להלן פסק דין בנושא דחיית תביעת בגין פיצוי על הדבקת אזהרת הוצאה לפועל: פסק דין מבוא: 1. זוהי תביעה בסדר דין מהיר אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד עו"ד סגל יוסף והגב' דינר (פרנק) מרים (להלן: "הנתבעים") לתשלום סך של 50,000 ₪ לפיצוי התובעת. 2. התובעת טוענת כי הנתבעים גרמו לכך שבתאריך 8/2/06 הודבקה על ידי עובדי ההוצאה לפועל הוראה לביצוע הליך (לפי סעיף 5 לחוק ההוצל"פ) על דלת דירתה של התובעת ברחוב יוסף 38 חיפה והנוגעת למר קלוש עמוס שהיה בזמנים הרלבנטיים פרוד מהתובעת ולא התגורר עמה אלא ברחוב הבשור 38 חיפה. על כן ומשהנתבעים פעלו בניגוד להוראת סעיפים 12 ו-14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, והוראות סעיפים 3, 5, 11, 12, 14, 17, 22, 33, 35, 36, 41, 44, 50, 51, 52, 60 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ומכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 7, זכאית התובעת לטענתה לפיצוי מהנתבעים. 3. בתאריך 10/9/07 התקיימה ישיבת הוכחות ובמסגרתה נשמעה עדותם של התובעת, מר קלוש עמוס והנתבע. התשתית העובדתית: 4. בתאריך 1/10/02 ניתן לטובת הנתבעת פסק דין במסגרת ת.א. 9752/97 המחייב את מר קלוש עמוס ואח' לשלם לנתבעת סך של 10,475 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 11/5/97 ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 6,186 ₪. 5. אין מחלוקת כי בשנת 1997 עת שהוגשה התביעה כנגד מר קלוש עמוס היתה התובעת ידועה בציבור של מר קלוש עמוס והשניים התגוררו בכתובתה של התובעת ברחוב יוסף 38 בחיפה. 6. כן לא נסתרה העובדה כי חרף העובדה שנטען על ידי התובעת ומר קלוש עמוס כי מר קלוש עמוס והתובעת נפרדו בשנת 2000 לא הוגשה על ידי מר קלוש עמוס הודעה לביהמ"ש על שינוי כתובתו במסגרת התביעה האזרחית שהתנהלה בינו ובין הנתבעת בת.א. 9752/97. 7. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד מר קלוש עמוס בתאריך 28/11/00 לפי כתובת מגוריו הידועה ברחוב יוסף 38 בחיפה. 8. כתובתו של מר קלוש עמוס בזמן פתיחת תיק ההוצאה לפועל היתה בכתובת שברחוב יוסף 38 חיפה, שכן לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב ללא המצאת תמצית כתובתו העדכנית של החייב במשרד הפנים ובנוסף עולה מתמצית רישום ממרשם האוכלוסין מיום 10/9/07 כי מר קלוש עמוס שינה את כתובתו לראשונה לרחוב הבשור 38 בחיפה בתאריך 23/11/05. 9. בתאריך 26/1/06 פנה הנתבע בבקשה ללשכת ההוצאה לפועל לגביית חובו של מר קלוש עמוס לנתבעת בעיקול ברישום בכתובת הרשומה של מר קלוש עמוס בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. חרף העובדה כי ממסמכים מתיק ההוצאה לפועל שהומצאו על ידי התובעת עולה כי נרשמה כתובתו של מר קלוש עמוס ברחוב הבשור 38 חיפה, הגיעו מעקלים מטעם לשכת ההוצאה לפועל לביצוע עיקול ברישום בדירת התובעת ברחוב יוסף 38 בחיפה ובהעדרה של התובעת ו/או מי מבני ביתה הודבק העתק הדו"ח על דלתה של התובעת ביום 8/2/06. 10. בתאריך 9/2/06 (יום חמישי בשבוע) פנתה התובעת למשרדי הנתבע טלפונית ואף שלחה באמצעות הפקס מכתב עם נספחים מהם עולה כי מר קלוש עמוס אינו מתגורר בדירת התובעת אלא בכתובת ברחוב הבשור 38 בחיפה. 11. ביום 12/2/06 (יום ראשון בשבוע) ובפועל יום עבודה אחד לאחר קבלת מכתבה של התובעת הגיש הנתבע בקשה לשינוי כתובתו של החייב מר קלוש עמוס בלשכת ההוצאה לפועל. דיון: 12. מהתשתית העובדתית שפורטה לעיל עולה כי לא ניתן לייחס לנתבעים דופי כלשהו בניהול הליכי גביית חובו של מר קלוש עמוס באמצעות לשכת ההוצאה לפועל בחיפה. בכל משך ניהול התביעה האזרחית (ת.א. 9752/97) לא הוגשה על ידי מר קלוש עמוס הודעה בדבר שינוי כתובתו וכתובתו נותרה, איפוא, הכתובת שנמסרה בעת הגשת התביעה ברחוב יוסף 38 בחיפה. 13. אף שנטען על ידי התובעת ומר קלוש עמוס כי מר קלוש עמוס הפסיק להתגורר בכתובת התובעת בשנת 2000, לא הובאה בפניי ראיה לפיה מר קלוש עמוס שינה את כתובתו במשרד הפנים לרחוב הבשור 38 בחיפה עוד טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועת שמדו"ח הרישום ממרשם האוכלוסין עולה כי כתובת המגורים שונתה לרחוב הבשור 38 בחיפה ביום 23/11/05, דהיינו שלוש שנים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. 14. אוסיף ואציין כי לתצהירו של מר קלוש עמוס אמנם צורף העתק תעודת הזהות שלו אשר הונפקה ביום 15/2/01 ואולם העתק הספח הנושא את הכתובת רחוב הבשור 38 אינו נושא תאריך כלל כך שלא ניתן להווכח ממנו כי אכן הונפק טרם שינוי כתובתו של מר קלוש עמוס במשרד הפנים ביום 23/11/05 כעולה מתמצית הרישום במרשם האוכלוסין ואשר לפיה הודיע מר קלוש עמוס על שינוי כתובתו לרחוב הבשור 38 בחיפה רק ביום 23/11/05. 15. לאור כל האמור ובהסתמך על העובדה כי לשכת ההוצאה לפועל פותחת תיקי הוצאה לפועל כנגד חייבים רק בכפוף להמצאת תמצית כתובתו העדכנית של החייב במשרד הפנים, הרי שאין מנוס מן המסקנה כי בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד מר קלוש עמוס היתה כתובתו הידועה של האחרון במשרד הפנים ברחוב יוסף 38 בחיפה. לפיכך לא ניתן לייחס דופי לנתבעים אשר ציינו בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל את כתובתו הידועה של החייב ברחוב יוסף 38 בחיפה. 16. ממספר הודעות שנשלחו למר קלוש עמוס מלשכת ההוצאה לפועל אכן עולה כי כבר במהלך שנת 2003 צויינה בהן כתובתו של מר קלוש עמוס ברחוב הבשור 38 בחיפה ואולם לא הומצאה בפניי ראיה באשר לאופן שבו שונתה כתובתו של מר קלוש עמוס בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ואף עולה כי מר קלוש עמוס לא טרח ליידע את הנתבעים ו/או מי מהם בשינוי כתובתו. 17. ראוי לציין כי הנתבע פעל עוד ביום 12/2/06 לשינוי כתובתו של החייב וזאת למרות העובדה שחלף אך יום עבודה אחד לאחר שקיבל מן התובעת הודעתה לפיה אין החייב מתגורר בכתובתה אלא בכתובת ברחוב הבשור 38 בחיפה. סבורני כי בנסיבות העניין פעל הנתבע בשקידה סבירה ובמהירות האפשרית על מנת למנוע כי המעקלים מלשכת ההוצאה לפועל יפקדו את ביתה של התובעת. 18. לא ראיתי ממש בשתי טענות נוספות שהועלו על ידי התובעת. טענת התובעת לפיה הנתבע דרש מהתובעת ביום 13/2/06 תוך הפעלת איומים את כתובתו של מר קלוש עמוס אינה סבירה היות ומהמסמכים שצורפו על ידי התובעת עולה כי היא עצמה ציינה עוד בתאריך 9/2/06 מיוזמתה במכתבה לנתבע את כתובתו העדכנית של החייב ובקשה לעדכן הכתובת בהתאם הומצאה על ידי הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל עוד ביום 12/2/06. גם בטענתה השניה של התובעת, לפיה היה על הנתבע להודיע לה מיידית על עדכון הכתובת של החייב בלשכת ההוצאה לפועל, לא ראיתי ממש לנוכח העובדה כי מהשתלשלות האירועים שנפרשה עולה כי הנתבע נתבקש על ידי התובעת לבצע את שינוי הכתובת ואכן שעה לבקשתה ופעל כאמור במהירות האפשרית לעדכון כתובתו של החייב. 19. מן המקובץ עולה כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הנתבעים לגביית חובו של מר קלוש עמוס בלשכת ההוצאה לפועל. אם יש מקום לטרוניה בפיה של התובעת, הרי שעליה להפנותה כנגד החייב מר קלוש עמוס אשר לא דאג לעדכן את כתובתו ולמסור הודעה מתאימה על כך לביהמ"ש, לשכת ההוצאה לפועל וב"כ הצד שכנגד ודי, איפוא, בכך כדי להורות על דחיית התביעה. 20. לא אוכל שלא להתייחס גם בתמצית לטענות התובעת לעניין נזקיה. התובעת טוענת בכתב התביעה בסעיפים 9 ו-10 כי התנהלות הנתבעים גרמו לתובעת ולילדיה למתח נפשי רב "ומאז ה-9/2/06 אני עובדת פחות מ-4 שעות ביום במהלך חיי הרגילים (כ-11-10 שעות לערך)... מאחר וילדיי פוחדים לשוב הביתה לאחר הלימודים שמא יגיעו המעקלים והם יהיו לבד בבית". ראשית אציין כי עם כל הכבוד לרגשותיה של התובעת וילדיה כל שארע הוא שהודבקה הודעה על דלת ביתם ביום 8/2/06 על כוונה לביצוע עיקולים ברישום בקשר לחובו של אחר וכבר ביום 12/2/06 הוגשה על ידי הנתבע בקשה לשינוי כתובת החייב. משהתובעת טוענת כי בתאריכים 14/2/06, 15/2/06 ו-16/2/06 נאלצה להתייצב מידי יום בלשכת ההוצאה לפועל יכלה היא לבטח לראות שהודעה כאמור הוגשה על ידי הנתבע ועל כן יכלו התובעת וילדיה לשים מאחורי גבם אפיזודה קצרה זו שלא היה בה ממש. יתר על כן, מחקירתה של התובעת עולה כי טענתה של התובעת לפיה נאלצה לצמצם את היקף משרתה למחצית ואף למטה מכך מיום 8/2/06 ואילך אינה נכונה כלל. התובעת הודתה בחקירתה הנגדית כי מזה שנתיים משכורתה הינה יציבה וקבועה בסך של 7,000-6,500 ₪ (עמ' 7 לפרוטוקול) ועל כן הטענה בדבר צמצום היקף משרתה של התובעת לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא אף פוגעת באמון שניתן לייחס לעדותה של התובעת. סוף דבר: 21. לאור כל האמור ראיתי, איפוא, להורות על דחיית התביעה כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2. 22. בנסיבות העניין ומאחר והנתבעת מס' 2 לא הגישה תצהיר ואף לא התייצבה לדיון, ראיתי לחייב את התובעת לשלם הוצאות משפט אך לנתבע מס' 1 ובסך כולל של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום פיצוייםאזהרה לחייבהוצאה לפועל