להלן פסק דין בנושא נפילה לבור בעבודה: 1. תביעה זו הוגשה בעקבות תאונה בעבודה שהותירה נכות בשיעור 5% לפי קביעת מומחה מטעם בית המשפט. התביעה הוגשה כנגד מעסיקתו של התובע וכנגד המבטחת וכנגד בעלי המקרקעין ומזמינת העבודה ומבטחתה. הנתבעת מס' 3, הגישה הודעת צד ג', כנגד המעסיקה בטענה של חבות חוזית. הנתבעת מס' 2, איילון, הגישה כתב הגנה במישור הנזיקי בלבד. 2. ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. ב"כ הצדדים טענו את טענותיהם והגישו לבית המשפט חומר ראייתי כתוב. 3. התובע יליד שנת 1970, נפגע בתאונת עבודה ביום 5.2.02, כאשר בסיום משמרת העבודה בלילה, נפל לתוך בור שהוסרה ממנו הרשת. התובע נחבל בראשו ועיקר פגיעתו בעין. 4. התובע הסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו, פרופ. ניימן, אשר קבע 15% נכות, הועדה רפואית של המל"ל אשר קבעה 15% נכות בתחום העיניים. מומחה מטעם הנתבעים, קבע נכות בת 5%. נוכח הפערים בין חוות הדעת ולבקשת ב"כ הנתבעים, מונה דר' קראוס כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום העיניים, אשר קבע כאמור 5% נכות. 5. ב"כ התובע מבקש להתערב במסקנת המומחה, דר' קראוס, לקבוע כי נכותו של התובע הינה בשיעור של 15%. יצויין, כי המומחה השיב בתשובות לשאלות ההבהרה כי לתובע אין למעשה מגבלה תפקודית משמעותית. 6. התובע שהה באי כושר למשך 6 חודשים, בגינם קיבל דמי פגיעה. המומחה הרפואי בחוו"ד קובע נכות זמנית בשיעור של 20% בתקופה שבין מועד הפגיעה לבין הניתוח. במל"ל נקבעו נכויות זמניות שבין 40% ל-30% למשך 6 חודשים, בגינן קיבל התובע קצבאות נכות זמנית, כמו כן קיבל התובע מענק נכות סופי (כאמור המלל קבע 15% נכות צמיתה), והסכום שייפסק להלן הינו לאחר לקיחה בחשבון של תקבולי המל"ל בסכום של כ-45,000 ₪. 7. ב"כ הנתבעים טענו להעדר חבות ולחילופין טענו לאשם תורם בשיעור משמעותי, כאשר לטענתם התובע התהלך במפעל בסיום המשמרת שוחח בפלאפון, לא שם לב לדרכו נפל ונחבל. 8. באשר לשאלת האחריות בין הנתבעים לבין עצמם. ב"כ הנתבעים 3 ו-4 הגיש מספר דוחות חקירה בהם נרשם כי עובדי המעסיקה, הם שהסירו את הרשתות ממקומם ושכחו להניחם בחזרה, מדובר בשעת לילה מאוחרת, כאשר המפעל לא פעיל ורק עובדי המעסיקה נמצאים במקום. שקלתי באם אין לחייב את הנתבעים 1 ו-2 במלוא סכום הפיצוי לתובע, אך לא תמיד ניתן לקבל את דוחות החקירה כלשונם, לעיתים חוקרים שמים מילים בפי הנחקרים, מה גם שלנתבעים 1 ו-2 קיימים דוחות חקירה שונים, ולפיכך, החלטתי להשית על הנתבעות 3 ו-4, 15% מסכום הפיצוי לתובע. 9. באשר לטענות החוזיות שבין הנתבעים לבין עצמם, אינני מקבל טענות אלו, ולצורך כך, אני מפנה לפסק דין בעניין, עלי מנסור נ. אגד, ובעיקר על חוסר השוויון בין שני הגופים, המעסיקה נאלצת לחתום על הסכם מסוג זה אחרת לא תזכה לבצע העבודה. 10. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר, אני מחליט לפסוק לתובע סכום של 40,000 ₪ נטו. 11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 הדדית לשלם לתובע סך של 34,000 ₪ בתוספת 16% שכ"ט עו"ד + מע"מ ובתוספת 500 ₪ השתתפות באגרה ששולמה. אני מחליט לחייב את הנתבעים 3 ו-4 לשלם לתובע סך של 6,000 ₪ בתוספת 16% שכ"ט עו"ד + מע"מ ובתוספת 100 ₪ עבור אגרה ששולמה. הסכומים ישולמו עד 23.10.05. התביעה כנגד מר פארס נגאר, ביחס לחבות החוזית ו/או כנגד פארס נגאר בע"מ - נדחית. הודעת צד ג' שאינה בקשר לחבות החוזית, נדחית באשר נלקחה בחשבון בפסק הדין העיקרי. לאור מהות הדיון (תקנות האגרות מעודדות דיון מהיר), ומאחר ולא נשמעו ראיות בעל פה, אני מעמיד את יתרת האגרה על 1/3 מסכום יתרת האגרה. ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה בהודעת צד ג'. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינפילה בעבודהנפילה