להלן פסק דין בנושא תביעה נגד עיתונאי בגין לשון הרע: פסק דין התובע הוא ראש עיריית קריית גת. הנתבע הוא עיתונאי. התביעה היא תביעת לשון הרע. התביעה מתייחסת לכיתוב על גבי תמונה של התובע המופיעה בראש כתבה אשר נכתבה על ידי הנתבע. בכיתוב נרשם "נכשלתי, אבל אמשיך". התובע טוען כי התמונה המופיעה בפתח כתבה העוסקת בהחלטתו של שר הפנים שלא להדיח את התובע מתפקידו, למרות דוח ועדת גולדמן, מהווה לשון הרע כלפי התובע. זאת, משום שלשיטתו של התובע משנאמר הביטוי "נכשלתי, אבל אמשיך" בלשון מדבר, אף שלא נרשמו הדברים במרכאות, נראים הדברים כאילו אמרם בעצמו. לשיטת התובע, ייחוס של אמירה כזו אליו פוגעת בו ומהווה לשון הרע. הנתבע הודה שכתב את הכתבה. אולם, לטענתו אותו כיתוב שנוסף על גבי התמונה אשר שולבה בראש הכתבה, לא נכתב על ידו. על פי עדות הנתבע בפניי היום, המדובר בתוספת עריכה שלא הוא אחראי לה. לדבריו, כיתוב מעין זה ואף הכותרת הראשית וכותרות המשנה הם באחריות העורכת. התובע, אשר בחר לתבוע באופן אישי את הכתב ולא תבע את העיתון ואת עורכו, שבוודאי נושאים באחריות לכל הכתוב בעיתון, לא הוכיח שהדברים נכתבו על ידי הנתבע. אומנם, הנתבע סבור כי הכיתוב מהווה מסקנה הגיונית מתוך הכתבה שלו אולם הנתבע לא לקח אחריות על הכתיבה. בעיון בכתבה איני מוצא כל רמז לכך שהתובע עצמו סבור כי הוא נכשל. מכאן שאף אם נקבל את פרשנותו של התובע אודות הכיתוב, אין לראות בכיתוב תמצית של הכתבה אלא, לכל היותר, ביטוי של העורך אודות מצב הדברים כפי שהוא הבין אותם בעקבות הכתבה. בנסיבות אלה, אין לייחס את הכיתוב לנתבע. זאת, מבלי להביע כל עמדה אם פרשנותו של התובע נכונה, אם יש בדברים בבחינת לשון הרע כלפי התובע ואם עומדת הגנה בדין למי שכתב את הדברים. כאמור, אין לייחס אחריות לנתבע בגין המשפט נושא כתב התביעה. לפיכך, התביעה נדחית. התובע ישלם את הוצאות הנתבע על סך 300 ₪. זכות הגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית משפט המחוזי בבאר שבע.עיתונותלשון הרע / הוצאת דיבה