פיצוי על רישום יתר בטיסה

להלן פסק דין בנושא פיצוי על רישום יתר בטיסה: פסק דין לפני תביעה לפיצויי בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעים. התובעים מר בן שמעון, בני הזוג מאנה, ומר יחיא, התייצבו ביום 30/9/10 לטיסה של הנתבעת מאיסטנבול לישראל. בהתאם לכתב התביעה, בשעה שהיה רישום יתר על הטיסה, נתבקשו התובעים, להסכים להישאר לילה באיסטנבול ולהגיע חזרה לישראל ביום למחרת. בהתאם לכתב התביעה הובטח לתובעים כי ישוכנו במלון 5 כוכבים מפואר, הקרוב לשדה התעופה, יובלו למלון על חשבון הנתבעת ואף יקבלו פיצויי בגובה של 200 יורו. בהתאם לנטען בכתב התביעה, המלון בו שוכנו התובעים, אינו מלון בסטנדרט של 5 כוכבים, עוד לטענת התובעים, הם "טורטרו" במשך שעות, הן עד שהגיעו למלון, באותו לילה והן בדרכם חזרה לשדה התעופה למחרת, עוד לטענתם, עד שהתקבל הפיצוי אשר בסופו של דבר עמד על סך של 100 יורו, או שובר לשימוש בשירותי הנתבעת בסך 200 יורו, גם כן עברו מסע טרטור כפי שפרטו בעדותם לפני. לישיבה היום לא התייצב התובע 4, התובע 1 טען כי הוא מיופה כוחו. התובע 1 אינו רשאי לייצג התובע 4, בנסיבות בהם לא התייצב לישיבה הרי שדין תביעתו להידחות, בהתאם לבקשת הנתבעת. ברם, עולה, כי התובע נאלץ, בהתאם לטענת התובע 1 לשהות בחו"ל, ובנסיבות אלו לא התייצב. ניתנת שהות לתובע 4 להודיע בתוך 30 יום מהיום, מדוע לא התייצב והאם הוא מבקש לקיים ישיבה נוספת בנוכחותו. עוד ניתן שהות לצדדים במהלך תקופה זאת להגיע להסכמה, אם ברוח פסק הדין כפי שיינתן או באופן אחר. בהתאם להודעת התובע והנתבעת, ייקבע ההליך להמשך, ויפסקו הוצאות. אשר לתביעת התובעים 1-3, הגם שהתביעה הוגשה בשם כל התובעים, על ידי התובע 1, הרי עולה כי לצדדים טענות שונות, לפיכך אתייחס בראשית לתביעת התובע 1, ולאחר מכן לתביעת התובעים 2-3. מטעם הנתבעת התייצבה הגב' אירן גואטה נציגת שירות לקוחות של הנתבעת בישראל. לפניי העיד התובע 1, בהתאם לגרסתו, בשעה שהמתין לעלייה למטוס, כאשר ברשותו כרטיס עליה למטוס, פנה אליו נציג הנתבעת. התובע לא ידע את שמו של נציג הנתבעת, אולם, ידע לציין כי לבש את מדי הנתבעת (מדים זהים לאלו שלובשת נציגת הנתבעת בדיון). לטענתו, פנה אליו הנציג, ביקש ממנו להישאר לילה באיסטנבול נוכח רישום יתר לטיסה. התובע העיד על עצמו, כאחד שנוסע מס' רב של פעמים בשנה, מכיר הנוהל לפנייה לנוסעים להישאר לילה נוסף במקום ההמראה לטיסה, בתמורה לפיצוי. לטענתו, שאל הנציג מה יקבל בתמורה להסכמתו, תשובת הנציג הייתה כי יקבל 200 יורו. התובע בהגינותו ציין, כי הוא יודע כי המדובר בשובר בשימוש בשירותי הנתבעת וכן כי הוא היה מודע לכך שהוא רשאי להמיר את השובר למחצית ערכו ויהיה זכאי לפיצוי בסך 100 יורו. עוד העיד התובע כי הובטח לו שיועבר למלון 5 כוכבים הסמוך לשדה התעופה בנסיבות אלו הסכים לוותר על מקומו בטיסה. לטענת התובע, הופנה לעבר נוסעים נוספים שהושארו בשדה, ושם המתינה קבוצה עד ללקיחתה למלון כמובטח. הטיסה הייתה עתידה להמריא בשעה 23:30, בשעה שפנה נציג הנתבעת השעה הייתה 23:00. לטענת התובע, רק בשעה 01:00, הגיע הקבוצה למונית, אותה כינה התובע "מעופשת" ולאחר שעה 02:00 הגיע למלון. לטענתו, מייד עם הגעתו למלון הבחין כי אין המדובר למלון מסוג חמישה כוכבים. לטענתו קיבל מפתח לחדר, הופנה ליציאה של המלון, ולעלייה למדרגות צדדית אשר ממנה היה עליו לטפס לחדר שהיה בקומה השלישית של המלון, לא היה ניתן להיעזר בשירותי עזרה בסחיבת המזוודות לחדר, עוד לטענתו, החדר היה בסטנדרט שלא תואם את המובטח, למעט סדינים נקיים, כל השאר לא תאם ציפיותיו, צרף תמונה של המיטה, בחדרו. לדבריו, בחדר היו שתי מיטות זהות צרות וקטנות, עוד טען התובע כי המזגן בחדר לא פעל, והפנה תשומת לב בית המשפט כי המדובר היה בספטמבר ונזקק למזגן, אולם נוכח השעה המאוחרת ועייפותו נשאר בחדר. עוד טען התובע, כי נמסר לו כי בשעה 09:00 למחרת, תגיע מונית כדי לקחתו בחזרה לשדה, המונית הגיעה רק בשעה 09:45, לאחר כמה שיחות שבוצעו על ידו. בשעה שהגיע לשדה נאלץ לתור לחפש את נציגי הנתבעת כדי לקבל הפיצוי המובטח, לאחר שפנה למס' אנשים ומקומות נראה היה לו כי יקבל בסופו של דבר את הכסף כמובטח. אולם, דקות ספורות לפני שהיה עליו לעלות למטוס, נאלץ לוותר על המתנה אשר אולי תוביל לקבלת הפיצוי ורץ לעבר המטוס. התובע ביקש להעביר לבית המשפט את עוגמת הנפש הרבה שהייתה מנת חלקו. הפנה בעיקר למלון שהיה בסטנדרט מלון מהמבוטח ומהמצופה, לזמני ההמתנה המרובים, להעדר היחס, ביקש לפצותו בגין עלות מלון חמישה כוכבים, בגין פיצויי הלנה במקום לא ראוי, פיצוי על הטרטור, בגין 100 יורו שלא קיבל ובגין הוצאות משפט. סך הפיצוי שהתבקש על ידו בחלקו היחסי עומד על סך של 7,500 ₪. הגב' גואטה נציגתה הנתבעת אשר העידה לפני, התייצבה לדיון עם מסמכים של הנתבעת בהתאם לטענתה הוצאו ממע' הנתבעת - הטרוייה שברשות הנתבעת. עוד הפנתה הגב' גואטה, הן לחקיקה באשר ליחסים בין תובעים לבין הנתבעת, אשר הינה מוביל. כן הפנתה הנתבעת לתקנות שירותי תעופה (רישום יתר), התשמ"ה 1985. הגב' גואטה העידה כי הנתבעת פועלת בהתאם לתקנון של הנתבעת באשר לטיפול בנוסעים בשעת רישום יתר. לטענת הגב' גואטה פעלו נציגיה בהתאם לאותו תקנון. הגב' גואטה בהגינותה, העידה כי אינה יודעת מיהו נציג הנתבעת אשר שוחח עם התובעים במעמד בו סורבה עלייתם למטוס, אינה יודעת מה הובטח וגם אינה יודעת מה התקבל מידיעה אישית אלא על סמך המסמכים שברשותה. ברם, הגב' גואטה הודאתה כי המלון בו שוכנו התובעים אינו מלון מסוג 5 כוכבים אולם, בהתאם לגירסתה, אין הנתבעת מחוייבת למלון מסוג זה, המלון בו שוכנו התובעים הינו מסוג 4 כוכבים, בהתאם למידע שברשותה הינו מלון ראוי. אשר להסדרי הקרקע, לזמן ההמתנה של התובעים הן עד שהגיעו למלון והן בדרך חזרה, לא היו ברשות הגב' גואטה כל נתונים או מיידע, לגבי טענות התובעים. אשר לפיצויי בגובה 200 יורו, נטען על ידי הגב' גואטה כי הפיצויי הולם את האמור בחוק ובתקנון, לבקשת בית המשפט נבדק על ידה מה עלות או שווי טיסה בנתיב הזה, ונכון לאותו מועד, לטענתה עמד על סך של כ 350 $. הגב' גואטה בהגינותה, העידה, כי המתנה של 3 שעות מרגע הורדת הנוסעים מהמטוס ועד הגעתם לבית המלון הינו זמן גבוה מהסביר, אולם, שבה וטענה כי אין ברשותה מידע המאמת את הטענה וכי יש לדחות טענת התובעים. לאחר ששמעתי, טענות התובע, ועמדת הנתבעת, וכן עיינתי במסמכים שהוצגו על ידי התובע, לרבות תמונות חדר המלון, מפה המעידה על מיקומו של המלון יחסית לשדה התעופה, העדר כל מסמך או אסמכתא מטעם הנתבעת, להבטחה אשר נמסרה לתובע, וכן המסמכים אשר הוצאו ממערכת טרוייה של הנתבעת (נ/1 ונ/2), קביעותי הן כדלקמן: אין לי ספק כי התובע "התנדב" להישאר לילה באיסטנבול מרצונו הטוב, אולם לאחר שסיכם תנאי הפיצוי עם נציג הנתבעת. שמעתי גירסת התובע כי הובטח לו מלון 5 כוכבים, סמוך לשדה, לא מצאתי שלא לקבל גירסה זאת בשעה שלנתבעת לא הייתה כל גירסה או ראייה לסתור עדות זאת, גירסה זאת נתמכה בעדותם של התובעים 2 ו-3. אין מחלוקת כי המלון אינו מלון מסוג 5 כוכבים, יתכן כי המלון מסווג כ-4 כוכבים, אני נמסכת על עדותם של התובעים ואין לי ספק כי העדרה של מעלית מפחית את דירוג המלון, גם אם המדובר בחדרים שאינם תואמים את הסטנדרט של המלון, הרי שהחדר בו שוכן התובע אינו תואם את מה שהובטח לו. עוד אני סוברת, כי הגם שהתובע לקח בחשבון כי עליו להמתין ולעבור זמן המתנה מסויים כדי להגיע למלון, הרי בהתאם לגרסת הגב' גואטה המתנה של 3 שעות (אשר בתוכה גם נסיעה) חורגת מ גבולות הסביר. עוד לטעמי מ סכת הטרטורים שהיה על התובע לעבור כדי לחפש נציג שיתן לו הפיצויי המובטח גם היא לא סבירה ובלתי הגיונית. אין המדובר רק בטעות בכדאיות העיסקה המדובר בהפרת ההסכם, עד כדי הטעייה. ברי כי בשעה שממתינים להובלה מהשדה, יש לקחת בחשבון, זמן המתנה של כשעה, וכן זמן נסיעה שלא יותר משעה, לטעמי היה על נציגי הנתבעת להעביר הפיצויי במועד הסמכתם של התובעים, לא לעלות על הטיסה או בשעה שהגיעו לשדה, למחרת, לא היה עליהם לתור ולחפש נציגי הנתבעת, עוד אני מוצאת כי התנהלות הנתבעת והצורך להמתין לנהג מטעמה כ-45 דקות מעבר לזמן שתואם וכך לגרום לתובעים להיות בלחץ וחשש כי יפספסו את הטיסה, אינו סביר. אשר לסכום הפיצוי המבוקש על ידי התובע, אני דוחה את הדרישה לפיצוי בגין עלות למלון חמישה כוכבים, התובע לא נשא בעלות זאת ואין לפצותו בגין כך, אשר לפצותו במלון לא ראוי, אכן לא תאם את שסוכם, הצורך לעלות במדרגות היה בבחינת עוגמת נפש, אשר לפיצויי בגין הטרטור, שעות ההמתנה וחיפוש הנציג גם בגינם מוצאת אני לנכון כי יש לפצות התובע. בשוקלי את שעות ההמתנה, העודפות על הזמן הסביר, את האכזבה ועוגמת הנפש מהשהייה במלון ובחדר הלא ראוי אני מוצאת לפצות התובע בפיצויי בסך של 1,500 ₪. עוד טוען התובע כי לא קיבל הפיצוי של 100 יורו כמובטח. הנתבעת ה מציאה מסמכים אולם לא המציאה מסמך המאשר קבלת הכסף על ידי התובע, במסמך שהוצג על ידה (נ/2) ישנה חתימה בטורקית, או אישור בטורקית כי הכסף התקבל, אין בכך אסמכתא לקבלת התמורה, מקובלת עלי גרסת התובע הנתמכת בעדותם של התובעים, כי נאלץ לעבור במס' מקומות ואמינה עלי גרסתו כי כ10 דקות לפני הטיסה החליט לזנוח את אותו פקיד ולרוץ לעבר המטוס תוך שאינו מקבל התמורה, האסמכתאות שהוצגו לי אין בהם די, המדובר במסמך שאיני יודעת מי ערך אותו. גם מוצג ממערכת מוסמכת הרי שאיני יודעת מי הטעין את אותם נתונים, שבשעה שלא הוצגה אסמכתא חתומה, מקובלת עלי גרסתו. הנתבעת תפצה התובע בסך של 1,500 ₪ בגין נזקיו וכן בסך של 500 ₪ בגין הוצאות ההליך וכן תעביר לו את הסך של 100 יורו בערכו ביום 1/10/10 כאשר נושא הצמדי הפרשה וריבית מאז ועד היום, התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום. אשר לתובעים 2 ו-3 אשר העידו לפניי, גם בהתאם לגרסתם הובטח להם מלון של חמישה כוכבים, זמן ההמתנה והציפיה לרבות הטרטור וחיפוש אחר הנתבעת, הינו זהה באשר אליהם. בשונה, מהתובע הרי שחדרם של התובעים 2 ו-3 תאם את הציפיות שלהם, למעט המזגן שלא פעל והצורך לעלות במדרגות, בנסיבות אלו, הפיצוי שהננו סוברת כי יש לפצות הינו בסך 1,000 ₪ עבור כל אחד. התובעים קיבלו את 100 היורו במועד עלייתם לטיסה לארץ, לטענתם לא ידעו כי המדובר בפיצויי של 200 יורו בשוברים, והבינו כי המדובר בפיצוי של מאתים יורו במזומן. פיצוי זה חורג מהתקנות, ובשעה שהתובע היה מודע לשוני ולאפשרות לקבל הכסף במזומן, אני מניחה שהמדובר באי נבנה ולא בכוונה להטעות התובעים. הנתבעת תפצה התובעים 2 ו-3 בסך של 1,000 ₪ כל אחד, כן תישא הנתבעת בהוצאות ניהול ההליך, אגרה וזמנם של התובעים שנאלצו להגיע לבית המשפט בסך כולל של 1,000 ₪ עבור שניהם. בסה"כ תשלם הנתבעת לתובעים 2ו-3 סך של 3,000 ₪. וזאת בתוך 30 יום מהיום. ניתנת שהות לתובע 4 להסביר מדוע לא הגיע לדיון, והסבר לגבי כוונתו להמשך ההליכים וזאת עד ליום 12/4/11, בהעדר הודעה תידחה התביעה ללא צו להוצאות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 14 יום.תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצויים