1. תמצית הבקשה: בפני בקשה לצו מניעה זמני במסגרתה עותרות המבקשות, שהן העותרות בעת"מ 3239/06, כי ינתן צו מניעה זמני שיאסור על משיבה 1, חברת החשמל, להתקשר בהסכם עם המשיבות 2-3 להקמת מערכת להולכת גז טבעי מחוף דור לאתר "חגית", זאת עד למתן פסק דין סופי בעתירה העיקרית בה מבוקש סעד עיקרי דומה. עוד מבוקש כי יינתן צו זמני שיאסור על המשיבות 2-3 להתחיל בביצוע העבודות הנ"ל. 2. הצדדים לבקשה ולעתירה: המבקשת 1 היא חברה קבלנית לעבודות בנין, עפר, פיתוח, ניקוז ביוב ותשתיות. היא קבלן רשום על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט-1969 ונהנית מסיווג בלתי מוגבל. המבקשת 2 היא חברה המאוגדת ברוסיה ועוסקת , בין היתר, בהקמת תשתיות להולכת גז. משיבה מס' 1 היא חברת החשמל. משיבה 2 היא חברה חברה קבלנית וקבלן רשום על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט-1969 ונהנית מסיווג בלתי מוגבל בענף קונסטרוקציות פלדה וכן מסווגת בסיווג ג'3 לביצוע עבודות של תשתית , כבישים ופיתוח כאשר הסיווג מאפשר לה לבצע עבודות בהיקף של למעלה מ 11 מליון ₪. משיבה 3 היא חברה המאוגדת בסלובקיה העוסקת בעבודות להולכת גז. 3. הטענות בתמצית: הפרויקט נשוא ההליך שבפני הינו הקמת תשתית להלוכת גז טבעי מחוף דור לאתר "חגית", תחנת כוח של חברת החשמל בסמוך לצומת אליקים שבכרמל, מרחק של כ 15 ק"מ. חברת החשמל מנהלת את הפרוייקט עבור מדינת ישראל בהתאם להסכם משולש בין המדינה, חברת החשמל וחברת נתיבי הגז בע"מ. היקף ההתקשרות נשוא ההליך שבפני כ 22,000,000 ₪. בשים לב ליחודיות הפרויקט הוחלט לפטור את הליך הבחירה של הקבלן המבצע מחובת מכרזים, בהתאם להוראות תקנה 5(א)(1) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג - 1993 ולאשר ניהול מכרז סלקטיבי בינלאומי בהתאם לסעיפים 7(3)(ב) ו-10 להסכם על רכישות ממשלתיות. מאחר ומדובר בפרויקט יחודי הוחלט לפנות לחברות בינלאומיות העוסקות בתחום הולכת הגז כאשר נקבע כי חברת החשמל תבחן את ההצעות שיוגשו ותנהל מו"מ עם מציעים שהצעותיהן תימצאנה מתאימות, בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות חובת מכרזים. חברת החשמל מינתה את חברת פגסוס, חברה אמריקאית המתמחה בתכנון ולווי הנדסי של פרויקטים מסוג זה לשמש כמנהל ההקמה ההנדסי של הפרויקט. חברת פגסוס מונתה לבדוק את ההצעות שיוגשו ולחוות דיעה מקצועית בכל הנוגע להצעות והמציעים. על חברת פגסוס הוטל לבחון את ההצעות הן מהבחינה הטכנית והן מבחינת יכולת הביצוע. חברת החשמל פנתה ל 7 חברות בינלאומיות כדי שיגישו הצעות. בשלב הראשון הוגשו שתי הצעות בלבד, האחרת של המשיבות 2-3 והשניה של חברת סולל בונה ביחד עם חברה מאיטליה. שתי ההצעות נבחנו ונפסלו ע"י חברת פגסוס. לאחר פסילת ההצעות כאמור לעיל הוחלט על קיום הליך נוסף לקבלת הצעות. בסיומו של הליך מחודש זה היו בפני חברת פגסוס שלוש הצעות, של המבקשות, של המשיבות ושל סולל בונה והחברה האיטלקית. יצוין כי מתמודדות נוספות, חברת פרידמן את הרשקוביץ ביחד עם חברה זרה נוספת הסירו את מועמדותן. חברת פגסוס שבחנה את כל ההצעות קבעה כי הצעת המשיבות כלל לא עומדת בתנאים והמליצה על פסילתה של הצעתם. הודעה על דחית ההצעה נשלחה למבקשות ביום 26/1/06. בהמשך, ולאחר חליפת מכתבים ודין ודברים החליטה חברת החשמל ליתן למבקשות הזדמנות לתקן הצעתן ולהשלים מסמכים ופרטים כנדרש. ביום 6/4/06 התקבלו אצל חברת החשמל ההשלמות להצעות המבקשות. ביום 10/5/06 התקבלה חוות דעת סופית של חברת פגסוס אשר חזרה על המלצתה לפסול את הצעת המבקשות מטעמים שפורטו במכתבה. מבין ההצעות שאושרו נבחרה הצעת המשיבת 2-3 שהייתה זולה מההצעה המתחרה בכ 3 מליון $. עם זאת הצעת המשיבות 2-3 יקרה מהצעת המבקשות בכ 1.5 מליון $. העותרות/מבקשות טוענות כי החלטת חברת החשמל להעדיף את המשיבות 2-3, על אף היות הצעתן יקרה יותר, פסולה והתקבלה תוך קיומו של הליך פגום ולמעשה טוענות הן כי חברת החשמל לא התכוונה מראשיתו של ההליך לבחון ברצינות את הצעתן. עוד טוענות הן כי המשיבה 2 אינה בעלת הסיווג המתאים לביצוע העבודות ומכאן שהיה על חברת החשמל להעדיף את הצעותיהן. 4. הערות כלליות: אין חולק כי על חברת החשמל חלים, במקרה זה, כללי המשפט המנהלי בכל הנוגע לחובותיה לניהול הליך תקין והוגן לבחירת הזוכה לביצוע הפרויקט. אמנם אין מדובר במכרז ואולם בפועל חלים על ההליך העקרונות הכללים של דיני המכרזים, ככל שהדבר נוגע לאופן בחינת ההצעות וקביעת הזוכה. כפועל יוצא מכך אין גם מחלוקת כי ככלל יש להעדיף הצעות זולות החוסכות לקופת המדינה ולציבור כולו הוצאות כספיות מיותרות. מכאן שבהעדפת הצעה יקרה יותר הנטל הוא על חברת החשמל להוכיח כי ההחלטות שהתקבלו על ידה היו מטעמים מקצועיים, עניינים וסבירים, העומדים באמות המידה של ניהול תקין וסדרי מנהל תקינים, תוך הקפדה מהותית על שמירת עקרון השווין שבין המתמודדים, הכל כמתחייב מעקרונותיו הכללים של חוק חובת המכרזים והפסיקה שעניינה הליכים מסוג זה. בראש סולם השיקולים לקבלת הצעה ניצב טוהר המידות ברשויות הציבוריות. הצורך לקיים את עקרון השוויון והתחרות ההוגנת במכרזים, נגזרים ממנו, והם משמשים אחת מאמות המידה האובייקטיביות להבטחתו של טוהר המידות. אולם, רק כאשר עקרונות אלה אינם עלולים להיפגע, השיקול שעל ועדות מכרזים לשוות לנגד עיניהן הוא השיקול של קבלת ההצעה הטובה ביותר למזמין. ראה: ע"א 6926/93, מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד מח' (3) 749; עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הפנים ואח', תק-על 2003(4), 58; עע"מ 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה ואח', תק-על 2004(4), 3278. מצאתי לנכון להבהיר כי שאלה זו אינה שנויה במחלוקת, מאחר והמבקשות הרחיבו לטעון בעניין החלת כללי המנהל הציבורי על ההליך, דבר שכאמור מוסכם על כל הצדדים להליך שבפני וממילא לא הצריך כלל טיעון. מכאן שהשאלה שבפני היא האם אכן חרגה חברת החשמל בהחלטתה מחובותיה על פי דין, באופן המצדיק מתן צו מניעה זמני עד לדיון בעתירה לגופה. סבור אני כי התשובה לשאלה זו שלילית. טעמי יפורטו להלן. כפי שיובהר סבור אני כי דינה של הבקשה להידחות הן מטעמים דיונים ומקדמיים והן לגופו של עניין. 5. עילות מקדמיות לדחיית הבקשה: כאמור, בפני בקשה לצו מניעה זמני עד למתן פסק דין בעתירה. הכלל הוא כי צו מניעה ינתן רק אם סבור בית משפט כי לעותרות/המבקשות סיכוי טוב שעתירתן תתקבל. גם אז על בית המשפט לבחון האם מתקימים תנאים נוספים המצדיקים צו מניעה זמני ואולם סיכוי העתירה להתקבל הם תנאי מוקדם למתן צו המניעה. כפי שיובהר סבור אני, מהטעמים שיפורטו, כי סיכויי העתירה להתקבל קלושים ובהתאם גם לא מתקימים התנאים המצדיקים מתן צו מניעה זמני. א. טענות כנגד ההליך - חוסר נקיון כפיים: המבקשות תוקפות את ההליך שקימה חברת החשמל לקבלת הצעות לביצוע הפרויקט נשוא עתירתן. סבור אני כי המבקשות מנועות מלטעון טענות אלו ועצם העלאת הטענת מהווה חוסר ניקיון כפיים. כאמור - אושר הליך זה של קבלת הצעות ובחינתן לאחר שהוחלט לפטור את הפרויקט מחובת מכרז. המבקשות הצטרפו להליך תוך מודעות לתנאי ההשתתפות. יתרה מזו, המשתתפות פנו וקיבלו הזדמנות לתקן הצעתן לאחר ההליך הקובע למסירת הצעות, דבר שלכאורה מנוגד לכללי שוויון ההזדמנויות שחלים על פי דיני המכרזים. אעיר לעניין זה כי דווקא למשיבות 2-3 ולקבוצות האחרות שהשתתפו בהליך הייתה עילה לטעון כנגד חברת החשמל על ההזדמנות הנוספת שניתנה למבקשות ואולם מי מהמשתתפים בהליך לא נקט בכל פעולה בעניין זה. בנסיבות אלו, לאחר שהמבקשות הצטרפו להליך מתוך מודעות לתנאיו, וניצלו את כל האפשרויות למיצוי ההליך, סבור אני כי טיעוניהן כנגד ההליך מהווים חוסר נקיון כפיים ובנסיבות אלו גם מנועות המבקשות מלהעלות טענותיהן. ב. אי צרוף הצעת המבקשות לעתירה ולבקשה: המבקשות לא צירפו לעתירתן ולבקשה לסעד הזמני את הצעתן. למעשה תוארה ההצעה במספר שורות בעתירה העיקרית ובבקשה ואולם לא צורפה לעתירה. לא צורף גם תקציר של ההצעה, ממנו ניתן ללמוד כי יש בסיס לטענתן כי הצעתן טובה יותר מזו של המשיבות 2-3. אבהיר לענין זה כי אין חולק שהצעת המבקשות זולה יותר. ואולם בפרויקט מורכב מסוג זה לא ניתן לבחון את ההצעה רק בהתאם למחיר המוצע. לא בכדי נבחרה חברת פגסוס האמריקאית לבחון את ההצעות ולחוות דעתה. אין מדובר במכרז לביצוע עבודה או למתן שירות מהסוג שרבים מסוגלים להתמודד על פי אמות מידה פשוטות ורכיב המחיר הוא המרכזי בבחירת ההצעה הזוכה. מעצם טיבו של הפרויקט בחינת ההצעות אינה מוגבלת למחיר הכספי בלבד. בעניין שבפני לא טרחו כלל המבקשות לחשוף את הצעתן בפני בית המשפט. די בכך כדי שסיכויי העתירה להתקבל יהיו קלושים, וממילא די בכך כדי שהבקשה לסעד הזמני תידחה. ג. שיהוי: הטענות כנגד ההליך נגועות גם בשיהוי. הליך הפניה לקבלת הצעות אושר זה מכבר. חברת החשמל פנתה לשבעה גורמים בין לאומיים, ובהם המבקשות, כדי שיציעו הצעותיהן לביצוע הפרויקט. המבקשות הציעו הצעותיהן, ניהלו הליך של תיקון ההצעה כאשר בפרק זמן זה מוצעות במקביל הצעות ע", המשיבות 2-3 וכן חברות אחרות. רק לאחר שהצעתן נפסלה החליטו המבקשות לפנות לבית המשפט בטענות כנגד ההליך כולו. סבור אני כי העלאת טענות כנגד ההליך בשלב זה, לאחר שהמבקשות מיצו את ההליך והשתתפו בו, מהוה גם שיהוי. כב' השופט י. זמיר, בבג"ץ 2285/93, אוסי נחום נגד גיורא לב ואח', מ"ח (5) פד"י, עמ' 630 , ציין, בפסקה 5, בין היתר, כי: "השיהוי האובייקטיבי קיים כאשר מירוץ הזמן, עד הגשת העתירה, אפילו לא נגרם באשמת העותר, גרם לשינוי המצב, באופן שקבלת העתירה באותו מועד תגרום נזק, שהיה נמנע לו הוגשה העתירה במועד הראוי. פנים רבות לנזק כזה. אפשר, קודם כל שנזק כזה ייגרם לרשות המינהלית שהחלטתה עומדת בביקורת, שהרי ביטול ההחלטה לאחר זמן רב עלול, בנסיבות מסויימות, לחייב אותה לחזור בה מהרבה החלטות ומעשים שכבר ביצעה, לשבש את תפקודה באופן ממשי או לחייבה בהוצאות כספיות גדולות..... ". ראה לעניין זה גם דברים שנכתבו בבג"צ 3/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה - צפת נ' שר הפנים ואח', תק-על 2005(4), 3563, עמ' 3567: "שיהוי נבחן על פי שלושת אלה: אופן התנהגות העותרת, ואם מלמד חלוף הזמן על כך שוויתרה על זכויותיה ("המבחן הסובייקטיבי"); האם מחדלה של העותרת פגע באינטרסים ראויים של המשיבים ("המבחן האובייקטיב"); ולבסוף, עד כמה כרוכה השלמה עם המעשה המנהלי הפגום בפגיעה בשלטון החוק, ש"הרי אפשר שדחיית העתירה בשל שיהוי תשאיר בתוקפה החלטה מינהלית שאינה כדין". במקרה זה, אם סברו העותרות/מבקשות כי ההליך פגום מיסודו, היה עליהן לנקוט בהליך המשפטי המתאים מעת שפורסם דבר הליך קבלת ההצעות ולא למצות את ההליך עד תומו ולפנות בעתירה כנגדו, לאחר שהצעתן כשלה. ד. העלאת טענות שלא נתמכו בראיות/תצהיר בעתירה ובבקשה. במהלך הטיעונים בפני, בישיבה מיום 13/7/06, העלה ב"כ המבקשות טענות כנגד חוות דעתה המקצועית של חברת פגסוס, בכל הנוגע ליכולתן של של המבקשות לבצע את הפרויקט נשוא העתירה. בין היתר פירט ב"כ העותרות פרויקטים שביצעה חברת Nova לרבות השתתפות החברה בביצוע עבודות עבור חברת הגז הלאומית וכן ביצוע עבודות בהיקף גדול ברוסיה. כמו כן מסר ב"כ המבקשות נתונים שונים עובדתיים בעניין חברת Nova וממלאי תפקידים בה. מבלי להטיל כל ספק ביושרו של ב"כ המבקשות - אין בית המשפט יכל להתייחס לטענות עובדתיות אלו במסגרת החלטתו. מדובר בשורה של טענות שבעובדה שזכרן לא בה בתצהיר התומך בעתירתן ובבקשה לסעד הזמני. מכלול הטענות העובדתיות לא הובאו בפני בית המשפט בדרך של הצגת ראיות, אלא במסגרת טיעון. בנסיבות אלו מנוע בית המשפט מלהביאן בחשבון במסגרת שיקוליו. ער אני לעובדה כי תגובות המשיבות הוגשו לבית המשפט והועברו לעותרות/מבקשות ביום 12/7/06, יום לפני הדיון בבקשה לסעד הזמני, הכל בהתאם למוסכם בין הצדדים. אם סברו המבקשות, לאחר עיון בתגובות, כי נחוץ להן זמן לתיקון עתירתן ולהגשת תצהירים משלימים בעתירה ובבקשה יכלו לפנות בענין זה לבית המשפט. זאת לא עשו והביאו את טיעוניהם העובדתיים מפי ב"כ כוחן, בלא שהניחו בפני בית המשפט תשתית ראיות בעניין זה. בהתאם, לא אוכל להביא בחשבון עובדות אלו, שלא נתמכו בתצהירים, במסגרת שיקולי בית המשפט. 6. דחית הבקשה לגופה: א. דחית ההצעה מטעמים מקצועיים והיקף התערבות של בית המשפט בנסיבות אלו: כאמור לעיל, התקבלה ההחלטה לפסילת הצעתן של המבקשות בהתאם לחוות דעתה של חברת פגסוס שנבחרה ללוות את הפרויקט ובמסגרת זו לבחון את ההצעות השונות. חברת פגסוס ביצעה את בחינת ההצעות על בסיס מקצועי בהתאם למומחיות בביצוע עבודות מסוג זה. חוות דעתה מבוססת, רובה ככולה, על נימוקים מקצועיים. יצוין כי מתקשה אני ליחס לחברת פגסוס שיקולים זרים, כפי שנרמז ע"י המבקשות. מעיון בפרטי ההשתלשלות של הפרויקט עולה כי בראשיתו של ההליך פסלה חברת פגסוס, על בסיס אותם שיקולים מקצועיים, את כל ההצעות שהוצעו והנחתה את חברת החשמל לפנות שוב למציעים פוטנציאליים כדי שיציעו הצעות חדשות ו/או מתוקנות. בשלב זה הצטרפו המבקשות להליך והציעו הצעותיהן. דווקא ההליך הראשון של פסילת כל ההצעות וכן הליך בחינת הצעתן של המבקשות, לרבות הארכות שניתנו להם להשלים את הצעותיהן, מעיד כי בחינת ההצעות הייתה על בסיס מקצועי בתחום העבודות הנדרשות. כשם שבית משפט אינו שם עצמו במקום הרשות המנהלית ואינו ממיר את שיקול דעתו בשיקול הדעת של הרשות המנהלית, כך גם כאשר מדובר בהחלטה בעלת אופי מקצועי טהור. על בית המשפט לבחון האם ההליך היה תקין ואם נפל פגם חוקי בהליך. ואולם מעת שלא ניכר כי נפל פגם בחוקיות ההליך, כי אז לא לבית המשפט הכלים והסמכות להתערב בשיקול דעת מקצועי טהור. כך גם במקרה זה. מעיון במסמכים שהוצגו ע"י המשיבות עולה כי חברת פגסוס המליצה לפסול את הצעתן של המבקשות משורה של פגמים שנפלו בהצעות. כך למשל נקבע כי בהצעה לא פורטו תהליכים ונהלים לביצוע העבודות. לא פורטו לוחות זמנים לביצוע העבודות ולא הוגשו לוחות זמנים בהתאם לנדרש. לא צורפו להצעה פירוט של נתוני והוראות בטיחות. לא צורף להצעה מידע בכל הנוגע לכוח האדם המקצועי והניהולי של המבקשות. לא צורף פירוט נסיון קודם בביצוע העבודות (כאמור, עניין זה העלה ב"כ המבקשות טענות עובדתיות בפני ואולם לא זה המקום ולא זו הצורה להבאת העובדות בפני בית המשפט, ואף לא בפני חברת פגסוס וועדת המכרזים). לא צורפו להצעה מפרטים טכניים ותכנון מפורט של אופן ביצוע העבודות. לא פורט שמו של מנהל הפרויקט ונסיונו, לא פורטו שטחי ההתארגנות ומכלול נהלי הביצוע. לא פורטו בהצעה רשימות של חומרים בלתי מתכלים. בנסיבות אלו, המלצת חברת פגסוס הייתה מטעמים מקצועיים, עקב פגמים וחסרים מקצועיים בהצעת המבקשות. בית המשפט אינו גורם מקצועי בתחום עבודות תשתית הולכת גז ולא לו הסמכות להתערב בשיקול הדעת המקצועי הטהור שהנחה את חברת פגסוס בחוות דעתה ואת וועדת המכרזים שאימצה את חוות דעתה של פגסוס. על בית המשפט לבחון האם החלטתה של ועדת המכרזים התקבלה משיקולים ראויים והאם עומדת היא במתחם הסבירות. סבור אני כי במקרה זה לא עולה בידי המבקשות להצביע על פגם בחוות דעתה של פגסוס או בהחלטת וועדת המכרזים המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטה. ב. אי עמידה של ההצעה בתנאים המקדמיים: אין חולק כי אחד התנאים המוקדמים להצעת הצעה הייתה השתתפות נציגי המציעים בסיור קבלנים באתרי העבודות העתידיות. נציג חברת Nova לא התייצב לסיור שהשתתפות בו הייתה תנאי מוקדם לעצם ההשתתפות בהליך הצעת ההצעות. די היה בכך כדי שהצעת המבקשות תיפסל על הסף. בהמשך התבקשה Nova לשלוח לארץ נציג מטעמה לישיבת שימוע והבהרות של הצעתה. לישיבה הגיע מנהל קשרי החוץ של החברה. בדיון בפני טען ב"כ המבקשות כי מדובר באיש מקצוע ומומחה בהנדסת גז. נתון זה גם הוא לא נתמך בתצהירים והוצג כעובדה בפני בדיון בו טענו הצדדים טיעוניהם. מאחר והעובדות בכל הנוגע לתפקידו של הנציג ותחומי מקצועיותו לא הובאו בפני בדרך בה יש להביא ראיות בפני בית המשפט לא אוכל להביאן בחשבון לצרכי ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים. בהתאם אני קובע כי חברת Nova לא טרחה לדאוג שנציג מוסמך מטעמה יתייצב לסיור הקבלנים ולישיבת השימוע ודי בכך כדי שהצעתה תידחה על הסף. ג. מידת מעורבותה של המבקשת2, חברת Nova , בהליך: מסקירת העובדות כפי שפורטו ע"י הצדדים בטיעוניהם ניתן היה להגיע אל המסקנה כי חברת Nova, שלמעשה הייתה אמורה להוביל את הפרויקט, לא השקיע מאמץ של ממש הן בהכנת ההצעה. ההצעה הוגשה כשחסרים בה נתונים רבים, ולא תוקנה כנדרש גם שניתנה הזדמנות לעשות כן. כאמור, החברה לא טרחה לשלוח נציג מוסמך מטעמה לסיור הקבלנים. בנסיבות אלו, ולא בכדי, נוצר הרושם כי חברת Nova היא בעיקר כיסוי לחברה הישראלית לשם הצעת ההצעות. בית המשפט הציג את השאלה לנציגי המבקשות בצורה ברורה. מתשובת ב"כ המבקשות ניתן להבין כי חברת Nova אכן מעונינת להתשלב בעבודה בארץ, עם זאת פרויקט זה קטן בעיניה. כאמור, טענות עובדתיות אלו לא נתמכו בתצהיר ואולם גם אם נקבלן כעובדות מוסכמות, הרי שיש בהן כדי לחזק את החשש של חברת החשמל, שבא לידי ביטוי בחוות הדעת של פגסוס, כי חברת Nova משמשת במקרה זה, בעיקר, ככיסוי למבקשת 1 וכי מידת מעורבותה בפרויקט צפויה להיות חלקית בלבד. ד. המבקשות מעלות עוד שורה של טענות בכל הנוגע למגעיהן עם חברת החשמל, פרק הזמן שניתן להן ללימוד הדרישות של הפרויקט, מידת הגילוי שנקטה בו חברת החשמל וועדת המכרזים, ועוד כהנה וכהנה. לא מצאתי ממש בטיעוניהן ובעניין זה מקובלות עלי התשובות המפורטות שניתנו ע"י חברת החשמל בתגובתה לבית המשפט. אוסיף עוד כי לטעמי קיימת גם סתירה מובנית בעצם הטיעונים. המבקשות מבססות טיעוניהם על החלת עקרונות הבחינה של מכרזים על ההליך נשוא הדיון, על אף שאין מדובר במכרז אלא בהליך הפטור ממכרז. בד בבד מבקשות הן חריגה מאמות המידה שנקבעו להליך הגשת ההצעות, ביחס לתנאים שנקבעו למציעים האחרים, לרבות משיבים 2-3. מעבר לכך, הטענות עצמן אינן מתיישבות עם העובדה שחברת החשמל וחברת פגסוס נתנו למבקשות ארכה לתיקון הצעתן. מדובר בארכה של כחמישה חודשים. מכאן שהיה למבקשות זמן סביר ללימוד הפרויקט וניתן להם יחס הוגן, אלא שבכך לא היה די והצעתן לא עמדה בתנאי הסף. סבור אני כי גם טענות אלו דינן להדחות. 7. סיכום בעניין פסילת הצעת המבקשות: בסיכומו של דבר, לא מצאתי כי נפל פגם בחוות דעתה של פגסוס ובהחלטת ועדת המכרזים של חברת החשמל אשר קבעו כי הצעת המבקשות אינה עומדת בדרישות הסף של מזמינות העבודה והחליטו לדחות על הסף את הצעתן. סבור אני כי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתה של פגסוס. המבקשות לא מצביעות על עילה להתערבותו של בית משפט בחוות הדעת המקצועית של פגסוס ובשיקול דעתה של וועדת המכרזים של חברת החשמל. מטעם זה סבור אני כי סיכויי העתירה קלושים וכי בנסיבות אלו אין עילה ליתן למבקשות את צו המניעה המבוקש על ידן. 8. התייחסות לטענות בדבר פגמים בהצעת המשיבות 2-3: המבקשות העלו, בעיקרי הדברים, שתי טענות כנגד הצעתן של המשיבות 2-3. טענתן הראשונה הייתה כי הצעה זו יקרה ב 1.5 מליון $ מהצעתן. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת. טענתן השניה הייתה כי לחברות 2-3 אין את הסיווג הנדרש להשתתף בביצוע הפרויקט נשוא עתירתן. למעשה, משקבעתי כי לכאורה נפסלה הצעתן של המבקשות כדין, כי אז מתיתר הצורך לדון בטיעוניהן כנגד ההצעה הזוכה. עם זאת מצאתי לנכון להתייחס בקצרה גם לטענות אלו. בכל הנוגע לעלות ההצעה, אין חולק, כאמור, כי הצעת המבקשות זולה מהצעת המשיבות 2-3 בסכום הנקוב לעיל. אלא שנתון זה חסר משמעות כאשר הצעת המבקשות אינה עומדת בתנאי הסף. מחיר ההצעה יכל להיות אמת מידה להשוואה בין הצעות שעומדות בכל התנאים. ואכן מבין ההצעות שעמדו בתנאים שנקבעו ע"י מזמין העבודה העדיפה ובחרה חברת החשמל את ההתקשרות עם המשיבות 2-3 שהצעתן הייתה הזולה ביותר. העובדה כי היו הצעות נוספות זולות יותר אין בה כל משמעות כאשר מדובר בהצעות שכלל לא עמדו בתנאי הסף שדרש מזמין העבודה. בכל הנוגע לסיווגן של המשיבות 2-3, טענת המבקשות הייתה כי המשיבה 2 אינה מסווגת בסיווג מתאים המאפשר לה לבצע עבודות של כבישים וביוב בהיקף הנדרש בפרויקט. ראשית, מתברר מהמסמכים שהוצגו לעיוני כי הסיווג של המשיבה 2 בענף זה הוא ג3 ולא ב3' כפי שטענו המבקשות/העותרות, המאפשר ביצוע עבודות כבישים וביוב בהיקף של מעל 11 מליון ₪. די בהצגת נתונים שגויה זו ע"י המבקשות כדי שבקשתן ועתירתן תידחה. מעבר לכך, עבודות הכבישים והביוב אינן לב ליבו של הפרויקט. עיקר העבודות עניינן בהנחת הצנרת להולכת הגז. המבקשות לא הביאו בפני כל חוות דעת ממנה ניתן ללמוד כי רכיב עבודות הכבישים והביוב שבפרויקט עולה על הסיווג של המשיבה 2 לעבודות הנ"ל. מכאן שגם מטעם זה דין הבקשה להדחות. ראה: בר"ם 6148/03 טבריה ש.ח. בניין פיתוח וצנרת נ' עיריית נצרת ואח', תק-על 2003(2), 3216 ,עמ' 3217. בסיכומו של דבר לא הובאו בפני ראיות מספיקות כדי לקבוע כי נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים של חברת החשמל לבחור במשיבות 2-3 לביצוע העבודות. 9. סיכום ההחלטה: בסיכומו של דבר סבור אני כי דין הבקשה למתן צו ביניים שענינו צו מניעה זמני להדחות. לא שוכנעתי כי לכאורה נפל פגם בהחלטות חברת החשמל, שהתבססו על חוות דעת מקצועית של חברת פגסוס, שפסלו את הצעת המבקשות מהטעם שהצעה לא עמדה בתנאים המקדמיים שנדרשו ע"י מזמין העבודה. לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להתערבותו של בית המשפט בהחלטות שהתקבלו על בסיס חוות דעתה המקצועית של פגסוס. לא מצאתי כי לכאורה היה פגם בהליך כולו או פגיעה בשוויון ההזדמנויות באופן שבו הופלו המבקשות לרעה במידה המצדיקה את ביטולו של ההליך. לא מצאתי כי הבחירה בהצעתן של המשיבות 2-3 נעשתה משיקולים זרים וכי ההצעה אינה עומדת בדרישות מזמין העבודה והוראות החוק. מכל הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, לא מצאתי כי סיכויי המבקשות לזכות בעתירתן הם כאלו המצדיקים כי יינתן צו המניעה כמבוקש. סבור אני כי מתן צו מנעה בנסיבות אלו יגרום למשיבות נזק רב ובאיזון הנוחות שבין הצדדים נוטה הכף לטובת המשיבות. אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה לסעד הזמני, כפי שהתבקשה בבקשה זו. אני מחייב את המבקשות לשלם למשיבה 1 וכן למשיבים 2-3 ביחד ולחוד (לכל קבוצת ייצוג משפטי) את הוצאותיהן בהתדינו שבפני ואת שכר טרחת עורכי דינם בסכום כולל של 20,000 ₪ + מע"מ כחוק לכל אחד מהם (ביחד 40,000 ₪ + מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. אני קובע את תיק העתירה העיקרית, עת"מ 3239/06, לתזכורת פנימית בפני ליום 4/9/06. עד אז יעבירו הצדדים לבית המשפט הודעה בכתב ויבהירו אם בנסיבות העניין יש צורך להמשיך ולדון בעתירה ובהתאם, ולפי הצורך, יקבע מועד להמשך דיון.מכרזצוויםצו מניעהחשמל