להלן פסק דין בנושא 15 אחוז נכות - ערעור: פסק דין 1. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (להלן: "הועדה") מיום 7.8.05 ומיום 7.5.06, לפיה נקבעה נכותו של המערער ל- 15% בגין הנכויות הבאות: א. צלקת לאחר ניתוח ברגל ימין - נכות יציבה בשיעור של 5%. ב. מצב אחרי ניתוח עקב חסימה עורקית עם תוצאות טובות - נכות זמנית עד לחודש מאי 2007 בשיעור 10%. 2. החלטה זו של הועדה הרפואית ניתנה במסגרת דיון חוזר שקיימה בעניינו של המערער, בהתאם לפסק דינו של בית משפט זה בע"א 3545/04 וולנוביץ אברהם נ' משהב"ט, אגף השיקום, קצין תגמולים. על פי פסק דין זה, הוחזר עניינו של המערער לבחינה מחודשת תוך הנחיות: אשר לצלקת - שיעור הנכות יקבע על פי התקנות שהיו בתוקף עת פנה המערער לועדה הרפואית מהדרג הראשון. אשר לחסימה העורקית - הועדה תשוב ותבחן את סיווג הפגימה המוכרת על פי פרט 11 למבחנים ותתאים פרט התואם את פגימתו. הצלקות 3. בעת שהמערער הגיש את תביעתו לקצין התגמולים ונבדק על ידי ועדה מדרג ראשון, עמדה בתוקף התקנה המקנה נכות על פי שטח הצלקות. מדידת שטחן של הצלקות אינה ענין שברפואה. משקבעה הועדה, כי אורך הצלקת שבמחלוקת הינו 16.5 ס"מ ורוחבה בין 4 מ"מ ל- 11 מ"מ, לא יכולה היתה לקבוע, כי שטחה הוא 9 סמ"ר לאחר שקבעה, ללא בדיקה מדוייקת, את הרוחב הממוצע ל- 0.5 ס"מ, מה גם שהועדה לא מפרטת את השיטה בה קבעה רוחב ממוצע זה. 4. משכך, הסכים ב"כ המשיב בהגינותו, להחזרת עניינו של המערער לועדה, לשם מדידה מדוייקת של שטח הצלקת תוך פירוט השיטה בהחלטת הועדה. לחסימה העורקית 5. לטענת המערער, נכון עשתה הועדה עת פעלה על פי הנחיות בית המשפט בפסק דינו בע"א 3545/04 ושיבצה את המערער תחת פרט 11(3) למבחנים. עם זאת, שגתה הועדה בשנית: א. היה עליה לקבוע את נכותו לפי פרט משנה ב' - 20%, משום הפרעה תפקודית קלה הקיימת במערער. ב. היה עליה לקבוע את נכותו - יהא אשר יהא שיעור הנכות - כצמיתה. 6. א. להפרעה התפקודית - לטענת ב"כ המערער הועדה כלל לא בדקה רכיב זה בפגימתו של מרשו ולא התייחסה לחוות דעתו של פרופ' בס - מטעמו - שקבע שקיימת הפרעה תפקודית משמעותית. עיינתי בהחלטת הועדה. הועדה בדקה את המערער והתייחסה מפורשות לטענותיו בדבר הפרעה תפקודית, תוך שימת לב לחוות דעתו של פרופ' בס. הועדה בדקה את המערער בשתי ישיבות שקיימה בעניינו. בישיבה הראשונה (7.8.05) בדקה הועדה את כפות רגליו של המערער וציינה את ממצאיה. בדקה את היקף הרגליים וציינה את ממצאיה. ציינה שאין בצקת ואין דליות. הועדה ציינה שנמושו כל הדפקים וציינה את ממצאיה. הועדה בחנה את תוצאות הבדיקה של מעבדת עורקים וציינה את ממצאיה ביחס לכאבים הנטענים וקבעה שממצאי המעבדה תקינים (עמ' 3 לפרוטוקול הישיבה). בישיבה השניה חזר וטען ב"כ המערער להפרעה תפקודית וכיוון לתפיחות, כחלון ובעיה תפקודית של הרגל. הוא הפנה את הועדה לבדיקת דופלר ומסר העתק ביופסיה שבוצעה למערער. הועדה נדרשה לטענות אלה. הועדה מציינת כי עיינה בבדיקת ה- MRI וקבעה שהיא תקינה מבחינתה, פרט לממצא מסויים זניח מבחינתה (המילה זניח היא שלי - ש.ש.). הועדה ציינה את ממצאיה לגבי בדיקה וסקולרית לאחר עמידה של דקה וקבעה כממצא, כי יש כחלון קל בכף רגל ימין. הועדה מציינת שאין בצקת גומתית, ביצעה בדיקה היקפית נוספת וקבעה שהדפקים נמושים היטב משני הצדדים ועוד (עמ' 2 לישיבה זו). הועדה מוסיפה ומציינת, בתכוף לבדיקתה וממצאיה, כי היא עיינה בחוות דעתו של פרופ' בס ובבדיקת הדופלר שהציג ב"כ המערער. לבדיקתה הבדיקה תקינה, למעט אולי ירידה קלה מאוד באינוקס ברגל ימין ופחות מזה ברגל שמאל. בסופו של יום הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של פרופ' בס ובוחרת לשבץ את המערער תחת פרט 11(3)א - בלי הפרעות. מדובר אם כן בהחלטה רפואית-מקצועית של הועדה שניתנה לאחר בדיקה ועיון ולא לנו להתערב בה - בניגוד לטענת ב"כ המערער, שחזר וטען בפני, הגם שהפניתי את תשומת לבו שלא כך הוא, שהועדה כלל לא בדקה את ההפרעה התפקודית (ר' פרוטוקול ישיבת יום 29.5.08 דברי ב"כ המערער עמ' 1 ש' 16). לפיכך אני דוחה את הערעור בנקודה זו. ב. זמני או קבוע - אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי בסמכות הועדה לקבוע נכות זמנית. מסכים לכך גם ב"כ המערער. טענתו של האחרון להנמקה שבסיס ההחלטה לקבוע את הנכות כזמנית. לטענת ב"כ המערער הנימוק שמובלע בקביעת הועדה לזמניות הנכות מתייחס לאבחנה של המערער, שהוכרעה בפסק הדין הקודם, שאף היפנה לשיבוצו של מרשו תחת פרט מסוים בנוגע לפגימה העורקית. לטעמו, הועדה קבעה את הנכות הזמנית משום הסתייגותה מהסכם הפשרה בפני ועדת הערעורים שקבע קשר של גרימה ביחס לפגימה העורקית - ולא משום שסברה כי יכול/ה לחול שיפור/החמרה במצב העורק. קראתי את החלק בהחלטת הועדה בקשר לזמניות הנכות. אינני מוצא את ההקשר הנטען. הועדה מציינת מפורשות כי היא רוצה לבחון, בתום שנה, אם יש שינוי בעורק וזאת לאחר ביצוע שתי בדיקות אולטראסאונד ובדיקה וסקולרית. העובדה שהועדה מציינת שהבעיה העורקית היא משנית לניתוח שעבר כאשר ברקע מחלה קונסיטוציונלית, אין בה כדי להמעיט מרצון הועדה לחזור ולבדוק את מצבו של המערער מבחינת הפגימה העורקית. מבחינה זו לא יהא בבדיקה החוזרת כדי לשנות את שנקבע בהסכם הפשרה, שהרי שינויו של נושא זה אינו בסמכותה. לפיכך, אני דוחה את הערעור בנקודה זו. סוף דבר 7. הערעור מתקבל ביחס לצלקות, כאמור בסעיף 3 לפסק דיני. הערעור נדחה ביחס לפגימה העורקית ולזמניות הנכות. נוכח תוצאות הערעור והסכמת ב"כ המשיב בנושא הצלקות, אני מחייב את המערער לשאת בשכ"ט בא-כוח המשיב כדי סך של 1,500 ₪ + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אחוזי נכותערעורנכות