להלן פסק דין בנושא ליקויי בניה בדירת קוטג: 1. הנתבעת הינה חברת בוני הים התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ. ביום 26.3.97 התקשרה הנתבעת עם הגב' עבו יקוט ובנה אבו משה (להלן: "התובעים"), בהסכם לרכישת זכויות החזקה והבעלות בדירת קוטג' ברח' מעלה גמלא 9, נווה דקלים, ראשון לציון, הידוע גם כחלקה 52, גוש 5436, (להלן "הבית"). הבית כולל קומת מרתף, קומת קרקע, קומה א' ועליית גג ואת החזקה בו קיבלו התובעים ביום 30.10.01. 2. מעת קבלת החזקה בבית התלוננו התובעים על ליקויי הבנייה שבו ולא חסכו בפניותיהם אל הנתבעת. בין היתר טענו כי יש להחליף מדרגות, דלת כניסה ועוד. 3. התובעים אף הזמינו מהנדס ושמאי מקרקעין אשר יבחן את הבית, מצבו וליקוייו. המומחה מטעמם, המהנדס ושמאי המקרקעין ד"ר אביגדור פורת קבע כי עלות התיקונים הינה 15,500$ בתוספת 800$ עלות פיקוח הנדסי. כן קבע המומחה פחיתת ערך בסכום של 21,940$. עקב גובה חסר במרתף הבית. 4. עותק מחוות הדעת נשלח אל הנתבעת ביום 5.11.03 . לאחר ביקור נציג הנתבעת הודיעה האחרונה כי הינה מסכימה לתקן חלק מן הליקויים. חוות דעת שנערכה על ידי גיל רפאל- מהנדס מטעמה של הנתבעת העמידה את תיקון הליקויים על סכום של 5345 ₪ (לא כולל מע"מ). 5. ביום 10.11.04, הגישו התובעים תביעה זו על סך 218,353 ₪. הנתבעת מצידה, עומדת על זכותה וטוענת כי נענתה לכל פנייה של התובעים לביצוע תיקונים וכי התובעים, באופן שיטתי, לא אפשרו לה להשלימם. 6. בהחלטה מיום 29.5.05 מונה המהנדס והשמאי מר יצחק ברמן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט") למען ייתן חוות דעתו בדבר הליקויים הנטענים. 7. המומחה מר ברמן קבע כי עלות התיקונים הנדרשים בבית התובעים הינה 11,300 ₪. בין היתר שלל המומחה את טענת התובעים לירידת ערך הבית וקבע כי גובה המרתף עונה לדרישת התקן ואיננו חסר כלל. 8. הצדדים הסכימו לוותר על הגשת תצהירים ולהסתפק בסיכומים לצורך מתן פסק הדין. תמצית טענות התובעים בסיכומיהם 9. התובעים טוענים כי במהלך הבנייה התריעו כי אין אחידות בגווני המדרגות וכי דלת הכניסה איננה תקינה, אך הנתבעת התעלמה מהתרעותיהם. עוד נטען כי לאחר קבלת החזקה בבית פנו אל הנתבעת פעמים רבות אך כל ניסיונותיה לתיקון הבית לא צלחו. התובעים אף טוענים כי אין לייחס חשיבות לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שכן נערכה בשטחיות וללא מכשירי עזר ראויים. נכתב עוד כי נוכחות המומחה מטעם הנתבעת - אינג' גיל, בשעת ביקור המומחה בדירה מטעם בית המשפט - לא הייתה ראויה ובניגוד להחלטה מיום 29.5.05. 10. התובעים טוענים כי חרף כך, אישר למעשה המומחה מטעם בית המשפט קיומם של רוב הליקויים הנטענים, למעט ירידת ערך הבית, אך קביעותיו למחירים ועלויות איננה ריאלית ואיננה תואמת את מחירי השוק. 11. עוד נטען כי המכתבים הרבים ששלחו התובעים לנתבעת מוכיחה על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם, במקום ההנאה שציפו ליהנות מביתם, ולכך יש להוסיף את חוסר הנוחות שיגרם להם כאשר יתקנו את ביתם פעם נוספת- ולפצותם בגין כל אלה. תמצית טענות הנתבעת 12. לטענת הנתבעת, חתמו התובעים במעמד קבלת הבית על פרוטוקול מסירה, בו ציינו רשימה ארוכה של ליקויים. לגרסתה, ביצעה תיקונים כמפורט בפרוטוקול, וביום 25.12.01 חתם התובע ואישר שכל התיקונים הדרושים בוצעו לשביעות רצונו. נטען גם כי ביום 1.5.02 נערך ביקור בבית התובעים על ידי מהנדס החברה ומנהל מחלקת שירות דיירים מר אלי גרציאן, בעקבותיו ביצעה הנתבעת שמונה תיקונים נוספים וביום 26.5.02 חתם התובע פעם נוספת כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונו. לאחר מכן ביצעה הנתבעת סבב תיקונים נוסף אשר ממנו, ומאישור התובע ניתן ללמוד על קיום התחייבות הנתבעת ועל התייחסותה הרצינית לפניות התובעים בכל עת. 13. הנתבעת טוענת בנוסף כי התובעים ניתקו עימה מגע ועקב כך יש לקבוע כי לא מוצתה זכותה על פי חוק המכר (דירות) לבצע תיקונים נוספים בבית התובעים. לשיטתה,לנוכח הפער הגדול בין סכום התביעה לחוות הדעת של מומחה בית המשפט, אין לחייבה בפיצויי התובעים בגין נזק שאינו ממוני ואף לא בהוצאותיהם. דיון 14. על מנת להכריע טענות מי מהצדדים תתקבלנה הנני מעיינת בתכתובות ובחוות הדעת של מומחי הצדדים ומומחה בית המשפט. עיקר תלונות התובעים התייחסו לגרם מדרגות ולדלת החיצונית. התובעים דרשו החלפת המדרגות והמומחה מטעמם קבע כי רומים בלתי אחידים המהווים מפגע בטיחותי ואי אחידות גווני המדרגות- מצדיקים החלפת המדרגות בעלות של 3,400 $. מומחה הנתבעת, כמו גם המומחה מטעם בית המשפט קבעו כי הפרשי רום המדרגות בפודסטים השונים נמדדים במילימטרים בלבד, אינם מהווים מפגע בטיחותי ואינם מחייבים החלפת המדרגות אלא רק השלמת עבודה שהופסקה בעיצומה. 15. מהמסמכים עולה כי קודם להגשת התביעה הסכימו המומחים שבדקו את הבית כי יש להחליף 12-15 מדרגות. הנתבעת תיאמה אז עם התובעים את התאריך 28.8.03 כמועד לתחילת התיקונים. לאחר שעובדי הנתבעת החלו בביצוע העבודה, החליטו התובעים להפסיקן. מר גרציאן כתב מכתב לתובעים ביום 1.9.03 בו נאמר כי אי השלמת המדרגות מעכבת את גמר ביצוע העבודה ומהווה סיכון בטיחותי והתובעים התבקשו לאפשר לנתבעת להשלים את העבודות. ביום 5.8.02 הודיעה הנתבעת לתובעים כי ביום 18.8.02 יערך ביקור בביתם והם התבקשו לאשר המועד. ביום 16.1.03 שלחה הנתבעת מכתב נוסף אל התובעים ובו התבקשו התובעים ליצור קשר עם הנתבעת לתאום מועד התיקונים. הנתבעת הייתה מוכנה אז לביצוע מיידי, אולם התובעים ביקשו לקבוע את יום 26.3.03. גם מועד זה נדחה, לבקשת התובעים, בשל מזג האוויר. 16. ביום 7/10/03 השיבה הנתבעת לתובעים, והביעה נכונותה להחליף 11 מדרגות כפי שסוכם מלכתחילה. לאחר מכן, נשלחו על ידי הנתבעת מכתבים נוספים בהם שוב הציעה לבצע תיקונים. 17. כאמור, החליפו הצדדים ביניהם מכתבים רבים. מחד גיסא, לא הייתה דעתם של התובעים נוחה ממדרגות הבית ו/או מגווני המדרגות (שנבחרו על ידם והינם מסוג אבן טבעית המאופיינת בגוונים לא אחידים), מאידך גיסא, התקשתה הנתבעת לעמוד בדרישותיהם, בקנטרנותם הבלתי נלאית במכתביהם, וסימנה אותם בצדק- כמתלוננים סדרתיים. 18. למרות שלא הוגשו תצהירים ניתן ללמוד על העובדות מתוך המסמכים. כך למשל, מוסכם כי התובעים הם אילו שמנעו את השלמת תיקון המדרגות על ידי הנתבעת, משמע, התובעים העדיפו להמשיך ולהתגורר בבית שחלקי המדרגות בו (פנלים) נעקרו במהלך העבודות ולא הושבו למקומן, וכל זאת לצורך ההליך המשפטי והוכחת טענותיהם. 19. כך גם לגבי דלת הכניסה. התובעים טענו כי הדלת איננה עומדת בדרישות המפרט שצורף להסכם המכר. הנתבעת הייתה מוכנה להחליף את "הכנף הקטנה" של דלת זו. כתשובה לדרישות התובעים (המתגוררים כזכור בראשון לציון) הוזעק מנהל מחלקת שירות לקוחות של חברת מפעלי עץ כרמיאל, מר אלי שמיני. ביום 8.5.03 סוכם עם התובעים כי ביום 23.5.03 יגיע לביתם טכנאי מטעם יצרנית הדלתות לצורך טיפול. הטכנאי הגיע, אולם התובעים סרבו לאפשר לו לתקן את צירי הדלת אלא דרשו החלפת הדלת כולה. לאחר מכן, על אף שלא היה צורך בכך, הנתבעת אישרה את החלפת כנף הדלת בשלמותה, יצרן הדלתות ייצר חלק זה עבורם, אולם התובעים סרבו לקבל אותה ולאפשר התקנתה. 20. קביעותיו של מומחה בית המשפט מדברות בעד עצמן. באשר למדרגות קבע כי " כיום יש להשלים את העבודה שהופסקה ולהחליף כ 7-8 מדרגות, ובנוסף יש להחליף שתי מדרגות שגוונון חריג: האחת במשטח ביניים 6 והשנייה במיפלס קומה א' בירידה לקומת הקרקע., וכל זאת בעלות של 1,700 ₪. באשר לדלת הכניסה , התייחס המומחה מטעם בית המשפט לשני מפרטים. הראשון, הקובע "דלת בטחון מעוצבת, פתיחה רגילה", ומפרט נוסף מיום 6.10.00 הקובע "דלת עץ מעוצבת פתיחה רגילה" וכן "דלת עץ מעוצבת דוגמת פרמדור מדגם גלרי 2010 או ש"ע." קביעתו הינה כי הדלת שהותקנה תואמת את המפרט המאוחר, ומאחר ששני הצדדים חתומים על המפרטים, יצא המומחה מהנחה כי המפרט האחרון הוא הקובע. 21. מעבר לעובדה כי קיומם של המפרטים במועדים השונים מראים על מו"מ ודרישות נוספות של התובעים במהלך הבניה, הנני מקבלת קביעתו זו. 22. באשר למחלוקת השמאית, מומחה התובעים קבע כי "גובה חופשי במפלס המרתף נמדד ונמצא שהינו 220 ס"מ בלבד במקום מינימום 250 ס"מ. נגרמת בכך פגיעה באור ואויר והפחתת מקום לארונות קיר. על פי תקנו התכנון והבניה..נדרש גובה מינימלי של 250 ס"מ אלא אם כן מצוין במרתף "למטרת שירות"..מה שאין כאן! חסר כאן אפוא 30 ס"מ! לפי פסיקות מנחות ..יש כאן ירידת ערך של 55%...סה"כ ירידת הערך 21,940 דולר." 23. למותר לציין כי מומחה בית המשפט חלק על קביעתו זו וכתב: "עפ"י היתר הבנייה שניתן לבית אושר המרתף במסגרת "חלקי שירות" ולא במסגרת השימושים העיקריים. מכאן עולה כי עפ"י תקנות התכנון והבניה הגובה המינימלי המותר במרתף הינו 2.05 מ'.. מכל האמור עולה כי הגובה הנקי הקיים במרתף, 2.20 מ', עולה על הגובה המינימלי 2.05', שהתחייב הן עפ"י המפרטים והן על פי תקנות התכנון והבנייה. כלומר, הגובה הנקי הקיים במרתף תקין ואין בו אי התאמה כמתחייב." 24. עוד נטען על ידי מומחה התובעים כי קולטי השמש בגג פונים למזרח במקום לדרום ובכך יש הפסד אנרגיה רב. לשיטתו, יש להסב כיוונם בעלות של 200$. תשובתו של מומחה בית המשפט לכך הינה: " מתעודת בדיקה מיום 22.5.01 של מערכת סולארית מאולצת דירתית בבית הנדון, שנערכה על ידי איזוטופ בע"מ, המעבדה לבדיקות מערכות בניין, עולה כדלקמן: 1) הקולטים אכן סוטים מהדרום בזוית של 60 מעלות. 2) עקב הסטיה קיימת תוספת תפוקה של 20%. 3) התפוקה הקיימת הינה 6,943 קק"ל, בעוד התפוקה הנדרשת הינה 6,150 קק"ל. 4) המערכת מתאימה לדרישות תקן 579 חלק 6. מהנ"ל עולה בבירור כי לא נדרש כל תיקון או שינוי של המערכת הסולארית." 25. "סכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבים היכרות מעמיקה עם תחום מקצועי זה. כאשר מתעוררות שאלות הדורשות מומחיות מקצועית לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נעזר בית המשפט במומחה הבקיא ברזי התחום המקצועי בו התבקש לחוות דעתו. כמובן, לבית המשפט שיקול דעת עד כמה להסתמך על חוות דעת המומחה" (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח' פ"ד נב (4)563). [ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שו"פ תק-על 2005(1), 2774]. 26. הכלל הוא כי "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא יטה בימ"ש לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות . 27. ובהמשך: "בדבר כוחה המחייב של חוות הדעת נקבע בפסיקה כי: מינויו מטעם בימ"ש של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע"א 521/77). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים ובכך שכרם, מאידך גיסא, מוגבלת כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה...והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו ...טענות אלה חייבות למצוא את ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו (ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי [2], 189)". [ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל רונן ו-32 אח', פ"ד נ"ב 567-568]. 28. בעניינינו, לא נחקר המומחה מטעם בית המשפט על חוות דעתו. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים ובחוות הדעת לא מצאתי כי יש לסטות ממנה וממסקנות המומחה, ואף לא מצאתי כל מקום לפקפק במומחיותו ובאובייקטיביות בה מילא את תפקידו. עוד יצוין, כי גם אם הסתייג ב"כ התובעים מהמחירים שקבע מומחה בית המשפט, ואף הגיע עימו לעימות גלוי עקב כך, מודה הוא לגבי ממצאי חוות דעתו לגופם. 29. קביעותיו של מר ברמן לגבי בידוד בצמר סלעים ו/או עלות תיקוני טיח אומנם נמוכות, אולם משאימצתי חוות דעתו ושללתי את זו של המומחה מטעם התובעים, תאומצנה על ידי גם עלויות אלו. 30. לעניין זה אזכיר כי לאחר שקבע מומחה התובעים את מחירי התיקון בדולרים, הוסיף להם גם 11% ריבית שנתית מיום קבלת הנכס בפועל, ובכך הגדיל סכום התיקונים מ15,500 ל- 21,204$. 31. מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. חוות הדעת מטעם המומחה אמורה ליתן מענה הולם לכיסו של הדייר, לצורך ביצוע תיקונים שהקבלן לא ביצע, ולכן עליה לשקף את מחירי העבודות ביום חוות הדעת. גם מנגנוני ההצמדה יקבעו לפי תשומות הבניה, שאיננו חופף בהכרח לעליית המדד. אינני מקבלת את אופן שיטת הפיצוי שנקבעה על ידי מומחה התובעים וזוהי סיבה נוספת לאימוץ חוות דעתו של מומחה בית המשפט. 32. נותר לשקול, האם יש לפסוק לתובעים תוספת פיצוי, על מנת שיוכלו לשכור שירותי תיקון מטעמם, או לחייב הנתבעת בעלויותיה שלה, בלבד. שאלה זו, של זכות התיקון, על פי סעיף 4ב לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973 היא השאלה החוזרת ונשנית בתביעות מעין אלה. 33. "למשל, בע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח' וערעור שכנגד [דינים לד 611] עוסק בית המשפט בשאלה: "מי יבצע את התיקונים?". אומר שם בית המשפט: "... המערערת ביקשה שתינתן לה עצמה האפשרות לתקן את הליקויים. אך בית המשפט סירב. הוא הצביע על 'הסחבת והניסיונות הכושלים לתיקון הליקויים שהיו מנת חלקם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה'. לכן החליט כי זכותם של המשיבים היא לקבל מן המערערת פיצויי כסף לבצע את התיקונים בעצמם. בדרך כלל עניין הוא לשיקול הדעת של בית המשפט קמא אם ראוי, בנסיבות המקרה, לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים. בית המשפט קמא לא טעה כאשר בחר, בנסיבות המקרה, בסעד של פיצויים". [ע"א 472/95 - זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ . פ"ד נ(2), 858 ,עמ' 862-863]. 34. כך למשל, נקבע כי הזכות מוצתה כאשר המוכר לא הצליח בניסיונות התיקון, או אם הכחיש והתנער מפניות הדיירים אליו: "נראה לי שזכותו של המוכר לערוך תיקונים בעצמו מוצתה, בלא הצלחה, ואין לכפות על הקונה תיקונים חוזרים של אותו מוכר, שאיבד את אמונו ואת חזקתו באותו עניין. זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיני אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש." (שם, עמ'864). מאידך, נפסק שכאשר בעל דירה מסרב לאפשר לקבלן לתקן, הפיצוי יחושב ע"פ עלות התיקון לקבלן ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות לבניין בע"מ, דינים עליון, כרך 30, 385] כך גם בת"א (תל אביב-יפו) 1615/97 מיום26.11.06: "מעדויות התובעים בפני התרשמתי כי מטרת התובעים בהגשת התובענה היתה קבלת פיצוי כספי מהנתבעת ואילו ההיבט של הבאת הבתים למצב תקין לא היווה שיקול עיקרי ומדריך.פסיקת פיצויים בנסיבות אלה, לרוכשי דירות שלא יבצעו תיקונים בדירותיהם, לא תקדם מדיניות שיפוטית ראויה, שהיא להעדיף, בדרך כלל, ביצוע תיקונים על פני מתן פיצוי כספי." 35. שם, אומנם הוגשה התובענה לפני תום תקופת הבדק, וכאן, דרשו התובעים מהנתבעת תיקונים שבדיעבד, מתוך חוות דעת מומחה בית המשפט, נמצאו מופרכים. 36. טענה הנתבעת כי מחתימת התובע על ביצוע תיקונים, ניתן ללמוד על תקינות הדירה. על כך נכתב כי: "אכן, חתימה על גבי טופס תיקונים צריכה להתפרש, כמו כל מסמך, לאור נסיבות העניין וכוונת הצדדים. יש שהיא מעידה על תיקון הליקוי, ויש שהיא מעידה רק על ביצוע התיקון. בהתאם לכך, יש שהחתימה יוצרת ויתור או השתק, המונע בעד החותם לתבוע בגין הליקויים או בגין חלק מן הליקויים. אך מה הדין כאשר רוכש דירה חותם, למשל, כי בוצע תיקון למניעת רטיבות בקירות הדירה, ומייד בגשם הראשון מתברר כי הליקוי נותר בעינו? במקרה כזה סביר לומר כי החתימה מעידה על עבודה שבוצעה, אך אינה מעידה שהאחראי לתיקון הליקוי יצא ידי חובתו. לדוגמא, במקרה אחד פסק בית משפט זה כי כתב ויתור של רוכש דירה על כל תביעה בגין הדירה, אין בו, בנסיבות המקרה, אלא ויתור על "טענות שעניינן ליקויים חיצוניים במבנה הדירה ובאביזרים הגלויים." ראה ע"א 769/86 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מב(586 ,581 (3. וכך אמר באותו מקרה הנשיא שמגר: "המדובר בענייננו במסמך סטנדרטי, אשר נערך על-ידי המערערת לצרכיה, ורוכשי הדירות הוזמנו על-ידיה לקבלו, כפי שהוא. כאשר מתעורר ספק לגבי פירושה של תניה במסמך מעין זה, מן הנכון להעדיף את הפירוש שאין בו כדי לבטא ויתור גורף על זכויות מצד אלה שלא ניסחוהו. זאת, כמובן, כאשר הכתוב סובל יותר מאשר פירוש סביר אחד" (שם. ראה גם שם, בעמ' .(591-590)". [ע"א 4445/90 - "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' נ ג ד .תק-על 94(2), 674,עמ' 679]. 37. לאור האמור סברתי כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הליקויים, ואולם שיעורם יהא כפי שהייתה הנתבעת מוציאה מכיסה. 38. התובעים טענו כי יש לפסוק להם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. "בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בשל ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים- האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראה "עניין סגל")". [ת"א (תל-אביב-יפו) 1615/97 תילא כהן פנחס ואח' נ' אספן בניה ופיתוח בע"מ תק-מח 2006(4), 6400 ,עמ' 6412]. בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש לפצות את התובעים בגין נזק כזה, ולעניין זה ראה גם ת.א. ת"א 1615/97 הנ"ל. 39. סך כל העלויות שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט הינו 8,700 ₪ בצירוף מע"מ. לכך יש להוסיף שכר טרחתו של המומחה הנ"ל, ושכר טרחת עורך דין. הנני מעמידה הפיצוי הכולל והסופי לתובעים על סכום של 15,000 ₪. אין צו להוצאות נוספות. בניהליקויי בניה