תביעה נגד חנות מחשבים - סירוב לתקן אייפוד

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד חנות מחשבים - סירוב לתקן אייפוד: תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מסירוב הנתבעת לתקן מכשיר IPOD אשר נרכש מחנותה של הנתבעת. לטענת התובע, קיבל במתנה מכשיר מסוג IPOD אשר נרכש על ידי חברו של התובע בחנות הנתבעת בנמל התעופה בן גוריון. לטענת התובע, ביום 10/4/09 בעקבות תקלה אשר התגלתה במכשיר, נמסר על ידו המכשיר לתיקון. לטענת התובע, כשמסר את המכשיר הודיע כי אין בידו את חשבוניות הרכישה הואיל והמכשיר נקנה בעבורו במתנה ונמסר לו כי אין בכך כל בעיה הואיל והנתבעת יכולה לאתר את הרכישה. לטענת התובע, פנה מספר פעמים אל הנתבעת אשר בתחילה לא הצליחה לאתר את הרכישה . לטענת התובע, לבקשת הנתבעת, הוא מסר לה נתונים בדבר הרכישה לרבות תדפיס ויזה המעיד על ביצוע הרכישה ואולם, למרות שמסר לה את יום הרכישה וכן, ארבע ספרות אחרונות של הויזה באמצעותה נרכש המוצר, לא אותרה חשבונית הרכישה. לטענת התובע, בסיכומו של דבר לא נותרה לו ברירה מלבד להעזר בחבר אשר רכש בעבורו את המכשיר, אשר עמד בקשר עם הנתבעת ומסר לה נתונים אשר איפשרו איתור החשבונית וזאת, רק כחודשיים לאחר שהמכשיר נמסר לתיקון. לטענת התובע, לאחר איתור חשבונית הרכישה התעכבה הנתבעת במשך כחודש ולאחר תקופה זו מסרה לו כי אין אחריות על התיקון הואיל ומקורו בחול ומשכך, סירבה לבצע התיקון וביקשה אותו להגיע על מנת לקבל המכשיר בחזרה לידיו. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, הפרה הנתבעת את חובותיה בהתאם לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 וכן, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו - 2006 וזאת, הן הואיל ולא מסרה לו תעודת אחריות בגין המכשיר דבר אשר הצריך איתור הרכישה, עיכבה את תיקון המכשיר במשך שלושה חודשים ללא כל הצדקה ולכל הפחות במשך חודש לאחר איתור חשבונית הרכישה , הוציאה דיבתו והלבינה פניו בפני חברו אשר רכש המכשיר בעבורו , סירבה לתקן את המכשיר מסיבה לא הגיונית ולא רלוונטיות וגרמה לו לאובדן זמן ועוגמת נפש. את תביעתו העמיד התובע על סך 20,000 ₪. לטענת הנתבעת, בהתאם לדין, תנאי ראשוני לקבלת שירות ואחריות הוא הצגת תעודת אחריות או הוכחת רכישה - תנאי זה לא התקיים במקרה זה הואיל והתובע לא הציג את תעודת האחריות אשר נמסרה במעמד הרכישה ו/או חשבונית רכישה. יתרה מכך, לטענת הנתבעת,לפנים משורת הדין , היא ניסתה לאתר את הרכישה ולשם כך פנתה אל התובע בבקשה כי יציג לה נתונים רלוונטיים ואולם, הוא התבצר בעמדתו , העביר נתונים חלקיים בלבד ומשכך, לא סייע בידה לסייע לו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בסיכומו של דבר לאחר איתור הרכישה , העלתה בדיקה אשר בוצעה על ידה וכן, על ידי מעבדה חיצונית כי מקור התקלה הוא בקיום חול בצג ומשכך, לא חלה עליה אחריות לתקן המכשיר . לאור האמור, לטענת הנתבעת, פנתה אל התובע והשיבה לו את המכשיר ללא תיקון. לטענת הנתבעת, בנסיבות האמורות,מילאה אחר הוראות החוק ומשכך, דין תביעתו של התובע להדחות. בפני בית המשפט התקיימו שני דיונים. במסגרת הדיון הראשון העידו התובע ונציגת הנתבעת. במהלך דיון זה, התברר לתובע כי לשם הוכחת חלק גדול מטענותיו, נדרשת עדות חברו אשר רכש בעבורו את המכשיר. משכך, לפנים משורת הדין, הסכים בית המשפט לדחיית הדיון על מנת להעיד את אותו חבר. אלא , שלדיון הנדחה לא התייצב חברו של התובע ומשכך, לבקשת התובע, איפשר לו בית המשפט לחדד שוב טענותיו במסגרת עדות מטעמו וכן, העידה בפני בית המשפט שוב, נציגת הנתבעת. לאחר ששמעתי ובחנתי את העדויות והראיות הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ומועט וזאת, כפי שיפורט להלן. ראשית, כפי שיפורט להלן, לא מצאתי ממש בטענותיו של התובע בכל הנוגע למחדל הנתבעת ממסירת תעודת אחריות, באשר להלבנת פניו בפני חברו ובאשר לעיכוב שלא כדין באיתור חשבונית הרכישה במשך חודשיים. כך, באשר לטענותיו של התובע הנוגעות למחדל הנתבעת ממסירת תעודת אחריות. בהקשר זה, העידה נציגת הנתבעת כי ככלל המוצרים הנמכרים על ידה, נמכרים בצירוף תעודת אחריות . התובע מצידו טען כי המוצר נמכר ללא תעודת אחריות ואולם, לא זו בלבד שלא תמך טענתו בראייה כלשהי, אלא שממילא הואיל ולא הוא רכש את המוצר אלא קיבלו במתנה בזמן המאוחר לרכישה, הרי שהתובע אף לא יכל לתמוך טענתו זו בעדותו הישירה. זאת ועוד, כאמור, על אף שניתנה לתובע ההזדמנות, התובע לא העיד את חברו אשר רכש בעבורו את המכשיר ומשכך , הרי שלא הוכיח את טענתו זו ולו בראשית ראייה. לאור האמור הנני קובעת כי התובע לא הרים הנטל להוכחת טענתו זו. באשר לטענת התובע, הנוגעת להוצאת דיבתו והלבנת פניו בפני חברו, הרי שגם בהקשר לטענה זו כשל התובע מלהרים הנטל להוכחת הטענה באשר לא העיד את חברו ומשכך, לא הציג כל ראייה ו/או עדות ישירה אשר יש בהן בכדי לתמוך בטענתו זו. באשר לטענת התובע ולפיה פעלה הנתבעת שלא כדין עת עיכבה במשך חודשיים את איתור חשבונית הרכישה, הרי שלא מצאתי ממש בטענה זו. בהקשר זה , הואיל ואין עוררין כי לא היה בידי התובע להציג בפני הנתבעת את חשבונית הרכישה ו/או תעודת אחריות, הרי שלנתבעת הזכות לעמוד על הצגת נתוני רכישה ועל אימות הטענה ולפיה המוצר אמנם נרכש בחנותה. לענין זה, אינני סבורה כי די היה בהצגת תדפיס כרטיס האשראי, שכן במסגרת התדפיס כאמור אין כל הוכחה בדבר רכישת המוצר הספציפי , או בדבר רכישה בחנות ספציפית וכן, אין את שעת הרכישה ומשכך, הנני מקבלת טענת הנתבעת ולפיה, לא היה די במסירת התדפיס בכדי לאפשר לה לאתר את הרכישה. אציין כי , עיון בתכתובת הדואר האלקטרוני אשר צורפה על ידי התובע, מעלה כי באופן עיקבי כל שנדרש מהתובע להמציא הוא מספר כרטיס האשראי במלואו וכן, שעת הרכישה המשוערת על מנת לאתר הרכישה - נתונים אשר אין כל קושי להעבירם ושאין עוררין כי לאחר שהועברו, אמנם אותרה הרכישה בתוך זמן קצר. אציין כי התובע טען שלא היה ביכולתו להציג הנתונים הואיל וחש חוסר נוחות אל מול חברו אשר רכש בעבורו את המכשיר במתנה - בהקשר זה אקשה - לו אמנם חש התובע חוסר נוחות כאמור- כיצד היה בידו תדפיס הויזה של אותו חבר?! יתרה מכך, ככל שחש התובע חוסר נוחות בפניה אל חברו כטענתו, הרי שאין לו להלין על הנתבעת בדבר העיכוב אלא להלין על עצמו באשר דרישת הנתבעת להמצאת נתונים על מנת לאתר הרכישה והנתונים אשר נדרשו על ידה - הינם מוצדקים וסבירים.אשר על כן, הנני דוחה אף טענתו זו של התובע בדבר עיכוב שלא כדין של הטיפול במשך חודשיים אשר נבע מהצורך מאיתור חשבונית הרכישה. מן האמור נובע כי בפי התובע עוד שתי טענות אשר הנני סבורה כי הן דורשות בירור - האחת- טענתו ולפיה ממועד איתור הרכישה עוכב המכשיר במשך חודש ימים וזאת, בניגוד להוראת החוק ולפיה יש לתקנו בתוך 10 ימים לכל היותר והשנייה- נוגעת למהות התקלה במכשיר אשר לטענת הנתבעת , לא נכללה במסגרת אחריותה. להלן אבחן הטענות האמורות. עיכוב תיקון המכשיר במשך חודש ימים - לטענת התובע, חשבונית הרכישה אותרה ביום 26/5/09 ואולם, רק כחודש לאחר מכן, ביום 26/6/09 נמסר לו על ידי הנתבעת כי עליו להגיע על מנת לקבל את המכשיר וזאת, מבלי שהמכשיר תוקן הואיל והסיבה לתקלה הינה חול - תיקון שאינו נכלל במסגרת האחריות. ראשית , אין עוררין כי אמנם חשבונית הרכישה אותרה ביום 26/5/09, כפי העולה מפורשות מתכתובת הדואר האלקטרוני המעידה על כך שביום 26/5/09 אמנם נשלחה לתובע הודעת דואר אלקטרוני מאת הנתבעת ובה פרטי החשבונית. יחד עם זאת, התובע כשל מלהוכיח כי רק חודש לאחר מכן, נמסרה לו הודעה כי המכשיר לא יתוקן ומשכך, כי עליו לסור על מנת לקבלו בחזרה. בהקשר זה אציין כי התובע הציג בפני בית המשפט תכתובת ענפה בכל הנוגע לבירור אשר עשה בהקשר למכשיר ואולם, באשר למועד בו נמסרה לו ההודעה כאמור, לא נמסר על ידו תיעוד כלשהו. אלא, שעיון בנ/1 -תעודת המשלוח אשר צורפה על ידי הנתבעת ובה מפורט הליקוי במכשיר התובע, מעלה כי תעודת המשלוח הינה מיום 21/6/09 - דהיינו, אין עוררין כי במועד זה, לכל המוקדם, עמדה הנתבעת בקשר עם התובע על מנת להודיע לו כי מכשירו התקול לא יתוקן על ידה. מן האמור נובע כי הנתבעת מסרה הודעה כאמור , לכל המוקדם , בחלוף 25 ימים מהמועד בו אותרה חשבונית הרכישה ולשם הדיוק, עשתה כן , בחלוף 20 ימים בהתחשב בכך שאין למנות ימי שבת וחגי ישראל במנין הימים. האם פעלה הנתבעת כדין? - הואיל וטענותיו של התובע בהקשר זה נוגעות לתיקון לאחר המכירה, הרי שאלו חוסות תחת כנפי חוק הגנת הצרכן , התשמ"א- 1981 וכן, תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו - 2006 (להלן:"התקנות") . טרם עיון בתקנות, אקדים ואומר כי אין עוררין שהנתבעת אינה יצרנית המוצר אלא יבואנית המוצר ואולם, בהתאם להוראות תקנה 18 , חלות עליה ההוראות הנוגעות ליצרן המוצר. בהתאם לתקנה 10(א) לתקנות : "יצרן ימלא את חובתו לתקן טובין על פי תקנות אלה לא יאוחר מתום שבוע ימים מהיום שבו נקרא לעשות כן או מתום עשרה ימים מהיום שבו נמסרו הטובין לתחנת השירות, לפי הענין; נמסרו הטובין לנקודת המכירה בהתאם כאמור בתקנה 9(ב), ימלא היצרן את חובתו לתקן את הטובין לא יאוחר מתום שבועיים מהיום שבו נמסרו הטובין. תקנה 10(ד) קובעת כי : "שבתות וחגים לא יבואו במנין התקופות שנקבעו בסעיף זה או בתוספת השניה." במקרה בפני הנני סבורה כאמור כי יש להתחיל את מנין הימים מהמועד בו אותרה חשבונית הרכישה ומשכך, אין עוררין כי הנתבעת לא עמדה בחובתה לתיקון המוצר במועדים הקבועים בחוק, דהיינו בתוך 10 ימים מהמועד בו נמצא המוצר בתחנת השירות, אלא שלכל המוקדם כאמור, מסרה ההודעה כי אין באפשרותה לבצע התיקון בתוך 20 יום מהמועד בו אותרה החשבונית. לא למותר לציין כי בהתאם לתקנות, חלה החובה לתקן המוצר בתוך המועד הנקוב, משכך, נשאלת השאלה האם פרק הזמן הנקוב בהן תקף גם מקום בו מסרה הנתבעת הודעה על כך שהמכשיר לא יתוקן. הנני סבורה כי הפרשנות הראויה אשר יש ליתן להוראות החוק הינה כי פרק הזמן הנקוב בתקנות, הינו פרק הזמן במסגרתו על היצרן לסיים את הטיפול במכשיר ואחת היא אם יש לתקן המכשיר או יש למסור ללקוח הודעה כי המכשיר לא יתוקן במסגרת האחריות . לאור האמור, הרי שהנני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בחובתה , בהתאם לדין, למסור לתובע הודעה בפרק הזמן הקבוע בחוק, בדבר תיקון המכשיר. סירוב הנתבעת לתקן המכשיר - כאמור, לאחר פרק הזמן המפורט בסעיף 6 לעיל, הודיעה הנתבעת לתובע כי היא מסרבת לתקן את המכשיר הואיל ובמכשיר נמצא חול. בתמיכה לטענתה זו הביאה הנתבעת בפני בית המשפט את תעודת המשלוח המעידה כי בדיקה במעבדה חיצונית קבעה כי התקלה במכשיר מקורה בחול אשר נמצא בו. בהקשר זה הוסיפה הנתבעת וטענה כי , בהתאם לתעודת האחריות וכן, בהתאם לדין, לא חלה עליה החובה לתקן את המכשיר בנסיבות אלו הנובעות משימוש רשלני של הצרכן בטובין. בהקשר זה, הנני סבורה כי הנתבעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת מהות הליקוי עת הציגה הדו"ח האמור. יתרה מכך, הנני סבורה כי חיזוק לטענותיה של הנתבעת ניתן למצוא בהתנהלותו של התובע אשר מצידו לא הביא ולו ראשית ראייה בדבר התקלה במכשיר ויתרה מכך, אף לא הציג את המכשיר גופו בפני בית המשפט בתואנה כי זה אבד לו.הנני סבורה כי התנהלות התובע כאמור, מהווה חזקה הפועלת כנגד טענותיו ומחזקת טענות הנתבעת באשר למהות הליקוי. לאור האמור, הרי שבהתאם לתקנה 8 לתקנות, הקובעת כי היצרן רשאי לדרוש תמורה בעד תיקון מוצר באם הוכיח, בין היתר כי הנזק נגרם כפועל יוצא מזדון או רשלנות של הצרכן בשימוש בטובין - בדין לא תיקנה הנתבעת את המכשיר התקול. מן האמור נובע כי העילה היחידה העומדת לתובע כנגד הנתבעת נובעת מעיכוב, במשך עשרה ימים, במסירת הודעה בדבר התקלה במכשיר כמפורט בסעיף 6 לעיל. הנני אומדת את הפיצוי המגיע לתובע בגין העיכוב כאמור בסך של 200 ₪ המהווה כשליש משווי המכשיר. סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת תשלם לתובע סך של 200 ₪ בתוך 30 יום מהיום. לאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות וזאת, לאור התנהלותו של התובע ובכלל זה, קיום דיון נוסף לבקשתו ותביעה בסכום מופרז אשר מרבית הטענות המפורטות במסגרתה, לא הוכחו. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין. מחשבים ואינטרנטמחשב שולחני (תביעות)