לאחר ירידת הגשם הראשון, החלו התובעים לגלות ליקויים שונים בדירה, ועיקרם ליקויי רטיבות שהביאו להצפת הסלון וחדר האמבטיה. להלן פסק דין בנושא ליקויי רטיבות בדירה חדשה: פסק דין מבוא 1. בפניי תביעה לתשלום סך של 62,561 ₪, בגין ליקויי בנייה בדירתם של התובעים, אותה רכשו מהנתבעת, שהינה חברה קבלנית. 2. ביום 10.2.1997 חתמו התובעים על חוזה לרכישת דירה ברח' אלחריזי בראשון לציון (להלן: "הדירה"). ביום 11.9.1997 נמסרה לתובעים החזקה בדירה. לטענתם, לאחר ירידת הגשם הראשון, החלו לגלות ליקויים שונים בדירה, ועיקרם ליקויי רטיבות שהביאו להצפת הסלון וחדר האמבטיה. הם פנו פעמים רבות לנציגי הנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים, אך התיקונים הבודדים שבוצעו, לא צלחו. הליקוי המרכזי הוא חדירת רוחות ומים לדירה בחודשי החורף, בגין איטום לקוי בדלתות, אשר בגינם לא ניתן להתקלח בחדר האמבטיה או להשתמש בשירותים בחדר האמבטיה בחודשי החורף, וכל בני הבית צריכים להשתמש במקלחת בחדר ההורים. פניות ודרישות להחלפת הדלתות הקיימות בדירה, שהן המקור לחלק מהבעיות בדירה לדברי התובעים, הושבו ריקם. בצר להם פנו התובעים למהנדס מומחה, אינג' אדלר, אשר ערך חוות דעת לענין הליקויים בדירה ועלות תיקונם. על פי חוות דעתו מיום 14.1.2002, עלות תיקון הליקויים הינה 45,920 ₪. 3. בכתב התביעה עותרים התובעים לפיצוי בגין עלות תיקון הליקויים, לפיצוי בסך 3,500 ₪ בגין דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים, לפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש ולהחזר הוצאות חוות הדעת בסך 2,750 ₪. 4. הנתבעת טוענת כי תיקנה את הליקויים בדירה כל אימת שנדרשה לכך. באשר לליקויים בדלתות, הנתבעת מטילה את האחריות על יצרן הדלתות- חברת עץ כרמיאל, הגם שהיא מאמצת את קביעתה של עץ כרמיאל, לפיה הדלתות תקינות. הנתבעת מאשימה את התובעים בכפיות טובה ובחוסר תום לב על שהם מבקשים "שיפוץ כללי" של הדירה לאחר חמש שנות מגורים. הנתבעת מודיעה על רצונה לתקן את הליקויים כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט. 5. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס ארז כמוס. המומחה כמוס ביקר בדירה ביום 14.6.2004 וערך את חוות דעתו ביום 15.8.2004. המומחה כמוס העריך את עלות תיקון הליקויים בדירה בסכום של 13,119 ₪ לפי עלות קבלן, או 16,700 ₪ לפי עלות לתובעים (העלות לתובעים יקרה יותר מתוך הנחה שישתמשו בשרותי קבלן מזדמן). המחירים כוללים פיקוח הנדסי אך אינם כוללים מע"מ. המומחה העריך את משך ביצוע התיקונים בשמונה ימי עבודה. 6. ביום 10.9.2004 השיב המומחה כמוס על שאלות הבהרה של ב"כ התובעים. הוא ציין כי יש להוסיף לעלות תיקון הליקויים סך של 575 ₪ בגין קיר ההפרדה בין הדירות הבנוי מגבס ולא מבטון כנדרש, וכן סך של 300 ₪ בגין החלפת תאורה בממ"ד. לסכומים אלה יש להוסיף פיקוח הנדסי ומע"מ. המומחה כמוס ציין כי אין צורך בפינוי הדירה בזמן ביצוע הליקויים. 7. התובעים מסתייגים מקביעות רבות של המומחה כמוס, ומבקשים להעדיף את חוות דעתו של המומחה אדלר. 8. השאלות העיקריות הטעונות הכרעה הן האם יש לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים הקיימים בדירה ומהו היקף הליקויים בדירה. האם עומדת לנתבעת הזכות לתיקון הליקויים בדירה 9. השאלה הראשונה שיש לדון בה היא האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים בדירה. 10. מחומר הראיות עולה כי התובעים פנו פעמים רבות לנתבעת בדרישה לביצוע תיקונים (ראה מכתבים מיום 7.4.1998, 12.11.1998, 18.1.1999, 20.1.1999, 3.3.2000, 5.7.2000, 24.12.2000, 22.2.2001). הפניות לא נענו כראוי, ותיקונים בודדים שביצעה הנתבעת לא צלחו. המצהיר מטעם הנתבעת, יואל גדסי, התחיל לעבוד אצל הנתבעת רק בספטמבר 1999 ועל כן אין לו כל ידיעה משל עצמו אודות האופן בו טיפלה הנתבעת בפניות עד תחילת העסקתו (ע' 26 לפרוטוקול). טענתו כי לא היו פניות בכתב אל הנתבעת גובלת באבסורד, לנוכח השורה הארוכה מאוד של מכתבי תלונה שכתבו התובעים לנתבעת. 11. אני מתרשם כי הנתבעת הקלה ראש ועודנה מקילה ראש בליקויים אשר בדירה, והיא למעשה מכחישה את קיומם עד עצם היום הזה. כך למשל, טען גדסי בס' 9.5 - 9.6לתצהירו את הדברים הבאים בקשר לדלתות הלקויות: "ברצוני להדגיש, כי על גבי אישור ביצוע העבודה הנ"ל ... כתב מבצע העבודה, איש חברת "עץ כרמיאל": "הדלתות נסגרות היטב. לדעתי אין צורך להחליף דלתות. הדלתות תקינות בהחלט!!" עוד אדגיש כי בענין הדלתות הידע המקצועי והמומחיות הינם של ספקית הדלתות- חברת עץ כרמיאל המחויבת כלפי הנתבעת על טיב המוצר והשירות לדיירים לאחר ההתקנה. כאשר זו אומרת מפורשות כי הדלתות תקינות, חזקה כי אכן כך הוא המצב, וכך סברה הנתבעת." (הדגשה אינה במקור) משמע, לשיטתה של הנתבעת, הנחתום מעיד על עיסתו, ואם היצרן שכשל טוען כי הדלת הפגומה שסיפק היא תקינה, הרי שבאמת ובתמים כך הוא הדבר. למותר לציין כי מדובר בטיעון אבסורדי ובלתי מתקבל על הדעת, הממחיש יותר מכל את גישתה של הנתבעת לפניותיהם של התובעים. טוענת הנתבעת בסיכומיה כי אין להטיל עליה אחריות לפגמים בדלתות. טענה זו אינה מקובלת עליי. קבלן הבונה דירה אחראי כלפי הקונה לתקינותם של כל האביזרים המצויים בה, גם אם אלה סופקו על ידי גורם אחר. בסופו של דבר, הדירה היא פרי עמלם של קבלני משנה, בעלי מלאכה וספקים רבים, המספקים אביזרים שונים לשם התקנתם בדירה, אך אחריותם הנזיקית ולעיתים גם החוזית של כל המעורבים במלאכת הבניה, כלפי הדייר, אינה גורעת מ"אחריות העל" של הקבלן, בתור מוכר הדירה, לפי חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973. 12. גם העובדה שגדסי מאשים עד היום את התובעים בחמדנות, בניהול מקח ומימכר ובחוסר תום לב (ראה דבריו בע' 28 לפרוטוקול) מצביעה כי גישתה המזלזלת של הנתבעת כלפי התובעים נמשכת עד היום. 13. עוד ראוי לציין כי גדסי ציין כי "יש לי חילוקי דעות עם המומחה." (ע' 28 לפרוטוקול) וכי עודנו סבור כי למרות הליקויים שהמומחה כמוס מצא בדירה, שהתובעים זכו לטיפול "ללא רבב". (ע' 29 לפרוטוקול). 14. גדסי גם אישר כי כאשר קיבלה הנתבעת את חוות דעתו של המומחה אדלר, היא העדיפה שלא לבצע כל תיקון אלא להמתין למומחה אובייקטיבי שימונה על ידי בית המשפט (ע' 29 לפרוטוקול). גדסי נשאל האם אלמלא הוגשה התביעה, היתה הנתבעת מתקנת את הליקויים, ועל כך השיב: "אם הדייר חי עם זה עד שנת 2001, והליקויים לא הפריעו לו, מן הסתם הם גם לא מפריעים לו עכשיו ... מרגע שהדו"ח הוגש וראינו את כל הסעיפים והסכומים, החלטנו להגיע לבימ"ש שיבדוק" (ע' 29 לפרוטוקול). משמע, ברי כי אלמלא הוגשה התביעה, עד היום לא היתה הנתבעת מתקנת דבר וחצי דבר בדירה. 15. לנוכח כל האמור לעיל, הנתבעת וויתרה הלכה למעשה זה מכבר על זכות התיקון. אין כל הצדקה לאפשר כיום לנתבעת לתקן את הליקויים, לאחר שלא ניצלה בעבר את זכותה זו, הפגינה יחס מזלזל בתובעים וממעטת עד היום מחומרת הליקויים. בע"א 8939/01 חיים אביצור ועוד 21 אח' נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ תק-על 2003(3), 975 ,עמ' 979 נפסק: "כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי, תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם. ... אני סבור כי הוכח שהמשיבה קיבלה את ההזדמנות הנאותה לבצע תיקונים לשביעות רצון הרוכשים, וכפי שנדרש ממנה על פי ההסכם בין הצדדים ועל פי כל דין. המשיבה לא השכילה לנצל הזדמנות זו כראוי ועל כן עומדת למערערים זכותם לקבלת הסעד הכספי אותו ביקשו, ואין לכפות עליהם כי יבוצעו בדירותיהם תיקונים נוספים על ידי המשיבה... המשיבה מיצתה זכותה, בלא הצלחה, ואיבדה את אמונם של המערערים ..." בע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ פ"ד נ(2), 858 ,עמ' 863-865 נפסק: "אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על-פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. במקרה שלפנינו, העידו כמה מן הדיירים בדבר הליקויים בדירותיהם (בעיקר ליקויי ריצוף חמורים, רטיבות והיעדר איוורור), ועל ניסיונות כושלים של עובדי הקבלן ושלוחיו לתקן את הליקויים.... בנסיבות אלה, נראה לי שזכותו של המוכר לערוך תיקונים בעצמו מוצתה, בלא הצלחה, ואין לכפות על הקונה תיקונים חוזרים של אותו מוכר, שאיבד את אמונו ואת חזקתו באותו עניין. זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש." 16. סיכומו של דבר, אין לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בדירה ויש לפסוק לתובעים פיצוי לפי עלות לתובעים ולא לפי עלות לקבלן. עלות תיקון הליקויים 17. הקו המנחה את בית המשפט בדרך כלל בבואו לקבוע את עלות תיקון הליקויים הוא אימוץ חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בהיותו מומחה בלתי תלוי ואובייקטיבי. עם זאת, שומה על בית המשפט לבחון האם ממצאיו וקביעותיו של המומחה עולים בקנה אחד עם המצב המשפטי הקיים, והאם המומחה לא נתפס לכלל טעות משפטית בבואו לקבוע קיומו או אי קיומו של ליקוי. המומחה הוא יועצו המקצועי של בית המשפט, אך לבית המשפט נתונה "המילה האחרונה" בכל ענין בו הוא נדרש להכריע. כפי שנאמר בע"פ (תל-אביב-יפו) 71565/00 עזריאל לוין נ' מדינת ישראל תק-מח 2002(3), 5972 ,עמ' 5994: "אין בכך כדי לומר שבית משפט חייב לקבל מסקנות של חוות דעת מומחה בהעדר חוות דעת מומחה נגדית. המילה האחרונה תמיד שמורה לבית המשפט, וחוות דעת של מומחה יכולה "לקרוס" (מילה טעונה בדיון זה) או להתברר כבעלת משקל מועט וכדומה, גם ללא חוות דעת נגדית." ובע"א 7991/96 מוחמד אלקבהא ואח' נ' קוטייבה כנעאן ו-2 אח' .תק-על 2000(1), 181 ,עמ' 182 נפסק: "ראשית, יש להדגיש שאין בית המשפט חייב לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי. הוא רשאי לקבל חוות דעת של מומחה, להסתייג מחלקים שבה או לדחותה. כאשר ראיות המובאות בפניו מצדיקות מסקנה השונה מזו של המומחה הרפואי, רשאי בית המשפט, ואף חייב, להגיע למסקנה שונה משל המומחה, התואמת את המסקנה העולה ממכלול הראיות שבפניו. אכן, הנחה היא שמומחה המתמנה על ידי בית המשפט פועל בהגינות ובתום לב. בדרך כלל, חוות דעת זו מתקבלת ועל פיה מחושבים הפיצויים. אך אין בכך למנוע מבית המשפט לבקר את עדותו של המומחה הרפואי ואת מסקנותיו. ברי, ש"המילה האחרונה" בעניין זה היא של בית המשפט." 18. כפי שיפורט להלן, המומחה כמוס נתפס למספר טעויות המחייבות סטיות נקודתיות מחוות דעתו. 19. תקנה 2.21 (ג) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "גודל חלונות בדירה", קובעת: "לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול." במקרה דנן מצא המומחה כמוס כי "החלון בחדר אכן קטן מהנדרש, אך קיימת דלת יציאה למרפסת המשמשת אוורור נוסף", ועל כן קבע כי אין המדובר בליקוי. קביעה זו אינה מקובלת עליי. התקנה קובעת במפורש מהו שטחם הכולל של החלונות, במובחן משטחם הכולל של הפתחים. חלון אינו דלת, וחזקה על מתקין התקנות כי כאשר השתמש במינוח "חלון", לא התכוון לדלת. במסגרת תשובה לשאלות הבהרה העריך המומחה כמוס את תיקון הליקוי בסכום של 1,200 ₪, לצורך התקנת ונטה, ועל כן יש לפסוק לתובעים סכום זה, בצירוף 10% פיקוח הנדסי וכן מע"מ. אין מקום לאמץ את הפתרון הזול יותר, של התקנת צוהר בדלת הקיימת, שכן האיורור הנדרש צריך לבוא בנוסף לדלת, ולא על חשבונה, מה גם שהמומחה כמוס אישר כי פתרון כזה הוא אבסורדי, והפתרון של התקנת וונטה הוא עדיף (ע' 12 לפרוטוקול). 20. המומחה כמוס קבע בחוות דעתו כי המרחקים בין הכלים הסניטריים במקלחת הורים אינם בהתאם להמלצות הישימות בת"י 1205, אך הואיל וההמלצות אינן מחייבות, אין מקום לקבוע ירידת ערך. בחקירתו אישר המומחה כי מוטב לדיירים שהמרחק יהיה לפי ההמלצה וכי "בתוך חדר החדר הקיים, אין מספיק מקום בשביל למקם את הכלים בצורה שהיא תעמוד בהמלצות" (ע' 10 לפרוטוקול). אין בידי לקבל את קביעתו של המומחה שאין המדובר בליקוי רק משום שמדובר בהמלצות ולא בתקן מחייב. אם קבלן סוטה מכללי מקצוע טובים (good practice), מוכרים ומקובלים, מהווה הדבר ליקוי גם אם אין בענין זה תקן מחייב. העדרו של תקן בתחום מסוים אינו מסיר מהקבלן את חובתו לבנות את הדירה על כל חלקיה באופן מקצועי ומיומן, כך שניתן יהיה להשתמש בה למטרות מגורים בלא כל הפרעה, אי נעימות או מגבלה כלשהי. כך למשל, אין צורך בתקן הקובע כי קירות הדירה חייבים להיות ישרים, כדי שהקבלן יחויב ברשלנות אם יבנה דירה שקירותיה עקומים. קביעתו של תקן מסייעת בקביעת אמות מידה אובייקטיביות, בנות מדידה, שחריגה מהן תחייב את הקבלן בנזיקין או בגין הפרת חוזה. הא ותו לא. העדרו של תקן אין פירושו שהקבלן יכול לעשות ככל העולה על רוחו באותו תחום שלא הוסדר בתקן, אלא רק שהקונה לא יוכל לטעון כי קיימת לו עילה של אי התאמה על פי החלופה השניה מבין חלופות המשנה של ס' 4(א)(1) לחוק המכר דירות, העוסקת באי התאמה לתקן רשמי. כדברי המלומד א' זמיר: "...ייתכן שבדירה יימצא פגם שמקורו בביצוע רשלני של עבודה כלשהי, מבלי שהדבר יהווה סטייה מהמפרט או יהיה מנוגד לתקן או לתקנה כלשהם" (א' זמיר, חוק המכר (דירות) ע' 389). ברוח זו נקבע בשורה של פסקי דין כי הקבלן יחוב בנזיקין גם אם לא היה תקן מסויים שיסדיר את אותו סוג מסויים של עבודה. ראה ת"א (חי) 934/85 ורדי נ. מליבו ישראל, בעניין היעדר דיפון בחול מתחת לאמבטיה וכן ת"א (י-ם) 469/88 זעפרני נ. רמט, שם נקבע, באותו הקשר ממש, מפי כב' השופט צ' טל: "הקונה זכאי לקבל מוצר מוגמר כראוי, בלי פגמים אסתטיים, אקוסטיים ואחרים, גם אם אין לכך ביטוי בתקנים. התקנים נועדו שלא יפחתו מהם אבל אין הם פוטרים את הבונה על פיהם מתיקון פגמים שלא נמנו". אגב, גם עמידה בדרישותיו של תקן מסוים אינה בבחינת "תעודת ביטוח" לקבלן והוא עלול לחוב בגין ביצוע רשלני של עבודה (ראה ע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 572). מדובר אם כן בליקוי, ומתעוררת השאלה מהו הפיצוי שיש לפסוק בגינו, בשים לב לכך שלא ניתן לתקנו. התובעים מבקשים לאמץ את הערכתו של המומחה אדלר מטעמם, לפיה ירידת הערך הינה 3,500 שח. אלא שהמומחה כמוס העיר כי בענין זה נדרשת חוות דעת של שמאי, והערה זו מקובלת עליי. המומחה אדלר הוא מהנדס בנין אך אינו שמאי. בנסיבות הענין, מן הראוי לפסוק פיצוי לפי אומדנא דדיינא, שיעמוד על סכום של 2,000 ₪, נכון להיום. 21. התובעים טוענים כי יש לפצותם בגין אי התקנתו של "אף מים" במסתור הכביסה. אין מקום לקבל טענה זו, משום שהמומחה כמוס קבע כי "אין שם בעייה של זחילת מים" (ע' 11 לפרוטוקול), ובס' 18 לחוות דעתו קבע מה מקור הבעייה במסתור הכביסה- ניקוז מים מאדנית קרובה- והעריך את עלות התיקון (ראה ע' 16 לפרוטוקול). 22. התובעים מבקשים כי בית המשפט יאמץ את התמחור של המומחה אדלר בקשר לסימני הרטיבות המתוארים בס' 8-11 לחוות דעתו של המומחה כמוס, על פני המחירים שנקב המומחה כמוס. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, המומחה כמוס אישר כי תתכן החמרה בתופעת הרטיבות בחודשי החורף, ובדיקתו שלו בוצעה בחודשי הקיץ (ע' 16 לפרוטוקול), אך אין פירושו של דבר שעלות התיקון של הליקוי, כפי שהעריך המומחה כמוס, תהיה יקרה יותר. זאת ועוד, הנתבעת טוענת בסיכומיה, ובצדק, כי התובעים יכולים היו לבקש מהמומחה כמוס לערוך ביקור נוסף בדירה בחודשי החורף, אך לא עשו כן (ראה ע' 19 לפרוטוקול). יצויין כי המומחה הודיע לבית המשפט ביום 4.11.2004 כי לנוכח שאלות הבהרה נוספות שהפנו אליו התובעים, יהא עליו לערוך ביקור נוסף בדירה. כאשר בית המשפט קבע את שכרו בגין שאלות ההבהרה הנוספות, חזרו בהם התובעים מן השאלות, והעדיפו לזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט, ובכך מנעו ממנו מלערוך ביקור נוסף בדירה לבדיקת טענותיהם בעונת החורף. 23. התובעים מבקשים לאמץ את התימחור של המהנדס אדלר בענין החלפת דלת חדר האמבטיה, על פני חוות דעתו של המומחה כמוס. זה האחרון העריך את עלות ההחלפה ב- 1,600 ₪ בעוד שהמומחה אדלר העריך את העלות ב- 2,000 ₪. אין כל סיבה להעדיף את חוות דעתו של מומחה מטעם בעל דין על פני חוות דעתו של מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, שסבירות תימחורו בענין זה לא נסתרה. בשים לב לפער הנמוך ממילא בין הערכות שני המומחים לגבי עלות ההחלפה, הדרישה בהחלט אינה ראוייה. 24. התובעים מבקשים לאמץ את חוות דעתו של אדלר בענין עלות ביטון דלת הממ"ד. אין בידי לקבל טענה זו. המומחה כמוס קבע מהו התיקון שיש לבצע- מילוי המפתן בבטון דליל לא מתכווץ, ואם אכן נעשה תיקון כושל בעבר, הדבר נבע משימוש בבטון רגיל הנוטה להתכווץ. אכן, הוא לא ביצע בדיקה חודרנית בבטון לאימות השערתו, אך גם המומחה אדלר לא ערך בדיקה כזו (ע' 13 לפרוטוקול). 25. התובעים מבקשים לאמץ את חוות דעתו של אדלר בענין העדרו של שיפוע במסתור הכביסה. המומחה כמוס קבע כי "בבדיקה בפועל עם מים, יש שיפוע והמים זורמים לכיוון הניקוז. אין ליקוי בנייה". אין כל סיבה שלא לאמץ את קביעתו זו. 26. התובעים טוענים כי קיים ליקוי בשטח השיפוע של המקלחת. המומחה אדלר התייחס בחוות דעתו ל"אגנית" ששטחה קטן מדי, וקבע כי יש להחליפה, למרות שבמקלחת אין כלל אגנית. המומחה כמוס קבע בחוות דעתו כי הואיל ואין כלל אגנית במקלחת, ממילא אין מקום להחליפה. התובעים מסכימים כי אין כלל אגנית במקלחת, אלא רצפה משופעת, אך הם מלינים על כך שהמומחה כמוס לא בדק את התאמת השיפוע לתקן. אין בידי לקבל טענה זו. המומחה מטעם בית המשפט אמור לבדוק קיומם של ליקויים שנטענו על ידי התובעים, ואין הוא אמור לבדוק ביוזמתו ליקויים מסוג אחר. אם המומחה אדלר כשל במינוח המקצועי בו השתמש, אין לתובעים אלא להלין עליו, ולא על המומחה מטעם בית המשפט. אין המקרה הנוכחי דומה לפסק הדין בת.א. 676/00 שקולניק נ. רהט הנדסה בע"מ אליו מפנה ב"כ התובעים בסיכומיו, שכן במקרה דנן הצביע המומחה אדלר על ליקוי שכלל אינו קיים, וממילא רשאי היה המומחה כמוס להגיע למסקנה אליה הגיע. 27. התובעים טוענים, ובצדק, כי יש לפסוק פיצוי בסך 50 ₪ בגין הליקוי בלוח החשמל. המומחה כמוס אישר קיומו של ליקוי זה, אך קבע כי בשל מערכת היחסים הטעונה בין הצדדים, רצוי שהתובעים יבצעו את התיקון בעצמם, ומשום מה לא כלל אותו בסיכום הסופי של חוות דעתו. העובדה שהתובעים יבצעו את התיקון בעצמם אינה מצדיקה שלא לפסוק להם את העלות הכרוכה בביצוע התיקון. 28. התובעים מבקשים פיצוי בגין איטום לקוי של חלון אלומיניום בסלון. המומחה כמוס קבע כי: "לא ניתן היה לבדוק טענה זו. בבדיקה ויזואלית החלון נראה תקין." מכל מקום, קיומו של הליקוי ("רוח פרצים בסלון") נזכר בזמן אמת במכתבי התובעים מיום 12.11.1998 ומיום 22.2.2001, ולא נסתר. גם המומחה כמוס אישר בחקירתו כי יתכן שתהיה בעיה בזמן שנושבות רוחות בעונת החורף (ע' 18 לפרוטוקול). על כן יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין ליקוי זה, והסכום הנדרש, 400 ₪ בצירוף מע"מ ופיקוח הנדסי, בהתאם לחוות דעתו של המומחה אדלר, נשמע סביר. 29. התובעים מבקשים פיצוי בגין דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים. אין מקום להעתר לבקשה זו, שכן המומחה כמוס העריך כי לא יהיה צורך בפינוי הדירה בזמן התיקונים. העובדה שתיגרם לתובעים אי נוחות בעת התיקונים, כפי שגם אישר המומחה כמוס (ע' 18 לפרוטוקול), מצדיקה הגדלת הפיצוי בגין עוגמת נפש, אך אין הצדקה לפיצוי בגין דיור חלופי. 30. סיכומו של דבר, התובעים זכאים לפיצוי בגין ליקויי בנייה כדלקמן: (א) סך של 16,700 ₪ בצירוף מע"מ, לפי חוות דעתו המקורית של המומחה כמוס. (ב) סך של 875 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף 10% פיקוח הנדסי, כמפורט בס' 6 לעיל. (ג) סך של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף 10% פיקוח הנדסי, כמפורט בס' 19 לעיל. (ד) סך של 50 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף 10% פיקוח הנדסי, כמפורט בס' 27 לעיל. (ה) סך של 400 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף 10% פיקוח הנדסי, כמפורט בס' 28 לעיל. (ו) סך של 2,000 ₪ בגין ירידת ערך, כמפורט בס' 20 לעיל, נכון להיום. הסכומים הנקובים בס"ק (א)-(ה) ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.2004. עוגמת נפש 31. אין ספק כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש ממשית, בשל ליקויי הבנייה בדירה, שאינם מעטים. מדובר בין השאר בליקויי רטיבות, עובש וטחב שפגיעתם רעה במיוחד, ויש בהם כדי להפריע עד מאוד לשימוש הרגיל בדירה. הדברים הגיעו כדי כך שבעונת החורף נאלצו כל בני המשפחה להשתמש במקלחת חדר ההורים, ואבי המשפחה היה נאלץ להמתין בסלון הבית (ראה עדותו בע' 21 לפרוטוקול). לכך יש להוסיף את יחסה הבלתי נאות של הנתבעת לפניות התובעים במרוצת השנים, ואת אי הנוחות שתיגרם לתובעים בעת ביצוע התיקונים. מאידך, צודק ב"כ הנתבעת בטענתו, כי התובעים יכולים היו להקטין מקצת מנזקם לו התקינו דלתות חדשות על חשבונם ולא היו ממתינים עד עצם היום הזה. בשים לב לכל האמור לעיל, ראוי להעמיד את הפיצוי בגין עוגמת נפש ע"ס של 6,000 ₪ נכון להיום. הוצאות משפט 32. התובעים זכאים להחזר הוצאות משפט כדלקמן: (א) חוות דעתו של המומחה אדלר- 2,650 ₪. (ב) ביקור נוסף של המומחה אדלר- 500 ₪. (ג) שכ"ט המומחה כמוס- 2,340 ₪. (ד) אגרות המשפט ששולמו על ידם. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום כל הוצאה. אין מקום לפסוק החזר בגין שכר עדותו של המומחה כמוס, שכן התובעים לבדם הם שביקשו לחקור אותו, ואילו ב"כ הנתבעת הסתפק בשאלות בודדות בלבד. סיכום 33. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים המפורטים בס' 30-32 לעיל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. נזקי מיםרטיבות