תאונת מלגזה - תביעת נזיקין | עו"ד רונן פרידמן

באילו מקרים של תאונת מלגזה מגישים תביעת נזיקין ? באילו מקרים תאונת מלגזה תיחשב כתאונת דרכים וניתן להגיש תביעה נגד חברת הביטוח של המלגזה ? ##תאונת מלגזה במפעל:## בת"א (ב"ש) 49/94, מוטי בוקובזה נ. "לה-נסיונל" חברה לביטוח בע"מ, התאונה ארעה בעת שהתובע היה מועסק כמנופאי וכמלגזן. כאשר התובע עסק בהנעת המלגזה שנותרה ללא סולר, התובע מילא את מיכל הדלק בסולר ופתח את מזרק הדלק על-מנת לשחרר אוויר וקרא לעובד אחר על-מנת להניע את המלגזה, בעוד שהתובע המשיך לעסוק בסגירת בורג של מזרק הדלק, החליקה ידו השמאלית של התובע לעבר המאוורר והוא נפגע בשלוש אצבעותיו. לפי מבחן ר"ע 613/95 "עופר נחום" נפסק שיש לראות במלגזה "רכב מנועי" על-פי חוק הפיצויים. יש לראות בתובע משתמש ברכב גם אם אינו המשתמש הבלעדי. הוא אינו אדם אשר מקצועו בתיקונים או בטיפולים בכלי רכב. כאן מדובר בהתרוקנות של מיכל דלק, פעולה שיכולה לקרות בכל רכב, ואף שמדובר ברכב המונע בדיזל, בו יש צורך לשחרר אויר ממזרק הדלק לפני הנעת הרכב, עדיין מדובר בפעולה נלווית הנעשית על-ידי מלגזן בדומה לפעולת הנעה הנעשית על-ידי נהג רגיל, כמו הנעת רכב שאינו מניע בעזרת כבלים והתחברות לרכב אחר, באמצעות דחיפת הרכב או בדרך אחרת. זהו תיקון קל שאינו מחייב ידע מקצועי במכונאות ולא נעשה במסגרת עבודתו של התובע כמכונאי אלא במסגרת פעילותו הרגילה כמלגזן. אף שהתאונה ארעה בחצרים של המפעל, הרי מטרת התיקון היתה לגרום להנעת המלגזה שנותרה ללא סולר. כאשר המטרה המיידית של הפעולה היתה לאפשר את הפעילות המיידית השוטפת של המלגזה, כאשר הייעוד העיקרי של המלגזה בתוך חצרי המפעל היה ייעוד תחבורתי. לאור האמור נפסק כי יש לראות את פעולת התובע כ"טיפול דרך" או "תיקון דרך". לחילופין, במקרה זה, כאשר התובע נפגע לאחר הנעת הרכב ולאחר שידו החליקה ונפגעה מהמאוורר של הרכב שהיה מונע באופן תמידי וקבוע על-ידי הכוח המכני של הרכב, יש לראות את הארוע כתאונת דרכים על-פי החלופה של נזק כתוצאה מהשימוש המכני של הרכב, מבלי להידרש לשאלה אם התקיימו התנאים הרגילים של שימוש ברכב מנועי שבהגדרה הבסיסית שבסעיף 7 לחוק הפיצויים. ##תאונת מלגזה בלי ביטוח חובה:## בת.א. (שלום-ת"א) 130125/98 זאדה נ. "קרנית", המדובר בתביעת חזרה של קרנית מכח סעיף 9 לחוק הפלת"ד נגד בעלי מלגזה, חסרת ביטוח תקף, בגין נזק שנגרם לתובע ושפוצה ע"י קרנית כתוצאה מתאונה שנגרמה עקב השימוש במלגזה. סיבות התאונה היו כדלקמן: התובע עמד על המזלג של המלגזה הנידונה, בין המוט שמעלה ומוריד את הקלשון מקדימה לבין הנהג והחזיק בברזלים. הנהג העלה את התובע באמצעות המזלג ובזמן שהוריד אותו ותוך כדי ירידה נתפסה האצבע של התובע בשרשרת שמעלה ומורידה את המלגזה. השאלה לענייננו הייתה האם המדובר בתאונת-דרכים במובן חוק הפלת"ד ולחילופין האם האירוע גם אינו בא בגדר החזקה המרבה בדבר "ניצול הכח המיכני של הרכב". ביהמ"ש קיבל את טענת קרנית כי המדובר בתאונה שנגרמה עקב ניצול הכח המיכני של הרכב בנמקו:- קיימים 5 תנאים לשכלול החזקה בדבר ניצול הכח המיכני של הרכב כדלקמן:- א. "מאורע" – אין ספק שהתאונה שארעה לתובע היא בבחינה "מאורע" ב. "עקב" – כלומר קשר סיבתי משפטי ועובדתי בין ניצול הכח המיכני של המלגזה לבין האירוע. לא יכולה להיות מחלוקת, כי אלמלא הורם התובע על ידי שיני המלגזה, ואח"כ מטבע הדברים הורד, שכן אין הוא יכול להישאר למעלה על שיני המזלג, לא הייתה התאונה מתרחשת. על כן מתקיים המבחן הסיבתי העובדתי. הנפגע נפגע מן השרשרת המהווה חלק ממנגנון ההרמה/הורדה של שיני המלגזה, ועל כן הפגיעה הינה גם במתחם הסיכון שנוצר מהפעלת הכח המיכני של המלגזה. ועל כן מתקיים גם המבחן הסיבתי המשפטי. ג. "ניצול הכח המיכני"- בענינינו, אין חולק כי הנפגע הורם ע"י שיני המלגזה באמצעות הכח המיכני, על כן הורדתו מהווה המשך ניצול הכח המיכני של המלגזה, וכל נסיון להפריד את רצף הפעולות של הרמה והורדת שיני המלגזה הינו מלאכותי. הרמת שיני המלגזה באמצעות הכח המיכני של המלגזה, יצרה מתחם של סיכון, והתאונה שהתרחשה בעת שאצבעו של הנפגע נתפסה בשרשרת המלגזה בעת הורדת שיני המזלג נכנסת למתחם הסיכון שנוצר בשל הפעלת הכח המיכני של המלגזה . אשר על כן, מתקיים גם התנאי של "ניצול הכח המיכני". ד. של הרכב – האם המלגזה הינה "רכב" במובן חוק הפלת"ד? לפי אישור משרד התחבורה , השימוש המיועד של המלגזה הוא לשינוע ממקום למקום. בכך עונה המלגזה על הדרישה כי אחד מיעודיה הוא לשמש לתחבורה יבשתית וכן כי זהו עיקר ייעודה, שכן לא הותרו לה שימושים אחרים. יתרה מכך, אין חולק כי המלגזה נשוא ענייננו פעלה במתחם השוק הסיטונאי. אין המדובר במתחם גיאוגרפי קטן. שינוע המטענים בתוך השוק הסיטונאי במעבר בין "אזורים גיאוגרפים" בתוך המתחם, יצר "סיכון תעבורתי" ועל כן עונה המלגזה גם על התנאי הרביעי לעניין הגדרת "רכב מנועי". אין להעלות על הדעת כי תנועת רכב בתחום מגרש חנייה אינו מהווה מעבר מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו וקל וחומר כי כך הדבר במסגרת שטח השוק הסיטונאי. אשר על כן, המלגזה נשוא התביעה עונה להגדרת "רכב מנועי" לצרכי חוק הפיצויים. ה. בעת הניצול "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" – הרמה של בני אדם באמצעות המלגזה הינה חלק מיעודיה המקוריים הלא תחבורתיים, ואין נפקא מינה בענייננו כי הרמת הנפגע נעשתה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה, והרמת הנפגע לא הייתה בתוך סל אלא נעשתה בעת עמידתו של שיני המלגזה. אשר על כן נפסק כי האירוע בו נפגע התובע הינו בבחינת "תאונת-דרכים" במובן חוק הפלת"ד. ##תאונת מלגזה עם כבל:## ת"א (שלום-חי') 18648/99, מרק אריה נ. "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח', לאחר שהמלגזה מתחה כבל, התובע ירד מהמלגזה ניער ידנית את הכבל על מנת לשחררו, הכבל ניתק וקטע את אצבעו של התובע. ביהמ"ש קיבל את טענת מבטחת החובה של המלגזה כי אין מדובר ב-ת.ד. ופסק: 1. אין לקבל את הטענה כי הסיבה לתאונה הוא הכבל שנמתח ע"י המלגזה (מבטחת חבות מעבידים טענה כי הסיבה לתאונה היא הכבל המתוח ולא הניעור ובגלל שהכבל נמתח עם המלגזה יש לראות בכך שימוש בכוח המיכני). 2. נסיבות המקרה חורגות מתחום הסיכון שניתן לשייך למלגזה בתפקידה הלא תעבורתי ולפיכך לא התקיים הקשר הסיבתי המשפטי (מבחן הסיכון תוך שילובו במבחן השכל הישר). תוצאה זו עולה עם ההגיון ועף עם מטרת החוק ופרשנותו, אשר ביקשו לגדר ולתחם את הריחוק הסיבתי אליו מתייחס עקרון הפיצוי עפ"י חוק הפלת"ד. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##להלן החלטה בנושא תאונת מלגזה - תביעת נזיקין:## ה ח ל ט ה 1. ביום 10.11.03 נפגעו התובעים בתאונת עבודה שארעה במפעל סנפרוסט. התאונה ארעה תוך כדי שימוש במלגזה, שהיא כלי רכב, השייכת למוסכי צמח והושכרה לסנפרוסט בליסינג תפעולי, בעת שהתובעים, עובדי סנפרוסט, הורמו למעלה על ידי המלגזה תוך היעזרות ב"סל אדם" מאולתר. בעת שעסקו בעבודה למעלה, תוך כדי התקנת מנוע במסוף שבאולם הייצור, ניתק הסל מן המלגזה והם נפלו לארץ. תאונה זו, כך נקבע בפסק הדין החלקי מיום 15.1.07, אינה תאונת דרכים, באשר לא ארעה מחמת הפעלת כוחה המיכני של המלגזה. אם כך, עומדת לתובעים עילה בנזיקין נגד מעבידתם סנפרוסט, בגין העמדתם בסיכון בלתי סביר עקב השימוש במלגזה ובסל הבלתי תקני כאמור, ובגובה, בלא נקיטת אמצעי זהירות ראויים מפני אפשרות הנפילה, הכל בעת שלא היה במפעל באותה עת, מזה כשלושה חודשים, ממונה בטיחות, על אף צו שיפור שהוצא נגדה ביום 9.9.03 (ר' נ/33). עוד יצויין כי הסל נקשר אל המלגזה בשתי שרשראות ברזל מאולתרות, אשר אמורות היו למנוע את התהפכות הסל במקרה של תקלה. אחת השרשאות נקרעה, בגלל הלחץ הכבד שהועל עליה על ידי הסל בעת העבודה בו ובתיקון המנוע של המסוף בעת התאונה. סנפרוסט נאלצה, איפוא, להודות כי היא אחראית בנזיקין כלפי התובעים, ויש לקבוע לאור זאת כי היא תפצה אותם על נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה. 2. סנפרוסט דורשת השתתפות בנשיאה בנטל הפיצויים מאת חברת מוסכי צמח, אשר סיפקה לה את המלגזה, והיתה אחראית לתחזוקתה התקינה, אם על ידי ביצוע הטיפולים השוטפים בה ואם במקרים שנקראה על ידי סנפרוסט לטפל בתקלות במלגזה, ולתקנן. מדובר במלגזה מתוצרת טויוטה (ר' נ/10) אליה מחובר דרך קבע מתקן צידוד (ר' נ/39) מתוצרת "קסקייד", שסופק לסנפרוסט על ידי מוסכי צמח, יחד עם המלגזה. המיתקן מהודק אל התורן באמצעות תפסניות שכל אחת מהן מעוגנת למקומה על ידי 2 ברגים, שאחיזתם מאובטחת על ידי ראש הבורג המשוקע לתוך התפסנית מחד וע"י אום רגיל ובצידו אום מיוחד מפלסטיק המיועד למנוע את התרופפות הבורג מאחיזתו, מאידך. נדרש טיפול שוטף במלגזה, וכן נדרש לוודא שאין צורך בהידוק הברגים, על פי התוויית היצרן "קסקייד", כמפורט בנ/39, אחת למאה שעות עבודה של מנוע המלגזה. טענת סנפרוסט היא כי צמח התרשלה ולא עמדה בנדרש באשר לשירותי התחזוקה והטיפול במלגזה; לא בדקה אם ברגי התפסניות היו מהודקים; אלה התרופפו במהלך הזמן, והדבר איפשר את הינתקות הסל מן התורן, ביחד עם מיתקן הצידוד, וכך נגרמה התאונה, עד כי, למעשה, לא היה כל קשר בין הסל הבלתי תקין, ובין שאר מחדלי סנפרוסט, לבין התאונה. 3. יש לציין כי למוסכי צמח אין כל קשר לסל המאולתר, הם לא ידעו על קיומו ועל השימוש שנעשה בו במפעלה של סנפרוסט, וסנפרוסט לא ראתה לדווח להם על השימוש בו וחיבורו מעת לעת אל המלגזה. הערכתי היא כי אם היתה נמסרת לצמח הודעה כזו, הם היו מזהירים את סנפרוסט כי הדבר אסור בתכלית, ונראה כי היו נמנעים, לו ידעו זאת, מלהשכיר לסנפרוסט את המלגזה. הסל המאולתר (ר' תמונה 3 בנ/22), מסוכן ביותר לשימוש. לא רק שאינו מבטיח את העובדים הנמצאים בתוכו, אלא הוא יוצר כוח כבידה ולחץ ניכרים על המלגזה, התורן ומיתקן הצידוד המחובר אליו. אחד ההבדלים בינו לבין סל רגיל ותקני (ר' תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), תשמ"ג-1983, וכן נ/35) הוא המרחק הנוסף שזרועות הסל המאולתר יוצרות, והן מרחיקות את מרכז הכובד של הסל מרחק ניכר מן התורן. מומנט זה יוצר לחץ גבוה בהרבה מן הרגיל והמותר, ולחץ זה פעל על המלגזה, התורן ומיתקן הצידוד, בעת התאונה. כמו כן היה הסל המאולתר פתוח בצידיו ללא רשת הגנה המונעת נפילה ממנו, בתאונה כדוגמת זו שארעה במקרה דנן, בפועל. עוד השתכנעתי כי ראשית דבר היה על מפעיל המלגזה להבחין אם הברגים רופפים, דבר שלא הוכח, ולדאוג לתיקון הנדרש. היה עליו גם להימצא במושב המלגזה בעת הימצאות העובדים בגובה, אך הוא לא עמד בכך. 4. יש בראיות תימוכין, אך לא מעבר לכך, לטענת סנפרוסט כי הברגים היו רופפים בעת ארוע התאונה וכי בכך התאפשרה לטענתה, התנתקות הסל ומיתקן הצידוד מן התורן. רפי לוי, מנהל האחזקה של סנפרוסט, העיד כי "כמה שעות אחרי הארוע, ראינו שהתפסנים של מתקן הצידוד היו חופשיים ומשוחררים והברגים שאמורים היו לחזק את התופסנים, היו משוחררים" (עמ' 57) . הוא מסר ביום 12.11.03 הודעה במשטרה (נ/19), אך בה לא אמר דבר בעניין זה. עובד אחר, ישראל דוד, העיד (נ/25) כי לאחר התאונה "אני לא הבחנתי בשום דבר לא כשורה אך ידוע לי שמנהל האחזקה רפי ראה שהברגים של המלגזה משוחררים וזה היה אחרי המקרה המלגזה היתה 3 ימים בצד וניגשו לבדוק אותה ואז ראו שהברגים משוחררים." ויקטור עיון, מפקח משרד העבודה, ביקר במפעל למחרת התאונה וערך את הדו"ח נ/20. הוא התייחס לסל הלא תקני; סבר שהופעל עליו "כוח אופקי ... שהביא לניתוק של מערכת הצידוד" וציין והסיק כי "התפסים של התקן הצידוד שהיו אמורים למנוע את היפוך הסל היו מחוץ לקורה התחתונה של התקן הצידוד ולכן לא מנעו את היפוכו." בעמ' 64 לפר' העיד כי "לדעתי החלק העיקרי בתאונה היה רופפות הברגים והתפסניות". בהמשך הסביר כי הוא הסתמך על הערכתו המקצועית של גייצמן, ולא יכול היה לאשר זאת מידיעתו שלו. אלון שמש, מהנדס מכונות ובודק מוסמך של מתקני הרמה (שאינו בודק מלגזות מוסמך) ערך את חוות הדעת ת/12 ות/13. הוא סבר שלא הסל הבלתי תיקני גרם לתאונה. לדעתו, "בזמן הרכבת התוף הפעילו העובדים כוח צידי ועל ידי כך נוצר מומנט ... ושאף להפוך את הסל ימינה. כיון שתפסניות מערכת הצידוד היו משוחררות, התנתקה המערכת עם המזלגות מתורן המלגזה והסל התהפך עם העובדים שבו." הוא ציין במפורש כי לדעתו "למרות שהסל לא ענה לדרישות תקנות הבטיחות ומפעיל המלגזה לא נמצא במושבו, גורמים אלו לא היו הסיבות שהביאו לתאונה." בת/13 הוא מפרט כי ערך ניסוי שאישר שהגורם לתאונה היה הפעלת הכוח הצידי על ידי העובדים והתאונה התאפשרה "כיוון שתפסניות מערכת הצידוד לא תפקדו." בעדותו הוסיף ואמר (עמ' 49) כי "התאונה היתה נגרמת וקורית בדיוק באותה צורה" גם אם היו העובדים משתמשים בסל תקני. לדעתו, כל המסתכל על המלגזה יכול היה לראות כי הברגים משוחררים (עמ' 49), ולשאלה מה הסברו לכך שמצא בביקור במקום יומיים לאחר התאונה כי הברגים מהודקים למקומם השיב כי "המסקנה המתחייבת היא, כי מישהוא חיבר בין התקן הצידוד למלגזה ועשה זאת לאחר התאונה. " העובד רפי לוי תמך בכך בהעידו בע' 57 לפר' כי "למחרת התאונה הגיעו אנשי מוסך צמח למפעל, חיזקו את הברגים והתפסניות והחזירו את המלגזה לעבודה." 5. הנתבעת סנפרוסט נעזרה, לצורך בדיקת התאונה, במהנדס ובודק המלגזות המוסמך מנחם גייצמן. לדעתו, ארעה התאונה מחמת ש"התפסים התחתונים של התקן הצידוד, שהיו אמורים למנוע את היפוך הסל, היו מחוץ לקורה התחתונה של התקן הצידוד, ולא מנעו את היפוך הסל". הנתבעת לא הביאה אותו לעדות על מנת לבסס את חוות דעתו, שלא הוגשה כראיה, אם כי היא נספחה לקובץ המסמכים ת/3. הימנעות זאת אומרת דרשני, ולא היה בידי סנפרוסט הסבר מניח את הדעת, לכך. 6. המהנדס, ד"ר אלעזר איל ביקלס, סבר כי "התאונה לא נגרמה עקב אי היות הסל תקין" (נ/2). לדעתו היה על איש האחזקה של צמח לבדוק את מתקן הצידוד כל 6 חודשים, דבר שלא נעשה. לדעתו "מוזר ביותר שארבעה ברגים המיועדים להידוק כולם יחדיו שוחררו. יותר קל לקבוע שמלכתחילה הם לא חוזקו." הוא תלה את האשם בתאונה במוסכי צמח. מהנדס הבטיחות, מר ברקוביץ, ערך את ת/14 ואישר בעדותו כי ברגי התפסנים היו חופשיים בעת התאונה (עמ' 79). לדעתו "אמורה להתבצע בדיקה יומית לפני שהמלגזן עולה על המלגזה ומישהו היה צריך לתת לו את הכלים לבצע זאת. אם הברגים היו פתוחים לפני התחלת יום העבודה התאונה לא מתרחשת", וניתן להבין כי כך היה קורה שכן מפעיל המלגזה "צריך לבצע בדיקות יומיות כגון: ... חיזוק ברגים ...". (עמ' 79). לו היו משתמשים בסל אדם תקני "הם (העובדים) היו נשכבים על הרשת ולא היו נופלים למטה. לדעתי סביר להניח, בסבירות גבוהה, שלא היו נופלים." (עמ' 81). מר אבי נוסקין, הבעלים והמנהל של מוסך צמח, העיד כי כשבועיים- שלשה לפני התאונה בדק את המלגזה טכנאי מטעם המוסך (עמ' 93) וכי מיוזמתו דאג לכך כי טכנאים מטעמו יבצעו טיפולים "מונעים" אחת לשבועיים עד שלושה, וזאת ללא קשר לקריאות שנעשו על ידי המפעלים לשם ביצוע תיקונים (עמ' 102). בעדותו אמר עוד כי הגיע למקום התאונה כשעתיים לאחר התרחשותה ונסיונות שנעשו למשוך את מיתקן הצידוד ולנתקו מן המלגזה לא צלחו, שכן הטפסנים היו במקומם והברגים היו מחוזקים. העד נוסקין הופנה למסמך נ/14, כרטיס הטיפולים של המלגזה, ואמר כי הרישום היחיד המופיע בכרטיס זה ושקשור למתקן ההרמה והצידוד הוא רישום מיום 9.2.04, כלומר, לאחר התאונה, פירוק העגלה, החלפת 4 מיסבים והרכבה. 7. שקלתי את העדויות, שעיקריהן נסקרו לעיל. אמירת עובדי סנפרוסט בנוגע לברגים אינה אמינה בעיני, ונראה לי כי היא נועדה להרחיק מהם, קודם כל, את האחריות. כאשר אני מסתכל בצילומים 4 ו - 6 בנ/22 שצולמו זמן לא ארוך לאחר התאונה, אני רואה את התפסניות במקומן, כך גם הברגים, ואין בהן לשכנעני כי הברגים היו רופפים בעת ארוע התאונה. על התורן ומיתקן הצידוד הופעל בעת ארוע התאונה כוח ניכר, העולה בהרבה על המותר. אסור היה להעמיס על זרועות המלגזה מיתקן המרוחק אל מעבר לזרועות המזלג, דבר שיצר מומנט לחץ ומשקל על המיתקן כולו, ועל הברגים והתפסניות, הרבה מעבר למותר, תוך כדי יצירת סיכון מיוחד ולחצים וכוחות שהמלגזה, מיתקן הצידוד, והתפסניות לא נועדו לשאת. לכך יש להוסיף כי משקל העובדים שהיו מצויים בסל, היה ניכר, בסל נמצא התוף שהוסר מן המסוע, שמשקלו כ - 70 ק"ג. אפשר שהוא גם נפל אל תוך הסל בעת הטיפול בו למעלה. המלגזה לא עמדה בכך, ואז ארעה התאונה. גם השרשרת לא עמדה בלחץ הניכר שנוצר. אין לשלול את האפשרות שהברגים השתחררו מעט או פתאום מן הלחץ האמור, ומכל מקום, אמרתו של ברקוביץ כי אם הסל היה תקני העובדים, בסבירות גבוהה, לא היו נופלים מתוכו למטה, מקובלת עלי. לו היה מדובר בסל תקני, סביר שגם השרשרת לא היתה נקרעת. כמו כן מקובל עלי, שאנשי צמח היו צריכים לחזק את ברגי התפסניות, מדי תקופה. אולם, לא השתכנעתי כי בעת פעולות האחזקה של צמח, הם לא נכחו לדעת שמצב הברגים נראה תקין, כך שלא נראה צורך לחזקם. עדותו של נוסקין אמינה בעיני. אנשי צמח גם לא היו צריכים ויכולים לצפות כי סנפרוסט תסטה חמורות מכל זהירות נדרשת ותאפשר שימוש בסל המאולתר והמסוכן. 8. לסיכום: ברור וחד משמעי הוא כי היתה כאן רשלנות רבתי -רשלנות חמורה - של סנפרוסט, שאיפשרה שימוש בסל המסוכן ובשרשרת ברזל שאינה חזקה דיה, תוך העמדת המלגזה תחת לחצים וכוחות שהיא ומיתקן הצידוד המחובר אליה לא נועדו לשאת בהם. הסטיה מן הנדרש היתה כה חמורה עד שסביר יותר בעיני שהינתקות המיתקן עם הסל ארעה חרף תקינות התפסניות והברגים עובר לתאונה. אף שאין זה מוחלט כי ברגי התפסניות היו מהודקים בחוזקה, ואף אם יש מקום לחשש שמא לא נעשתה כיאות בדיקת אנשי צמח בקשר לכך, לא שוכנעתי שאכן כך היה. מכל מקום, אף אם ניתן היה לייחס למוסכי צמח חלק, קטן יחסית, בגרימת התאונה, הרי שלו נעשה שימוש בסל תיקני היתה התאונה נמנעת בסבירות גבוהה, לא רק הינתקות השרשרת, אלא גם נפילת העובדים מן הסל, למטה. 9. אני דוחה לפיכך את התביעה נגד מוסכי צמח וכן את הודעת סנפרוסט נגד מוסכי צמח. סנפרוסט תישא בהוצאות צמח בסכום כולל של 40,000 ש"ח ומע"מ, להיום.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מלגזהנזיקין