נפילה מאופניים בגלל כלב

להלן פסק דין בנושא נפילה מאופניים בגלל כלב: 1. תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שנפלה, לטענתה, מאופניים עקב העובדה שכלב בבעלות הנתבעים התנפל עליה. 2. לטענת התובעת, ילידית 1959, ביום 25.6.09 בשעה 06:30 בבוקר או בסמוך לכך, נפגעה התובעת ברחוב מודיעין בפרדס חנה. לטענתה, בעת שרכבה על אופניה, "הגיחו שלושה כלבים אמרניניים אשר נבחו, וכלב גדול בצבע שחור בבעלות או בחזקת הנתבעים קפץ על התובעת, הפיל אותה מאופניה לקצה השמאלי של הכביש, קרע את מכנסיה וחולצתה וכתוצאה מכך נפגעה התובעת במרפק ידה השמאלית, אגן שמאל, רגל שמאל וירך שמאל" (ראו סעיף 2 לכתב התביעה). 3. לטענת התובעת היא שהתה בתקופת אי כושר ממושכת, ועברה טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיותרפיה "שלא הצליחו להקל את סבלה וכאבה". 4. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום המקסימאלי שמוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לפסוק. לטענתה, נגרמו לה נזקים מיוחדים, לרבות "נסיעות מוגברות לעבר בסך 55,000 ₪, עזרת הזולת לעבר בסך 65,00 ₪ והוצאות רפואיות בעבר, סך 23,000 ₪. עוד טענה התובעת כי על הנתבעים לפצותה בגין נזקיה הכלליים, כאב וסבל, הפסד השתכרות לעתיד, והוצאות לעתיד. 5. בכתב הגנתם, כפרו הנתבעים בטענות התובעת; לטענתם, אכן מחזיקים הם כלבים בביתם שברחוב מודיעין 291 בפרדס חנה, ואולם שער ביתם נעול תמיד, וזאת על מנת שלא יברחו הכלבים (ראו סעיף 2 לכתב ההגנה). עוד טענו הנתבעים, כי העובדות אותן מגוללת התובעת בתביעתה מעוררות סימני שאלה באשר למהימנות גרסתה. בין היתר, הפנו הנתבעים לעובדות הבאות: א. בחזקתם שלושה כלבי זאב מגזע "מעורב" ולא כלבים אמרניניים; ב. מועד פניית התובעת לקבלת הטיפול הרפואי - שלושה ימים לאחר האירוע הנטען; ג. ברשומה הרפואית אין זכר לכלב שהפיל אותה. לטענתם, אין זה סביר שהתובעת אמרה זאת לרופא אך הוא לא ציין זאת ברשומה, שכן מגע עם כלבים מעלה חשש לזיהומים. 6. עוד טענו הנתבעים כי ככל שהמדובר בשעה 06:30 בבוקר - הרי הכלבים קשורים בשעה זו והגינה בה הם שוהים מוקפת חומה והשער בה נעול, וככל שכוונת הנתבעת כי נפגעה בשעה 06:30 בשעות אחה"צ, הרי שבשעה זו הנתבע שהה בחצר ביתו, קרא ספר והכלבים רבצו לידו. 7. עוד הוסיפו וטענו הנתבעים כי הם מתגוררים ברחוב שבו חיים כלבים רבים, ובפרט, בשכנות אליהם מתגוררים בשכירות בני זוג להם שלוש כלבות גדולות המסתובבות באופן חופשי ברחוב. 8. הנתבעים טענו כי התובעת הגיעה לביתם ביום 26.6.2009 והיא טענה כי הכלבים שבבעלותם תקפוה, ואולם גרסת התובעת נשמעה "מוזרה". לטענת הנתבעים, הודיעו להם התובעת ובעלה כי צפויים לתובעת הרבה סיבוכים בעקבות התאונה, וזאת בטרם ביקרה התובעת אצל הרופא. עוד טענו הנתבעים כי לתובעת לא נגרם כל נזק, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה. 9. בישיבה שהתקיימה ביום 22.3.2011 העידו בפניי התובעת והנתבעים. 10. שתי שאלות עולות מן החומר המונח בפניי ודורשות הכרעתי; הראשונה - האם נפגעה התובעת כתוצאה מנפילה מאופניים לאחר שאחד משלושת כלביהם של הנתבעים התנפל עליה, והאחרת - במידה ואשיב על השאלה הראשונה בחיוב - מהו הנזק שנגרם לתובעת. הכרעה: 11. לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת ועדות הנתבעים, אני קובע כי אני מאמין לתובעת כי הותקפה ע"י כלב בבעלות הנתבעים, והיא הופלה כתוצאה מכך. 12. כאמור, התובעת העידה בפניי, ודבריה, ככל שהדבר נוגע לאירוע הנפילה היו מקובלים ומהימנים עליי. התובעת טענה, כי היא הופלה על ידי כלב שחור, והנתבעים הודו כי בחזקתם כלב שחור. עוד העידה הנתבעת כי שלושת הכלבים יצאו משער ביתם של הנתבעים (עמוד 1 שורות 10 ו- 11 לפרוטוקול) אליו היא שבה למחרת היום ופגשה שם את הנתבע. בנוסף, אף שתמונות הכלבים שצילם בעלה של התובעת צורפו לכתב התביעה ואף הוצגו במהלך הדיון (ראו עדות התובעת בעמוד 1 שורה 11-13) לא טענו הנתבעים כי התמונות המצורפות לכתב התביעה, אינם של הכלבים שבבעלותם. 13. כאמור, התרשמתי כי התובעת דוברת אמת כאשר העידה על נסיבות התאונה ועל המקום שממנו יצאו הכלבים, וכאמור, אני מוצא תמיכה בגרסתה, בפגיעות הגופניות שנגרמו לה, בתמונות של הכלבים וכן בעובדה כי הנתבעים מודים כי בבעלותם שלושה כלבים, שניים בצבע שחור ואחד בצבע לבן (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 3 שורות 23 ו- 33 לפרוטוקול). כמו-כן אין הנתבעים מכחישים כי התובעת באה לביתם למחרת יום האירוע (ראו טענות הנתבעים בכתב ההגנה) וטענה כי היא הופלה ע"י כלב ששייך לנתבעים. 14. הנתבעים מבקשים למצוא בסתירות בעדות התובעת ובכתב תביעתה, נימוק לדחיית גרסתה. סתירה ראשונה מוצאים הנתבעים בטענת התובעת כי הכלבים שיצאו משער ביתם של הנתבעים הם "כלבים אמרניניים", ועפ"י תמונות של כלבים אלה (נ/4) עסקינן בכלבים בצבע לבן (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 4 שורה 16), שאינם דומים לכלבים שבבעלותו, אלא שהתרשמתי כי התובעת אינה יודעת להבדיל בין גזעי כלבים, מה גם שלמרות שטענה בכתב התביעה, כי הכלבים מגזע "אמרניני", היא טענה, בכפיפה אחת, כי הכלב שתקף אותה הוא כלב "בצבע שחור" (ראו האמור בסעיף 2 לכתב התביעה). לפיכך, טענת הנתבעים לפיה טענתה של התובעת כי מדובר בכלבים אמרניניים משמיטה את הבסיס מתחת לטענתה כי מדובר בכלבי הנתבעים, נדחית בזאת. 15. עוד ציינו הנתבעים כי התובעת ציינה בכתב תביעתה, כתובת שאינה תואמת את הכתובת שלהם. כאמור, כבר הבהרתי כי התובעת תבעה את בעלי הבית ממנו יצאו, לטענתה, הכלבים, והיא הגיעה למחרת היום לאותו בית ממנו יצאו אותם כלבים והנתבעים אף לא מכחישים זאת (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 4 שורה 7 לפרוטוקול), לפיכך, איני יכול לייחס לטענות בדבר הכתובת משקל כלשהו. 16. טוענים הנתבעים כי התובעת, בעת שפנתה לרופא, ביום 28.6.2009 לא הזכירה את העובדה כי כלב תקף אותה. אלא שאף לעובדה זו איני יכול לייחס חשיבות, מאחר ואין חולקין, כי התובעת פנתה אל הנתבעים למחרת היום (דהיינו ביום 26.6.2009) עוד לפני שפנתה לרופא והודיעה להם על טענתה, כי כלבם הפיל אותה מן האופניים. על כן אין לראות בגרסת התובעת בכתב תביעתה, כגרסה שהוכנה בשלב מאוחר יותר אך לצורך הגשת התביעה. 17. באשר לטענת הנתבעים כי השער היה סגור באותו יום, לא אוכל לקבל טענה זו. הכלבים לא היו קשורים באותה שעה (ראו טענת הנתבעים לגבי האפשרות שהתאונה התרחשה בשעות אחר הצהריים - סעיף 7 לכתב ההגנה) ועל כן לא אוכל לקבל טענת הנתבעים כי הכלבים לא יצאו משער הבית. כידוע, שכלבים יכולים להשתחרר תוך שניות ספורות; בנוסף, אילו היה ברור לנתבע כי הכלבים לא יצאו את שער הבית יום לפני שהתובעת פנתה אליו, מדוע הוא לא הבהיר לתובעת כי כלביו לא יצאו משער ביתו וביקש שהות על מנת שיבדוק את המקרה (עמוד 4 שורה 10 לפרוטוקול). 18. מסקנתי היא שאני מקבל טענת התובעת, לפיה שלושה כלבים יצאו משער ביתם של הנתבעים וכי כלב שחור התנפל עליה וגרם לנפילתה של התובעת מאופניים עליהם רכבה. 19. ואולם, בבואי לפסוק בשאלה השנייה והיא שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת, נראה, כי מכאן ואילך איני מקבל את רוב רובן של טענות התובעת. מהתרשמותי מעדותה של התובעת ומן המסמכים שהוצגו בפניי, נראה, כי התובעת, מייד לאחר פציעתה, עשתה כל אשר לאל ידה על מנת להאדיר את נזקיה, כאשר היא יודעת מראש, כי בכוונתה לתבוע את הנתבעים. ההחלטה, כי היא עומדת על זכותה לקבל פיצוי גמלה בליבה עוד באותו יום שבו נפצעה, או למחרת היום, כאשר היא ובעלה ניגשו לנתבע וביקשו כי יפצה את התובעת (ראו עדותה של התובעת בעמוד 1 שורה 22 שם היא מעידה כי היא אמרה לנתבע כי היא "תראה מה המצב", כן בעמוד 3 שורה 24 לפרוטוקול). 20. התובעת לא צירפה חוות דעת רפואית, ועל כן, ולמרות שהדיון בפניי הוא במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בו מונהג משטר גמיש מבחינת דיני הראיות, אין התובעת יכולה להוכיח טענות שברפואה, לרבות טענות נכות או מגבלה. 21. באשר לאובדן השתכרות בעבר- הרי מדובר בנזק מיוחד, שטעון הוכחה. התובעת, שעובדת במפעל נייר בחדרה, לא צירפה כל מסמך המוכיח כי היא נעדרה מעבודתה, כטענתה בכתב התביעה, ומכאן אני מסיק כי התובעת לא הוכיחה טענתה, כי הייתה בתקופת אי כושר לעבוד וכי היא אכן נעדרה מעבודתה. התובעת אף לא צירפה תלושי שכר המעידים על היעדרותה מעבודתה, או על גובה שכרה או כי נגרמו לה הפסדי שכר. 22. כך אף באשר לאובדן כושר השתכרות לעתיד. לא הוכח בפניי כי נגרמה לתובעת נכות כלשהיא, משלא צורפה חוות דעת רפואית. 23. באשר להוצאות רפואיות ונסיעות, טענה התובעת כי נגרם לה נזק בשיעור 120,000 ₪ (!). לא הוכח בפניי כי נגרמו לתובעת נזקים ולא הוכח כי היא הוציאה הוצאות כתוצאה מן התאונה, לאור הפגיעות הקלות שנגרמו לה, עליהן אעמוד להלן. בנוסף, לא הוכח בפניי כי הטיפולים הפיזיותרפיים מקורם בתאונה, שכן לא צורפה כל חוות דעת רפואית המוכיחה קשר כאמור, מה גם שלאחר התאונה אין כל זכר להגבלה בתנועה או לשבר. לפיכך עתירת התובעת לפיצוי בגין הוצאות ונסיעות לעבר נדחית בזאת - בהעדר הוכחה. 24. באשר לראש הנזק בגין כאב וסבל, עיון בחומר הרפואי מעלה כי המסמך הרפואי הראשון הוא מביקור של התובעת במרפאת קופת חולים שלושה ימים לאחר התאונה (ביום 28.6.2009). עפ"י המסמך, עולה כי פגיעות הגוף שנגרמו לתובעת היו "שפשופים באזור מרפק שמאל, אגן שמאל, שוק שמאל, הפרשה סירוטית, קליני אין עדות לשברים" וכי הומלץ על "טיפול מקומי של שפשופים" ומנוחה בת שבוע ימים. נראה, כי פגיעות אלה אינן חמורות, והן נגרמו בשל נפילת התובעת מן האופניים. 24. לאחר ששקלתי טענות הצדדים באלתי מסקנה, כי יש לפסוק לטובת התובעת סך 2,000 ₪ בגין כאב וסבל שנגרם לתובעת כתוצאה מנפילתה שנגרמה עקב התנפלות כלבם של הנתבעים, וזאת בשים לב לפגיעות הקלות שנגרמו לתובעת. 25. בנסיבות העניין מצאתי שלא לעשות צו להוצאות. 26. לכל אחד מן הצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבי1ת המשפט המחוזי בחיפה, וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין. כלבבעלי חייםאופנייםנפילה