הנתבעים פינו את הבית, ללא צבע חדש. נטען כי בשל הצורך בצביעת הבית מחדש, נאלצו התובעים לשנות את הסכם השכירות עם השוכרים החדשים ומועד כניסתו לתוקף נדחה בחמישה ימים עד לסיום הצבע. להלן פסק דין בנושא צביעת דירה לאחר סיום שכירות - צביעת דירה שכורה: בכתב- התביעה, שסכומו 12,000 ₪ טוענים התובעים כי ביום 26/4/07 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים, לפיו השכירו התובעים לנתבעים בית ברחוב צה"ל בזכרון-יעקב לתקופה של 12 חודשים החל מיום 15/6/07 ועד 14/6/08.   מאוחר יותר, הוארך ההסכם פעמיים - כל פעם בשנה נוספת. לקראת סיום השנה השלישית לשכירות, הודיעו הנתבעים לתובעים כי הם קנו בית ואינם חפצים בחידוש ההסכם לשנה נוספת. ברם, הם ביקשו להאריך את תקופת השכירות עד שיתארגנו למעבר לבית החדש. סוכם כי השכירות תוארך בחודש נוסף, ולאחר מכן באם יימצאו שוכרים חדשים יהיה עליהם לפנות את המושכר.   בתום החודש, ביקשו הנתבעים להאריך את השכירות בחודש נוסף. הוסכם כי מעבר לחודש הנוסף לא תהיה הארכה נוספת, אלא אם כן תתקבל הסכמת השוכרים החדשים.   לאחר מכן, הושכר הבית לשוכרים חדשים החל מיום 15/8/10, ועוד לפני מועד זה ביקשו הנתבעים להאריך בעוד 10 ימים. בהסכמת השוכרים החדשים, הוארך המועד עד ה-25/8/10 . כמו כן, הובהר לנתבעים כי עליהם למסור את הבית כשהוא צבוע מחדש, בהתאם להסכם השכירות.   ביום 25/8/10 פינו הנתבעים את הבית, ללא צבע חדש. באותו יום יצרו התובעים קשר עם הנתבעים, סוכם כי כל צד יביא הצעת מחיר מטעמו. התובעים פנו לצבעי מטעמם וקיבלו הצעה על 4,500 ₪, ואילו הנתבעים לא הביאו הצעה מטעמם. בשעות הערב, שלח התובע הודעה לנתבע בדבר ההצעה שקיבל, רק למחרת היום בשעת בוקר מוקדמת, ענה הנתבע כי אינו מתכוון לשלם לצבעי.   נטען כי בשל הצורך בצביעת הבית מחדש, נאלצו התובעים לשנות את הסכם השכירות עם השוכרים החדשים ומועד כניסתו לתוקף נדחה בחמישה ימים עד לסיום הצבע.   התובעים שלימו לצבעי 2900 ₪ מתוך ה-4500 ₪ שסוכמו, ככל שלטענתם אין להם כסף לשלם לו. בנוסף, נטען כי נגרם נזק לדלת שצריך להחליף.   בכתב הגנתם ובתביעה שכנגד (שסכומה 25,567 ₪) טוענים הנתבעים כי:   בטרם כניסת הנתבעים למושכר הם נאלצו לשכור חברת ניקיון בעלות 2,500 ₪ לביצוע עבודות פוליש וריסוס. הבית חולק ע"י התובעים ל-3 יחידות דיור עצמאיות, כאשר אחת מהן הוחזקה ע"י בנם ערן שהיה הכתובת של השוכרים בזמן שהוריו שהו בחו"ל.   זמן קצר לאחר תחילת השכירות, הבחינו הנתבעים בנזקי רטיבות רבים שכוסו ע"י צביעה שנעשתה בסמוך לתחילת בשכירות. וכן,ף היו תקלות חשמל רבות והנתבעים נאלצו לקנות מערכת חדשה לחימום המים באמצעות גז. התקלות בחשמל היו כתוצאה שמערכת החשמל במקור הייתה מיועדת ליחידה אחת, ולאחר חלוקת הבית ל-3 יחידות היא סיפקה חשמל לכל היחידות.   פניות הנתבעים לתובע לתיקון מערכת החשמל נענו בסירוב, בטענה כי תיקון זה עולה הרבה כסף וכי אין בכוונתו להשקיע כל כך בנכס.   טוענים שהתגלו סתימות רבות במערכת האינסטלציה, ובשלב מאוחר החלה מערכת הביוב לקרוס.   בשלב מסוים, עזב בנם של התובעים את היחידה ולאחר מכן הושכרה לשוכרים חדשים. התובעים שהו בחו"ל ובנם ניתק קשר עם השוכרים של היחידות, דבר שאילץ את הנתבע להפך למעין "ועד בית" ולטפל בבעיות בעצמו.   נטען כי גם כי נמנע מהם במשך חודשים רבים השימוש בבריכת שחייה שנועדה לשימוש השכורים, בשל תקלות רבות.   בשנת השכירות האחרונה, חזרו התובעים לארץ והתגוררו ביחידת הדיור העליונה כשברשותם 3 כלבים ענקיים, שהפחידו את אורחיהם והיוו מטרד. גם בתקופה הזאת, נאלץ הנתבע להמשיך ולשמש בתור ועד בית ןלהתחשבן אח"כ עם יתר השוכרים.   התובעים הודיעו לנתבעים כל כוונתם למכור את הבית, אך מאחר שדרשו מחיר מופרז בחרו הנתבעים לקנות בית אחר.   שבועיים לפני תום השכירות, הביא הנתבע צבעי מקצועי למושכר. הוא מסר כי לא ניתן לצבוע את הקירות לפני שמתקנים את נזקי הרטיבות. הנתבע הודיע על כך לתובע, והתובע ענה כי לא מעניין אותו וכי עליו לצבוע. הנתבע ענה כי אין בכוונתו לצבוע במקומות שיש בהם רטיבות, והודיע לצבעי שיצבע רק במקומות שניתן לבצע בהם צבע.   ביום 25/8/10 בצהריים הגיעה משאית עם הריהוט של השוכרים החדשים והחלה לפרוק את הריהוט על אף שהיו עדיין חלק מהמטלטלין של הנתבעים בדירה. דבר זה מנע מהצבעי לעשות את עבדותו, מאחר שהבית היה במצב של הכנסת ריהוט וציוד.   הנתבע פנה לתובע והודיע לו כי הצבעי לא יכול להתחיל בעבודה, והתובע ענה לו כי היה אמור לעשות צבע שבועיים לפני כן. אך הנתבע הזכיר לו כי הבית בחזקתו עד חצות ואם לא היו מגיעים בצהריים היה מספיק לצבוע את הבית עד חצות.   ואז, החליט התובע על דעת עצמו לשכור צבעי מטעמו בעלות מופרזת של 4500 ₪, כאשר הצבעי של הנתבעים דרש רק 2500 ₪.   בנסיבות אלה, הודיע הנתבע לתובע כי אין בכוונתו לשם לצבעי מטעמם.   לעניין הפסד 5 ימי שכירות, נטען כי פעולת הצבע הייתה אורכת 6-5 שעות בלבד ולא ברור מדוע נדרשים 5 ימים.     התביעה שכנגד עניינה פיצוי הטרחה של הנתבעים שנאלצו לטפל בכל הבעיות של הבית בעצמם; 2,000 ₪ הפסד בגין התקנת דוד חימום בגז (נרכש ב-3000 ₪ ונמכר לשוכרים ב-1000 ₪), 5000 ₪ פיצוי בגין הפסד הנאה מהבריכה, 6000 ₪ פיצוי בגין המטרד של הכלבים, 667 ₪ בגין חובות חשמל ומים.   מסכומים אלה , כך נטען, יש לקזז 2,500 ₪ בגין הצביעה.   בכתב-הגנה לתביעה שכנגד נטען כי: הסכם השכירות הצהירו הנתבעים כי המושכר מתאים להם במצבו אז, הם התחייבות לטפל בהתחשבנות בגין המים, חשמל וארונה מול השוכרים האחרים, הם התחייבות להחזיר את הבית צבוע.   הנתבע קיבל הנחה בארנונה תמורת הגבייה שביצע, הנתבעים התקינו את מערכת החימום בשנה האחרונה לשכירות ללא ידיעת התובעים וללא הסכמתם - התקנתה גרמה לנזילות בצנרת ובעיות חשמל רבות שתוקנו על ידי התובעים. הנתבעים עשו נזקים רבים למושכר והשאירו לכלוך, בריכת השחייה הייתה מושבתת לתקופות קצרות בחודשי החורף באשמת הנתבע שהשתמש בחומרים לא מתאימים לטיפול בבריכה. דיון והכרעה: בדיון שמעתי את הצדדים ועדיהם: השוכר החדש מטעם התובעים וצבעי שבדק את הנכס לקראת פינויו . רוב פריטי הנזק הנתבעים על ידי הצדדים מופרכים. הנתבעים קובלים על מצבו הירוד של המושכר, אך למרות זאת חידשו את השככירות והאריכו אותה ולמעשה ויתרו בכך על הטענות הללו. השקעות שהנתבעים ביצעו במושכר בוצעו על דעתם ואינם יכולים לחייב את התובעים לשאת בהן והוא הדין בצביעת המושכר ונקיונו בתחילת השכירות. בתום השכירות היה על הנתבעים למסור את המושכר נקי ומסוייד. אין שחר לטענה שיכלו להמתין עד חצות הלילה. איש אינו מחזיר מושכר בחצות הלילה וברור שהם לא עמדו בחובתם לצבוע את המושכר ולנקותו. באשר לטענה שהבריכה התקלקלה, הרי ממילא מדובר בבריכה לא מקורה שהתקלקלה בחורף, וזה לא מנע מהנתבעים להאריך את תקופת השכירות, כפי שעשו. לגבי הטענה שהנתבע נאלץ להיות "ועד בית" הרי הוא הסכים לכך בהתנהגותו, כפי שהעיד. באשר לכלבים, נראה שהטענה שהם מנעו שימוש במושכר הרי טענה זו לא הוכחה ואינה אמינה. ונעבור לטענות התובעים: המשכירים-הנתבעים פינו את הנכס ביום המוסכם ולא הוכח שהשוכר החדש בפועל לא נכנס לתוכו בו ביום. אם הוכח דבר מה הוא שהחל מייד בנסיון לצבוע את המושכר, נסיון שכנראה נכשל, אולי בשל נזקי רטיבות שהנתבעים אינם אחראיים להם. עם זאת בחלוף זמן משופלה הרטיבות נצבע המושכר וברור שהנתבעים לא היו צריכים לבצע במקום שיפוץ, אלא צביעה ברמה בינונית ותו לא. את העלות של צביעה כזו, שהנתבעים "חסכו" כי המושכר היה רטוב ולא ניתן היה לצבוע אותו אני אומד בסכום ששולם בפועל 2,900 ₪ ואינני מקבל את גרסת התובעים שעודם חייבים ייתרה לצבעי. סיכומו של דבר: התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית. אין צו להוצאות. הנתבעים ישלמו לתובעים את הסך של 2,900 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום. צביעהמקרקעיןשכירות