אחריות העירייה על הצפת רכב

להלן פסק דין בנושא אחריות העירייה על הצפת רכב: 1. בפניי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב ירידת גשמים קשה דבר שגרם להצפת רכבו. 2. התובע - היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים והמחזיק של רכב פרטי מסוג מאזדה, ש.י.: 1995 מ.ר. 39-874-19 אשר היה מבוטח, אותה עת, בביטוח צד ג' בלבד. 3. ביום 1.11.09 חנה הרכב בצד ביתו של התובע ברחוב אנטוורפן 41 בחיפה באופן הנראה בתמונה העליונה שבמסגרת ת/1 (הרכב הכחול). הרכב חנה במקום המיועד לכך ושהוכשר וסומן על ידי הנתבעת. קטע הרחוב הנראה בתמונה ת/1 הינו חלק מרחוב אנטוורפן (להלן: "הרחוב") הנמצא בשכונת דניה בחיפה הבנויה במדרון תלול (במידה כזו או אחרת) כאשר במעלה ההר מעל לרחוב ישנם רחובות נוספים. דהיינו - כנראה בתמונה - מדובר ברחוב אשר סלול באופן ישר, יחסית, ולא בשיפוע, ולכן המים שירדו מהרחובות העליונים - הצטברו בתוך רחוב זה. דא עקא - טוען התובע כי פתחי הניקוז המפוזרים ברחוב היו סתומים ולכן למים שהגיעו לרחוב לא היה להיכן להתנקז והם נערמו ברחוב עד לגובה רב. 4. התובע טוען כי המים הגיעו עד לגובה רב באופן שרכבו הוצף עד לגובה המושבים, וכתוצאה מכך נגרם לרכבו נזק כמפורט בחוו"ד השמאי שצורפה לתביעה. 5. כבר עם תחילת ירידת הגשם בשעות הבוקר, התקשרה אשתו למוקד העירוני כי הביובים סתומים, ומאוחר יותר עם גילוי ההצפה ברכבו, היא התקשרה פעם נוספת בשעה 14:00 והזמינה בדחיפות לבוא ולפתוח את פתחי הניקוז הסתומים, אך נציגי הנתבעת לא הגיעו. התובע טוען כי באותו יום לא הגיע אף עובד עירייה, ולמחרת - 2.11.09 - אשתו התקשרה שוב בשעה 14:00 וחזרה על תלונתה. באותו יום בשעה 15:50 - הגיעו שני עובדי עירייה (שלומי וליאוניד) ללא ציוד שאיבה ורק דיווחו על ממצאיהם למוקד העירוני. בסופו של דבר, התובע פינה את המים מרכבו, וגרר אותו למוסך. 6. בדיון שהתקיים נכחה גם אשתו של התובע אשר פירטה את המצב שהיה בשטח, את הנזק, ואת פניותיה למוקד העירוני. לעצם האירוע היא העידה: "אני תיקשרתי עם העיריה ולשאלת בית המשפט למה אנו תובעים את העיריה ,אני אומרת שהיתה בעיה לא רק של גשם זלעפות אלא היתה גם בעיה של אגם שהציף קטע שלם של הרחוב והמכוניות היו בתוך אגם. המים הגיעו לגובה מרכז הדלת של המכוניות וגם במכוניות האחרות. באותו בוקר הייתי בבית וכן גם בעלי. ברגע שראינו את הנחל שהציף את הרחוב שלנו התקשרתי לאגף המים ושלחתי פקס לגב' אורלי פרידמן מתביעות העיריה. אי אפשר היה לפתוח את הדלת בגלל גובה המים. מטעם העיריה הגיעו ביום 2.1109 וזאת לאחר שפניתי שוב שני גורמים בעיריה, דיברתי עם מירי מזכירת מח' ביוב וניקוז ורק בשעה 15:50 באותו היום - 2.11.09 הגיעו שני פועלים כמפורט בכתב התביעה". (פר' ישיבת 9.11.10 עמ' 2-3). 7. בידי התובע ואשתו היו רישומים של פרטי השיחות שהם ניהלו עם נציגי הנתבעת. דברי התובע ואשתו לא נסתרו ועדויותיהם השאירו רושם אמין על ביהמ"ש. 8. הנתבעת - אינה חולקת על ירידת הגשם בכמות חריגה, על הצטברות המים ברחוב זה ועל פניות התובע למוקד העירוני, אלא היא חולקת במספר נקודות ואביא את החשובות שבהן: א. לטענתה - סתימת פתחי הביוב לא נבעה מהעדר תחזוקה שוטפת אלא מהעובדה כי הגשמים העזים שירדו הביאו עמם סחף שכיסה את הרשתות, ולכן מי הגשם לא התנקזו. (להזכיר - מדובר ברחובות הבנויים במדרון). ב. כבר ביום הראשון לקבלת ההודעה (1.11.09) דאגה הנתבעת לניקוי הסחף מן הפתחים אך אין בידה תיעוד על ביצוע העבודות. יצוין כי בדיון הוגש נ/1 ובו מצוינת פניית משפחת התובע למוקד העירוני ביום 1.11.09 בשעה 10:24. ג. הנתבעת טוענת כי במשך כל השנה היא מתחזקת את פתחי הביוב, אלא שבמקרה זה הם נסתמו כתוצאה מהסחף שבא עם הגשמים שהגיעו ממעלה ההר. ד. הנתבעת לא יכולה הייתה לצפות את הנזק שנגרם, ומקרה זה אינו באחריותה. ה. לתמיכה בטענותיה, הגישה הנתבעת פס"ד של בימ"ש השלום בנצרת, כב' הש' קולה, בעניין אבו אסחאק סאהר נ. עיריית חיפה ואח', ת.א. 5264/02, אשר דחה תביעה דומה נגד עיריית חיפה בטענה כי מדובר באירוע חריג ואשר אין חובה על העירייה לצפות מקרים מסוג זה (ר' סע' 13 לפסה"ד). 9. באופן עקרוני הכירה הפסיקה בחובת הרשות המקומית ובאחריותה לדאוג לתחזוקת הכבישים ולמניעת סתימות פתחי הניקוז וכדלהלן: א. פרוט הפסיקה הישנה בעניין זה מרוכזת בבר"ע (חי) 901/06, סע' 3, מפי כב' הש' י. עמית. ב. פרוט הפסיקה החדשה בעניין זה מרוכזת בת"א (רמ') 4447/05 בעמ' 2 - בטענות התובעת. 10. אכן פסה"ד בעניין אבו אסחאק שהוזכר ע"י הנתבעת, מבדיל נכון בין מקרה בו פתח הביוב אינו ממלא את ייעודו מאחר והוא סתום עקב אי תחזוקה שוטפת של הרשות המקומית, שאז האחריות לניקוז שנגרמים כתוצאה מכך חלה על העירייה, וכפי שנקבע בפסיקה, לבין מקרה בו גם פתח ביוב נקי - יכול להיסתם תוך כדי ירידת הגשמים בכמות חריגה וכתוצאה מסחף של חפצים שונים הגורמים לסתימת הפתחים - שאז הרשות המקומית לא אחראית לכך, מאחר ומדובר באירוע חריג. 11. אלא שבעניין אבו אסחאק, כבמקרים אחרים בפסיקה, הובאו עדויות מפורטות - אלו חפצים גרמו לסתימת הפתחים, ואילו במקרה שבפנינו לא התובע ולא הנתבעת - לא הביאו אף עדות לעניין זה, ואף לא בעניין כמות הגשמים שירדה באותו יום. 12. למרות שהתובע לא הוכיח מה סתם את פתחי הניקוז, אני סבור כי במקרה זה אין לדחות את תביעתו, אלא להטיל אחריות חלקית על הנתבעת. באשר גם היא לא הוכיחה מה גרם לסתימה, במיוחד כאשר פועלים מטעמה ביצעו את עבודת ניקוי הפתחים וניתן היה להגיש רישום מפורט בעניין זה בפני בימ"ש. אמנם נטל הראיה מוטל על התובע, אך מנגד כאשר יש פתחי ניקוז שמתוחזקים היטב, לא סביר בעיני כי הם היו נסתמים אך ורק מסחף - באופן שהמים יערמו באותו רחוב עד לגובה המושבים ברכב פרטי. ולכן הדרך הנכונה במקרה זה היא להטיל את האחריות לאירוע באופן חלקי על הנתבעת, ואני מעריך אותו ב-50%. 13. סכומי הנזק פורטו בתביעה בסה"כ על 7,293 ₪ ורובם נתמכים במסמכים שצורפו לה. לאחר העיון בנתונים אלו, אני מחליט כי הם סבירים, ויש לפסוק את מחציתם לטובת התובע. 14. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,650 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.רכבנזקי מיםאחריות העירייה בנזיקיןהצפהעירייה