ביטול עסקה עם קבלן

להלן פסק דין בנושא ביטול עסקה עם קבלן: פסק דין 1. התובעים רכשו דירה מקבלן המתקרא "דקל אחר" (להלן:"הקבלן") ובמסגרת זו חתמו הם על הלוואה (משכנתא) ע"ס 150,000 ₪ בריבית של אפס אחוז. בשלב מסוים, ביקשו התובעים לבטל הרכישה וב"כ הקבלן הביא להם מכתב מהנתבעת מיום 25.1.07, שעלות סבסוד הריבית היא בסכום של 27,467 ₪ הנובע משיעור ריבית של 4.35%. על מכתב זה חתומה הגב' ורדית בן יקר ממחלקת משכנתאות. לטענת התובעים, לא חלה עליהם תשלום הסכום הנ"ל, משום שהם בעצם לקחו ההלוואה בריבית של אפס אחוז ולא בריבית 4.35%, כאמור. התובעים לא ידעו ולא גילו להם שהם יחויבו בריבית של 4.35% ולכן, הגישו התובעים תביעה זו נגד הנתבעת לחייב אותה להשיב להם סך של 13,570 ₪ בתוספת פיצויים עבור עוגמת נפש והסתרת מידע בסך של 1,430 ₪ ובסך הכל תובעים הם מהנתבעת סכום כולל של 15,000 ₪ - מהנימוקים הבאים: א. התובעים פעלו בתום לב ובעת שחתמו, הם לא ידעו, שבעצם הריבית היא לא אפס אחוז - כפי שנטו להאמין - אלא 4.35%. הם לא ידעו, משום שבעת לקיחת המשכנתא הוסבר להם על ידי מר בצלאל אלגרבלי, (להלן:" בצלאל") שהם חותמים על משכנתא של 150,000 ₪ בריבית אפס אחוז ואם היו יודעים, שהריבית היא 4.35% ושקיים תשלום של דמי היוון בסך 27,467 ₪ - לא היו לוקחים המשכנתא. ב. לטענת התובעים, הטעה אותם בצלאל ולא החתים אותם על דמי היוון ולא החתים אותם על ריבית של 4.35% ובעקבות כך, שילמו התובעים סך של 21,748 ₪ וקיבלו החזר של 8,178 ₪ בלבד. עוד נטען על ידי התובעים, שהנתבעת לא החתימה אותם על סעיף כלשהו, שעם ביטול הרכישה מול הקבלן, ישאו הם בעלויות של דמי היוון בסכום 27,467 ₪. התובעים אינם מוציאים מכלל אפשרות, שקיים אינטרס של הנתבעת עם הקבלן ולכן לא החתימו אותם שבעצם קיים תשלום דמי היוון. באופן כזה, העלימה הנתבעת המידע על תשלום דמי היוון ובעצם ההסכם על שיעור הריבית של 4.35% היה בין הנתבעת ובין הקבלן. 2. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובעים, הן מחוסר יריבות והן לגופו של עניין, בשל הטענות הבאות: א. התובעים נטלו מהנתבעת הלוואה צמודת מדד ובהסכם ההלוואה רשום באופן מפורש, שסכום ההלוואה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ובהתאם להסכם ההלוואה, גבתה הנתבעת מהתובעים תשלומים על חשבון הקרן והפרשי הצמדה על הקרן בלבד והבנק לא גבה מהתובעים תשלומים בגין ריבית. ב. לאחר ביטול ההסכם עם הקבלן, הועמדה יתרת ההלוואה לפירעון והקבלן הוא זה אשר דרש מהתובעים להכיר בתשלומים של 27,467 ₪ ששילם הקבלן לבנק בגין עלות סבסוד ריבית להלוואה. בהסכם בין הקבלן ובין התובעים, התחייבו התובעים שלא להגיש תביעה נגד הקבלן ולכן, ניצלו התובעים עובדה זו והגישו התביעה נגד הנתבעת. ג. במועד החתימה על הסכם ההלוואה, ידעו התובעים, שהקבלן מממן את עלות סבסוד הריבית להלוואה ובהמשך לכך, חתמו התובעים ביום 10.8.08 על הסכם עם הקבלן, בו הסכימו לקבל מהקבלן סך של 8,178 ₪ בגין התשלומים ששילמו לנתבעת על חשבון ההלוואה והתובעים גם התחייבו לוותר על כל טענה כנגד הקבלן בקשר עם אותו הסכם ולכן, הנתבעת אינה בעלת הדברים עם התובעים ולא היה מקום להגיש נגדה תביעה זו. 3. כפי שעולה מכתב התביעה, דמי היוון הם בסך של 27,467 ₪, אך בפועל נגבה מהתובעים סך של 21,748 ₪. הסכום שהוחזר להם הוא 8,178 ₪ ולכן תובעים הם את ההפרש בין הסך של 21,748 ₪ ובין הסכום שקיבלו 8,178 ₪ וההפרש הוא 13,570 ₪ . לא ברור וגם לא הוברר מדוע לא נגבה מהתובעים מלוא דמי ההיוון בסך של 27,467 ₪, אלא רק הסך של 21,748 ₪. מכל מקום, השאלה היא, האם יש לקבל תביעת התובעים, כפי שהופנתה כלפי הנתבעת - אם לאו. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, לאחר שבחנתי את המסמכים שצורפו לכתבי הטענות ולמסמך שהוגש במהלך הדיון, הגעתי למסקנה, שיש לקבל טענת הנתבעת לפיה יש לדחות את תביעת התובעים- זאת מן הנימוקים הבאים: א. אכן, מהמסמכים שצרפו התובעים לכתב התביעה עולה, שהם אכן קיבלו הלוואה של 150,000 ₪ בריבית של אפס אחוז. (ראה אישורי הלוואה שצרפו התובעים לתביעתם). בנספח להסכם הלוואה שנעשה ונחתם בין התובעים ובין הנתבעת נרשם בסעיף המראה את הרכב הסכומים של ההלוואה, שהסכום הוא 150,000 ₪: " ..ההלוואה יינתן לתקופה של 120 חודשים וישא ריבית קונטוקורנטית בשעור של 0.000 אחוזים לשנה. בהתחשב בהוצאות הנלוות, העלות האפקטיבית היא 0.031%. סכום זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן כמפורט בסעיף 6 להסכם ההלוואה". ב. בהתאם למסמכים הנ"ל, אני מקבל את טענת נציגת הנתבעת, שבעצם הנתבעת לא גבתה מהתובעים תשלומים עבור ריבית להלוואה, אך נרשם בגוף הסכם ההלוואה, שההלוואה תהא צמודה למדד המחירים לצרכן. לכן, כפי שעולה מהמסמכים שצרפו התובעים, הנתבעת לא גבתה ריבית, אך גבתה תשלומים על חשבון קרן ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה על הקרן. ג. א) כפי שעולה מהמסמכים שצרפו התובעים לכתב התביעה, נערך הסכם ביום 10.8.08 בין התובעים ובין הקבלן - הסכם המבטל את הסכם הרכישה, אשר נחתם על ידי התובעים וחתימתם אושרה על ידי עו"ד. (להלן:"ההסכם"). בהתאם להוראות ההסכם, היו התובעים מודעים או, למצער, היו צריכים להיות מודעים לקיומם של הסעיפים המפרטים, שהתובעים נטלו הלוואה מהנתבעת בסכום של 150,000 ₪ וכנגד העברת סכום ההלוואה לקבלן העביר הקבלן לנתבעת ערבות בנקאית אוטונומית על הסך הנ"ל. עוד נקבע בהסכם הנ"ל:" בהתאם להסכם בין הצדדים מימנה דקל את עלות סבסוד הריבית להלוואה בסך של 27,467 ₪, כך שבסופו של יום קיבלה דקל מן הבנק ...סך כולל של ...." ב) בהתאם לאותו הסכם, התחייב הקבלן להעביר לנתבעת את מלוא יתרת ההלוואה (סך של 114,355.92 ₪ ובהמשך הוסכם בין הצדדים, שאם מתשלום זה יופחת התשלום של חודש אוגוסט 2008, והיתרה לסילוק ההלוואה תהא נמוכה מן הסכום הנ"ל - ישיב הקבלן לתובעים את ההפרש בין היתרה לסילוק המפורטת במכתב מיום 17.08.08 לבין היתרה לסילוק המעודכנת. ועוד הוסכם, שבכפוף להשבת הערבות הבנקאית לידיו של הקבלן, ישיב הקבלן, בתוך 3 ימים ממועד קבלת הערבות הבנקאות, את יתרת הסכום הנותרת לאחר שינוכו מסכום ההלוואה סכום היתרה לסילוק, קרי הסך של 8,178 ₪. (ראה סעיפים 4, 5 להסכם). ואכן, ביום 23.9.08 החזיר הקבלן לתובעים שיק ע"ס 8,178 ₪ (ראה ספח השיק שצורף לכתב התביעה). ג) ללא קשר עם הנתבעת, דרש הקבלן מהתובעים להכיר בתשלום של 27,467 ₪, ששילם הקבלן לנתבעת עבור עלות סבסוד הריבית ולכן מאחר והנתבעת לא הייתה צד להסכם בין התובעים ובין הקבלן והיות והתובעים התחייבו כלפי הקבלן, כפי שהתחייבו בהסכם, אין התובעים יכולים לבוא בדרישות כנגד הנתבעת בעניין זה. ד) לא רק שהתובעים ידעו, בעת שנערך ונחתם ההסכם, שהקבלן מממן את עלות סבסוד הריבית להלוואה, אלא שהדבר עולה גם מסעיפי ההסכם שהוזכרו לעיל. זאת ועוד, בסעיף 7 להסכם, הצהירו הקבלן והתובעים, שכ"א מהם מוותר באופן סופי ומוחלט ובלתי חוזר, על כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה כלפי הצד האחר ו/או כלפי מי מטעמו, בכל הכרוך והנובע מן ההתקשרות ביניהם וזו תהא בטלה ומבוטלת מעיקרה. 5. א. התובעת מלינה, בבית המשפט, כנגד הנתבעת ונגד הקבלן, ששניהם חברו יחדיו והציעו ההטבה של מתן ההלוואה באפס אחוז ריבית. עוד טענה התובעת, שבאף מקום הם לא ראו שהריבית היא 4.35% ואם היו רואים זאת, לא היו חותמים על הלוואה. טענה זו היא טענה בדיעבד, שכן כפי שעולה מהעובדות, הנתבעת או בצלאל פקיד הבנק לא הטעו את התובעים בציינים שההלוואה מוענקת להם באפס אחוז ריבית, אלא ההסכם שנערך בין התובעים ובין הקבלן הוא זה, שהיה צריך לעורר אצל התובעים שאלות בדבר הסכום שנרשם שם כסכום סבסוד הריבית ובגוף ההסכם, התחייבו התובעים לגבי סכום זה ואף הצהירו שלאחר קבלת הסכום של 8,178 ₪ - לא תהיינה להם כל תביעות נגד הקבלן. ב. אם כבר היה על מישהו להסביר לתובעים מה פשר סבסוד הריבית ועל מי - בסופו של יום- יחול תשלום סבסוד זה, הרי שהיה זה הקבלן והתובעים עצמם, גם הם היו צריכים לשאול את השאלות הנכונות בקשר לסעיפים עליהם חתמו והתחייבו בהסכם - ואם כך חתמו על הסכם עם הקבלן, אין להם מה להלין כנגד הנתבעת. התובעת גם טוענת, שהנתבעת לא אמרה להם מה יקרה במקרה של ביטול החוזה ואין בהסכם סעיף המסביר מה קורה בביטול ההסכם, אך ביטול הסכם הרכישה לא נעשה מול הבנק אלא שהוא נערך בין התובעים ובין הקבלן ואת כל ההסברים וההשלכות של ביטול הסכם הרכישה היו התובעים צריכים לקבל מהקבלן ובעצם מה שנכתב בהסכם עליו חתמו התובעים - הוא גם ההסבר לתשלום ההפרש שקיבלו התובעים. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שאין לנתבעת מעורבות ישירה לתוכן ההסכם שנערך בין התובעים ובין הקבלן ובנסיבות אלה, כפי שפורטו לעיל, אין לתובעים עילת תביעה נגד הנתבעת ואני מחליט לדחות את התביעה. למעשה, לאור התוצאה אליה הגעתי, היה עלי לחייב התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט, ברם לאור הנסיבות המיוחדות והתשלום ששילמו התובעים לקבלן - החלטתי שלפנים משורת הדין, לא אחייב את התובעים בהוצאות משפט. ביטול עסקה (מקרקעין)קבלןביטול עסקה (הגנת הצרכן)