התובע חתם על הצהרת ניוד ובסע' 5 נקבע כי הניוד אינו פוטר את הלקוח מכל תשלום כלפי מפעיל שננטש. ההטבה היחידה שהגיעה לתובע הינה זיכוי בסך 30 ₪ כנגד צריכת זמן אוויר למשך 18 חודשים לגבי כל אחד מ 4 המנויים שנוידו, זיכוי אותו קיבל התובע להלן פסק דין בנושא ניוד מכשיר טלפון נייד: לבית משפט זה הוגשה תביעה כספית על סך 23,645 ₪. התובע טוען, כי בחודש אוקטובר 2008 נפגש עם הנתבע מס' 1, שלוח של הנתבעת 2, והתקשר עימו בהסכם עם הנתבעת מס' 2, לפיו ינייד התובע 4 מספרי טלפון שלו שבחברת סלקום אל הנתבעת 2 , יוסיף מספר טלפון נוסף של הנתבעת מס' 2 - פלאפון, ובסה"כ 5 מכשירי טלפון. עלות העיסקה הינה 800 ₪ לחודש ובזיכוי של 200 ₪ X 18 תשלומים. עוד סוכם בעל פה עם הנתבע מס' 1 כי ניוד המכשירים מחברת סלקום לנתבעת מס' 2 יהיה ללא תשלום. נטען, כי ההסכמים הופרו, הנתבעת מס' 2 חייבה את התובע בסכומים גבוהים יותר, ובגין ניוד המכשירים שילם התובע קנסות לחברת סלקום. הנתבעת 2 מכחישה את טענות התובע וטוענת לחוסר יריבות, שכן הנתבע 1 אינו שלוח שלה, אלא עובד של קבלן מורשה מטעמה למכירת טלפונים. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת, כי ביום 12/9/08 התובע חתם על הסכמי התקשרות עם הנתבעת 2 באמצעות חברת מוטי כהן בע"מ, במסגרתם נייד התובע 4 מנויים מחברה אחרת אל הנתבעת 2, רכש מנוי נוסף מהנתבעת 2 וכן מכשיר קבוע לרכב, חלקם בתכנית "מהפכת האביב ב D2D" וחלקם במבצע "רמדאן בהתקשרות". למעט מכשיר אחד , 4 המכשירים הניידים והמכשיר ברכב הינם בתשלום. נטען, כי התובע צרך גם שירותים חורגים מהחבילה הבסיסית, כגון משלוח הודעות SMS' חריגה מכמות הדקות הכוללת, שיר בהמתנה, הורדת שיר, שירות חסימת זיהוי שיחה, צפיות בבידור, וכתוצאה גדל חיובו של התובע. התובע חתם על הצהרת ניוד ובסע' 5 נקבע כי הניוד אינו פוטר את הלקוח מכל תשלום כלפי מפעיל שננטש. ההטבה היחידה שהגיעה לתובע הינה זיכוי בסך 30 ₪ כנגד צריכת זמן אוויר למשך 18 חודשים לגבי כל אחד מ 4 המנויים שנוידו, זיכוי אותו קיבל התובע. מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן מר ג'ריס מויס, מטעם הנתבעת 2 טען מר עמי גולן, נציג הנתבעת 2. ד י ו ן והכרעה נגד הנתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 28/4/10, הוא זומן לדיון אשר נקבע ליום 13/1/11 ולא התייצב. התובע לא עמד על זימון הנתבע 1 ולא ביקש להעידו על נסיבות ההתקשרות וההסכמות בעל פה, אלא הפנה את כל תביעותיו כלפי הנתבעת 2, בטענה כי הנתבע 1 הינו שלוח של הנתבעת 2. משוויתר התובע על נוכחות נתבע 1 ועדותו, לא ניתן לאמת את כל טענות התובע והקשורות בנסיבות ההתקשרות בינו לבין הנתבע 1. הנתבעת 2 טוענת, כי הנתבע 1 הינו עובד של חברת מוטי כהן בע"מ, המהווה קבלן משנה של הנתבעת 2, ואף מוכרת מטעם הנתבעת 2 את שירותיה. הנתבעת מודה בנכונות ההסכמים עליהם חתמו התובע מצד אחד והנתבע 1 בשם הנתבעת 2 מצד שני, ומקבלת עליה את חיוביה שבהסכם ומכירה בכך כי הינה צד להסכם עם התובע. מכאן שבין חברת מוטי כהן בע"מ לבין הנתבעת 2 קיימים יחסי שליחות לפי סעיף 1 (א) לחוק השליחות תשכ"ה 1965, וכן סעי' 3 (א) לחוק. כיון שמדובר בחברת מוטי כהן בע"מ, הרי שנציגיה ועובדיה בכללם הנתבע 1, הינם שלוחי משנה של הנתבעת 2, בהתאם לסעיף 16 לחוק השליחות. לכתב התביעה צירף התובע את נספח א' העתק דף נייר ללא כותרת בכתב יד , בשורה הראשונה נרשם "2202 סמי סעד פלפון..." והעיד כי סמי (הנתבע 1) כתב לו זאת בכתב יד. (עמ' 3 ש' 14). כאמור לעיל, התובע לא העיד את הנתבע 1 אודות דף זה, ומדובר במסמך שהוגש שלא באמצעות עורכו, ואין לקבוע על פיו ממצאים כלשהם. מנגד הגישה הנתבעת 2 את העתקי ההסכמים לרכישת המכשירים עליהם חתם התובע. התובע חתם על 3 הסכמים למתן שירותי רדיו טלפון ב"מבצע מהפכת האביב ב D2D", עוד חתם על עוד 2 הסכמים במבצע "רמדאן בהתקשרות" וכן על הצהרה בעניין בקשה לניוד. (נספח א' לכתב הגנה). ככל שהתובע טוען להסכמות שבעל פה שהיו בינו לבין הנתבע 1 שלא העיד, הרי שיש להעדיף את נוסח ההסכמים הכתובים שהתובע חתם עליהם בהיותם עדות שבכתב כנגד עדות שבעל פה. התובע, אף על פי שטען בעדותו כי לא חתם על שום טופס חוץ מהחתמת הפלאפון באוטו, אינו טוען שחתימתו זויפה בכל 5 ההסכמים שצורפו לכתב ההגנה ולא הגיש תלונה במשטרה בגין זיוף. אין חולק שההתקשרות בין התובע לנתבעת 2 קיימת, הנתבעת סיפקה את המכשירים לתובע, וממשיכה לספק לו שירותי טלפון, התובע אינו דורש לבטל את ההתקשרות. אין הגיון שהתקשרות הנתבעת 2 עם התובע ואספקת שירותים, תהיה על בסיס נספח א' בלבד שהציג התובע בכתב התביעה ולא על בסיס הסכמים חתומים כדבעי ומפורטים היטב. לאור זאת, יש לקבוע כי ההסכמים שצירפה הנתבעת 2, חתומים הם על ידי התובע בעצמו. בעניין זה, ידועה ההלכה לפיה צד שחתם על הסכם, חזקה עליו שקרא והבין אותו בטרם חתם עליו, ואם לא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו. טענת התובע, כי ניוד המכשירים מחברת סלקום לנתבעת מס' 2 יהיה ללא תשלום, הסכמה שבעל פה, אינה מצויה בהסכמים שבידי הנתבעת ואף לא בדף הנייר שהציג התובע ולכן דינה להידחות. התובע טוען, כי חויב בגין 4 מכשירים שלא כמוסכם בסך 1,436 ₪ למכשיר אחד ועוד 2,688.12 עבור 3 מכשירים נוספים. עיון בהסכמים שבידי הנתבעת מעלה כי צויין מפורשות בסעיף 1 (ב) להסכמים "מבצע מהפכת אביב ב D2D" כי הלקוח רוכש מכשיר מדגם R500 וזאת "כנגד החזרת מכשיר הטלפון הסלולרי שבבעלותי מדגם כשהוא משוחרר מכל זכויות צד ג' כלשהן." יחד עם זאת, ישנו חיוב כספי בסך של 896.40 ₪ בגין רכישת כל מכשיר, סה"כ 3 מכשירים. בהסכם אחד של "מבצע רמדאן בהתקשרות" חיוב כספי בגין רכישת המכשיר בסך 1,436 ₪, למעט הסכם נוסף "רמדאן בהתקשרות" בו צוין כי המכשיר הינו "מתנה". התובע חתום על כל ההסכמים הנ"ל ועל כן חייב בתשלום. גם דף הנייר, נספח א' מטעם התובע, אינו מציין זיכוי מלא בגין המכשירים. על כן, דין טענת הנתבע להחזרי תשלומים להידחות. התובע טוען כי סוכם על 600 ₪ התחייבות חודשית בעוד שהנתבעת גובה ממנו סך 1,200 ₪ בכל חודש. התובע צירף את נספח ב' חשבון ישראכרט בו צוין תשלום ביום 25/10/08 בסך 1,144 ₪ וכן את נספח ד' חשבון ישראכרט בו צוין תשלום ביום 24/1/09 בסך 1,163 ₪. הנתבעת אינה חולקת על חיובים אלה וטוענת (סע' 7 לכתב הגנה) כי התובע צרך מבחירתו המודעת שירותים החורגים מהחבילה הבסיסית המפורטת בהסכמים נספח א' לכתב התביעה. הנתבעת 2 צירפה את נ/1 דף חשבונית מס המתייחס לחיוב התובע בגין 5 המנויים שברשותו לתקופה שבין 15/10/2008 ועד 14/11/2008. מהחשבונית נ/1 עולה כי התובע חויב בסעיף "שירותים מתקדמים" בסך 194.28 ₪ . מעיון בעמוד השני הכולל פירוט חיובי התובע, עולה כי התובע חויב לשלם שירותים מתקדמים מגוונים בעלות כוללת של 194.28 ₪ הגם שלא צרך אותם כלל כגון "שירות GPS' ; חבילת גלישה חופשית בסכום של 34.46 ₪ ועוד חבילת גלישה חופשית בסך 51.69 ₪ ; 70 הודעות; ושיר בהמתנה; " מהחשבונית עולה כי התובע חויב בעלויות אלה בין אם צרך שירותים אלה ובין אם לאו, ללא קשר ליחידות החיוב אותן צרך כגון "יוניסל ספק תוכן חיצוני" או שירות חסימת זיהוי שיחה". העולה, כי ללא חיובים אלה של "שירותים מתקדמים" היה מגיע חשבונו של התובע לכדי סך של 700 ₪ לערך לפני מע"מ. סכום זה קרוב לטענת התובע בדבר ההבטחה שניתנה לו. האם רשאית הנתבעת לגבות "שירותים מתקדמים"? הנתבעת טוענת כי התובע חתם על ההסכמים שצירפה ועל פיהם הינה גובה את התשלום, נספח א' לכתב הגנה. בסע' 3 להסכמים "מבצע מהפכת האביב ב D2D" נקבע: "הרוכש משדרג למכשיר דור 3 מצטרף לחבילה בהתאם לאחת מהאפשרויות הבאות (סמן את הבחירה) : חבילת אינטרנט ו TV חופשי בתשלום חודשי קבוע של סך 24.90 ₪. שירות "Navigator" בתשלום חודשי קבוע בסך 19.90 ₪. ג. חבילת "גלישה חופשית" בתשלום חודשי קבוע הסך 19.90 ₪ . " בכל 3 ההסכמים לא סימן התובע שום בחירה. בהמשך הסעיף נקבע: "במידה ולא נבחרה אף אחת מבין האפשרויות לעיל תיבחר הטבת חבילת גלישה חופשית כברירת מחדל בתשלום חודשי מוזל בסך 19.90 ₪." משכך, היה על התובעת לגבות סך 19.90 ₪ בלבד עבור כל מנוי כברירת מחדל ולא יותר. בשני ההסכמים האחרים "רמדאן בהתקשרות סומן בעמוד השלישי להסכם בX כי הלקוח מצורף ל"חבילת גלישה חופשית בסך 19.90 ₪. חבילה אחת לכל אחד מהפלאפונים. העולה, כי התובעת לא היתה רשאית לגבות עבור כל השירותים סך 194.28 ₪ אלא עבור חבילה אחת "גלישה חופשית" בסך 19.90 ₪ בכל חודש לכל אחד מהפלאפונים. היינו סך 19.90 ₪ X 5 = 99.50 ₪ לחודש. הנתבעת 2 לא הביאה ראיה בדבר שינוי תעריפים שביצעה או שהודיעה עליהם לתובע ולכן תעריפים אלה והסכמים אלה הינם בתוקף. לאור זאת על הנתבעת 2 להשיב לתובע סך של 95 ₪ X 27 חודשים (ממועד 10/2008 ועד 1/2011) = סה"כ 2,565 ₪. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע סך 2,565 ₪ ועוד סך 250 ₪ הוצאות משפט. תשלומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. סלולר (תביעות)טלפון