להלן פסק דין בנושא טיפול רשלני ברכב: 1. התובעת תובעת מהנתבעת פיצוי בסך של 12,622 ₪ (סכום המפורט בסעיף 21 לכתב התביעה) בגין נזקים שהנתבעת גרמה לה, בשל טיפול רשלני ברכבה ובשל כל אותן הטענות המפורטות בסעיף 20 לכתב התביעה ובין היתר, מסתמכת התובעת על העובדות המפורטות להלן וכן על חוות דעת של שמאי רכב, שיש בהן - לדעת התובעת - כדי להצדיק קבלת התביעה בסכום שנתבע: א. מעובדות כתב התביעה עולה, שהתובעת מסרה את רכבה למוסך הנתבעת ביום 16.10.2006 לצורך ביצוע טיפול 10000 שגרתי והכנת הרכב לטסט שנתי, אך בעדותה בבית המשפט אומרת התובעת, שהיא מסרה הרכב בחודש מאי 2006. (ראה עמ' 1 לפ',ש' 16- 17 לעומת האמור בסעיף 2 לכתב התביעה). בעת מסירת הרכב לטיפול הנ"ל, היה המנוע תקין. לאחר בדיקה קצרה של הרכב, נאמר לתובעת על ידי עובדי המוסך, שקיימת בעיה במתקני השמן ותוך יומיים העניין יטופל. בשלב זה, טרם סיפק המוסך הצעת מחיר לתובעת. למחרת, 17.10.06, יצר נציג המוסך קשר עם התובעת והודיע על תקלה בצילינדר - דבר הדורש פירוק ראש מנוע וגם הפעם לא ניתנה הצעת מחיר. עובדי המוסך פירקו את ראש המנוע, החליפו את מתקני השמן והרכיבו המנוע. לאחר ביצוע עבודה זו, ניסה המוסך להעביר את הרכב טסט - אך לא עבר, כנראה כתוצאה מפליטת גזים ובעקבות כך החזירו את הרכב למוסך והחליפו אגזוז. ב. לאחר החלפת האגזוז, כאמור לעיל, שוב ניסתה הנתבעת להעביר הרכב טסט, אך גם הפעם לא עבר והפעם המנוע התחמם באופן קבוע ועובדי המוסך קבעו, שהבעיה בתרמוסטאט ולכן הסירו אותו מהרכב. לאחר ביצוע עבודה זו, שוב ניסה המוסך להעביר טסט לרכב (פעם שלישית) והפעם עבר והרכב הוחזר לתובעת ביום 8.11.06 - כחודש לאחר שהרכב הוכנס לראשונה למוסך. ג. עבור הטיפולים הנ"ל שילמה התובעת לנתבעת סך של 8,364 ₪, אך כאשר הרכב הוחזר לה, החמיר מצבו, שכן נתגלו בו התקלות הנזכרות על ידי התובעת בסעיף 12 לכתב התביעה - תקלות אשר הפכו את הנסיעה ברכב לטרדה, מטלה בלתי אפשרית ומסוכנת. ד. א) לאחר כל התקלות הנ"ל, התייעצה התובעת עם מומחים בתחום אשר אמרו לה, שכנראה הבעיה היא בראש המנוע ובעקבות כך, החליטה התובעת, ביום 6.12.06, שוב לפנות למוסך ולטענתה, הודו עובדי המוסך שעשו טעות בכל הנוגע לתיקון הרכב. הרכב הושאר במוסך לתיקון חוזר - ללא עלות נוספת- ולאחר התיקון הוחזר הרכב לתובעת ביום 10.12.06. ב) גם לאחר תיקון זה לא נעלמו התקלות ועדיין צריכת הדלק הייתה מוגברת, המנוע התחמם ולעיתים היה יוצא עשן מהרכב. שנה לאחר תיקונים אלה, עת הגיע המועד להעביר טסט לרכב, ניסתה התובעת להעביר הטסט, אך הרכב לא עבר הטסט. ג) בעקבות האמור לעיל, פנתה התובעת למוסך אחר באשדוד ולאחר בדיקה הוחלף מנוע בעלות 7,150 ₪. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו מפרטת היא עובדות אשר יש בהן - לדעתה - כדי לדחות את תביעת התובעת, מכחישה את הקביעות שנקבעו בחוות הדעת שהגישה התובעת וטוענת, שזוהי חוות דעת מוזמנת, שאין לה כל קשר עם העובדות האמיתיות ובין היתר מעלה היא את הטענות הבאות: א. א) הנתבעת מאשרת את הבאת הרכב ביום 15.6.06 לצורך ביצוע תיקונים ולא רק לביצוע טיפול 10000. בקשת התובעת הייתה, לבצע טיפול 150000 והכנה לטסט וכן להחליף גומיות לשסתומים ובדיקת תושבות מנוע. לכן, טוענת הנתבעת, שכבר עם הכנסת הרכב לראשונה, ידעה התובעת על בעיה מכנית במנוע. ב) טרם ביצוע העבודה, הוצגו בפני נציגי התובעת כל התקלות שנתגלו (ראה התקלות בסעיף 3.2 לכתב ההגנה) ורק לאחר מכן חתמה התובעת על ביצוע הזמנת העבודה. הנתבעת לא הייתה מתחילה את העבודה, שנערכה שעות רבות אם לא הייתה ניתנת הסכמת התובעת מראש. ב. הנתבעת מאשרת, שאכן הרכב נכשל בבדיקת טסט - זאת עקב אי תקינות ממיר קטליטי שנבדק (תקלה כזאת אכן יכולה להיווצר ברכב משנת ייצור 1998 לאחר שעבר 150000 ק"מ) , אך גילוי אי תקינות זו יכולה להיעשות אך ורק על ידי משרד הרישוי שעורך את הטסט. ג. לאורך השנה שחלפה מאז מסירת הרכב לתובעת או לנציגיה, לא פנתה התובעת - אפילו פעם אחת- אל הנתבעת בטענה ששיפוץ המנוע שנערך לרכב אינו תקין. התובעת גם לא הציגה כל ראיה על מספר הק"מ שנסע הרכב לאורך השנה שחלפה עד להחלפת המנוע ולכן אין קשר ולא ניתן לקבוע, שהטיפול שבוצע במהלך 2006 אצל הנתבעת לא היה תקין. גם לא מתקבל על הדעת, שלאחר 4 שנים מאז בוצעה העבודה אצל הנתבעת לא הגיעה התובעת במהלך שנים אלו על מנת לטעון טענה כלשהי כלפי עבודות הנתבעת. 3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שאלה באות לידי ביטוי בכתבי הטענות ולאחר שבחנתי ושקלתי את חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות- זאת מן הנימוקים הבאים: א. א) רכב התובעת היה במוסך הנתבעת בשנת 2006 לכל היותר מחודש אוקטובר 2006 ועד ליום 10.12.06 עת הוחזר הרכב לתובעת. אין חולק בין הצדדים, שעבור הטיפול ברכב התובעת שילמה התובעת לנתבעת סך של 8,364 ₪ ועל כך הוצאה לתובעת חשבונית מיום 8.11.06 ובחשבונית מס' 7342 (שצורפה לכתב התביעה) מפורטות כל העבודות שביצעה הנתבעת והחלקים שהותקנו ברכב התובעת. באותה חשבונית צוין גם, שבעת הכנסת הרכב לטיפול/ תיקון הראה המונה שהרכב עבר 149400 ק"מ. בין היתר, בוצעו עבודות של שיפוץ ראש מנוע, ניקוי מצנן + דוד חדש, דוד אגזוז אחורי, ביטול נזילות מים, פרוק והרכבת תרמוסטט ורדיאטור ומבחן שנתי. ב) החשבונית הבאה שצורפה לכתב התביעה, היא חשבונית שהוצאה ביום 26.11.07 על ידי מוסך אחר בשם: סקאי מוטורס ובחשבונית זו לא צוין במונה הק"מ, מה מספק הק"מ שהיה במונה עת טופל הרכב במוסך זה. במוסך זה הותקן ברכב מנוע חדש ואכן התובעת שילמה עבור עבודה זו סך של 7,150 ₪ - אך אין כל קביעה על הקשר בין שיפוץ המנוע שבוצע ביום 8.11.06 ובין הצורך להחליף מנוע בתאריך 26.11.07. ב. א) התובעת פנתה אל השמאי מר זיו גולדשטיין (להלן:"השמאי") והוא בדק את הרכב פעמיים: פעם ראשונה ביום 18.5.07 במוסך בת"א ופעם שנייה ביום 25.5.07 במוסך באשדוד (השמאי תיקן טעות זו ואמר שהוא בדק ברחובות ולא באשדוד - ראה בעמ' 2 לפ',ש' 32) ולא ברור מדוע היה צורך לבדוק הרכב פעמיים ובשני מוסכים נפרדים ובתאריכים שונים. גם לא ברור מדוע - אם הרכב נבדק במועדים הנ"ל- הוכנה חוות הדעת רק ביום 29.1.08. ב) עם כל הכבוד לשמאי, נראה על פני חוות הדעת, שעם הכנתה כבר עמדה לנגד עיניו הגשת התביעה, שכן בראשית חוות דעת מציין הוא כותרת: "הקדמה לתביעה", בה מפרט השמאי את טיעוני התובעת, כפי שאלה הועלו בפניו. השמאי מציין, שעם רכישת המכונית נלקחה למוסך הנתבעת ושם דווח לה שהמכונית תקינה למעט צורך בהחלפת גומיות לשסתומים. ג) מכתב התביעה כלל לא עולה מתי רכשה התובעת את הרכב ואם בכלל הרכב הוכנס בסמיכות לרכישתו, שכן מה שנאמר בתביעה הוא, שביום 16.10.06 מסרה התובעת את הרכב למוסך הנתבעת לביצוע טיפול 10000 והכנה לטסט. זאת ועוד, בעוד שהשמאי מציין בחוות דעתו, שדווח לתובעת על ידי המוסך שהמכונית תקינה למעט צורך בהחלפת גומיות לשסתומים, כותבת התובעת בכתב התביעה תיאור שונה ממה שתארה בפני השמאי, שכן בכתב התביעה נאמר:" לאחר בדיקה קצרה במוסך, נאמר לי ע"י עובדי המוסך, כי קיימת בעיה במתקני השמן..." ולאחר מכן אף נאמר לה:" כי באחד הצילינדרים של השמן התעקמו שתי בוכנות וכי הדבר דורש פירוק ראש מנוע..". (ראה סעיפים 4, 6 לכתב התביעה). מהאמור בכתב התביעה עולה, שלא דובר במכונית תקינה למעט צורך בהחלפת גומיות לשסתומים. ד) למעשה, מה שרשם השמאי תחת הכותרת:"הקדמה לתביעה" הוא רשם את מה שנאמר לו על ידי התובעת ורק לאחר מכן ציין:" בדיקתנו העלתה כי מנוע המכונית מזייף ומקרטע, שסתומים דופקים, ריח שמן שרוף ונטען על תצרוכת שמן ודלק גבוהים". עוד ציין השמאי:" בהתחשב שאין כדאיות בשיפוץ המנוע ובראש והעלות הנמוכה ביותר הינה החלפת מנוע משומש מיבוא הוכנסה המכונית למוסך סקאי מוטורס באשדוד והוחלף מנוע משומש מיבוא בסך 7,150 ₪ כולל עבודות והמנוע". ובהמשך כתב גם זאת:" לדעתי טעה המוסך בשיפוץ החלפים שהחליף וכן לא החליף בעת התיקון הראשון וניתן היה למזער הוצאות בעלת הרכב באם היה מוחלף מנוע מלכתחילה". עם כל הכבוד לשמאי, הוא לא פרט מדוע כך לדעתו, הוא לא ציין - כפי שמומחה צריך לציין- אם עדיין יש קשר בין שיפוץ המנוע שבוצע על ידי הנתבעת ובין הצורך בהחלפת מנוע לאחר שהרכב עוד המשיך לנסוע שנה לאחר שיפוץ המנוע. ה) השמאי מציין בחוות דעתו, שהוא ניסה להבין מדוע הוחלפו מס' חלפים ומה בוצע בתיקון החוזר, אך נציג הנתבעת התחמק משאלות אלו ולא ענה. כמו כן, הוסבר לנציג הנתבעת, שבמכונית מדגם זה, הברגים המחזקים הראש הינם לאורך כל המנוע ובעת שיפוץ או פתיחת מנוע יש להחליפם ללא פשרה מאחר והינם מאבדים מאורכם וחוזקם בעת פתיחתם וגם על כך לא השיב נציג הנתבעת והסביר שלא שמע על כך. גם אם התחמק נציג הנתבעת ממתן תשובות וגם אם לא השיב או הסביר את שהסביר, מה נפקא מינה יש לכך עם מומחיותו של השמאי, אשר הוא למעשה צריך לקבוע את ממצאיו - גם אם אין לו תשובות מבעל המוסך? אין להוציא מכלל אפשרות, שבדיקתו של השמאי העלתה, שהמנוע מזייף ומקרטע, שסתומים דופקים, ריח שמן שרוף ונטען (כנראה על ידי התובעת) על תצרוכת שמן ודלק גבוהים, אך השמאי היה צריך לציין מה קשר יש בין תוצאות בדיקה זו ועם עבודתה של הנתבעת - לאחר שהרכב כבר נסע שנה לאחר שבוצע התיקון. גם אין הסבר, מדוע רק בחודש מאי 2007 החליטה התובעת לקחת שמאי לבדיקת הרכב ויותר מכך, כפי שכבר ציינתי לעיל, לא מובן מדוע הוכנה חוות הדעת רק ביום 29.1.08 אם הרכב נבדק בחודש מאי 2007? ג. א) חוות הדעת של השמאי, שהוגשה על ידי התובעת, מכילה יותר את טענות התובעת, כפי שאלו הובאו בפניו מאשר קביעותיו המקצועיות של השמאי ובעצם, השמאי לא הצביע על קשר סיבתי כלשהו בין התיקון שבוצע על ידי המוסך בשנת 2006 ובין הצורך להחליף מנוע בשנת 2007. עובדה נוספת אשר לא הוסברה לבית המשפט וגם לא בחוות הדעת: בדיקת הרכב בשני מוסכים נסתיימה בחודש מאי 2007 ואם כך, מדוע לאור הממצאים שנתגלו בחודש מאי הוחלף המנוע רק ביום 19.11.07? (ראה חשבונית על החלפת המנוע). זאת ועוד, שאלה נוספת היא, מדוע מצא השמאי לנכון להכין את חוות דעתו רק ביום 29.1.08 - לאחר שהוחלף המנוע ואם כבר ביום 29.1.08 כבר הייתה בידי התובעת חוות דעת של השמאי, מדוע השהתה את הגשת התביעה עד 14.9.2010? ב) השמאי העיד בבית המשפט ותמך בחוות דעתו, אך כפי שציינתי לעיל, אין שום קביעה בחוות הדעת, שום הסבר ושום התייחסות לעבור הזמנים ומה הקשר הישיר יש לתיקוני מוסך הנתבעת עם המשך התקלות שהיו ברכב. כפי שציינתי לעיל, כתב השמאי את חוות דעתו מראש כ"הקדמה לתביעה" ובעדותו בבית המשפט אף מוסיף פן נוסף למגמתיות של חוות הדעת בציינו:" אחד הדברים באמת שנכנסתי פה לתמונה זה רק בגלל סיבה אחת, כשנפגשתי עם הגברת פעם ראשונה ראיתי את הנאיביות שלה וחוסר הידע שלה ורק בגלל זה נכנסתי לתמונה". ועוד מוסיף לעניין זה ואומר:" רק בגלל שראיתי מי עודמת מולי שלא מבינה כלום, רק בגלל זה נכנסתי לתמונה". (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 1- 4). ג) שוב עם כל הכבוד לשמאי, לא זה תפקידו של שמאי מומחה ולא בשל סיבות אלו הוא צריך להיכנס לתמונה. מה שעומד לבחינת ולבדיקת המומחה הוא החפץ הנבדק ולא מי שעומד מולו ועל מומחה- שמאי- להגיש חוות דעת אובייקטיבית ולהביא בפני בית המשפט את ממצאיו לגבי אותו חפץ הנבדק, כפי שהוא מוצא אותו לאחר בדיקה ואין אלמנטים רגשיים אחרים נכנסים לתמונת הממצאים. השמאי גם מעיד כי התייעץ עם מומחים ולאחר מכן כתב את שכתב, אך בשום שלב וגם לא בחוות הדעת לא ציין עם איזה מומחים התייעץ, מתי התייעץ ומה היו ממצאי אותם מומחים. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה ולאור העובדה שהתובעת לא הוכיחה קשר ישיר או קשר סיבתי בין התיקון בשנת 2006 ובין החלפת המנוע בנובמבר 2007 ובשל כל יתר הנימוקים שפורטו בפסק דין זה - אני מחליט לדחות את התביעה. התובעת תשלם לשמאי הוצאות עדותו בבית המשפט בסך של 300 ₪ בתוספת מע"מ. לאור התוצאה אליה הגעתי, היה עלי מן הדין לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת, ברם לאור הנסיבות - כפי שפורטו בפסק דין זה ולאור העובדה שהתובעת שילמה לשמאי, החלטתי - לפנים משורת הדין- שלא לחייב התובעת בהוצאות הנתבע. רכבתקלות ברכב