להלן פסק דין בנושא נפילה על חוטי חשמל (כבלים) בעבודה: פסק דין לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף. התובע יליד 1956. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבד התובע אצל הנתבעת 1 כרכז כנסים. הנתבע 2 שימש בזמנים הרלוונטיים כמנהל הנתבעת 1. ביום 11.11.99' בשעה 14:30 לערך במהלך יום העבודה צעד התובע במשרדו לכיוון חדר הנוחיות כשלפתע הסתבכה רגלו הימנית בכבלים שהיו מונחים על הרצפה. התובע איבד את שיווי משקלו, נפל ונחבל ברגלו הימנית. התובע הובא לביה"ח שיבא, שם אובחן שבר סופרה - קונדילרי תוך פרקי של הירך המרחוק. מומחה רפואי שמונה מטעם ביהמ"ש ד"ר נחום הלפרין קבע בפרק דיון ומסקנות : "ב-11.11.99' נפל ונחבל בברך ימין והתקבל דרך מיון למחלקה האורטופדית בי"ח שיבא. אובחן Supracondylar # with Intacondylar Break (C2) השבר קובע ע"י Retrograde intramedullary nail & Interfragmentary screws. והוא השתחרר ב-21.11.99' בהמלצה להליכה בעזרת קביים או הליכון ללא דריכה על רגל ימין והפעלת הברך. ב-6.1.00 אושרה לו דריכה חלקית. לא ברור אם הוא עבר לדריכה מלאה ב-4.4.00 או שהתחיל בדריכה מלאה קודם לכן. ב-4.12.01 הוצאו המסמר והברגים ובבדיקה מ-25.4.02 טווח התנועות הוא 0-120 מעלות. בבדיקה קיימת רגישות בקדמת הברך הימנית ובצד החיצוני בטווחי כיפוף והיישור מעט מוגבלים. היציבות שמורה וטסטים מניסקאלים אינם משמעותיים. קיימת הגבלה מסויימת בתנועות הפיקה וסימן הטחינה חיובי. אין דלדול שרירים. לא מצאתי עדות לחוסר יציבות של הברך הימנית. קיים הבדל של 1 ס"מ באורך הרגליים.... אני מעריך את נכותו בעקבות התנועה ב-20% לפי סעיף ליקוי מותאם 35(1)ב'. אני מעריך את נכותו ב-100% מ-11.1.99 עד 6.1.00. מ-6.1.00 עד 4.4.00 50% נכות. מ-4.4.00 עד 4.7.00 25% נכות. מ-4.7.00 20% נכות. אני לא צופה שיפור. אני צופה אפשרות של החמרה. הוא מוגבל בעבודות הקשורות בפעילות פיזית בברך, ייתכן ויצטרך טיפולים פיזיוטרפיים ותרופות נוגדות דלקת וכאב ותוספי מזון. " שאלת האחריות : אין מחלוקת לעניין קרות התאונה. התובע טוען כי הסיבה לנפילתו היתה הסתבכות רגלו בכבלים, חוטי חשמל או טלפון שהיו מונחים על רצפת המשרד ללא אזהרה והיוו מכשול. העד עפרי מאיר הצהיר בתצהירו כי ניגש אל התובע בסמוך לנפילה ושחרר את רגלו מן הכבלים וכן הזעיק אמבולנס ע"מ להובילו לבי"ח. אין ספק כי קיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעים כלפי התובע, יחסי עובד ומעביד. אין חולקין כי נפילתו של התובע היתה בשעה שעבד אצל הנתבעים בשכר. השאלה שבפנינו היא האם הנתבעים הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית אשר הם מחוייבים לנהוג כלפי התובע. הפסיקה קובעת כי על מעביד מוטלת אחריות רבה לדאוג לשלום עובדיו ולספק להם את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שאלו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. הנתבעים לא הכחישו את הטענה כי אכן היו מונחים כבלים על רצפת המשרד. עפ"י הגיונם של דברים אין ספק כי כבלי חשמל או טלפון המונחים על רצפת חדר ללא אזהרה או גידור סביבם יהוו סכנה לעוברים ושבים. המעביד שלא פעל ע"מ לאוגדם ולהסתירם נוהג ברשלנות ונפילתו של אדם בגינם הינה שאלה של זמן בלבד. טענתם של הנתבעים כי התובע עבד די זמן בכדי לדעת כי ישנם כבלים פזורים במשרדו ועליו היה לנוהג בזהירות, מחזקת את הטענה כי הנתבעים סיפקו לתובע סביבת עבודה מסוכנת ובלתי בטיחותית והיה עליהם להסיר את הכבלים עוד קודם לכן ובכך למנוע תאונה זו. אשר על כן אני קובע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליהם ולפיכך חייבים הם בגין הנזק שנגרם לתובע. כימות הנזק כאב וסבל : לתובע נקבעו 20% נכות. אני פוסק לו בגין כאב וסבל כפל הסכום שנפסק לפי חוק הפלת"ד, סה"כ 72,227.66 ₪. הפסדי שכר לעבר : התובע היה באי כושר מיום קרות התאונה 11.11.99 ועד ליום 13.4.00. סה"כ 5 חודשים. שכרו החודשי הממוצע עמד על סך 5,500 ₪. היות והמדובר בתאונת עבודה המל"ל פיצה את התובע בשיעור של 75% מגובה משכורתו ולכן חישוב של 25% מגובה משכורתו הוא 4,443 ₪. ביום 26.7.00 פוטר התובע מעבודתו. התובע טוען כי פיטוריו היו בשל מגבלותיו התפקודיות בעקבות התאונה. מר יהודה סירי, שהיה אז מנכ"ל העמותה, העיד כי העסקתו של התובע היתה זמנית ולזמן קצוב ומיועדת לארגון כנס אחד, מר סירי העיד כי תקופת הזמן המוארכת לארגון מסוג עבודתו של התובע הינו כ-4 חודשים, וכשנשאל מדוע זמן עבודתו של התובע היה ארוך מהאמור לעיל, השיב כי במקרה דנן היה צורך בעסקתו של התובע בעניינים נוספים. הרב רצון ערוסי המכהן יו"ר העמותה, העיד כי פיטוריו של התובע היו מטעמים כלכליים בלבד. בשנים 2002, 2003 שוב הציע העמותה לתובע לבוא ולסייע בארגון הכנס במשרה זמנית. התובע הסכים להצעה והשתכר בסכום נמוך מבעבר. עובדה זו מחזקת את הטענה כי פיטוריו של התובע היו בשל חוסר תקציב בעסקתו ולא נבעו ממגבלותיו הרפואיות, אם פיטוריו היו בשל מגבלותיו הרפואיות לא היתה חוזרת העמותה ומבקשת את שירותיו פעמים נוספות. ד"ר נחום הלפרין קבע לתובע אחוזי נכויות זמניים שונים לאורך התקופה שלאחר התאונה. מיום קרות התאונה - 11.11.99 - ועד ליום 13.4.00' פוצה התובע ע"י המל"ל כאמור לעיל. ד"ר הלפרין קבע לתובע מיום 4.4.00 ועד 4.7.00 - 25% נכות, לפיכך יש צורך לפצות את התובע על תקופה זו. שכרו החודשי הממוצע בתקופה הרלוונטית עמד על סך 5,500 ₪ על כן על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,375 ₪. נכות תפקודית : כאשר באים לבחון את נכותו התפקודית של התובע, הרי חוות דעתו של ד"ר הלפרין קובעת כי ישנה השפעה על כושר הפעולה כתוצאה מהחבלה בברך וקיימת הגבלה בעבודות הקשורות בפעילות פיזית בברך. ד"ר הלפרין מציין כי ישנה אפשרות של החמרה במצבו של התובע והוא יזדקק לטיפולים פיזיוטרפיים ותרופות לכן יש לחשב את הנכות התפקודית בשיעור של 20% בשיעור הנכות הרפואית. הפסדי שכר לעתיד : ד"ר הלפרין קבע כי לתובע קיימת הגבלה בעבודה פיזית הקשורה לברך בלבד ואין הוא מוגבל לחלוטין, לכן על התובע היה לנסות ולהקטין את הנזק ע"י מציאת עבודה בהתאם למגבלות התפקודיות שנקבעו לו. נוכח קביעתו של ד"ר הלפרין, כי לתובע נותרה נכות תפקודית בשיעור של 20% הפסדי ההשתכרות יחשבו לפי נתון זה ולפי ממוצע משכורתו של התובע בשנים 2002' 2003'. החישוב יעשה באופן הר"מ : 108,693.93 ₪ = 175.3182 X 20% X 3,100 הוצאות רפואיות : המדובר בתאונת עבודה לפיכך התובע יכול לקבל את ההוצאות הללו מהמל"ל ואין מקום לפסוק לו בגין כך סכום כלשהו. עזרת צד ג' : לא הובאו בפני ראיות בגין ראש נזק זה. סיכומו של דבר : אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 186,739.59 ₪ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות המשפט שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל. בנוסף הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום שפסקתי בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.חשמלנפילה