להלן פסק דין בנושא חתך ביד של טבח - תאונת עבודה: פסק דין 1. בפניי תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובע על פי הנטען, בנסיבות שיפורטו להלן: התובע יליד שנת 1979, טבח בהכשרותו. ביום 12.4.04 בילה התובע במועדון "ברברוסה" בחיפה, שם עבד בעבר כטבח ( להלן "המועדון" ). בסביבות השעה 00:30, פגש את הטבח שהועסק במועדון, מר אלכסנדר הידוע בכינויו "סאני", ואשר אותו הכיר קודם עקב עבודתם המשותפת במקום ( להלן "סאני" ). הצדדים התחבקו אחד עם השני בנסיבות השנויות במחלוקת ביניהם כפי שיפורט בהמשך, וכתוצאה מכך, סכין מטבח שהיה מונח בכיס שרוול מקטורן הטבח של סאני, ננעץ בבשרו של התובע וגרם לחתך בידו הימנית ( להלן "האירוע" ). התובע פנה לבית החולים שם בוצעו לו תפרים, והוא היה באי כושר מוחלט לתקופה של 25 ימים. כתוצאה מהארוע הנ"ל נותרה אצל התובע צלקת מכוערת על פי הנטען, אך אין לתובע טענה בדבר קיומה של נכות צמיתה בעקבות הארוע. 2. גרסאות הצדדים לגרסת התובע, ביום הארוע הגיע יחד עם חברו למועדון. הוא נכנס פנימה ואמר שלום, ואז הבחין בסאני מבעד לצוהר שממנו מוציאים את המנות מהמטבח. הוא ביקש ממנו לבוא להגיד שלום. סאני יצא החוצה, דהיינו מחוץ לשטח המטבח, והתובע אמר לו שלום על ידי חיבוק, וברגע שעזב אותו, חברו של התובע הודיע לו כי הינו מדמם. 3. לנתבעים גרסה אחרת. סאני אשר העיד מטעמם מסר בעדותו כי ביום הארוע הוא עמד ליד שולחן העבודה במטבח מול הצוהר. הוא שמע "היי סאני". הוא הסתובב וראה את התובע עומד בכניסה למטבח. הוא עשה צעד קדימה והתובע עשה צעד קדימה לכיוונו בתוך המטבח, ומשהתקרבו אחד ליד השני, התובע נתן לו "צ'אפחה" בכתף כדבריו ואחר כך חיבוק. כתוצאה "מהצ'אפחה" נפל הפקק שהיה על סכין "הטורנה" שהייתה לו בכיס השרוול, והתובע נפצע. סאני שלל מכל וכל את גרסת התובע ולפיה הוא היה מחוץ למטבח, והגיש שרטוט המתאר את מקום המפגש שלו עם התובע בתוך המטבח ( נ/1 ). את נסיבות המפגש תיאר סאני בעדותו כדלקמן: "זה היה בהפתעה. לא ידעתי שהוא בא. לצאת החוצה אין מצב כי זה הלחץ בזמן העבודה. כל הזמן יוצאות מנות. כל הזמן עבודה במטבח. זה היה בשעות הערב, כי אני לא יכול להגיד בדיוק, כי בשעות העבודה אני לא מתבונן בשעון. בסביבות חצות, קרוב לחצות זה קרה. לבשתי חולצת טבחים רגילה, סינר וכיסוי ראש. זה בגד העבודה הכי סטנדרטי שיש. " ( עמ' 12 ש' 6-10 לפרוטוקול ). 4. לעניין סוג הסכין ומיקומו - יובהר כי המדובר בסכין קצרה מסוג "טורנה", המיועדת לקילוף ולקישוט. אורך הלהב שלה הינו כ-5 ס"מ. לעניין מיקום הסכין - אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכין היתה מונחת בתוך כיס שרוול הג'קט של סאני. ברם, בעוד שלטענת התובע, הכיסים הנמצאים בשרוול הג'קט של הטבח, מיועדים הם לעטים ולא לסכינים, טען סאני כי כיסים אלה מיועדים לסכין טורנה, וכך תיאר בעדותו את השימוש בכיסים: "הכיס הנמצאת על החזה מיועד לעטים, לקולפן לדברים הקטנים: פותחן וכו', והכיס הנמצאת על השרוול מיועדת לסכין טורנה." ( עמ' 12 ש' 12-13 לפרוטוקול ). 5. דיון מטעם התובע העידו התובע וחברו מר שמואל עשור. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בעלי המועדון, ומר סאני. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, הנני מאמצת את גרסתם של הנתבעים, הן באשר למקום התרחשות הארוע, והן באשר לשימוש הנעשה בכיס הג'קט, ומעדיפה אותה על פני גרסת התובע. 6. לעניין מקום התרחשות הארוע - הוכח כי הארוע התרחש בסביבות השעה 00:30 שהיא שעת עבודה עמוסה במועדון. כן הוכח כי סאני היה אחראי על פס המזון החם שהוא הפס החשוב במועדון ( ראה עדותו בעמ' 15 ש' 4-5 ). משכך, מקובלת עלי עדותו שלפיה מסר כי "אין אפשרות לצאת בשעות כאלו מהמטבח" ( ראה עדותו בעמ' 12 ש' 17 ). עדותו הנ"ל זכתה לחיזוק גם מעדותו של נתבע מס' 1 מר עודד שטראוס אשר מסר כי השעות שבין 21:00 ל- 01:00 בלילה הן השעות העומסות ביותר, וכי סאני עבד על החלון וניהל את הפס החם, ומשכך לא היה באפשרותו לעזוב את המטבח ( ראה עדותו בעמ' 9 ש' 19-23 לפרוטוקול ). 7. בנוסף לכך, סאני מסר בעדותו תיאור מפורט לגבי מקום המפגש בינו לבין התובע בתוך המטבח, וכן מסר שרטוט המפרט את המקום המדוייק של התרחשות הארוע, ועדותו בעניין זה לא הופרכה, וזאת להבדיל מעדותו של התובע שלא נמצאה בה כל התייחסות מפורשת למקום המפגש הנטען בין הצדדים. 8. זאת ועוד, גרסתו של התובע שלפיה הוא קרא לסאני, בשעת עבודה עמוסה זו, לצאת החוצה בכדי לומר לו "שלום", נראית בעיני בלתי הגיונית, הגם, שגרסה זו לא הוזכרה כלל בעדות החבר, מר שמואל עשור. כאן המקום לציין כי אמנם גרסתו של מר עשור תמכה באופן כללי בעדותו של התובע, אולם, לא יכלתי לייחס לה משקל רב, ובוודאי לא משקל שיש בו כדי להוות את הסיוע הנדרש לעדות יחידה, לאור זהות האינטרסים בינו לבין התובע. לעומת זאת, הוכח כי סאני עזב את העבודה במועדון לפני יותר משלוש שנים, משכך, ניתן היה להתייחס לעדותו כנעדרת כל אינטרס בתוצאות המשפט. 9. לאור האמור לעיל העדפתי את גרסתם של הנתבעים בעניין זה, והנני קובעת כי הארוע התרחש בתוך שטח המטבח. 10. גם לעניין ייעודם של הכיסים הנמצאים בג'קט הטבח, מצאתי להעדיף את גרסתו של סאני. לא התובע וגם לא הנתבעים הביאו עדים או ראיות אחרות, המוכיחים את קיומו או אי קיומו של "נוהג" בדבר הנחת סכין הטורנה בכיס השרוול של ג'קט הטבח. משכך, מחלוקת זו אף היא תוכרע, בנסיבות העניין, על פי הגיונם של דברים, ועל פי מבחן זה, נראית לי גרסתו של סאני ולפיה כיסים אלה מיועדים להנחת סכין הטורנה - המהווה כלי עבודה חיוני לטבח - כגרסה העומדת בשורת ההיגיון. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא גם בעדותו של נתבע מס' 1 מר עודד שטראוס שבה מסר כדלקמן: "... העטים יושבים בחזה, אם יש כיס. יש כאן כיסים קדמיים. לא נתקלתי הרבה בטבחים שמשתמשים בעטים. מאחר שהכל ממוחשב אצלנו לא נתקלתי בטבחים שמשתמשים בעטים. לי אין טבח שמחזיק עט עליו. אף אחד." ( עמ' 9-10 ש' 29-30 ו-1-2 ) בהקשר זה ראיתי לציין כי התובע התחמק מלתת תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה אם היה מבחין בסאני, בזמן עבודתם המשותפת, מניח את סכין הטורנה בכיס הג'קט שלו, והדבר אף חיזק בי את הרושם באמיתות גרסתו של סאני בהקשר זה. משכך, הנני קובעת כי הוכח, במידה הדרושה בהליך זה, שהשימוש בכיס שרוול הג'קט להנחת סכין הטורנה, לא חרג משימוש סביר בנסיבות העניין. 11. האחריות התובע הינו טבח במקצועו כמצויין לעיל. הוא עבד במועדון והכיר את הכללים ואת הנהלים הנהוגים במקום, הכיר את המדים בהם השתמשו הטבחים, וידע שהכניסה למטבח אסורה למעט לעובדי המטבח. בנסיבות אלה מקובלת עליי טענת הנתבעים ולפיה התובע בעצמו יצר את הסיכון בכך שנכנס ללא רשות לשטח המטבח, הפתיע את הטבח שעסק במלאכת הכנת המנות, עת ניגש אליו והלם בו בידידותיות, וכי בגין התנהגותו הנ"ל, יש לייחס לו אשם תורם משמעותי לארוע הנזק. מאידך, לא שוכנעתי בטענתו של מר סאני כי הסכין היה מכוסה בפקק שעם בזמן הארוע - כפי שהיה צריך להיות אף על פי עדותו - וכי הפקק הוסר מהסכין כתוצאה "מהצ'אפחה" שנתן לו התובע על פי דבריו, וההדגמה שנעשתה במהלך המשפט, רק חיזקה בי את הרושם בנכונות מסקנה זו. 12. בנסיבות אלה, ובמאזן השיקולים, נראה לי אשמו של התובע לארוע הנזק, כאשם משמעותי אם כי אינו מגיע לדרגת "הסיבה המכרעת לנזק" ( ראה סעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ), ומשכך הנני מעמידה אותו על שיעור של 70%, ואת אחריותם של הנתבעים לארוע הנזק הנני מעמידה על שיעור של 30%. 13. הנזק לתובע נותרה צלקת קטנה באזור מפרק מרפק יד ימין, שלא הותירה נכות רפואית צמיתה, ואשר לא הוכח שיש לה השלכה תפקודית על התובע. ראש הנזק היחידי בגינו נדרש פיצוי הוא כאב וסבל. בגין ראש נזק זה הנני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, כאשר חיובם של הנתבעים בפיצוי זה יעמוד על שיעור של 30%, דהיינו סך של 3,000 ₪. 14. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪, וכן אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ כחוק. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ידייםתאונות (חתכים)תאונת עבודה