התובעים טוענים כי טרם קבלת החזקה בדירה, גילו בה ליקויי בניה ופנו לקבלת חוות דעת הנדסית שהועברה לנתבעות. ##להלן פסק דין בנושא ליקויי בניה לפני כניסה לדירה:## 1. התובעים התקשרו בחוזה מכר עם "יזום ניהול וביצוע י.נ.ו.ב בנייה ופיתוח בע"מ" ועם "תובל אבן הבונים בע"מ" (להלן: "הנתבעות") ביום 28/4/02 לרכישת דירה בבניין חדש - חלקה 235 גוש 6470 ברח' סתיו, הוד השרון. הנתבעות הן חברות קבלניות בתחום הבנייה. פרוטוקול המסירה נחתם ביום 22/8/02. 2. התובעים פנו ל"חב' טרמינל שירותי הנדסה בע"מ" בשלושה מועדים שונים לשם קבלת חוות דעת הנדסיות, בגין ליקויי בנייה: חוות הדעת הראשונה, נערכה על ידי המהנדס יוסי בן חורין. חוות הדעת השניה, נערכה ע"י המהנדס אלכס הלפרט. חוות הדעת השלישית, נערכה ע"י המהנדס אלכסיי גנישיב. 3. עיקרי טענות התובעים התובעים טוענים כי טרם קבלת החזקה בדירה, גילו בה ליקויים ופנו לקבלת חוות דעת הנדסית שהועברה לנתבעות (ביום 14/7/02 בפקס ובמכתב רשום) לצורך תיקון הליקויים על ידן. התובעים פנו אל הנתבעות במכתבי דרישה רבים לתיקון, חלק מהליקויים אשר תוקנו בצורה רשלנית,חזרו ונשנו -ויחס הנתבעות היה מתחמק ומזלזל. לטענתם גם חוות הדעת השנייה מיום 6.7.03 הועברה לנתבעות, אולם הליקויים לא תוקנו. משהתרבו הליקויים, פנו וקיבלו את חוות דעת השלישית ביום 17.11.03, אותה העבירו לנתבעות במכתב רשום מיום 3.12.03. 4. עוד נטען כי לאחר שמינה בית המשפט מומחה מטעמו, ולאחר שלשה ביקורים שערך המומחה מר שמואל רוזנברג בדירת התובעים (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט") וחרף המלצותיו, לא עמדה הנתבעת בהבטחותיה לתיקון. (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 23.6.05). 5. לא זו אף זו, הנתבעות גרמו לסחבת בהליך המשפטי בעת ששילמו את שכר טרחת המומחה כשבעה חודשים לאחר המועד המיועד, על פי ההחלטה שניתנה לעניין זה, לתשלום שכר הטרחה. 6. לטענת התובעים איבדו הנתבעות את זכותן לתיקון על פי חוק המכר (דירות) ועליהן לפצותם בסכומים של כ - 18,000 ₪ (הסכום בחוות הדעת) + 4,000 ש"ח (בגין אי מתן אריחי ריצוף עודפים) + 7,340 ₪ (חלקם בתשלום שכ"ט מומחה מטעם בימ"ש, אגרת בימ"ש, החזר הוצאות שלוש חוו"ד הנדסיות). 7. בנוסף, עותרים התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה להם, בסך 30,000 ₪. התובעים רכשו את דירתם חלומותיהם במיטב כספם, אך קיבלו דירה עם ליקויים ובעיקר בעיית ריצוף ורטיבות חמורה שטרם נפתרו ויגרמו פגיעה באיכות חיים גם בעתיד, לרבות בעת התיקון. 8.עיקרי טענות הנתבעות לטענת הנתבעות קיבלו התובעים לחזקתם את הדירה ללא כל הסתייגויות של ממש למרות שהייתה בידם באותה שעה חו"ד מומחה מטעמם לעניין מצבה. בחתימתם את הפרוטוקול, זנחו את כל טענותיהם לליקויי בנייה ולאי התאמות למיניהן ולפיכך נשמט הבסיס לתביעה כולה, שהרי מעמד עריכת הפרוטוקול הוא המקום להעלאת כל טענות הרוכשים בגין אי אלו העדר התאמות. 9. לטענתן, נענו לפניית התובעים לאחר מכן וביצעו את התיקונים לפי דרישתם. מיד לאחר שהתובעים הגישו לנתבעות את חוות הדעת הראשונה מטעמם, ביום 8.7.02 פנו הנתבעות למומחה מטעמם המהנדס חוליו לב ז"ל שערך חוות דעת לאחר שביקר בדירה ביום 21.7.02. המומחה שלל את טענות מומחה התובעים, ובדיעבד, אישר מומחה בית המשפט את קביעותיו. 10.לשיטתן, ריבוי חוות הדעת בזמנים שונים מאת "חב' טרמינל שירותי הנדסה בע"מ", מלמד עד כמה להוטים היו התובעים לקבל כספים מהנתבעות. הפער האדיר בין חוות הדעת האמורות לבין חוו"ד מטעם מומחה בית המשפט מצביע על כך, כי חוות הדעת הן מגמתיות, לא עדכניות ולא אובייקטיביות. 11. נטען כי קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט מראה כי סכום התביעה מנופח באופן מופרז וללא כל הצדקה (145,826 ₪). המומחה קבע כי שיעור הנזק הוא 9,900 ₪ ולחלופין, 13,700 ₪ לכל היותר + 4,000 ₪ נוספים. הנתבעות טוענות כי התובעים לא הוכיחו את סכום תביעתם וכי הליקויים בדירתם הם מינוריים. הנתבעות עמדו אף על "זכות התיקון" במקום הפיצוי הכספי. דיון 12. פרוטוקול המסירה נטען ע"י הנתבעות כי בחתימת התובעים על פרוטוקול המסירה, זנחו למעשה את כל טענותיהם לליקויי בנייה ולאי התאמות למיניהן ולפיכך נשמט הבסיס תחת התביעה כולה. יאמר כבר מעתה כי איני מקבלת טענה זו. 13.בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר - דירות"), נקבע כי: 4א. הודעה על אי-התאמה (א) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה - (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. 14. בת"א (ירושלים) 1148/97 - משה אילוז ואח' נ' חיים זקן בניין והשקעות בע"מ . תק-מח 2006(1), 2658 ,עמ' 2671].נפסק כי "חלקם של הליקויים עליהם עמד המומחה מטעם בית המשפט נוצרו רק בחלוף פרק זמן מתום הבנייה, או בתנאי מזג אוויר מסוימים. כך, לדוגמא, ליקויים מסוג של רטיבות, סדקים, שקיעת מרצפות, הינם ליקויים אשר מטיבם מתגלים רק בחלוף זמן, ולעיתים לאחר זמן רב. מטעם זה, נקבעה בחוק המכר תקופת בדק ארוכה יותר לגבי ליקויים מסוג זה". 15.בעניין דומה נקבע כי: "חתימה על כתב ויתור ראוי שתפורש בהתאם לנסיבות העניין ולכוונות הצדדים: יכול שתעיד על תקינות הדירות ויכול שתעיד רק על עצם ביצוען של העבודות. כך, במקרים מסוימים, ייצור מסמך מעין זה ויתור או השתק שימנע מהדיירים שחתמו עליו לתבוע בגין הליקויים. לעומת זאת, במצבים אחרים, בהם אין החותם יכול לאשר מראש כי אין בדירה ליקויים, כמו במקרה שבפני, החתימה על המסמך מעידה על כך שהדירות נמסרו לדיירים לאחר שהושלמה בנייתן, אולם אין בה כדי להעיד שהעבודה בוצעה כראוי. ראו לעניין זה את האמור בע"א 4445/90 - "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט, תק-על 94(2), 674 ,עמ' 679: "... מה הדין כאשר רוכש דירה חותם, למשל, כי בוצע תיקון למניעת רטיבות בקירות הדירה, ומייד בגשם הראשון מתברר כי הליקוי נותר בעינו? במקרה כזה סביר לומר כי החתימה מעידה על עבודה שבוצעה, אך אינה מעידה שהאחראי לתיקון הליקוי יצא ידי חובתו. לדוגמא, במקרה אחד פסק בית משפט זה כי כתב ויתור של רוכש דירה על כל תביעה בגין הדירה, אין בו, בנסיבות המקרה, אלא ויתור על "טענות שעניינן ליקויים חיצוניים במבנה הדירה ובאביזרים הגלויים." ראה ע"א 769/86 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מב(3)581 ,586. וכך אמר באותו מקרה הנשיא שמגר: "המדובר בעניננו במסמך סטנדרטי, אשר נערך על-ידי המערערת לצרכיה, ורוכשי הדירות הוזמנו על-ידיה לקבלו, כפי שהוא. כאשר מתעורר ספק לגבי פירושה של תניה במסמך מעין זה, מן הנכון להעדיף את הפירוש שאין בו כדי לבטא ויתור גורף על זכויות מצד אלה שלא ניסחוהו. זאת, כמובן, כאשר הכתוב סובל יותר מאשר פירוש סביר אחד (עמ' 590-591)". [ת"א (ירושלים) 1148/97 משה אילוז ואח' נ' חיים זקן בניין והשקעות בע"מ תק-מח 2006(1), 2658 ,עמ' 2677]. 16. בעניינינו, כאמור נערכו חוות דעת מטעם התובעים המפרטות את הליקויים ונשלחו אל הנתבעות עובר למסירת החזקה, כמו גם לאחריה. דווקא ריבוי חוות הדעת, מצביע על עמידתם על זכויותיהם ועל העדר וויתור מצידם בדבר טענותיהם. 17. יתר על כן, מששללו הנתבעות את האמור בחוות הדעת הראשונה של התובעים, באמצעות מומחה מטעמן, אך טבעי הוא שפנו לקבל חוו"ד נוספת. 18. בעניינינו, המהנדס שמואל רוזנברג מונה למומחה מטעם בית המשפט. הכלל הוא כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...קביעותיו של בית משפט קמא הן בעיקר קביעות של עובדה שבית משפט זה איננו ממהר להתערב בהן, בעיקר כשמדובר בקביעות המתבססות על חוות-דעת של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת בעלי הדין" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח', (לא פורסם))... 19. ביקורו הראשון של המומחה נערך ביום 20.2.05. לאחר הביקור נשלח מכתבו ובו פורטו עבודות מסוימות אשר על הנתבעות היה לבצע, ולאחריהן צוין כי עליו לערוך ביקור נוסף. הביקור השני בדירה התקיים ביום 19.4.05, נבדקו הליקויים בעקבות העבודות שבוצעו על ידי הנתבעות בדירה על פי מכתבו דלעיל ובסוף הביקור ניתנו הנחיות נוספות לעבודות שיש לבצע. הביקור השלישי התקיים ביום 26.5.05 והושלמו בדיקות המומחה בעקבות העבודות שביצעו שוב הנתבעות. 20. אין מחלוקת לגבי ממצאי המומחה שכן חוות הדעת מקיפה ומעמיקה. יתר על כן, המומחה לא נחקר על ידי מי מהצדדים על חוות דעתו. חוות הדעת לא נסתרה והיא נותרה על כנה. אף מסיכומי התובעים עולה כי הם מקבלים את ממצאי המומחה ואת קביעותיו באשר לעלות התיקונים. 21.זכות תיקון, או פיצוי? הנתבעת טענה כי יש מקום לאפשר לה לתקן את ליקויי הבנייה בעצמה. מנגד טוענים התובעים כי אין לכפות עליהם את תיקון הליקויים על ידי החברה הקבלנית, במיוחד לנוכח התנהלותה עובר להגשת התביעה ואף לאחר מכן. 22. הכלל הקבוע בס' 4ב לחוק המכר - דירות, מחייב את הקונה להעניק הזדמנות למוכר לתיקון אי התאמות: "4ב. זכות תיקון אי-התאמה התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". 23. אולם, נקבע כי: "ההכרעה בשאלה האם יש לאפשר לקבלן לתקן בעצמו את הליקויים או שיש לחייבו בפיצויים, תלויה בנסיבות המקרה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. השיקולים הרלוונטיים בעניין זה הם האם הקבלן הביע נכונות לבצע את התיקונים; האם היה זמין לבצעם, או שהצעתו לתקן את הליקויים היתה רק מהשפה ולחוץ; האם בחלוף הזמן מעת מסירת הדירה יש לכפות על הדיירים התקשרות מחודשת עם הקבלן; האם הליקויים ברי תיקון; האם התיקונים נדרשו באופן דחוף וכו'. מובן, כי לקבלן אינטרס לבצע העבודות בעצמו, שכן הדעת נותנת שעלות התיקונים על ידי הקבלן עצמו נמוכה באופן משמעותי מסכום הפיצויים שייקבע בגין ליקויי הבנייה על בסיס עלות התיקון לביצוע על-ידי רוכשי הדירות ( ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ) במקרה בו ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון והוא ביצע זאת באופן חלקי, תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה - אין מקום לכפות על רוכש הדירה לתת לקבלן הזדמנות נוספת לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם (ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83). [ת"א (ירושלים) 1148/97 משה אילוז ואח' נ' חיים זקן בניין והשקעות בע"מ תק-מח 2006(1), 2658 ,עמ' 2676]. גם במקרה אחר נאמר כי: "אמנם, במקרה מתאים, יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה, ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית". [ע"א 656/99 ד"ר עדה בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ תק-על 2003(2), 1188 ,עמ' 1194 24. בבחינת מכלול הנתונים שהובאו בפני דומה כי אין לתת אפשרות תיקון לנתבעת, הן משום שבית המשפט לא ייתן סעד שבגינו פיקוחו יחרוג מגדר הסביר, והן משום העובדה שבעבר התכחשה הנתבעת לקיומם של ליקויים ועל כך נאמר כי: "בנסיבות אלה, נראה לי שזכותו של המוכר לערוך תיקונים בעצמו מוצתה, בלא הצלחה, ואין לכפות על הקונה תיקונים חוזרים של אותו מוכר, שאיבד את אמונו ואת חזקתו באותו עניין. לאור האמור, הנני סבורה כי הנתבעות איבדו את זכות התיקון. 25. עלות התיקונים נטען על ידי הנתבעת כי ככל שיקבע כי עליה לשלם פיצוי לתובעים. יש לקבוע גובה הפיצוי לפי העלות לקבלן. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי: "כלל הוא בתורת הפיצוי כי יש להעמיד ניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא ארעה ההפרה והנזק שנצמח בעקבותיה... נמצאו ליקויים בדירות המערערים, וכדי להעמידם במצב כאילו לא ארע הנזק יש לפצותם בשיעור כספי שיכסה את מלוא עלות התיקונים וההוצאות הנדרשים לצורך ביצועם בפועל. [ע"א 9085/00 שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבנין פ"ד נז(5), 462 ,עמ' 475-476]. 26.המקרים בהם נפסק דרך כלל כי יש לשלם פיצוי לפי העלות לקבלן הם כאשר מניעת התיקון תלויה וכרוכה בהתנהגות התובעים. לנוכח האמור לעיל, זכאים התובעים לפיצוי מלא על מנת שיבצעו התיקונים באמצעות קבלן מטעמם. 27. המומחה קבע פיצוי בסך 4,000 ₪ בין היתר, משום שהנתבעות לא סיפקו אריחיםמ רזרביים לתובעים. לטענת הנתבעות, בחוות הדעת נקבע כי יש להחליף 7 אריחים בלבד, ובידיהן מצויים 8 אריחים רזרביים. נטען על ידן כי אין חובה שבדין לספק לרוכש דירה אריחים רזרביים ו/או להחזיק מלאי אריחים. 28. בחוות הדעת קבע המומחה כי :"התגלו בבדיקה מדוקדקת 7 אריחים פגומים במטבח, סלון ופינת אוכל... ו-3 אריחים פגומים בממ"ד... הספקת אריחים חלופיים הינה עניין שבנוהג. אין זה סביר כי התובעים יסכימו להחלפת 7 אריחים שונים, כפסיפס, במיוחד לנוכח העובדה שהם מפוזרים באיזורים שונים של הבית. הטענה נדחית, והסכום שנקבע מאושר במלואו. 29. הנתבעות טענו כי מכיון שהמומחה קבע כי יש להחליף את כל רצפת הממ"ד, אין כל מניעה לרצף את החדר כולו בריצוף אחר שכן מקובל בקרב קבלנים בארץ לרצף את רצפת הסלון בריצוף יוקרתי יותר מאשר רצפות שאר החדרים. איני מקבלת טענה זו. בחוות דעת המומחה צוין,בין השאר, כי: "בכל הדירה כולל מרפסת סלון, אריחי קרמיקה 31/31 זהים בגוון בהיר. בחדר אמבטיה וחדר רחצה אריחי קרמיקה 20/20 גוון בהיר.... 2. חיתוך ועיבוד: יש לבצע אריח חדש בנקודת מפגש צינור שופכין עם הרצפה בחדר רחצה הורים. בעלות הזזה נלקחה בחשבון גם אפשרות לירידת ערך בגלל אי אפשרות להשיג אריח בגוון זהה לקיים." 30.קיומו של נוהג לרצף דירות באריחים מסוגים שונים, גם אם הינו קיים, אינו שולל את העובדה כי בדירת התובעים לא הותקנו אריחים בגדלים שונים או בגוונים שונים (למעט חדר הרחצה) וכי התובעים אשר בחרו את האריחים על פי טעמם, לא היו מעוניינים ברבגוניות מסוג זה. 31.עגמת הנפש הנתבעות טענו כי גובה הפיצוי הנדרש על ידי התובעים בגין ראש נזק זה הינו כמעט כפול מגובה הנזק הממשי. לטענתם, על פי חוות הדעת של מומחה בית המשפט, לא יאלצו התובעים לפנות את דירתם, מכאן, שאין התובעים זכאים כלל לפיצויים בגין עגמת נפש כלל. .32 הפיצוי בגין עגמת נפש מצוי בשיקול דעתו של בית המשפט. סעיף 13 של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, קובע : ”גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק - ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שיראה בנסיבות העניין”. ובפסיקה: "מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)... [ע"א 5602/03 - אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ תק-על 2005(1), 2774 ,עמ' 2783]. ...לגבי שיעורו של הפיצוי בגין עגמת נפש אני מפנה לדבריו של כב' הנשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, השופט ו. זילר: "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו ומרכז חיי בני משפחתו. זהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הנה לכן משמעותית מאוד”... [ת"א (חיפה) 485/95 - פרי אנדי ואח' נ' מבני גזית בע"מ ואח' . תק-מח 2006(1), 4835 ,עמ' 4839]. 33. בענייננו, התגלו בדירה ליקויי רטיבות וריצוף. ליקויים מסוג זה כרוכים בסבל ובטרדה יום יומית והם מצדיקים מתן פיצוי על עגמת נפש. זאת ועוד, לכאורה, צפויים עוד תיקונים לפניהם. לאור האמור הנני פוסקת פיצוי לטובת התובעים בגין עגמת הנפש בגובה 5,000 ₪. 34.המומחה קבע כי בדירה מצויים הליקויים הבאים: ריצוף קרמי (כולל נושא רטיבות) טיח פנים צבע חלונות ואלומיניום חשמל אינסטלציה דלתות פנים שונות נקיון הדירה לאחר התיקונים פיקוח הנדסי סה"כ פסיקתא: בנוסף לסכום חוות הדעת בסך 13,700 ₪ בצירוף מע"מ, תשלמנה הנתבעות לתובעים את הסכום של 4,000 ₪ בגין האריחים, סכום של 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, חלקם של התובעים בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט, כפי ששילמו לו התובעים, וסכום של 750 ₪ בגין אגרת משפט. כן תשלמנה ה נתבעות לתובעים שכר טרחת עורך דין בשיעור 10 אחוז בתוספת מע"מ מן הסכומים שנפסקו.ׁׁׁבניהמקרקעיןליקויי בניהכניסה לדירה