שריפה בדירה שכורה - תביעת שוכר נגד בעל הדירה

להלן פסק דין בנושא שריפה בדירה שכורה: בתיק זה הוגשה תביעה ע"י התובעת ותביעה שכנגד ע"י הנתבע. התביעות עניינן מחלוקת בין הצדדים בעניין שכירת דירה בכתובת רח' שדרות ירושלים 49/29 באר-שבע (להלן:"הדירה"). אין מחלוקת כי הדירה היא בבעלותו של הנתבע (התובע שכנגד) והושכרה לתובעת (הנתבעת שכנגד) על פי הסכמי שכירות כפי שיפורט להלן. 4. מדובר בשני הסכמי שכירות: האחד מיום 24.3.09 ועד ליום 23.3.10 (להלן:"החוזה הראשון") והשני מיום 23.5.10 ועד ליום 23.3.11 (להלן:"החוזה השני"). 5. שכר הדירה בשני החוזים נקבע לסך של 1,700 ₪. 6. אין מחלוקת כי ביום 30.5.10 פרצה בדירה שריפה (להלן:"השריפה"). 7. בתביעה העיקרית תובעת התובעת מהנתבע סך של 15,000 ₪, וזאת כפיצוי על ריהוט ומכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהשריפה בסך של 5,000 ₪ ו - 10,000 ₪ עוגמת נפש. 8. טוענת התובעת כי בעקבות השריפה נאלצו היא וילדיה לעבור לגור זמנית בדירה חלופית. יחד עם זאת, לדבריה, הובטח לה ע"י הנתבע כי שכר הדירה בדירה החלופית ישולם ע"י הנתבע ו/או חברת הביטוח. לטענתה, לא נמסרה לה דירה חלופית והיא נאלצה להתגורר בבית הוריה. 9. עוד לטענת התובעת הנתבע לא אפשר לה לחזור לדירה המושכרת, בדירה נותרו חפצים רבים שלה. לדבריה, בכך הפר הנתבע את הסכם השכירות. 10. במעמד הדיון בבית המשפט טענה התובעת כי הסך של 5,000 ₪ הוא בעבור ריהוט סלון, שלטענתה, במהלך השיפוץ שנעשה בדירה הושלך מדירתה ונזרק לזבל. דברים אלה לא נאמרו בכתב התביעה של התובעת, שם טענה כי הסך של 5,000 ₪ הוא בעבור ריהוט ודברי חשמל שניזוקו מהשריפה. 11. עוד טענה התובעת כי הנתבע ניסה להפקיד שיק בטחון, שניתן לו ע"י אביה של התובעת, בסך של 25,000 ₪ בעוד שבהסכם הוסכם כי השיק יהיה על סך 10,000 ₪. 12. עוד טענה התובעת כי חובה לחברת החשמל הוסדר. במעמד הדיון הובהר כי לתובעת חוב לחברת החשמל, אשר נובע מהסכם השכירות הראשון דהיינו משכירת הנכס בשנת 2009. יחד עם זאת, לדבריה, חוב זה הוסדר ואין היא חייבת לנתבע מאומה בעבורו. 13. עוד לטענת התובעת אין היא חייבת לנתבע שכר דירה וכן לא מסים, מים, חשמל וארנונה החל מיום 30.5.10, מועד בו נאלצה לעזוב את הדירה עקב השריפה. 14. הנתבע הגיש כתב הגנה שבו דחה את טענותיה של התובעת מכל וכל וכן הגיש כתב תביעה שכנגד בסך של 31,000 ₪. 15. בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד טוען הנתבע כי לא סוכם עם התובעת על דיור חלופי או פיצוי עקב פינוי הדירה בשל השריפה. לדבריו, ניתן היה לחזור ולהתגורר בדירה לאחר כחודש ימים ואף ניתן היה להתגורר בדירה בזמן השיפוץ. לדבריו, התובעת הייתה יכולה לחזור ולהתגורר בדירה ולא להמשיך להתגורר אצל הוריה. 16. עוד טוען הנתבע כי הוא לא אחראי לריהוט ומכשירי החשמל של התובעת. עוד טען כי החוב של התובעת לחברת החשמל לא הוסדר וכן יש לה חובות לעיריה בגין ארנונה, חוב לחברת מי-שבע בגין צריכת מים ולחברת הגז בגין שימוש בגז. לדבריו, התובעת היא זו שהפרה את הסכם השכירות, בכך שלא שילמה את חובותיה עבור השימוש בדירה ועל כן גם יש לחייבה בפיצוי המוסכם עפ"י החוזה בגין הפרת החוזה. 17. בתביעה שכנגד צירף הנתבע את הקבלות והמסמכים בגין החובות שצברה התובעת עקב אי תשלום חובותיה לחברת חשמל, לחברת מי-שבע, לחברת הגז בשל אי תשלומם עוד בתקופת ההסכם הראשון. בנוסף לכך תובע הנתבע את התובעת בתביעה הנגדית בעבור אי תשלום שכר דירה על פי ההסכם השני, וזאת מיום 25.3.10 ועד ליום 23.3.11. סך הכל מסתכמת תביעתו הנגדית של הנתבע בסך של 31,000 ₪. 18. בדיון שהתנהל בבית המשפט טענה התובעת בתביעה העיקרית כי הריהוט שנזרק מהדירה ערכו הוא 5,000 ₪. דא עקא, שהתובעת לא צירפה כל ראיה לתמיכה בטענה זו באשר לערכו של הריהוט. מנגד, טען הנתבע כי הריהוט לא הושלך ולא נזרק. הנתבע צירף לכתב הגנתו תצהיר בשבועה של שלום יפרח, אשר נשכר ע"י התובע לבצע את התיקונים בדירה בעקבות השריפה. 19. טוען הנתבע כי התובעת הבטיחה לפנות את החפצים שלה מהדירה ולשלם את כל חובותיה, ודברים אלה מאשר שלום יפרח בתצהירו. לעניין הריהוט ציין מר יפרח כי פנה כמה פעמים לתובעת בבקשה שתפנה את הריהוט על מנת שניתן יהיה לבצע את השיפוץ בדירה, אך היא לא נענתה. 20. לדברי הנתבע בדירה נעשה שיפוץ כולל החלפת חלון מרפסת שירות שניזוק, וכן בוצעה צביעה של הדירה ונקיון כללי וניתן היה כבר לחזור ולהתגורר בדירה בסוף חודש יוני 2010, אך התובעת לא הייתה מוכנה לחזור ולהתגורר בדירה. 21. התובעת טוענת כי הדירה לא ראויה למגורים ולא ניתן להתגורר בה ולכן לא הייתה מוכנה לחזור ולהתגורר באותה דירה. כדבריה, במהלך הדיון בדירה ישנם "עכברים וחולדות". 22. במהלך הדיון הציג בפני הנתבע 3 צילומים של הדירה, מהם ניתן ללמוד כי ישנם בדירה חפצים ופרטי לבוש זרוקים, אך לא ניתן לומר שמדובר בדירה מוזנחת, למעט אי הסדר של חפצים שזרוקים על הרצפה. יחד עם זאת, מדובר רק ב - 3 צילומים שמתייחסים לחלק מהדירה. דא עקא, שהתובעת לא המציאה לבית המשפט, ולו ראיה אחת בדבר מצבה הגרוע, כטענתה, של הדירה להוכיח כי לא ניתן להתגורר בה. 23. מצאתי כי ככל שמדובר בתביעה של התובעת - התובעת לא הוכיחה את תביעתה גם לגבי הריהוט, שלטענתה נזרק והושלך מהדירה וגם לגבי טענתה כי לא ניתן היה לחזור ולהתגורר בדירה. 24. לאור האמור לעיל אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבע. 25. אשר לנתבע שכנגד - ככל שמדובר בחובות של חשמל, מים וגז הוכיח הנתבע את תביעתו בעניין זה, ביחס לחובות העבר של התובעת. 26. אשר למחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בעניין אי חזרתה של התובעת לדירה - מצאתי כי אכן היה על התובעת להודיע באופן חד משמעי ומפורש לנתבע על אי רצונה לחזור לדירה ולהביא את הסכם השכירות שביניהם לידי גמר, במידת האפשר, ולפעול בכל דרך אחרת שעומדת לרשותה בעניין זה. השארת חוזה השכירות ללא חזרה לדירה מחייב את התובעת בתשלומי דמי השכירות, לפחות ככל שמדובר בתקופה שבין מאי 2010 ועד היום, למעט בחודש יוני 2010, מועד בו הנכס לא היה ראוי למגורים עקב השריפה. 27. אשר לתביעתו הנגדית של הנתבע - אני מחייבת את התובעת בתשלום חובותיה בגין חשמל בסך של 1,913 ₪, מים בסך של 2,274 ₪, גז בסך של 536 ₪. יחד עם זאת, אם התובעת תציג לנתבע אישורים על תשלום החובות לחברת החשמל, למי-שבע ולחברת הגז היא תהיה פטורה מלהחזיר סכומים אלה ישירות לנתבע. סך הכל בגין חובות, מים, חשמל וגז תשלם התובעת לנתבע סך של 3,723 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. 28. אשר לחובות בגין שכר הדירה - מצאתי כי יש לחייב את התובעת לשלם לנתבע שכר דירה בגין התקופה שמחודש מאי 2010 וכן בגין החודשים יולי 2010 ועד דצמבר 2010. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, הואיל והוצג בפני מסמך של המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית באר-שבע, בעניין מצבה הכלכלי הקשה של התובעת, הרי שמצאתי לנכון לחייבה בתשלום שכר הדירה עד מועד הגשת התביעה, דהיינו בעבור החודשים מאי 2010 וכן יולי עד אוקטובר 2010. סך הכל 5 חודשים. 29. ראיתי לנכון להתחשב במצבה הכלכלי הקשה של התובעת, בין היתר, בשל כך שגם הנתבע יכול היה לפעול להקטנת הנזק שנגרם לנכס, באופן של הודעה ברורה וחד משמעית לתובעת כי אם לא תסדיר את עניין השכירות, הוא יראה את הסכם השכירות כמבוטל על כל המשתמע מכך וידאג להשכיר את הדירה לאחרים. 30. לסיכום: התובעת תשלם לנתבע סך של 3,723 ₪ בגין החובות לרשויות, כאמור לעיל בסעיף 27, אלא אם כן תציג קבלות על תשלום הקבלות. כמו כן תשלם התובעת לנתבע 8,500 ₪ בעבור דמי שכירות ל - 5 חודשים, כאמור בסעיף 28 לעיל, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. שכירותשריפה