בהתייחס להטבות לפנים משורת הדין, אשר אותן מבקש המערער כי ישולמו לו באופן רטרואקטיבי החל מחודש ינואר 2001, הרי שבהתאם להוראות הפנימיות של אגף השיקום מס' 80.23 ישולמו הטבות, הניתנות לפנים משורת הדין, מיום הועדה הרפואית בפניה עמד הנכה ובה נקבעה דרגת נכות המקנה לו את הזכאות לתשלום ההטבה, וכי במקרה של ועדה רפואית עליונה או קביעה של ביהמ"ש מחוזי ביושבו כערכאת ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה אשר העלו את דרגת נכותו, ישולמו הטבות רטרואקטיבית מיום הועדה הרפואית שעליה ערער, בתנאי שהתקיימה באותה שנת תקציב בה ניתנה הקביעה החדשה. להלן החלטה בנושא הטבות לפנים משורת הדין: החלטה הליכים ועובדות ביום 04.09.05 הגיש המערער לועדה בקשה לחייב את המשיב לכבד את החלטת הוועדה מיום 15.05.05, בה נקבע כי המשיב ישלם למערער תגמולים החל מחודש ינואר 2001. טוען המערער כי על המשיב לשלם לו הפרשי תגמולים מינואר 2001 ותגמולי הבראה והחזרים נוספים, אותם לא פירט בבקשתו, והמגיעים לטענתו לכל נכה. ביום 01.12.05 הגיש המשיב את תגובתו לבקשת המערער, לתגובה צורף מכתבה של הגב' אתי שינברגר מיום 27.11.05 בו נרשם כי בהתייחס להטבות הניתנות לנכי צה"ל בנוסף לקבוע בדין, וזאת להבדיל מתגמולים ותשלום עזרה לזולת המשולמים רטרואקטיבית, חלות עליהן הוראת אגף השיקום 80.23 לפיהן במקרה של החלטת בית משפט ישולמו הטבות רטרואקטיבית מיום הוועדה הרפואית הקודמת, במקרה זה מיום 24.11.03. כאשר הרציונאל העומד מאחורי החלטה זאת הנה הערכות תקציבית . ביום 08.12.05 ניתנה החלטת הועדה בה התבקש המשיב להבהיר האם שולמו למערער התגמולים על פי חוק החל מינואר 2001, כך שהשאלה היחידה שנותרה לדיון היא שאלת רטרואקטיביות של ההטבות. ביום 05.01.06 הגיש המשיב את תגובתו אליה צורף, בין היתר, מכתבה של הגב' טלי אלקיים - אחראית תשלומים ותגמולים, בו נרשם "לתקופה שמ- 4.5.00 ועד 30.4.02 שולמו לנ"ל תקנות טיפול רפואי לפי 14א (א)1 . סה"כ התגמולים המשולמים מידי חודש בחודשו כלולים בתשלום התט"ר כך שאין זה משפיע. לסיכום: בזמן קבלת תט"ר סכום התגמול כלול בתוכו ואין זה משנה באיזה שיעור התגמול". ביום 05.02.06 הגיש המערער את תשובתו לתגובת המשיב מיום 05.01.06, בה הוא רושם כי קבלת התט"ר נעשית תוך התעלמותו של המשיב מהמלצת ועדת כושר עבודה מיום 01.08.00 אשר קבעה כי לא ניתן לשקמו בכל עבודה בגין מצבו הרפואי, וכי התעלמות זאת של המשיב מונעת ממנו קבלת גמלה על פי אחוזי הנכות שנפסקו לו, ולא על פי התט"ר. לתשובתו צירף את החלטת ועדת הכושר העליונה של משרד הביטחון וכן צילומים מעיתון הלוחם אשר עסקו בבג"צ הוועדות הרפואיות. לאור תשובתו של המערער, נדרש המשיב בהחלטת הועדה מיום 28.09.06 לנמק מדוע ממשיכים לשלם למערער תט"ר אף כי הוא אינו כשיר לעבודה, ומדוע לא משלמים לו תגמולים על פי אחוזי נכותו. ביום 20.11.06 הגיש המשיב את תגובתו בה ציין, כי במועד ה- 01.08.00, בו קבעה ועדת הכושר העליונה כי המערער אינו כשיר לעבוד, הוא הוכר כנכה בעל 19% נכות, אשר על פי ההוראות שהיו קיימות אז, לא זיכו את המערער בתגמול קיום. אף על פי כן, מתוך התחשבות בו, הוחלט לשלם לו תט"ר כחופשת מחלה בסכום של 4,000 ₪ לחודש, אשר מורכבים מ- 3,500 ₪ תט"ר ועוד 500 ₪ קצבת נכות וזאת עד ליום 30.04.02, עת מלאו למערער 65 שנה. ביום 24.11.03 החליטה ועדה רפואית של המשיב להעלות למערער, לאחר שמלאו לו 65, את דרגת הנכות ל- 38%, בשל ליקויי שמיעה. תוקף ההחלטה היה מיום 01.11.01, והוקדם ליום 01.01.01 עפ"י החלטת הועדה מיום 15.05.05, מאז הגיעו של המערער לגיל 65, משולם לו סך של 1,640 ₪ המבוסס על אחוזי נכותו, והכולל גם נסיעות. ביום 27.11.06 הגיש המערער הודעה נוספת לועדה בה טען טענות נוספות, אשר לא הועלו בבקשתו הראשונה, ולפיהן מגיע לו תגמולים בגין פרישה מוקדמת או שיקום עצמאי, וכן כי על פי החלטת ועדת התעסוקה העליונה מיום 01.08.00 מגיע לו תגמול נכה נצרך. דיון והכרעה 9. לאור תגובתו של המשיב מיום 20.11.06 ממנה עולה כי בכל הנוגע לתגמולים המגיעים למשיב על פי חוק, הרי שאלו שולמו לו בהתאם לאחוזי הנכות, אשר נקבעו לו באותה העת, ואף שולמו לו תגמולים מעבר לקבוע בחוק, קרי תשלום התט"ר, אשר היה גבוה משיעור התשלום המגיע לו בגין אחוזי הנכות שנפסקו לו. הרי שדין טענת המערער בכל הנוגע לתגמולים אלו, להדחות. 10. בהתייחס להטבות לפנים משורת הדין, אשר אותן מבקש המערער כי ישולמו לו באופן רטרואקטיבי החל מחודש ינואר 2001, הרי שבהתאם להוראות הפנימיות של אגף השיקום מס' 80.23 ישולמו הטבות, הניתנות לפנים משורת הדין, מיום הועדה הרפואית בפניה עמד הנכה ובה נקבעה דרגת נכות המקנה לו את הזכאות לתשלום ההטבה, וכי במקרה של ועדה רפואית עליונה או קביעה של ביהמ"ש מחוזי ביושבו כערכאת ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה אשר העלו את דרגת נכותו, ישולמו הטבות רטרואקטיבית מיום הועדה הרפואית שעליה ערער, בתנאי שהתקיימה באותה שנת תקציב בה ניתנה הקביעה החדשה. טוען המשיב כי מאחר ונכותו של המערער הוכרה ע"י הועדה הרפואית רק ביום 24.11.03 אזי יש ליתן לו הטבות המשולמות מחוץ לחוק, רק ממועד זה, כפי שנעשה, לטענתו, בפועל. 11. בנושא תשלום ההטבות, הניתנות לפנים משורת הדין, להבדיל מתגמולים הניתנים על פי החוק, קובעת הפסיקה, כי ככל שהמדובר בהטבות לפנים משורת הדין, ההוראות הפנימיות של המשיב בדבר תחולת מועד תשלום ההטבות, הנובעות משיקולים תקציביים, הינן סבירות וראויות ואין מקום להתערבות ועדת הערעורים. לעניין זה אנו מפנים לפסק דינו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבג"צ 292/84 בודיק נ' ראש אגף השיקום, משרד הביטחון (לא פורסם): "לגוף העניין - משיג העותר על החלטתו של בית המשפט זה לפיה רשאית הרשות הסטטוטורית לקבוע לעצמה, ככלל מנחה, שאינה משלמת באופן רטרואקטיבי תשלומים שהם תשלומים בגדר תשלומים לפנים משורת הדין. יוזכר כי מדובר בהטבות לצריכה שוטפת שהרשות מעניקה לפנים משורת הדין ולגבי אלו אין פסול בקביעת מועד תשלום שאינו מתמשך על תקופה שכבר חלפה". לעניין זה ראו גם : בג"צ 5931/97 לבקוביץ נ' משרד הביטחון-אגף השיקום ( לא פורסם). ענ (חיפה) 414/02 אלזרע אסתר נ' ק"ת (לא פורסם) 12. לאור האמור, הרי בכל הנוגע לתשלום הטבות, אשר אינן קבועות על פי החוק, והניתנות לפנים משורת הדין, אין מקום להתערבות הוועדה בהחלטתו של המשיב. 13. בשולי הדברים נציין, כי אין כל רלוונטיות בתיק הנדון ל"בג"צ הוועדות הרפואית", אליו מפנה המערער בכינוי זה (הכוונה כנראה לבג"ץ 1291/04 ארגון נכי צה"ל נ' שר הבטחון (לא פורסם)), ואשר עסק בשאלת חישוב אחוזי הנכות בועדות הרפואיות על פי התקנות הישנות ביחס לאלו שתביעתם הוגשה טרם התקנת התקנות החדשות. פסק דין זה אינו רלוונטי לענייננו, ואינו עוסק בשאלת תשלום הטבות הניתנות לפנים משורת הדין באופן רטרואקטיבי. 14. בהתייחס לטענות אשר הועלו על ידי המערער בהודעתו מיום 27.11.06. טענות אלו לא זו בלבד שלא הועלו במסגרת ערעור זה, הרי שהן אף אינן קשורות לאכיפת החלטת הועדה מיום 15.05.05, ועליהן להידון במסגרת ערעור נפרד, באם יבחר בכך המערער. לסיכום טענותיו של המערער נדחות. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 מיום מקבלת ההחלטה.לפנים משורת הדיןצבאאגף השיקום