להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מעצב פנים: בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן שירותי עיצוב פנים שהעניק הנתבע לתובעים. התובעים טוענים, כי שכרו את שירותיו של הנתבע, מעצב פנים במקצועו, על מנת לתכנן ולעצב עבורם מספרה חדשה שהתעתדו לפתוח. לטענתם, עבודת הנתבע כללה פיקוח וליווי של מהלך העבודה והביצוע אל מול בעלי המקצוע השונים מתחילתו ועד סופו. התובעים טוענים, כי בחירת בעלי המקצוע שביצעו את העבודה עבורם גם היא נעשתה ע"י הנתבע. לטענת התובעים, ביום העבודה הראשון שכלל חציבה להנחת כבלי חשמל, התקשר אליהם הנתבע וטען כי החשמאלי דורש תוספת מחיר, הואיל ולטוענתו התברר לו כי הקיר קשה לחציבה. הנתבע התעקש על ביצוע תשלום נוסף לחשמלאי, שאם לא כן, הוא והחשמאלי יעזבו את העבודה. אי-לכך, נאלצו התובעים, בלית ברירה, לתת לחשמאלי תוספת במחיר. עוד נטען, כי בתום יום העבודה הראשון, גילו התובעים, לתדהמתם, כי האופן שבו בוצעו עבודות החשמל עד למועד זה היה מסוכן ובלתי בטיחותי. התובעים עמדו על כך, כי החשמאלי יבצע את העבודה מחדש, וכשזה האחרון סירב, נאלצו, כך נטען, להביא איש מקצוע חילופי שפירק את העבודה שנעשתה עד כה וביצע אותה מחדש. עוד התברר לתובעים, בדיעבד, כי החשמאלי הינו אביו של הנתבע. התובעים טוענים, כי ראו בנתבע אחראי לעבודות החשמל הלקויות, זאת משום שהגדרת תפקידו כללה פיקוח וליווי צמוד של העבודות, ודרשו פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם להם. עקב כך, עזב הנתבע את העבודה ונעלם, ללא שהשלימה עד תום. כתוצאה מנטישת הפרוייקט ע"י הנתבע, כאמור, נאלצו התובעים לבצע את השלמת העבודות לבדם. כתוצאה מכך, חל עיכוב בביצוע העבודות ואלו הסתיימו תוך חודש ימים, במקום 8 ימים. עקב כך, נגרם לתובעים נזק כספי ממשי. מכאן התביעה שבפניי. התובעים עותרים לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם להם, לטענתם, עקב עזיבתו את העבודה בעודה בתחילתה, לפי הפירוט הבא: פיצוי עבור תוספת עבודות החשמל בסך של 1,890 ₪; עיכוב בעבודה והפסד ימי עבודה בסך של 6,000 ₪; עוגמת נפש בסך 3,000 ₪ והחזר המקדמה ששולמה לנתבע בסך של 1,000 ₪, סה"כ 11,890 ₪. לתמיכה בתביעתם, צירפו התובעים הסכם עבודה שנערך בינם לבין הקבלן שביצע את עבודות השיפוצים, הגבס, הצבע והחשמל וכן חשבונית מס בגין העבודות שביצע הקבלן בסך של 10,626 ₪ (ת/1). הנתבע מצדו מבקש לדחות את התביעה כנגדו ומנגד מגיש תביעה שכנגד בגין אי תשלום התמורה המגיעה לו בגין השירות, שלטענתו, העניק לתובעים. הנתבע מאשר, כי בתאריך 10.05.09 שכרו התובעים את שירותיו על מנת לתכנן ולעצב עבורם מספרה בתמורה לתשלום סך 5,000 ₪. בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב. נטען, כי הנתבע ביקש תמורה מופחתת והסכים לוותר על קבלת מקדמה. הנתבע טוען, כי במהלך שלבי התכנון העביר לתובעים מספר חלופות לעיצוב המספרה והציג בפניהם תוכניות עבודה למיניהן. לאחר שבחרו התובעים תוכנית עבודה מסוימת החל שלב היישום והביצוע שבו לקח הנתבע, לטענתו, חלק מלא. הנתבע מאשר, כי המליץ בפני התובעים על קבלנים לביצוע העבודות ואלה האחרונים בחרו בעצמם את הקבלנים. הא ראיה - נערך הסכם עצמאי בין הקבלן לבין התובעים שאותו צירפו לכתב התביעה. הנתבע טוען, כי העובדה שהחשמאלי היה אביו היתה ידועה לתובעים מלכתחילה. לטענתו, התגלעו חילוקי דעות בין התובעים לבין אביו, עקב סירוב הראשונים לשלם לו מקדמה, כמקובל, ועקב כך החליט אביו לעזוב את העבודה במספרה. הנתבע טוען, כי תפקידו התמצה בתכנון וסימון נקודות החשמל ואין לו כל אחריות לטיב עבודות החשמל ואופן ביצוען. לטענתו, באם לתובעים יש תלונות ו/או טרוניות באשר לטיב עבודות החשמל שנעשו במקום, עליהם להפנות את טענותיהם בהקשר זה לאביו החשמאלי, באשר נושא זה אינו בתחום מומחיותו של הנתבע. הנתבע מאשר, כי בהמשך נבחר חשמאלי אחר ע"י התובעים לביצוע העבודה ללא כל התנגדות מצידו והוא בעצמו המשיך את עבודתו כרגיל מול החשמאלי החדש. הנתבע מכחיש את הטענה, כי נדרשו התובעים לתשלום תוספת מחיר לחשמאלי החילופי, אלא עקב הוספת נקודות חשמל. הנתבע טוען, כי קיים, באופן מלא, את חלקו בהסכם אל מול התובעים, העביר להם תוכנית עבודה, ליווה את הקבלנים שהועסקו במקום, הנחה והדריך אותם, סייע לתובעים בבחירת הריהוט, צבעים, גופי תאורה, טפטים ויוצ"ב. הנתבע מדגיש, כי לווה את העבודות מתחילן ועד סופן ושולל לחלוטין את טענות התובעים, כי נעלם מן השטח ולא השלים את העבודה. באשר לטענת התובעים, לפיה סיום העבודה התעכב עקב עזיבתו את הפרוייקט, טוען הנתבע כי מעולם לא התחייב בפני התובעים על מועד סופי לסיום העבודות וכי התמשכות העבודות לא היתה תלויה בו אלא קשורה לשינויים שביצעו התובעים בתוכניות העבודה במהלך ביצועה. עם סיום עבודות השיפוצים פנה הנתבע אל התובעים בדרישה לתשלום שכרו, אולם הוא נתקל בסירוב מצידם לשלם לו את התמורה המגיעה לו. הנתבע אף פנה במכתב דרישה אל התובעים בנדון, אך כלל לא נענה. תחת זאת, הגישו התובעים את תביעתם המופרכת, כך לטענת הנתבע, כמשקל נגד. לתמיכה בתביעה שכנגד, צירף הנתבע/התובע שכנגד סקיצות שכללו מספר הצעות תוכניות עבודה; מכתב דרישה מיום 17.07.09 (נ/4); אישור מסירה (נ/3); תמונות של המספרה לפני (נ/1) ואחרי השיפוץ (נ/2); מכתב מ-"א.ס. שיווק שטיחים מקוריים בע"מ" מיום 02.08.09 המאשרת, כי התובעים בחרו טפטים בסיוע הנתבע (נ/5); וכן אישור בכתב מקבלן, בשם מוסלח ויקטור, מתאריך 27.07.09 שמציין כי ביצע את עבודות השיפוצים עבור התובעים לפי הנחיותיו של הנתבע ותחת פיקוחו. בדיון שנערך בפניי העידו התובעים והנתבע בעצמם וחזרו על טענותיהם, כמפורט לעיל. לאחר עיון בכתובים, שקלת עדויות הצדדים ובחינת של הראיות שהוגשו לתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי בלבד, ואבהיר. אין חולק בין הצדדים, כי התובעים הזמינו את שירותיו של הנתבע לתכנון ועיצוב של עסק שבבעלותם מסוג מספרה. עוד אין מחלוקת, כי עבודתו של הנתבע כללה אף פיקוח וליווי של ביצוע העבודות. בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב וכל הסכמותיהם היו בעל-פה. הצדדים חלוקים בשאלת היקף העבודה שביצע הנתבע עבור התובעים. מחד גיסא, טוענים התובעים כי יחסי העבודה עם הנתבע עלו על שרטון כבר מהיום הראשון לביצוע העבודות. מאידך גיסא, טוען הנתבע כי מילא את חלקו בהסכם בינו לבין התובעים באופן מלא וליווה את העבודות מתחילן ועד סופן, לרבות הכנת סקיצות, בחירת תוכנית העבודה, בחירת אנשי מקצוע, ליווי ופיקוח צמודים של שלב הביצוע. התובעים, כאמור, טוענים כי הנתבע עזב את העבודה כבר בתחילתה ועקב כך נגרמו להם נזקים, ואילו הנתבע גורס כי מילא אחר התחייבויתויו כלפי התובעים במלואן וכי היו אלה התובעים אשר סירבו לשלם לו את התמורה המגיעה לו. בחינת עדויות הצדדים, מעלה כי הנתבע החל בביצוע ההסכם שנכרת בינן לבין התובעים והציג לעיונם מספר סקיצות - הצעות תוכניות עבודה - 5 חלופות במספר. התובעים בחרו באחת החלופות והחל שלב ביצוע העבודה. משמע, העבודות עברו מן השלב התכנוני לשלב הביצוע והיישום. כאמור, הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבע עזב את הפרוייקט בתחילתו או שמא המשיך בו עד לשלב הסופי. בהקשר זה, קיימות גרסאות נוגדות של הצדדים העומדות בסתירה אחת מול השנייה - כאשר לא מצאתי נתון להעדיף גרסה אחת על פני השנייה. למעט עדותם, לא הביאות הצדדים ראיות לתמיכה בגרסתם. אמנם, הנתבע צילם תמונות המתעדות, לשיטתו, את מצב המספרה לפני ואחרי עבודות השיפוץ (נ/1, נ/2), אולם הלה לא צירף תיעד בתמונות את מהלך ושלבי ביצוע העבודות בכדי להוכיח שהעבודות בוצעו תחת פיקוחו. כן צירף הנתבע אישור בכתב מקבלן, בשם ויקטור מוסלח, שאישר, לכאורה, כי עבד תחת פיקוחו של הנתבע, אולם לדידי מסמך זה אינו יכול לבוא במקום עדות בעל פה. יחד עם זאת, אני סבורה כי יש לחייב את התובעים לשלם לנתבע עבור השלב התכנוני של העבודה, שכן אין חולק, כי הנתבע הכין עבור התובעים מספר סקיצות שמתוכן נבחרה תוכנית עבודה שעל פיה בוצעו העבודות. הנתבע הכחיש את טענתם של התובעים, כי שולמה לו מקדמה בסך 1,000 ₪ ומנגד לא הביאו התובעים ולו בדל ראיה, כגון קבלה או כל אסכתא אחרת, לביסוס טענה זו. לפיכך, אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבע עבור השלב התכנוני בלבד בסך של 2,000 ₪. באשר לתביעה העיקרית, טענות התובעים כי עזיבת הנתבע את הפרוייקט היסבה להם נזקים, כלל לא הוכחה. התובעים לא הביאו ראיות כלשהן לביסוס טענתם זו והיא נותרה טענה בעלמא ללא כל תימוכין. כך למשל, התובעים, לא הוכיחו כי לאחר עזיבת הנתבע שכרו את שירותיו של מעצב אחר לביצוע העבודה (עמ' 3, ש' 3) אף לא שהעיכוב בביצוע העבודות חייבם לשאת בתשלום שכירות עבור שני מקומות (שם, ש' 405). לאור כל הנימוקים שנמנו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית. אני מקבלת את התביעה שכנגד ומחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. בנוסף אני מחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובע שכנגד הוצאות משפט בסך של 700 ₪. עיצוב פנים