בניית סככה ללא היתר

להלן הכרעת דין בנושא בניית סככה ללא היתר: הכרעת דין כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145 (א) , 204 (א) ו-208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"). נטען בכתב האישום כי בחודש יולי 2005 הציב הנאשם על המקרקעין שבבעלות אמו ללא היתר בניה ובסמוך לבניין שנבנה כדין, סככה ששטחה כ-300 מ"ר וגובהה כ-4 מ"ר המשמשת לאיחסון סחורה וציוד חקלאי. נטען כי בניית המבנה טעונה היתר, על פי החוק. כן נרשם בכתב האישום כי לנאשם נמסרו הודעות בדבר ביצוע העבירה וכי הנאשם מסר עדות ביום 18.9.05. הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום וטען שהסככה קיימת מאז שאביו ז"ל היה חיי וכי "ואנו רק שיפצנו את הסככה". הוא טען כי הוא לא אחראי לבניה, כי אינו בן ממשיך וכי אחד מהאחים שלו בנה את הסככה ונעלם עם אישה מבוגרת. לטענתו, הוא איש צבא, הוא הלך למהנדס שהתחיל לעבוד על התוכניות "ונעלם לנו, וכל הניירת נמצאת בשמעונים ויש חילוקי דעות ואני הגשתי תוכניות ואני מחכה לאישור של שמעונים" מטעם המאשימה העיד מר לואיס בונס פקח בוועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים שהוא הנדסאי בניין במקצועו. העד בונס העיד כי במסגרת פיקוח שותף הוא הגיע למושב זרוע והתברר לו שבמשק 15 בנו את הסככה נשוא כתב האישום (להלן: "הסככה"). העד העיד כי לסככה אין היתר בניה עד היום, כי המשק רשום על שם אמו של הנאשם ומיד לאחר מכן תיקן עצמו והעיד כי המדובר הוא באביו של הנאשם. לעניין זה אומר כי אין חשיבות לשאלה מי הבעלים של המשק שהרי אין מחלוקת שלא הנאשם הוא הבעלים. העבירות מיוחסות לנאשם לא בשל היותו הבעלים של המקרקעין אלא בשל הטענה כי הוא ביצע את הבניה והשתמש במבנה. העד בונס העיד על שטחה של הסככה, 300 מ"ר. עוד מסר העד בעדותו כי לאחר ששלח הודעה ביום 29.8.05 ואיש לא נענה לה, הוא שלח זימון לחקירה לנאשם (ת/2), וכי בעקבות הזימון התייצב הנאשם לחקירה. העיד מר בונס כי הוא שאל את העד שורה של שאלות וכי לפני ששאל הזהיר את העד את האזהרה המופיעה על גבי גיליון גביית העדות - ת/1. מר בונס הקריא במהלך עדותו את נוסח האזהרה. בהמשך הדברים העיד העד כי בעקבות החקירה הוגשה בקשה לקבלת היתר בניה וזאת ביום 25.12.06, כי התקיימה ישיבה אחת של הוועדה ולאחר מכן לא קרה דבר. על פי עדות בונס, הוא שלח לנאשם התראה לפני הגשת כתב אישום וזאת ביום 2.1.06 (ת/5) וגם הודעה נוספת ביום 7.5.06 (ת/6), בדבר הגשת כתב אישום. מטעם הנאשם העיד רק הנאשם עצמו. על פי עדותו, הוא אזרח עובד צהל ועוסק כנהג מזה 28 שנה. לשאלת בא כוחו בחקירה הראשית השיב הנאשם כי מעולם לא הוזהר בטרם נשאל שאלות בחקירה, וכי לא נתנו לו לקרוא את ההודעה בטרם חתם עליה. הנאשם העיד שלא השתמש במשק וגם לא משתמש בו היום. לאחר ששמעתי את עדויות ואת סיכומי ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר שהנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. הנאשם מכחיש כי היה לו חלק בבניית הסככה וכי השתמש בה. אינני מאמין לגרסת הנאשם ולדבריו בעדותו. מעדיף אנוכי באופן ברור את עדותו של העד לואיס בונס ואת גרסת המאשימה בעניין זה. העד לואיס בונס העיד בעדות ברורה ומהימנה כי גבה הודעה מן הנאשם ביום 18.9.05. על פי עדות העד בונס בטרם שאל את הנאשם שאלות הוא הזהיר אותו שהוא עומד לחקור אותו כחשוד בביצוע עבירת בניה, כי אין הוא חייב לומר דבר אלא אם רצונו בכך וכי כל אשר יאמר ירשם ועלול לשמש נגדו כראיה. אינני מאמין לנאשם כי לא הוזהר משמצויה בפניי לעניין זה גירסת מר בונס כי הזהיר את הנאשם ושאל אותו את השאלות הרשומות בת/4 מול עדותו של הנאשם כי לא הוזהר, אני מעדיף את עדותו של העד בונס וזאת הן לעניין השאלה אם הוזהר הנאשם אם לאו והן לעניין תוכן השאלות שנשאל והתשובות שמסר. אומר אנוכי את הדברים נוכח סתירות שמצאתי בעדותו של הנאשם התחמקויותיו ממתן תשובות ברורות לשאלות שנשאל בחקירה נגדית. כמו גם, בחוסר היגיון שמצאתי בדברים שאמר הנאשם בתשובותיו לשאלות ב"כ המאשימה. כך העיד הנאשם לעניין קירוי המבנה כי התקינו גג לסככה (עמוד 11 שורה 25 לפרוטוקול), אך לפני כן השיב לשאלת ב"כ המאשימה בעניין הגג "הגג לא חדש היו כמה חסרים". דהיינו, מצד אחד טוען הנאשם כי הותקן גג חדש ומצד שני אומר שהיו חסרים רק כמה חלקים בגג הקיים. בהמשך העיד הנאשם שכל שנשאל הוא אם המשק על שמו ואם הוא עוזר לאמו. גירסה זו חסרת כל היגיון לחלוטין. עיון בת/4 מעלה כי מפה הנאשם נרשמו תשובות אשר רק הנאשם יכול היה למסור את תוכנן. כך השיב הנאשם לשאלה: "האם אתה הקמת את המבנה הנדון" התשובה: "כן, והאחים שלי יחד". ברור כי לא הגיוני לייחס למר בונס שחקר את הנאשם התייחסות לחלקם של אחים של הנאשם בהקמת המבנה וסביר כי אין לייחס לו גם ידיעה על קיומם של האחים. לשאלה: "האם ידוע לך שהמבנה הוקם ללא היתר?" השיב הנאשם: "הכנתי ת"כ הבן אדם נעלם לי. אני מכין הכל מחדש, מטפלים, נעמן מטפל בהכנת הת"כ". לא הגיוני ליחס למר בונס ידיעה על טיפול בתוכניות, זהותו ושמו של האדריכל או המהנדס אשר טיפלו בהכנת תוכניות. כאמור, הנאשם השיב בצורה מתחמקת לשאלות ב"כ המאשימה בחקירה נגדית. משנתבקש לציין אילו מן הפרטים שכתובים בת/2 אינם נכונים, השיב הנאשם "שאין לי משקפיים ואני לא רואה" (עמוד 12 שורה 11 לפרוטוקול). בהמשך משנתבקש הנאשם להתייחס לשאלה מספר 2 שבת/4 השיב הנאשם: "...אז מה לא נעזור לאמא, אלה שאלות טפשיות של ילד קטן" (עמוד 12 שורה 15 לפרוטוקול). הנאשם טען כי האחים שלו הם אלה שטיפלו בהכנת התוכניות. משנשאל הנאשם אם הוא יודע מי מהאחים הכין את התוכניות הוא השיב שהוא אינו יודע מי מהם. תשובה זו לא הגיונית ומתחמקת (עמוד 12 שורה 29 לפרוטוקול). הנאשם המשיך במתן תשובה מתחמקת משנשאל איך הוא יודע שהאחים שלו הכינו את התוכנית, כאשר השיב: "אני לא יודע". בהמשך נשאל הנאשם אם נכון שאמר לבונס בחקירה שהוא מכין הכל מחדש, והוא השיב: "אני לא אמרתי כלום". גם זאת תשובה לא עניינית וחמקנית. הנאשם נשאל באשר לידיעתו על קיומו של האדריכל נעמן והוא השיב: "לא ידעתי על נעמן. אני בכלל לא יודע מה זה עדות. אני לא ידעתי שאני נותן עדות ולא ידעתי מה אתם מבקשים ממני". הנאשם נשאל מאיפה לואיס ידע על נעמן שהרי לואיס רשם את השם נעמן בגיליון גביית העדות ותשובת הנאשם היתה שהוא לא יודע (עמוד 13 שורה 7 לפרוטוקול). אין ספק שהנאשם לא סיפק הסבר מניח את הדעת או יש לומר הסבר כלשהו להתייחסות שקיימת לאדריכל נעמן בגיליון גביית העדות. המסקנה הברורה היא כי על טיפולו של נעמן בהכנת התוכניות יכול היה העד לואיס לדעת רק מהודעתו של הנאשם בפניו. על כן, ברור באופן חד משמעי שהנאשם נשאל שאלות והשיב את התשובות אשר נרשמו בגיליון גביית העדות. לא למותר לציין כי אף מאופן מתן העדות מטעם הנאשם ובעיקר כוונתי לאופן מתן התשובות לשאלות בחקירה נגדית, מגיע אנוכי למסקנה שאין להאמין לעדות הנאשם שבפניי. הנאשם השיב לשאלות ב"כ המאשימה לרוב בצורה מאד אגרסיבית, תוך הרמת קול ובצורה בוטה במיוחד כאשר מצא עצמו "נדחק אל הפינה" משלא מצא הסברים לתמיהות שהעלה ב"כ המאשימה בשאלותיו. ניתן לומר כי לחלק מן השאלות השיב הנאשם בלשון חצופה. המסקנה מכל האמור לעיל היא שאני מאמין לעד לואיס בונס כי הזהיר את הנאשם בטרם גבה את העדות ממנו וכי הנאשם השיב את התשובות לשאלות כפי שנרשמו בת/4 הוא גיליון גבית העדות. העד בונס לא ראה במו עיניו את הנאשם בונה את הסככה וגם לא ראה שהנאשם משתמש בה. הרשעת הנאשם במקרה שבפניי מבוססת על הודאתו של הנאשם בפני העד בונס, כפי שבאה לידי ביטוי בת/4: לשאלה: "האם אתה הקמת את המבנה הנדון?" השיב הנאשם: "כן. והאחים שלי יחד". לשאלה: "לשימושך המבנה?" השיב הנאשם: "לשימוש כולם (המשפחה)". לשאלה: "מתי הקמת את המבנה?" תשובת הנאשם היתה: "הכיסוי לפני כחודש חודש ושבוע". המדובר הוא בהודאה בפני איש מרות מחוץ לכותלי בית המשפט. הגם שלא טען הנאשם דבר בעניין זה, הרי לצורך הרשעת נאשם, לא די בהודאה כאמור אלא יש צורך ב"דבר מה נוסף" שיתמוך באמיתותה של ההודאה.המדובר הוא בראיה מאמתת בלבד, המשמשת אמת מידה לבחינת אמיתותה של ההודאה. דרישת הדבר מה מכוונת לקדם חששות שמא ההודייה כוזבת. ראה לעניין זה בספרו של י. קדמי "על הראיות" חלק ראשון, מהדורה תשס"ד 2003 עמוד 124 עד 127. את ה"דבר מה הנוסף" מצאתי במקרה שבפניי בדברים הבאים: העובדה שהנאשם התייצב לחקירה בעקבות הזמנתו על ידי הפקח מטעם המאשימה, העובדה שמצד אחד טען הנאשם כי אין לו חלק בבניה ובכל הקשור אליה, אך מצד שני, עולה מחקירתו הנגדית שהוא טיפל בקבלת היתר בניה באמצעות האדריכל נעמן והסתירה שמצאתי בעדות הנאשם לעניין גג המבנה אליה התייחסתי דלעיל. בהתחשב בכך שהמדובר הוא בהודאה בפני איש מרות, אני סבור שדי בדברים אלה כדי לקיים את הדרישה החוקית להרשעתו של הנאשם על סמך הודאתו - ת/4. סוף דבר - משהודה הנאשם בבניית הסככה ובשימוש בה ומשהוכח כי לא ניתן היתר בניה לסככה, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.בניהסככה