להלן פסק דין בנושא רצועת טיימינג נקרעה - תביעת פיצויים: פסק דין 1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 29.10.06, טיפול רשלני נטען ברכב התובע על ידי מוסך הנתבעת. מדובר ברכב מודל 2000 שבתקופה הרלבנטית לכתב התביעה נסע כ-200,000 ק"מ (להלן - הרכב). לטענת התובע, בתאריך 13.12.05 נקרעה רצועת התזמון ברכב. המנוע תוקן במוסך הנתבעת בעלות של 10,700 ₪. אחרי כחודשיים וחצי, ביום 19.3.06 התחמם הרכב והסתבר שמדובר בבעיה במנוע, שכאמור תוקן קודם לכן. 2. התובע טוען כי הנתבעת לא ביצעה טיפול נכון מבחינה מקצועית, לא עמדה באחריות, וכתוצאה מכך נאלץ התובע למכור את הרכב לאחר כשבוע בסכום של 38,000 ₪ פחות ממחיר המחירון (הרכב נמכר בסכום של 39,000 ₪ כאשר מחיר המחירון היה כ-78,000 ₪). בעת המכירה עבר הרכב כ-210,000 ק"מ. התובע דורש סכום של 17,800 ₪ עקב ההפסד שנגרם לו בעת מכירת הרכב. 3. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, מדובר ברכב שכבר בעת שנרכש על ידי התובע היה משומש. עד לגילוי התקלה בשנת 2006 עברו כשש שנים מיום ייצורו של הרכב והרכב עבר, כאמור, כ-200,000 ק"מ. הנתבעת טוענת כי על אף שהיתה בידי התובע חוות דעת שיש להחליף את המנוע, בחר משיקוליו הוא באפשרות של תיקון ושיפוץ המנוע בלבד במוסך הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, כי הרכב נסע במשך כשלושה חודשים לאחר הטיפול, ואילו לא טופל כראוי היה המנוע מתחמם כבר בנסיעה הראשונה שלאחר הטיפול במוסך הנתבעת. 4. ביום 21.3.07 מונה אינג'ינר אלי קרסני כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה) לצורך הכרעה בין חוות הדעת השונות שהוגשו על ידי הצדדים לגבי הרכב נשוא התביעה. בחוות דעתו, שניתנה ביום 14.10.07, קבע המומחה כי הרכב התחיל להתחמם לאחר שנסע כ-7000 ק"מ מאז התיקון אצל הנתבעת ונמכר לאחר שנסע 11,519 ק"מ מאז התיקון. עוד קבע המומחה, שהרכב היה בטיפול במוסך הנתבעת אשר אמור היה לעקוב אחר הצורך בהחלפת רצועת הזימון כדי למנוע קריסתה, דבר שלא נעשה. כמו כן נקבע, כי החלפה למנוע משומש במקום תיקון המנוע היתה יוצאת כדאית יותר. עוד קבע המומחה, כי ברכב היו ליקויים נוספים על פי ממצאי מכון "טסט ליין" ולדבר זה אכן היתה השפעה על מחיר הרכב בעת המכירה. בחוות דעת משלימה, מיום 3.12.07, קבע המומחה כי לא הוכח שנסיעת התובע במנוע מתחמם גרמה לנזק נוסף אך ברור שהחלפת המנוע היתה פותרת את הבעיה. 5. בעקבות חוות הדעת טענה הנתבעת כי החלפת מנוע היתה עולה 21,000 ₪ לעומת תיקון שעלה 10,708 ₪, והתובע הוא זה שבחר באופציה של תיקון המנוע. 6. לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובכל המסמכים הרבים שהוגשו בתיק, הגעתי למסקנה כי לשני הצדדים אשם תורם בשיעור שווה של 50% לנזקים הנטענים על ידי התובע. אשר לנתבעת - נוכח מצבו של הרכב, היה עליה להפעיל את סמכותה המקצועית ולהבהיר היטב לתובע כי יש להחליף את המנוע, וכי בסופו של דבר החלפה כאמור במקום תיקון תהיה כדאית יותר, על אף מחירה הגבוה לעומת מחיר התיקון. כמובן שההחלטה הסופית בענין זה היתה בידי התובע, אך משלא עשתה הנתבעת ככל יכולתה להבהרת ענין זה - היה עליה להימנע מליתן אחריות לתובע לגבי התיקון למשך 3 חודשים, ולחלופין לסרב לבצע את התיקון. אשר לתובע - משהחליט התובע לבצע תיקון ושיפוץ של המנוע ולא להחליפו, על אף שמידע בענין זה היה מצוי בידיו - אין לו להלין אלא על עצמו, לגבי התוצאות העגומות של החלטה זו. זאת ועוד, מחוות דעת המומחה עולה כי התובע נסע ברכב מיום התיקון במוסך הנתבעת ועד למכירתו כ-11,500 ק"מ, ויש בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין התיקון לבין התחממות המנוע שהיתה למעשה הגורם העיקרי לרצונו של התובע להיפטר מן הרכב. 7. אשר לנזק - התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת מלוא הסיבות שגרמו לרוכש הרכב להציע 50% ממחיר המחירון. על כן, אני מעמידה את הנזק שנגרם לתובע על ההפרש שבין החלפת מנוע (21,000 ₪ (על פי הצהרת הנתבעת לבין תיקונו (10,700 ₪) דהיינו, סכום של 10,300 ₪. 8. לאור שיעור האחריות לנזק כפי שנקבע בסעיף 6 לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 5,150 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (29.10.06) ועד לתשלום בפועל. בנסיבות הענין אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.רכבתקלות ברכבפיצוייםמוסך