בבקשה זו היא האם בצו הארנונה קיים סיווג "מתאים" לנכס, ובאין סיווג מתאים, האם קיים סיווג "הדומה ביותר", כאמור בהוראת סעיף 5ג(א) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938. להלן החלטה בנושא פטור מארנונה למוסד מתנדב: החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופטת ב' בר זיו) בעמ"נ 344/06, מיום 12.2.2007, בו נדחה ערעור מנהלי שהגישה המבקשת על החלטת הועדה לעררי ארנונה שליד עיריית חיפה. רקע עובדתי 2. המחלוקת בבקשה זו נוגעת לאופן סיווגו של נכס המצוי ברחוב הגליל 79 בחיפה (להלן: הנכס), המשמש את המשיב, מגן דוד אדום לישראל, כנקודת הזנקת אמבולנסים. המשיב, בהיותו מוסד המתנדב לשירות הציבור, נהנה במשך שנים מפטור מלא מתשלומי ארנונה בגין נכסיו, בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: הפקודה). במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002, הוסף סעיף 5ג לפקודה, אשר צמצם באופן הדרגתי את הפטור המלא שהוענק בעבר לגופים מסוימים, ביניהם המשיב. הסעיף קובע תעריפי חיוב שונים לנכס שקיים לגביו ברשות המקומית סיווג "מתאים" או "הדומה ביותר" (סעיף 5ג(א) לפקודה), לעומת נכס שלא קיים לגביו סיווג כאמור (סעיף 5ג(ב) לפקודה). וכלשון הסעיף: "5ג. (א) על אף הוראות סעיפים 4 ו-5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו-5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו-5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן - נכסים פטורים חלקית): בשנת 2003 - 6%; בשנת 2004 - 15%; בשנת 2005 - 24%; בשנת 2006 ואילך - 33%. (ב) לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) - תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין: בשנת 2003 - 12%; בשנת 2004 - 30%; בשנת 2005 - 48%; בשנת 2006 - 66%". הצדדים חלוקים בשאלה על-פי איזה מן הסעיפים הקטנים יש לחייב את הנכס. העירייה טוענת כי הסיווג "עסקים אחרים" הקיים בצו הארנונה שלה לשנים הרלוונטיות, מהווה סיווג מתאים או דומה כאמור, ולכן יש להחיל את הוראת סעיף 5ג(א) לפקודה. מנגד, טוען מגן דוד אדום כי אין מקום לחייבו בחיוב הסל של "עסקים אחרים" שאינו מתאים לשימוש שנעשה בפועל בנכס, ועל-כן יש להחיל את הוראת סעיף 5ג(ב) לפקודה. ההליכים המשפטיים 3. ועדת הערר, בהחלטתה מיום 12.12.2005, דחתה את עמדת העירייה לפיה הסיווג "עסקים אחרים" הנו סיווג דומה, בקבעה כי אין לראות במשיב, שהנו גוף המעניק שירותי בריאות ושירותי חירום ללא כוונת רווח, כ"עסק". לפיכך, קבעה הועדה כי יש לחייב את הנכס לפי התעריף הקבוע בסעיף 5ג(ב) לפקודה. על החלטה זו הגישה העירייה ערעור לבית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. 4. בית-המשפט לעניינים מנהליים דחה את ערעור העירייה. בית-המשפט קבע כי ועדת הערר צדקה בקביעתה כי אין לראות בפעילות המבוצעת בנכס משום "עסק" והסיווג "עסקים אחרים" אינו ראוי לו. כן קבע, כי בבסיס החיוב בארנונה וקביעת סיווג הנכס עומד השימוש בפועל בנכס הספציפי ולא כלל פעילויות התאגיד במקומות שונים, ואין להשליך מפעילות בנכס אחד על סיווג ראוי לנכס אחר של אותו התאגיד. לעניין זה, איבחן בית-המשפט את פסק-דינו של כב' השופט ברלינר בעמ"נ 318/06 מגן דוד אדום לישראל נ' מנהל ארנונה של עיריית חדרה (לא פורסם - 15.6.2006), במסגרתו נקבע כי המערער שם (המשיב בענייננו) עשוי להיכלל במונח "מוסדות" הנכלל בהרחבת הסיווג "משרדים שירותים ומסחר" שבצו הארנונה של עיריית חדרה ולפיכך חישוב הארנונה ייעשה על-פי סעיף 5ג(א) לפקודה. בית-המשפט קבע כי בענייננו, משמדובר בנכס המשמש כנקודת הזנקה לאמבולנסים בלבד, הפעילות בו אינה יכולה ליפול בגדר המונח "שירותים". זאת, בשונה מן הפעילות שנעשית בנכס נשוא עמ"נ 318/06 המשמש "לצורך הפעלת בנק דם ולהזנקת אמבולנסים להסעה וטיפול חרום בחולים ובנפגעים ע"י פרמדיקים ורופאים, הובלתם לבתי חולים, וכו'". מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בקשת רשות הערעור 5. המבקשת טוענת להצדקת מתן רשות הערעור כי המחלוקת בענייננו הנה בעלת חשיבות עקרונית ומהותית, החורגת מעניינו הפרטי של המשיב ומשליכה על אופן סיווגם של כלל הנכסים הפטורים מארנונה כללית מכוח הוראותיה של הפקודה, והיא בעלת חשיבות משפטית וציבורית כלפי כלל נישומי הרשות. לגופו של עניין, טוענת המבקשת, כי פעילות המשיב היא במהותה פעילות של מתן שירותי חירום רפואיים. חרף היעדרו של פריט חיוב נפרד למוקדים למתן שירות רפואי, יש לקבוע לטענתה כי פריט הסל שכותרתו "עסקים אחרים", הוא הפריט ההולם והראוי לסיווג נכסיו של המשיב, והוא הפריט "הדומה ביותר" כמובנו בסעיף 5ג(א) לפקודה. המבקשת מציינת כי כלל הנכסים הפטורים המצויים בתחומה ומשמשים למטרת מתן שירותים רפואיים, מסווגים בשיעורים מופחתים הנגזרים מתעריף הסל ל"עסקים אחרים". לטענת המבקשת, מבחן השימוש הוא המבחן המחייב ולאורו יש לקבוע את שומת הארנונה. בענייננו, המשיב ביקש להבחין בין נכס המשמש לפעילות עסקית ובין נכס שאינו משמש לפעילות עסקית, ובכך הוא נתפס לכלל טעות וכך גם ועדת הערר, שכן פעילות עסקית אינה מהווה שימוש. כן מפנה המבקשת לסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, המקנה סמכות לרשויות המקומיות לשום את מחזיקי הנכסים שבתחומן "בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו". מכוח חוק זה, הותקנו מדי שנה תקנות ההסדרים, ביניהן תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1999), התשנ"ט-1999 (להלן: תקנות ההסדרים), הרלוונטיות לענייננו. בתקנות אלה מנויים 13 סוגים שונים של נכסים, ביניהם "משרדים שירותים ומסחר". לטענת המבקשת פריט הסל שכותרתו "עסקים אחרים" המופיע בצו הארנונה שלה, שאול מקטגוריית ה"משרדים שירותים ומסחר", ופעילות של מוקד למתן שירותים רפואיים נכללת בגדרה של קטגוריה זו. בהקשר זה, שבה המבקשת ומפנה לעמ"נ 318/06, שעסק בפרשנותה של אותה הוראת חוק ביחס לאותו גוף נישום, ושם נקבע כי חישוב הארנונה בנכס ייעשה על פי סעיף 5ג(א) לפקודה. המבקשת מבהירה, כי אין כל אפשרות לכלול בצו הארנונה את כל מגוון השימושים השונים הקיימים, ופרטי הסיווג המצויים בצו הארנונה שלה, הנסמכים על הקבוע בתקנות ההסדרים, נותנים מענה חוקי ונדרש למדדים ולסוגי השימוש המתחייבים מתקנות ההסדרים. 6. בהתאם להחלטתי הגיש המשיב תשובה לבקשה. המשיב טוען כי פסק-דינו של בית-משפט קמא הנו נכון וראוי ולא נפל בו כל פגם שיש בו כדי להצדיק מתן רשות ערעור. לטענת המשיב, הסיווג "עסקים אחרים" הנו סיווג מוטעה שאינו מתאים לשימוש שנעשה בפועל בנכס - נקודת הזנקה לאמבולנסים. המדובר בסיווג סל המתייחס למתן שירותים בנכסים אשר משמשים למטרות רווח ו/או לעסקים הפועלים למטרה עסקית אחרת, בעוד המשיב אינו גוף הפועל למטרות רווח ואינו מנהל כל פעילות עסקית בנכס. המשיב מוסיף וטוען כי אף ניסיונה של המבקשת להפנות לקטגוריה הקבועה בתקנות ההסדרים העוסקת ב"משרדים שירותים ומסחר" אין בו כדי להועיל לה. טיעונה של המבקשת לעניין זה הנו מרחיק לכת, וממילא אין קטגוריה זו מתאימה לנכס, בין היתר לאור העובדה כי המשיב הוא מוסד המתנדב לשירות הציבור. יתרה מכך, בנקודת הזנקת האמבולנסים של המשיב לא ניתנים "שירותים", וכל שירות - ככל שניתן - ניתן מחוץ לשטח הנכס. המשיב חוזר על האמור בפסק דינו של בית-משפט קמא, לפיו יש לאבחן בין הפעילות הנעשית בנכס לבין הפעילות שנעשית בנכס שנדון בעמ"נ 318/06. עוד טוען המשיב כי נראה שמטרת הבקשה דנן הנה לעשות פלסתר את הוראת סעיף 5ג(ב) לפקודה ובכך לעקוף את קביעת המחוקק בסעיף זה. לגישתו, פועל יוצא של קבלת טענות המבקשת יהיה כי לא ניתן יהיה להיכנס לגדרו של סעיף 5ג(ב) לפקודה, והסעיף יהפוך לאות מתה בספר החוקים. מכל מקום, טוען המשיב, כי משאין בצו הארנונה של המבקשת סיווג מתאים או דומה לאופי השימוש המבוצע בנכס, יש לחייב את המשיב בהתאם לסעיף 5ג(ב) לפקודה. דיון 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. השאלה העולה בבקשה זו היא האם בצו הארנונה של המשיבה קיים סיווג "מתאים" לנכס, ובאין סיווג מתאים, האם קיים סיווג "הדומה ביותר", כאמור בהוראת סעיף 5ג(א) לפקודה. אין חולק, למעשה, כי בצו הארנונה של המבקשת אין כל סיווג "מתאים" לנכס, והמחלוקת מתמקדת אפוא בשאלה האם סיווג הסל "עסקים אחרים" שבצו הארנונה של המבקשת, הנו בבחינת "הסיווג הדומה ביותר". תשובה חיובית לשאלה זו משמעה כי חיוב הנכס ייעשה על-פי התעריפים הקבועים בסעיף 5ג(א) לפקודה, בעוד תשובה שלילית משמעה כי חיוב הנכס ייעשה על-פי התעריפים הקבועים בסעיף 5ג(ב) לפקודה (אשר מחושבים מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בניין או קרקע). הן ועדת הערר והן בית-משפט קמא קבעו כי הסיווג הסל "עסקים אחרים" (דהיינו "בניין שאינו משמש למגורים ואינו נכלל באחת ההגדרות המיוחדות בפרק זה") אינו ראוי לנכס ואינו בגדר סיווג דומה. בית-משפט קמא, ביסס את קביעתו, בין היתר, על השימוש שנעשה בפועל בנכס. אכן, השימוש שנעשה בנכס הוא אחד המבחנים לסיווגו לצרכי ארנונה (ראו ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם - 9.2.2003), מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן), ובענייננו משמש הנכס אך ורק כנקודת הזנקת אמבולנסים. לאור שימוש זה ולאור העובדה כי המשיב הנו ארגון שאינו פועל למטרות רווח ואינו מנהל כל פעילות עסקית בנכס, קשה לקבל את הטענה כי הנכס נכלל בגדר הסיווג "עסקים אחרים" או שסיווג זה הנו "הסיווג הדומה ביותר". 8. יתר על כן, אף ניסיונה של המבקשת ללמוד גזירה שווה מפסק-הדין בעמ"נ 318/06 אין בו כדי להועיל לה. לא אקבע מסמרות לגבי מסקנת פסק הדין שם. העיקר לענייננו הוא שמדובר בנכס שהשימוש בו שונה. שם, הפעיל המשיב בנכס "סניף של מגן דוד אדום בחדרה לצורך הפעלת בנק דם ולהזנקת אמבולנסים להסעה וטיפול חרום בחולים ובנפגעים ע"י פרמדיקים ורופאים, הובלתם לבתי חולים, וכו'". דהיינו, השימוש שנעשה בנכס שנדון שם, רחב יותר מזה שנעשה בנכס נשוא הדיון, שמשמש אך ורק כנקודת הזנקת אמבולנסים. יש גם הבדלים בין צווי הארנונות הרלבנטיים, אך די בשוני בפעולות כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור. איני באה לקבוע בהליך זה קביעות גורפות לגבי נכסיו של מגן דוד אדום, בוודאי לא בעיריות השונות. החלטתי זו מצומצמת לנכס ספציפי. 9. בנוסף, יש ליתן את הדעת לטענה שהעלה המשיב בתגובתו, לפיה פועל יוצא של קבלת טענות המבקשת הנו כי לא ניתן יהיה להיכנס לגדרו של סעיף 5ג(ב) לפקודה, והסעיף יהפוך לאות מתה בספר החוקים. הנה כי כן, המבקשת הבהירה בבקשתה מחד, כי אין כל אפשרות לכלול בצו הארנונה את כל מגוון השימושים השונים הקיימים, אך מאידך מבקשת היא לכלול את אותם שימושים שאין להם סיווג מתאים או דומה, בגדר סעיף סל של "עסקים אחרים". יוצא אפוא, כי לשיטתה של המבקשת, אין עוד צורך בהוראת סעיף 5ג(ב) לפקודה, שכן כל אימת שלא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה, ניתן יהיה לכלול את הנכס בגדר סעיף הסל האמור. לא לכך התכוון המחוקק. 10. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ש"ח. התנדבותארנונה