לשון הרע באימייל

לטענת התובע הוא קיבל דוא"ל מתיבת הדואר של הנתבע ובו נכתב כך: "משקיע בשם יוסי עזרא, החליט להעשיר את קופתו האישית,באמצעות הקמת אתר אינטרנט המצוי בבעלותו, הכולל תכנים רבים המכילים השמצות ולשון הרע בין היתר כנגד פעילותה של אונטריו". עוד לטענתו נשלחה הודעת דוא"ל בדויה ,באמצעות תיבת דואר מזויפת, לכל לקוחות התובעת בה נכתב "עורך דינו ושותפו לדרך של יוסי עזרא, עו"ד משה זינגל, נעצר בחשד להונאה". כנסו תראו עם מי יוסי עזרא מתעסק".להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין לשון הרע באימייל:פסק דין התובע הינו איש מחשבים העוסק בין היתר בהקמה וקידום של אתרי אינטרנט, והינו הבעלים והמפעיל של אתרי אינטרנט שונים. הנתבעת 2 הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל. הנתבע 1 הוא אחד ממנהליה של נתבעת 2 ובעל 30% מניות בחברת טי.גי.אי השקעות מניבות 2008 שהינה חברה נוספת באשכול החברות של הנתבעת . התובע רכש זכויות בנכס בקנדה באמצעות נתבעת 2 אשר נתנה לו את שירותיה. לטענת התובע, בעסקה הנ"ל, הנתבעים יחד הוליכו אותו שולל, תוך שהציגו לו מצגי שווא והונו אותו. בגין הונאה והטעיה כאמור,התובע הגיש תביעה הנדונה בהליך נפרד (ת.א. 10405-03-10). 2. התובע מנהל אתר אינטרנט ובו לטענתו הוא חושף את אופן התנהלותה של הנתבעת 2, באמצעות פרסומים בעלי עניין ציבור. בין היתר מפורסמים באתר זה ציטוטים מכתבי בית דין שהוגשו ע"י התובע ותובעים נוספים. הנתבעים הגישו תביעה כנגד התובע בסך מיליון ₪ בגין הוצאת לשון הרע במסגרת פעילותו של אתר זה ( ת.א. 48012-03-10 ). 3. התובע הגיש תביעה נפרדת בגין הוצאת לשון הרע כנגד הנתבעים ועל פי בחירתו הגיש תביעה במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות. 4. לטענת התובע בתאריך 17.02.10 הוא קיבל דוא"ל מתיבת הדואר של הנתבע 1(tgi@tgi-realeastate.com). לאימייל צורף מכתב ובו נכתב כך:"משקיע בשם יוסי עזרא, החליט להעשיר את קופתו האישית,באמצעות הקמת אתר אינטרנט המצוי בבעלותו, הכולל תכנים רבים המכילים השמצות ולשון הרע בין היתר כנגד פעילותה של אונטריו". עוד לטענתו , בתאריך 04.04.10 נשלחה הודעת דוא"ל בדויה ,באמצעות תיבת דואר מזויפת, לכל לקוחות התובעת בה נכתב "עורך דינו ושותפו לדרך של יוסי עזרא, עו"ד משה זינגל, נעצר בחשד להונאה". כנסו תראו עם מי יוסי עזרא מתעסק" להודעה זו צורפו קישורים לכתבות אשר עסקו בעו"ד זנגל האחת כתבה העוסקת בתביעת רשלנות, השניה כתבה מ"דה מרקר" העוסקת בחשד לעושק קשישה והשלישית כתבה מ"כלכליסט"העוסקת בחשד לעושק קשישה. 5. עוד טוען התובע כי תאריך 06.05.10 שלח הנתבע דוא"ל ללקוחות הנתבעת בו נכתב כדלהלן:"שלום רב, מצאתי לנכון להפנות את תשומת ליבך לחלק קטן מהכתבות שפורסמו השבוע ועוסקות בעו"ד משה זינגל. ככל הידוע לנו עו"ד זינגל עומד מאחורי מסע ההשמצות וההכפשות המופנה כנגד טי. גי. אי במשותף עם עו"ד יעקב בוטניק המועסק במשרדו ובסיוע יוסי עזרא". בסיום ההודעה חתם הנתבע :"בברכה, שרון שאתי-מנהל קשרי לקוחות".להודעה זו צורפו שלושה קישורים אותם קישורים המפורטים בסעיף 4 לעיל. לטענת התובע הדבר מלמד בבירור על כך שהנתבעים הם אלו ששלחו את המיילים המזויפים בשם התובע. 6. בנוסף, לטענת התובע, בימים 07.05.10-09.05.10 שלחו הנתבעים לחברי התובע כ-2,000 הודעות דוא"ל באמצעות הפייסבוק.כשכותרת ההודעות הינה :"עורך דינו ושותפו לדרך של יוסי עזרא, עו"ד משה זינגל, נעצר בחשד להונאה". לכל ההודעות, צורפו קישורים לכתבות הזהים לחלוטין למכתבו הרשמי של הנתבע כאמור. 7. התובע טוען כי בכל הפרסומים שפורטו לעיל יש משום פרסום לשון הרע מאחר וכתובים בהם האשמות חסרות שחר כנגדו בפני יותר מ2 אנשים. הנתבעים מנסים להכפיש ולהשחיר את שמו בכך שמצרפים את שמו לחקירה כנד בא כוחו-שכן אין כל קשר מכל סוג שהוא בין הנושאים לגביהם נחקר בא כוחו של התובע, עו"ד זינגל לבין פעולותיו של התובע. עוד טוען התובע כי בהודעה מתאריך 04.04.10 הנתבעים מבקשים לעשות קישור בין "יוסי עזרא" לבין תביעת רשלנות, ועושק קשישה. התובע מוסיף ומציין כי ביום 10.05.10 , לאחר שגילה את "קמפיין ההשמצות" כנגדו בפייסבוק,שלח בא כוחו מכתב התראה חריף לבא כוחם של הנתבעים , כולל דרישה לפיצוי והתנצלות, ומאז נפסק הקמפיין. לשיטתו הדבר מעיד על כך שהנתבעים הם אלו שניהלו את כל פרסומי לשון הרע כנגדו. לשיטת התובע, הנתבעת 2 אחראית באחריות ישירה ושילוחית. הנתבע 1 אחראי גם הוא לפרסומי לשון הרע הנ"ל מכיוון שפעל ופרסם את הפרסומים עבור הנתבעת ובשמה. 8. הנתבעים דוחים את טענות התובע, ולטענתם לא התחזו לתובע ולא שלחו הודעת מייל בשמו. הנתבעים מכחישים את הטענה כי שליחת ההודעות ברשת הפייסבוק נעשתה על ידם.באשר לפרסום מיום 6/5/10 טוענים הנתבעים כי פרסום זה אינו בגדר לשון הרע, שכן הוא אינו מייחס לתןבע מעשים של רשלנות או עושק קשישה ואף לא חשד למעשים אלו ואף אין בפרסום טענה כי התובע קשור למעשים המתוארים בכתבות. הסיוע המיוחס לתובע הינו במישור השמצת הנתבעים וטענה זו הינה בגדר אמת לאמיתה; הנתבעים טוענים , כי בין התובע לעו"ד זינגל ישנו קשר הדוק ואף שיתוף פעולה של שנים.באופן בו התובע מסייע מזה כשנה לעו"ד זינגל בכל הנוגע לתביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת 2, ואף מסייע באופן אקטיבי בהפצת דברי בלע כנגד הנתבעת 2 ומנהליה. כמו כן התובע עוסק בגיוס לקוחות חדשים עבור עו"ד זינגל ע"מ שיגישו תביעות כנגד הנתבעים. עוד נטען כי כל פעולותיו של הנתבע 1 נעשו במסגרת תפקידו בנתבעת 2 ואין מקום להרמת המסך ולחיובו. 9. הנתבע הגיש תביעה שכנגד אך בדיון מיום 17/4/11 חזר בו מתבעיתו זו. 10. התובעת לא הציגה בפני חוו"ד מומחה לעניין טענתה למשלוח הודעת דוא"ל מכתובת מזויפת ולא הרימה הנטל המוטל עליה להראות כי הנתבעים הם אלו שהפיצו את הפרסום מיום 4.4.10. על כן טענותיו בעניין פרסום זה נדחות. גם באשר להודעות שנשלחו ב"פייסבוק", מכחישים הנתבעים קשר להודעות אלו. יצויין כי הודעות אלו נשלחו ע"י "יודע דברים", "עדיין יודעים" ו"DAVID BUHIMUNA". התובע בעצמו טוען כי מדובר בכרטיסים מזויפים אך לא הביא בפני כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי הכרטיס זויף ע"י הנתבעים, לא הובאה גם חוו"ד מומחה בנידון להוכיח טענה זו. 11. יש לבדוק האם הפרסומים בהם מודים הנתבעים (פרסום מיום 6/5/10-כמפורט בסעיף 5 לעיל) , הינם בגדר לשון הרע. 12. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965קובע כי: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול - (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;" המבחן שנקבע בפסיקה לפרשנות הפרסום הוא מבחן אוביקטיבי: "המבחן בדבר קיום לשון הרע לפי סעיף 1 איננו מתמצא בתחושת העלבון הסוביקטיבית של הפרט , עליו נסב הדיבור או הכתב המייחס לו דברים פוגעים , אלא יסודו אוביקטיבי , הינו מה היתה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לזוכה התובע בעיני הבריות" . ראה: ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ. לוני הרציקוביץ תק - על 2004 (1) 2091, 2095. קיום לשון הרע נבחן על פי מבחן אובייקטיבי: 'מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, ואם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך שבה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו' (ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון פ"ד נו(2) 607, 617 (2002)). 13. איני סבורה כי בפרסומים נשוא הדיון ניתן לקשור בין התובע לבין החשדות המיוחסים לעו"ד זינגל ; בפרסום נכתב במפורש כי הנתבעת מפנה את קורא ההודעה לכתבות העוסקות בחשדות שיוחסו לעו"ד זינגל ועל כן אין סיבה כי הקורא הסביר יסבור כי הכתבה מתייחסת גם לתובע יוסי עזרא. בהמשך הפרסום נכתב כי "ככל הידוע לנו עו"ד זינגל עומד מאחורי מסע ההשמצות וההכפשות המופנה כנגד טי. גי אי. במשותף עם עו"ד בוטניק המועסק במשרדו ובסיוע יוסי עזרא" את המילה סיוע ניתן ליחס אך ורק לאותו מסע הכפשות והשמצות ולא לחשדות המיוחסים לעו"ד זינגל. גם כותרת הפרסום- "עו"ד העומד מאחורי מסע ההכפשות נגד טי.גי.אי חשוד בהונאה" מלמדת כי החשדות מיוחסים רק לעו"ד זינגל ולא לתובע. התובע בסעיף 18 לכתב התביעה אינו מלין על קישורו למסע ההשמצות אלא טענתו נסובה על צירוף שמו לחקירה כנגד עו"ד זינגל. כאמור, לטעמי, הקורא הסביר אמור להבין כי החשדות מיוחסים לעו"ד זינגל בלבד ולא לתובע, ועל כן התביעה נדחית. 14. בנסיבות העניין בהם הוגשה תביעה שכנגד ונמחקה, אין צו להוצאות. לשון הרע / הוצאת דיבה