להלן החלטה בנושא תביעת פיצויים בגין החלקה בתחנת דלק: החלטה התובעת הגישה תביעה לפיצויים על נזקי גוף שנגרמו לה באירוע המתואר ב כתב התביעה ולפיו היא בעלים של רכב פרטי ונוהגת בו . הנתבעת 1 מבטחת הרכב, ואילו הנתבעת 3 הנה תחנת דלק בבני ברק . ביום 16/11/05 נכנסה התובעת לתדלק את הרכב אצל הנתבעת 3 ועצרה בעמדה לתדלוק עצמי , היא יצאה מהרכב לכיוון מכונת התדלוק ותוך כדי תדלוק הרכב החליקה על שלולית שמן ונפלה , ונחבלה בברכה. התביעה הוגשה בשתי עילות תביעה חלופיות. למקרה ובית המשפט יקבע כי עובדות האירוע כפי שתוארו מהוות תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד, אזי החייבת בפיצויה של התובעת היא חברת הביטוח הנתבעת 1 שביטחה את הרכב על פי פקודת הביטוח. אם יקבע כי אין מדובר בתאונת דרכים , אזי התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות אותה מיחסת התובעת לנתבעת 3 ורואה בה כאחראית לנפילתה ולנזקה . על פי סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים , תשל"ה 1975 , אין התובע רשאי להגיש חוות דעת מטעמו בענין שאלה שברפואה, ועליו להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מומחה מטעמו . על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תובע המבקש להוכיח עניל שברפואה , חייב לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי ערוכה כדין . התובעת לא הגישה במצורף לכתב התביעה , לא חוות דעת מטעמה , למקרה ויקבע שמדובר בתאונה שאיננה תאונת דרכים, ולא הגישה בקשה על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים ( מומחים) 1986 למקרה ויקבע שכן מדובר בתאונת דרכים במקום זאת טענה התובעת בסעיף 9 לכתב התביעה - " לאור העובדה כי יש מחלוקת האם מדובר בתאונת דרכים אם לאו לא מוגשת חוות דעת רפואית ומבוקש כי כב' בית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום האורטופדי שיקבע את נכותה של התובעת בגין הפגיעה נשוא התביעה " אומנם לא הוגשה בקשה פורמאלית על פי התקנות , שאליה היה על התובעת לצרף תצהיר בריאות וטופס ויתור על סודיות רפואית, אך כאמור בסעיף 9 הנ"ל היא מתייחסת לתאונה כאל תאונת דרכים ומבקשת מינוי מומחה מטעם בית המשפט . בדיון בבית המשפט , מבקש בא כוח התובעת למנות מומחה מטעם בית המשפט , שחוות דעתו תשמש את הצדדים ואת בית המשפט הן בין אם מדובר בתאונת דרכים והן אם מדובר בתאונה על פי פקודת הנזיקין. באת כוח הנתבעת 1 אינה מתנגדת לבקשה . בא כוח הנתבעת 3 מתנגד לכך, ומוסר כי הוא עומד על כך שהתובעת תקיים את הוראות הדין ( תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי ) ותגיש חוות דעת מטעמה , על מנת שהנתבעת 3 תוכל לממש את זכותה בתקנה הנ"ל וגם היא תגיש חוות דעת מטעמה , במיוחד לאור העובדה כי התובעת סובלת מלפני התאונה מבעיה רפואית ברגלה . דיון המדובר בתאונה שטרם נקבע אם היא מהווה תאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק הפלת"ד אם לאו. אילו יקבע בסוף כי מדובר בתאונת דרכים, הרי לא תהיה כל מחלוקת שבית המשפט היה דן בבקשתה של התובעת למנות מומחה , ובהתקיים ראשית ראיה לקיומה האפשרי של נכות היה ממנה . מה קורה כאשר יש ספק אם מדובר בתאונת דרכים וקיימת אפשרות שבית המשפט יקבע שאין התאונה מהווה תאונת דרכים. אילו הייתה קביעה כי אין מדובר בתאונת דרכים, אזי חלה תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי . במקביל חלה במקרה זה , תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת לאמור- 130. מומחה מטעם בית המשפט (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין המחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו. (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הריו קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו. תקנה 130 א' פותחת במלים " בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת" ,על פי לשון התקנה אין בית המשפט מוגבל במועד שבו יחליט להשתמש בסמכותו על פי התקנה ולמנות מומחה מטעמו לתת את דעתו בשאלה שבמומחיות שהיא במחלוקת בין בעלי הדין. " בכל עת " נאמר. כמו כן אין בית המשפט תלוי ברצון הצדדים לצורך שימוש בתקנה זו ומינוי מומחה מטעמו (ראה לענין זה את רע"א 8677/07 שירותי בריאות כללית נגד הפי פארי ואח' , מפי כב' השופט מלצר מיום 28/10/07 ) טרם פורסם ) שלישית, אין בתקנה 130 כל התנאה לפיה בית המשפט ישתמש בסמכותו למנות את המומחה, רק לאחר שבעלי הדין הגישו חוות דעת מטעמם . אין כל קביעה ולפיה בית המשפט ימנה את המומחה לאחר שבאי כוח הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם . סמכותו של בית המשפט למנות מומחה לפי תקנה 130 , כמו שאינה תלויה בהסכמת הצדדים , ואינה תלויה בזמן מסוים, גם אינה תלויה בשאלה אם הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם אם לאו . הדברים אמורים באופן כללי, והם טובים גם במקרה והתביעה מבוססת על פקודת הנזיקין בלבד, לא כל שכן כאשר התביעה מבוססת על שתי עילות חלופיות , אשר באחת מהן ( העילה של תאונת דרכים ) הדרך היחידה לבדיקת השאלה הרפואית היא מינוי ע"י בית המשפט . הסייג היחיד הקיים על סמכותו של בית המשפט , הוא כי בטרם ימנה את המומחה , תוך שימוש בתקנה 130 , הוא ייתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם. שמעתי את טענות באי כוח התובעת והנתבעת 3 . כמובן שאין באמור לעיל, כדי לייתר את הוראת תקנה 130 (ב) ו(ג) . מאחר והמינוי איננו בהסכמת בעלי הדין לא חלה תקנה 130 ג, אלא תקנה 130 (ב) , ולפיה תישמר הזכות לבעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמם . במכלול הנסיבות שתיארתי לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי )ברך )וכי זה יהיה נכון, ויעיל יותר למנות מומחה מטעם בית המשפט, תוך שמירת זכותם של הצדדים להגיש חוות דעת מטעמם . על כן הנני ממנה בזה את פרופ' נחום הלפרין בית חולים אסף הרופא ,צריפין , טל- 9779432-08 . שכרו של המומחה ישולם בשלב זה במימון ביניים ע"י שלושת בעלי הדין, התובעת, הנתבעת 1 והנתבעת 3 בחלקים שווים . המומחה יבדוק את התובעת וייתן את דעתו על השאלות שלהלן. א- האם קיימת אצל התובעת נכות הנובעת מן האירוע המתואר בכתב התביעה .ומהו שיעורה ב- האם התובעת הייתה באי כושר מלא ו/או חלקי אחרי התאונה ולמשך איזו תקופה. ג- האם התובעת זקוקה לטיפולים כיום או בעתיד מעבר לטיפולים שקיבלה עד כה. ד- האם צפויה הקלה או החמרה בעתיד , ומה הם הגורמים שיהיו לכך . תחנת דלקדלק