ביקורת שיפוטית מכרזים

אין בית המשפט שם עצמו בנעליה של ועדת המכרזים ומחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה. תפקידו של בית המשפט לבחון את החלטותיה של ועדת המכרזים על פי מידת עמידתן בעקרונות דיני המכרזים. נקודת המוצא בבחינה זו היא כי רק סטיה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה. להלן פסק דין בנושא ביקורת שיפוטית על מכרזים: פסק - דין 1. העובדות, המחלוקות וטענות הצדדים בפני עתירה בה מבוקש להצהיר כי ההחלטה מכוחה זכתה המשיבה 4 במכרז התקבלה בניגוד לדין ולתנאי המכרז ועל כן דינה להתבטל שכן הצעת המשיבה 4 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, להכריז שהצעת העותרת היא הזוכה במכרז ולחייב את המשיב 1 להתקשר עם העותרת בחוזה בהתאם לתנאי המכרז. לחילופין, מבוקש להחזיר את הדיון במכרז הנ"ל לועדת המכרזים. להלן השתלשלות העובדות עפ"י לוח זמנים: ביום 21/9/05 ניתן פס"ד בבית המשפט העליון בשבתו כבימ"ש גבוה לצדק בבג"צ 911/03 סיוע לנשים ונערות נגד האלימות ואח' נ' שר העבודה והרווחה, שנתן צו שעל משרד הרווחה לפתוח לאכלוס ולהפעלה מעון נעול לנערות ערביות נוכח המצוקה הקשה של נערות במגזר הערבי וכדי לשים קץ לסחבת שהיתה בהתמשכות הענין. בעקבות הצו הנ"ל, פורסם מכרז פומבי מס' 168/2005 (להלן: "המכרז") בו הוזמן הציבור להציע הצעות לחתימה על חוזה להפעלת מעון נעול לנערות ערביות "אל בוסתן" בכפר ג'וליס. לתיבת המכרזים הוכנסו שלוש הצעות, שאחת מהן נפסלה, ונותרו שתי הצעות: של העותרת ושל המשיבה 4. ב-2/1/06 החליטה ועדת המכרזים לקבל את הצעת המשיבה 4 שהציון המשוקלל שקיבלה היה 798 נקודות (מתוך 1000) לעומת 630 נקודות שניתנו להצעת העותרת וזאת בין היתר לאור התרשמות נציגי ועדת המכרזים מהמציעות אשר ערכו מצגת בפניהם. ביום 19/1/06 הוגשה העתירה המנהלית ובקשה לצו ביניים כשביום 2/2/06 הוגשה ע"י המשיבים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה למתן צו הביניים וזאת בין היתר על מנת שועדת המכרזים תוכל לבחון בשנית היבטים מסויימים בהחלטתה וזאת לאור הטענות המועלות בעתירה. ביום 5/2/06 לאחר שועדת המכרזים בחנה פעם נוספת את הצעת העותרת, נמצא כי הנתונים שהתקבלו מהמשיבה 4 לגבי מספר העובדים ומספר המטופלים שהתייחסו לגבי הנסיון הקודם של המציע ודרשו מסגרת הכוללת לפחות 36 מטופלים והעסקת לפחות 15 אנשי צוות באותה עת, כללו נתונים רחבים מדי (100 מטופלים ו-70 אנשי צוות) אשר התייחסו הן לקבוצת סראב כמכלול והן למשיבה 4 בפרט, עובדה שנעלמה מעיניה של ועדת המכרזים עת נתנה את ההחלטה. ביום 5/2/06 הועברה למשיבה 4 בקשה ליתן פירוט והבהרה לענין עמידתה בתנאי הסף הנ"ל - של נסיון קודם של המציע. ב-8/2/06 הומצאו לועדת המכרזים מסמכים הכוללים פירוט והבהרה לענין עמידתה של המשיבה 4 בכך. ביום 15/12/06 בחנה שוב ועדת המכרזים את הצעת המשיבה 4 וקבעה שהיא עומדת בתנאי הסף ושמהמסמכים שהומצאו עולה בבירור שהמערכת שמפעילה המשיבה 4 כוללת יותר מ-36 מטופלים ומעסיקה יותר מ-15 אנשי צוות, ולכן הותירה הועדה את החלטתה בדבר זכייתה במכרז של המשיבה 4 במכרז על כנה. בעקבות החלטה זו, העבירה ב"כ המשיב 1 ביום 15/2/06 את העתק החלטת ועדת המכרזים לב"כ העותרת, תוך ציון שאם נוכח ההחלטה תעמוד העותרת על תיקון העתירה, היא לא תתנגד לכך ועוד באותו היום הודיע ב"כ העותרת לב"כ המשיב 1 שאין ברצונו לתקן את העתירה. ביום 20/2/06 נדחתה הבקשה למתן צו ביניים וביום 23/2/06 נדחתה בר"ע שהוגשה לביהמ"ש העליון. לטענת העותרת, המשיבה 4 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז והיה צריך לפסול את הצעתה עקב: (1) אי עמידה בתנאי הסף בסעיף 7 ג' למכרז באשר להגדרת הוסטל שיקומי לנוער, שכן עפ"י המכרז, הנסיון הקודם הינו בהוסטל שיקומי לבני נוער או פנימיה טיפולית שיקומית, כשהעותרת לא עומדת בתנאי הסף, שכן עיסוקה הוא ניהול שני הוסטלים שיקומיים לנכי נפש מחבר המדינות, בעיר עכו. (2) אי עמידה בתנאי הסף שבסעיף 7 ג' למכרז, באשר אין בין המסגרות שהמשיבה 4 מפעילה, מסגרת אחת העונה לכל המרכיבים הנדרשים: לינה, מעניקה טיפול והשגחה למטופלים, כוללת לא פחות מ-36 מטופלים ולא פחות מ-15 אנשי צוות באותה עת, כשהמשיבה 4 מפעילה מספר מסגרות בקרב אוכלוסיית חבר העמים שלא עונות על הקריטריונים הנ"ל ולא מהוות מסגרת אחת. (3) טענה לכך שהמשיבה 4 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, בסעיף 7 ו' למכרז שכן היא אינה מתאימה לאוכלוסיית היעד המוגדרת בתנאי המכרז, שהיא האוכלוסיה של נערות ערביות צעירות. (4) המשיבה 4 הציגה נתונים מטעים לועדת המכרזים, תוך הצעת נתונים המתייחסים לפעילותה של קבוצת סראב בכללותה, שאין לה זיקה למכרז ונהגה בתכסיסנות כדי להשפיע על ועדת המכרזים. לטענת המשיבים, מי שנהגה בתכסיסנות זו העותרת, שבעצמה לא עמדה אף היא בתנאי הסף של המכרז, כשגם העותרת נדרשה להשלים את המסמכים לגבי נסיונה. לטענת המשיבים, הן פעלו כדין וקיבלו את ההצעה הטובה ביותר שקיבלה ניקוד גבוה בהרבה מהצעת העותרת, בלא שנפל פגם כלשהו בהחלטת ועדת המכרזים שהינה החלטה מקצועית, ראויה וסבירה. לטענת המשיבים, המשיבה 4 עמדה בתנאי הסף של המכרז, הן לפני קבלת ההבהרה לאחר זכייתה במכרז והן לאחר קבלת ההבהרה לאחר זכייתה במכרז. 2. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו החלטתי לדחות את העתירה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: 3. אי עמידה של העותרת עצמה בתנאי הסף העותרת עצמה לא עומדת בתנאי הסף של המכרז, כך שגם אם היתה מבוטלת זכייתה של המשיבה 4 במכרז, לא היתה העותרת יכולה לקבל את הסעד המבוקש על ידה, של זכייה במכרז במקומה של המשיבה 4. כך, התברר, שלפי מסמכי העותרת והצעתה אין לה נסיון של חמש שנים לפחות בניהול מערכות חינוכיות טיפוליות שיקומיות, שכן, על פי הצהרתה, המערכת בעלת הותק הגדול בהיותר המופעלת על ידה - פנימיית ארפאד פועלת משנת 2001 בלבד, וליתר דיוק מ-3/01, כפי שהבהירו בא כוחה וסמנכ"לית העותרת גב' אמסס אסתר בדיון שבפני. דהיינו, במועד הגשת ההצעה למכרז וגם במועד בחירת ההצעה הזוכה למכרז לא עמדה העותרת בתנאי הסף במכרז ש"כתנאי מוקדם להשתתפות במכרז על המציע להיות בעל נסיון קודם של חמש שנים לפחות בניהול מערכות חינוכיות - טיפוליות שיקומיות". אני דוחה את פרשנות ב"כ העותרת שבמסמכי המכרז לא נכתב במפורש שלמציע צריך להיות ותק של 5 שנים ושהיום (בעת הדיון בביהמ"ש בפני ב-4/4/06) עברו 5 שנים, שכן נאמר במפורש במכרז שמדובר בתנאי מוקדם להשתתפות במכרז. יוצא אם כך, שמעבר לכך שהעותרת מדקדקת מאוד עם המשיבה 4 ופחות מדקדקת עם עצמה, הרי העותרת עצמה לא עומדת באותו תנאי סף שהיא טוענת שהמשיבה 4 לא עמדה בו. למעשה, עקב אי עמידתה של העותרת עצמה בתנאי הסף, אין לעותרת זכות עמידה לטעון טענות בענין אי עמידת המשיבה 4 בתנאי הסף, שכן, קבלת טענותיה לא תביא לזכייתה במכרז וזאת משלא עתרה לביטול המכרז, אלא לביטול זכיית המשיבה 4 במכרז, והכרזה עליה כזוכה במכרז במקום המשיבה 4 (רע"א 5864/00 רום שירותים ימיים בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח', דינים עליון נח 522, ע"א 8416/99 אי.איי.אם אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס ואח', פ"ד נד (3) 425). לכן, רק מטעם זה, ניתן לדחות את העתירה. 4. אי תיקון העתירה לגבי ההבהרות שנעשו לאחר הזכיה במכרז למרות שניתנה הזדמנות לעותרת והובהר לה שלא תהיה התנגדות שהיא תתקן את העתירה לאחר התכנסות ועדת המכרזים ב-15/2/06 וקבלת ההחלטה הנוספת, לאחר קבלת הבהרות מהמשיבה 4, בחרה העותרת שלא לתקן את העתירה שעוסקת כולה בשלב שעד לזכיית המשיבה 4 במכרז ולא עוסקת כלל בהליכים שהיו לאחר הזכיה במכרז, כולל קבלת ההבהרה וההחלטה של ועדת המכרזים מיום 15/2/06. יוצא מכך, שלעותרת אין כל טענות כלפי ועדת המכרזים והמשיבה 4 לגבי ההליכים שהיו לאחר הזכיה במכרז, של קבלת ההבהרות מהמשיבה 4 וההחלטה של ועדת המכרזים שקיבלה את ההבהרות לגבי נסיונה של המשיבה 4. משלא תוקנה העתירה כאמור, והיא לא עוסקת כלל בהליכים אלו, לא יכולה העותרת, כפי שניסתה לעשות בדיון, לטעון כנגד הליכים אלו בלא שתיקנה את העתירה (כשהליכים אלו היו לנגד עיניה גם בטרם מתן ההחלטה בבקשה לצו הזמני). לכן, טענות העותרת לגבי ההליכים שהיו בועדת המכרזים, לאחר הגשת העתירה, לא יכולות לעמוד ויש לדחות את נסיון העותרת לטעון לכך בע"פ במסגרת הדיון שבפני, ולמעשה, בהיעדר תקיפה בכתבי הטענות של ההליכים שאירעו לאחר הגשת העתירה, נקודת המוצא הינה שלא נפל פגם בהליכים אלו. 5. עמידת המשיבה 4 בתנאי הסף בין תנאי הסף להשתתפות במכרז נאמר בסעיף 7 ג' למכרז שכותרתו "נסיון קודם" "כתנאי מוקדם להשתתפות במכרז על המציע להיות בעל נסיון קודם של חמש שנים לפחות בניהול מערכות חינוכיות - טיפוליות שיקומיות. מערכות כאמור יחשבו, בין היתר, הוסטל שיקומי לבני נוער או פנימיה טיפולית שיקומית. ההחלטה האם המסגרת הינה מערכת חינוכית - טיפולית - שיקומית נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של ועדת המכרזים. לצורך נסיונו של המציע: מערכת חינוכית - טיפולית - שיקומית משמעה מסגרת העונה לכל המאפיינים הבאים: (1) המסגרת כוללת לינה. (2) המסגרת מעניקה טיפול והשגחה למטופלים. (3) המסגרת כוללת לא פחות מ-36 מטופלים. (4) המסגרת מעסיקה לא פחות מ-15 אנשי צוות באותה עת. "נסיון קודם" משמעותו נסיון בתחום, שנרכש במהלך 7 השנים האחרונות". ובסעיף 7 ו' למכרז שכותרתו: "התאמת המציע לאופי של אוכלוסית היעד" נאמר "המעון נשוא מכרז זה מיועד לשרת את האוכלוסיה הערבית. (1) המשרד עומד על כך שתישמר התאמה בין אופי הפעולות של כל מעון ואופי כוח האדם המועסק במעון לבין אופיה של אוכלוסית היעד של המעון. (2) אשר על כן, ועדת המכרזים תהיה רשאית על פי שיקול דעתה הבלעדי לפסול מציע על הסף, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו, אם סברה שלא מתקיימת התאמה בין אופי הפעילות המפורטת בהצעתו, ואופי כוח האדם שבכוונתו להעסיק, לבין אופי אוכלוסיית היעד של המעון. (3) המציע יפרט בהצעתו את התייחסותו לשאלת התאמתו להפעלת מעון המיועד לשרת את אוכלוסיית היעד המפורטת לעיל, לרבות העמדת כוח אדם מתאים". אני דוחה אחת לאחת את טענות העותרת לגבי אי עמידת המשיבה 4 בתנאי הסף. א. הטענה של אי עמידת המשיבה 4 בתנאי הסף באשר להגדרת הוסטל שיקומי לבני נוער טענה זו מתעלמת מכך שהמכרז לא מכיל דרישה לניסיון קודם דווקא בהוסטל שיקומי לבני נוער. בתנאי הסף נאמר שדרוש נסיון קודם בניהול מערכות חינוכיות - טיפוליות - שיקומיות ומערכות כאמור ייחשבו, בין היתר (הדגשה שלי - ק.ו) הוסטל שיקומי לבני נוער או פנימיה טיפולית שיקומית. דהיינו, מדובר ברשימה לא סגורה ולא ספציפית, של מערכות העומדות בקריטריון הנדרש, אלא דוגמאות בלבד ותו-לא. זאת ועוד, בסעיף 7 ג' לתנאי המכרז נאמר גם שההחלטה האם המערכת הינה מערכת חינוכית טיפולית שיקומית "נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של ועדת המכרזים". דהיינו, מדובר בהגדרה רחבה של מערכת טיפולית שיקומית, שאינה רק לבני נוער שזו רק דוגמא, תוך השארת שקו"ד בלעדי רחב לועדת המכרזים, לקבוע האם המערכת עונה על הגדרה של מערכת שיקומית טיפולית, כפי שקבעה לגבי המערכת של המשיבה 4, שאכן היא מערכת שיקומית - טיפולית לנכי נפש. לפיכך, לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים, מכוח שקוה"ד הרחב שניתן לה, לקבוע שנסיונה של המשיבה 4 עומד בתנאי הסף ומדובר במערכת שיקומית - טיפולית, ואין מקום להתערב בשקו"ד זה. ב. הטענה לכך שלא מדובר במסגרת אחת העונה לכל המרכיבים המנויים בסעיף 7 ג' לתנאי המכרז מדובר במערכת שיקומית שהמשיבה 4 מפעילה מאז 1998 בעיר עכו, המיועדת לעולים חדשים מחבר העמים, שאמנם כוללת שני הוסטלים ומערך של דיון מוגן, אך המבנים נמצאים בסמיכות זה לזה (5 דקות הליכה), מנוהלים במרוכז ע"י מנהלת אחת, עו"ס אחת, כונן אחד, טבחית אחת, מרפאה בעיסוק אחת, מתן שירות ע"י מדריכי לילה לכל המסגרות, תוך קיום ישיבות צוות משותפות והדרכות, פעילויות משותפות חינוכיות ותרבותיות, עיסוק באותו מפעל, הסעות במרוכז, כך שיש לראותם כמסגרת אחת הכוללת לא פחות מ-36 מטופלים ומעסיקה לא פחות מ-15 אנשי צוות, כאשר באותו מבנה יכולים גם להיות אנשים בעלי רמות עצמאית שונות. ועדת המכרזים פירשה את המערכת, כמכלול הפעילות בהן עוסקת המשיבה 4, שני הוסטלים שיקומיים לעולים חדשים מחבר העמים, מערך דיור מוגן, מפעל שיקומי ומפעל תעסוקתי, ולא כמעון בודד, כפי שגם משרד הבריאות רואה במערכת זו מערכת אחת, הכוללת לינה ומעניקה טיפול והשגחה למטופלים כך שניתן לראותה כמסגרת אחת. מדובר בפירוש סביר של תנאי הסף שאין מקום לביהמ"ש להתערב בו. מקום שתנאי המכרז אינם ברורים וניתן לפרשם באופנים שונים, במידת סבירות שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן. בהעדר טענה שלפיה פעל בעל המכרז בחוסר הגינות, בחוסר תום לב, בחוסר נקיון כפיים או משיקולים זרים, ובהעדר קביעה כזו ע"י ביהמ"ש, יכולה עמדתו של בעל המכרז, באשר לפרשנות תנאי המכרז, להוות נדבך נוסף שיש ליתן לו משקל מסויים בבוא ביהמ"ש להכריע בשאלת הפרשנות הראויה (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח' פ"ד נה (1) 1). וכדברי ביהמ"ש העליון: "אין ביהמ"ש שם עצמו בנעליה של ועדת המכרזים ומחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה. תפקידו של ביהמ"ש לבחון את החלטותיה על פי מידת עמידתן בעקרונות דיני המכרזים. נקודת המוצא בבחינה זו היא כי רק סטיה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה" (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ ואח' פ"ד נח (1) 590, 598 להלן: "פס"ד קל בנין", תוך הפניה לבג"צ 441/83 סעדיאן נ' ראש עירית אשדוד פ"ד לז (4) 368). ביהמ"ש בוחן רק אם החלטת הרשות נתקבלה כדין משיקולים עניינים ואם מצויה היא במתחם הסבירות ולא קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל בנסיבות האמורות (פס"ד קל בנין וע"א 334/01 מד"י נ' אבו שינדי, פ"ד נז (1) 883). לפיכך לא נפל פגם בכך שועדת המכרזים ראתה את הצעת המשיבה 4 כמסגרת אחת העונה על הקריטריונים הנדרשים בתנאי הסף, כשגם אם מדובר בפרשנות רחבה, זו עדיין פרשנות סבירה שנעשתה עפ"י שקו"ד הרחב של הועדה, שלא נפל בהחלטתה פגם המצדיק את התערבות ביהמ"ש. ג. הטענה לאי התאמה לאוכלוסיית היעד אמנם המעון נשוא המכרז מיועד לשרת את האוכלוסיה הערבית, אך אין בעובדה לפיה המשיבה 4 מפעילת מסגרת הפועלת בקרב אוכלוסיה שאינה ערבית שמוצאה מחבר העמים, כדי ללמד על היעדר ההתאמה של המשיבה 4 להפעלת המעון, כשלא נדרש בתנאי המכרז נסיון קודם של המציע עם אוכלוסיה ערבית. ההתאמה הנדרשת היא בין אופי הפעילות ואופי כוח האדם המעסיק לאופי אוכלוסיית היעד ולא בין אופי המסגרות שהמשיבה 4 מפעילה לבין אופיו של המעון, כששקוה"ד הבלעדי בענין זה לפי סעיף 7 ו' (2) לתנאי המכרז, נתון לועדת המכרזים שבחנה את הצעת המשיבה 4 ומצאה אותה מתאימה. המשיבה 4 הבהירה בהצעתה כי היא תקפיד על כוח אדם דומה ופעילות המתאימה לאוכלוסיה הערבית, כפי שהמנהל המוצע הוא ערבי וכך יהיה גם כוח האדם במקום, והצעה זו הניחה את דעתה של ועדת המכרזים. המשיבה 4 הינה עמותה ערבית, שאינה מתמקדת אמנם באוכלסיה הערבית, אך מפעילה מפעלים ומסגרות שיקום לאוכלוסיות שונות ומקפידה על רגישות והתאמה של הצוות לאוכלוסיה המטופלת. לפיכך, לא נפל כל פגם בשקוה"ד של ועדת המכרזים ובכך שקבעה שישנה התאמה של הצעת המשיבה 4 לאוכלוסיית היעד. ד. הטענה לתכסיסנות והצעת נתונים מטעים המתייחסים לפעילות קבוצת סראב בכללותה ולא למשיבה 4 המשיבה 4 לא הציגה נתונים מטעים, אלא הציגה בתום לב נתונים כוללים של קבוצת סראב, כפי שהיא נוהגת לעשות ולאור היותו של יו"ר המשיבה 4 בעל מניות ומנהל בקבוצה, כשהמשיבה 4 עמדה בכל שלב ובכל עת בדרישות של תנאי הסף. כל שנעשה, זו הבהרה טכנית להפרדת הנתונים הנוגעים למשיבה 4 והוצאתן מתוך הנתונים הכלליים של קבוצת סראב, שכללו כל הזמן, גם את הנתונים של המשיבה 4. המשיבה 4 עמדה כל העת בתנאי הסף, מבחינת נסיונה ומבחינת מספר המטופלים ואנשי הצוות (36 מטופלים ו-15 אנשי צוות), הן כשהם היו חלק מהמספר הכולל של מטופלים ואנשי צוות של קבוצת סראב (מתוך 100 מטופלים ו-70 אנשי צוות) והן כשהנתון של המשיבה 4 הופרד מהנתון הכללי של קבוצת סראב. אני דוחה גם את טענת העותרת לגבי תכסיסנות מצד המשיבה 4, שלא הוכחה כלל ועיקר, בעוד, דווקא העותרת, נהגה לכאורה בתכסיסנות בשליחת מכתב הבהרה לועדת המכרזים שנועד למעשה לפסול את המשיבה 4 וכן בחשד לשיבוש הליכי מכרז, כפי שהועדה אף ציינה, תוך חשד למשלוח מכתב לועדה ע"י מנהל העותרת, שמטרתו השחרת יו"ר המשיבה 4 כמעורב בפעילות פלילית. 6. קבלת הבהרות הצדדים יש להדגיש, שהעותרת עצמה לא התייחסה בשלב הצעתה לנושא תנאי הסף של הנסיון הקודם והעבירה את הנתונים והמסמכים הנדרשים ביחס לנושא זה, כמו ביחס לנושאים אחרים, רק בתגובה לדרישת ועדת המכרזים, לאחר פתיחת תיבת ההצעות. הדבר עולה הן ממסמכי ועדת המכרזים והן מהמסמכים שצורפו להצעת העותרת, כשהמסמכים הנוגעים למספר המטופלים והעובדים הם מ-12/05, כאשר המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז הוא 30/10/05. כך, מהטבלה שערכו המשיבים עולה שכל המסמכים שנדרשו לצורך תנאי הסף של העותרת, למעט, צורת ההתאגדות, הומצאו ע"י העותרת על פי דרישה, כולל כאמור, הנסיון הקודם. דהיינו, גם מסמכי העותרת לענין הנסיון הקודם הומצאו לאחר דרישה ורק לאחר פתיחת ההצעות במכרז. אמנם, לגבי המשיבה 4, ההבהרות נתקבלו בשלב יותר מאוחר, לאחר זכייתה במכרז, אך הדבר נבע מכך שועדת המכרזים לא שמה לב שנתונים שמסרה המשיבה 4 לגבי נסיונה כללו גם את הנתונים לגבי המשיבה 4, כחלק מהנתונים לגבי קבוצת סאראב כולה, כולל המשיבה 4, בלא להבחין ביניהם וליתן מספרים לגבי העמותה בנפרד, וזאת בזמן שהנסיון הקודם של המשיבה 4 היה קיים כל הזמן. דהיינו, אם ועדת המכרזים היתה רואה שהנתונים הספציפים לא ניתנו ע"י המשיבה 4, כיוון שניתנו הנתונים לגבי קבוצת סראב בכללותה ולא לגבי המשיבה 4, היתה מבקשת זאת במסגרת המכרז, כפי שביקשה מהעותרת, וזאת בזמן שהנסיון לא השתנה והוא גם לא היווה נתון ששוקלל בניקוד. בסעיף 15 למכרז נאמר: ב. "ועדת המכרזים רשאית לבקש בכל שלב הבהרות להצעה, כולה או מקצתה. ההבהרות יהוו חלק בלתי נפרד מן ההצעה. ג. ועדת המכרזים רשאית לאפשר למציע להשלים מסמך או מידע שחסר בהצעה אם השתכנעה שהשמטת המסמך או המידע נבע מטעות שנפלה בתום לב, ואין בהשלמתו של המסמך החסר כדי להעניק למציע יתרון לא הוגן על פני מציעים אחרים. ד. ועדת המכרזים רשאית מנימוקים שירשמו לאפשר למציע לתקן פגם שנפל בהצעתו או להבליג על הפגם, וזאת אם השתכנעה כי מדובר בפגם שנפל בתום לב, תיקון הפגם או ההבלגה עליו, אינם מקנים למציע יתרון לא הוגן על פני מציעים אחרים, וההחלטה על תיקון הפגם או ההבלגה עליו משרתת באופן המירבי את טובת הציבור ואת תכליתו של מכרז זה". למעשה, ניתן היה להכשיר את ההצעה גם של קבוצת סראב שכללה את המשיבה 4 בתוכה, שעמדה כל העת בתנאי הסף, גם ללא ההבהרה, אך בעקבות הטענה שהמשיבה 4 הסתמכה על פעילות שאינה שלה אלא של קבוצת סראב, נבדקה טענה זו ונמצא שפעילות המשיבה 4 עצמה, ללא התחשבות בפעילות של כלל קבוצת סראב, מקיימת את דרישות תנאי הסף. דהיינו, המשיבה 4 עמדה כל העת, הן לפני הוצאתה מהכלל של קבוצת סראב (שכללו 100 מטופלים ו-70 אנשי צוות שכללו לפחות 36 מטופלים ו-15 אנשי צוות של המשיבה 4 והן אחרי הוצאתה של המשיבה 4, מהכלל של קבוצת סראב (שכללו לפחות 36 מטופלים ו-15 אנשי צוות), בתנאי הסף בזכות עצמה, וגם אם נעשתה הבהרה טכנית היא לא פגעה בעקרון השוויון, בטובת הציבור ובתכלית המכרז. מתן הבהרות כשלעצמן, אינה פסולה, כל עוד אין בכך מתן יתרון בלתי הוגן למציע ופגיעה בעקרון השוויון לגבי המציעים האחרים (פס"ד קל בנין בעמוד 600 לפסה"ד). במקרה שבפני, מעבר לכך שהעותרת לא תקפה הבהרות אלו בעתירה, לאחר שלא תיקנה את עתירתה ורק מטעם זה אין מקום לפסלן, הרי היא עצמה נדרשה להוסיף את כל מסמכי המכרז לאחר פתיחת הצעות המכרז. כמו כן, ההבהרות שנתבקשו במקרה דנן מהמשיבה 4 לא שינו במאום ולא פגעו בעקרון השוויון ובתחרות, שכן הנתונים הללו היו ממילא בפני הועדה בזמן שהחליטה על הזוכה אך הם היו נתונים רחבים יותר, שכללו מעבר לנתונים של המשיבה 4 לגבי מספר המטופלים ואנשי הצוות, נתונים נוספים, שכן קבוצת סראב כוללת בתוכה את המשיבה 4, שממילא עמדה בעצמה, גם בזמן הגשת ההצעה וגם עפ"י הנתונים הכוללים והרחבים יותר, בתנאי הסף הנדרשים של הנסיון. מדובר אם כן בהבהרה טכנית, שנעשתה בהתאם לסמכות הועדה לפי סעיף 15 לתנאי המכרז. במקרה דנן, לא מדובר בפגם מהותי הפוגע באחת מעקרונות היסוד של דיני המכרזים כמו עקרון השוויון והתחרות ההוגנת אלא לכל היותר בפגם טכני שאין בו כדי להביא לפסילת המעשה המנהלי (בג"צ 161/80 מלון סן טרופז בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לד (4) 709). לכן, לא מצאתי שנפל פגם בשקוה"ד ובפעולותיה של ועדת המכרזים שנהגה באופן סביר, בלא שנפל בהחלטתה פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטתה וביטול זכייתה של המשיבה 4 במכרז, שהיתה ההצעה הטובה ביותר, לטובת הציבור שבמצוקה של הנערות הערביות בו היא אמורה לטפל. 7. התוצאה התוצאה הינה שהעתירה נדחית. אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה 4 ולמשיב 1 (לכל אחד מהם) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. מכרז