תיקון רישום בית משותף






סעיף 145 לחוק המקרקעין מקנה סמכות לתקן צו רישום בית משותף. סמכות זו מניחה, בין היתר, קיומו של מצב שבו הרישום איננו משקף נכונה זכויות שנרכשו תוך גריעה מהרכוש המשותף.

נובע מכך כי ניתן להוכיח, בין היתר, שבעל דירה רכש זכות חוזית טובה להצמיד חלק מהרכוש המשותף לדירתו, וכי מאחר שמסיבה כזו או אחרת זכות זו לא נרשמה, יש מקום לעגנה בדרך של תיקון הרישום.

להלן פסק דין בנושא תיקון רישום בית משותף בגין הסתמכות על רישום מוטעה של בית משותף:


פסק דין

רקע עובדתי
1.     התובע עם אדם נוסף בשם אברהם מסיכה, היו הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 1210 (לשעבר חלקה 517) בגוש 3926, ברחוב יברבוים 3 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

     ביום 28/1/82 התקשרו הבעלים במקרקעין, וביניהם התובע, בחוזה קומבינציה עם הקבלנים, האחים שלמה ומשה חממי (להלן: "חוזה הקומבינציה", החוזה המקורי הוגש וסומן ת/1/1) לבניית בניין על המקרקעין בן 4 קומות ו-8 דירות (להלן: "הבניין").

     שלמה ומשה חממי מצידם התקשרו ביום 15/9/82 בחוזה עם חיים שכטר חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "חברת שכטר"), שלפיו בניית הבניין נמסרה לחברת שכטר כקבלן משנה. בפועל חברת שכטר היא שבנתה את הבניין.

     כעבור זמן, נכנסה חברת שכטר להליכי פירוק ומונה לה מפרק, עו"ד זהר גרינברג (להלן: "המפרק").

     הבניין אמנם נבנה על המקרקעין וביום 31/10/2001 נרשם כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים. (צו רישום הבית המשותף צורף כנספח 2 לתצהיר שרון הררי מטעם הנתבעים, להלן: "צו רישום הבית המשותף").

2.     בסעיף 7 לחוזה הקומבינציה נקבע כי התובע יקבל לבעלותו את שתי הדירות שייבנו בקומה ד' של הבניין, שזו הקומה העליונה; האחת פונה לכיוונים דרום-מערב-צפון והשניה פונה לכיוונים דרום-מזרח-צפון. התובע אמנם קיבל לידיו את שתי הדירות כאמור.

     ביום 11/9/86 מכר התובע את הדירה הפונה לכיוונים דרום-מזרח-צפון, הידועה כחלקת משנה 1210/7, לידי גיורא וליאורה הלר, המשיבים מס' 12 ו-13 בתובענה (להלן: "חוזה הלר" ו"דירת הלר", לפי העניין; חוזה הלר צורף כנספח ב' לתצהיר התובע).
ביום 30/1/94 מכר התובע את הדירה הפונה לכיוונים דרום-מערב-צפון, הידועה כחלקת משנה 1210/8 לידי בתו ובעלה, אורית וברוך ימין (להלן: "חוזה ימין" ו"דירת ימין", לפי העניין; חוזה ימין צורף כנספח ג' לתצהיר התובע).

     דירת ימין היא נושא פסק הדין.

     לטענת התובע, מלכתחילה הוצמדו לדירת ימין שטח חניה וכן שטח הגג מעל לדירה, ואילו הנתבעים, שהם בעלי הדירות האחרות שבבניין, טוענים כי לדירת ימין לא הוצמד שטח כלשהו בגג הבניין וכי השטח שמעל דירת ימין הינו רכוש משותף.

     עובדה היא שבצו רישום הבניין כבית משותף והתשריט שצורף לו, לא הוצמד שטח בגג הבניין לדירת ימין ונרשמה הצמדה של חניה בלבד.

     לטענת התובע, כשהוכן התשריט לרישום הבניין כבית משותף, בטעות לא צוין כי הגג שמעל דירת ימין צמוד לה, אלא נרשמה הצמדה של חניה בלבד, ומשכך הוא עותר לתיקון הטעות הנטענת ברישום.

3.     למען הסדר יצוין, כי אמנם דירת ימין נמכרה כאמור על ידי התובע לבתו ובעלה, אורית וברוך ימין, אך זו עדיין רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם התובע, ומשכך הוגשה התביעה על ידו.

     עם זאת וכפי שהצהיר ברוך ימין בעת שנחקר על תצהירו שניתן בתיק זה כעדות ראשית, התביעה הוגשה על דעתו ועל דעת רעייתו (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 18-19).
     משכך, אין יסוד לטענת הנתבעים כי דין התביעה להידחות על הסף בשל חוסר יריבות והטענה נדחית.

דיון
4.     מטעם התובע נשמעה עדותו שלו. כן העידו עו"ד רונן גדות אשר במסגרת עבודתו כפרקליט במשרדו של המפרק, טיפל בעניינים הנוגעים לפירוק חברת שכטר לרבות בענייני הבנין (להלן: "עו"ד גדות"); מר שלמה חממי, הקבלן שעמו ועם אחיו משה חממי התקשרו הבעלים במקרקעין, וביניהם התובע, בחוזה הקומבינציה (להלן: "חממי"); מר ברוך ימין, חתנו של התובע (להלן: "ימין"); ועו"ד יגאל זילברברג (להלן: "עו"ד זילברברג"), מי שערך את חוזה הקומבינציה והחל בטיפול רישום הבניין כבית משותף כאשר בהמשך הועבר הטיפול ברישום לבנו - עו"ד עמיחי זילברברג.

     מטעם הנתבעים העיד מר שרון הררי, המשיב מס' 3 (להלן: "הררי"), אשר ביום 12/4/99 רכש ביחד עם אשתו רחל הררי, המשיבה מס' 4, דירה בקומה א' שבבניין הידועה כתת חלקה 1210/2; וכן העיד מר גיורא הלר, המשיב מס' 12 (להלן: "הלר") אשר רכש ביום 11/9/86 ביחד עם אשתו ליאורה הלר, המשיבה מס' 13, מאת התובע, את "דירת הלר" כהגדרתה לעיל.

5.     שתי שאלות דורשות הכרעה בתיק שלפניי:

א.     האם רישום הזכויות בצו רישום הבניין בפנקס הבתים המשותפים הוא נכון או שמא חלה טעות ברישום כטענת התובע;

ב.     גם אם הרישום אינו נכון, האם זכותם של הנתבעים עדיפה על זכותו של התובע הטוען לרישום שגוי.
     אפנה לברר שאלות אלה.

האם חלה טעות ברישום הזכויות בגג הבניין שמעל דירת ימין
6.     המחלוקת בעיקרה בשאלה זו נסבה על הוראת סעיף 7 לחוזה הקומבינציה שבסעיפים א' וב' שבו פורטו שתי הדירות שיימסרו לתובע - כאשר ס"ק א' מתייחס לדירה בקומה ד' שפונה לכיוונים דרום-מערב-צפון, היא דירת ימין כהגדרתה לעיל; ואילו ס"ק ב' מתייחס לדירה בקומה ד' שפונה לכיוונים דרום-מזרח-צפון, היא דירת הלר כהגדרתה לעיל.
     בשולי סעיף 7 נרשמה תוספת בכתב יד: "לרבות הצמדה של שטח הגג - למעט רכוש משותף" (להלן: "התוספת בכתב יד").

     בעוד שלטענת התובע, התוספת בכתב יד מתייחסת לשתי הדירות שפורטו בסעיף 7 לחוזה הקומבינציה, טוענים הנתבעים כי זו מתייחסת אך ורק לדירה שפורטה בסעיף 7ב', היא דירת הלר. עובדה היא, שלדירת הלר אמנם הוצמד שטח הגג שמעליה.

     כתימוכין לעמדת התובע נסמך התובע על עדותו של חממי, שהיה הקבלן שהתקשר בחוזה הקומבינציה עם הבעלים וביניהם התובע; על עדותו של עו"ד זילברברג שערך את החוזה והתוספת בכתב יד נרשמה על ידו; וכן על עדותו של עו"ד גדות. בנוסף הוא מפנה לכך שבמפרט הטכני שנספח לחוזה הקומבינציה (ת/11) הוצא גג הבניין במפורש מגדרי הרכוש המשותף וכך גם בחוזי המכר שבהם התקשרה חברת שכטר עם רוכשי הדירות, כדוגמת החוזה עם יונה וחנניה בן לולו מיום 28/9/82 (ת/12) והחוזה עם שושנה ומשה חייט מיום 5/10/82 (ת/19).
הנתבעים מצידם מצביעים על כך שבחוזה ימין לא צוין כי הגג שמעל דירת ימין צמוד לה, ובכך יש משום עדות לכך שהוא מהווה חלק מהרכוש המשותף.
כן הם מפנים לתשריט שהוכן על ידי המהנדס אלי נחום, ת/5, שהוגש לצורך רישום הבניין כבית משותף, שגם בו לא נרשמה הצמדה של שטח כלשהו בגג הבניין לדירת ימין; תשריט זה נחתם ביום 31/10/01 על ידי המפקחת על המקרקעין (ראו: נספח ו לתצהיר הררי), ועל פיו נרשם צו רישום הבית המשותף, ובהתאם גם בוצע הרישום, לרבות רישום ההצמדות, בלשכת רישום המקרקעין.

7.     אומר מיד כי שוכנעתי כי אמנם לדירת ימין הוצמד הגג שמעליה וכי העובדה שהצמדה זו לא קיבלה ביטוי בצו רישום הבית המשותף והתשריט שעל פיו נרשם הצו, מקורה בטעות. ואנמק.

שני הצדדים לחוזה הקומבינציה, שבו התוספת בכתב יד שפרשנותה שנויה במחלוקת - התובע מצד אחד וחממי מצד שני - העידו כי זו מתייחסת לשתי הדירות בקומה העליונה שבבניין שיועדו לתובע, וכי היה מוסכם על הצדדים לחוזה הקומבינציה כי לכל אחת משתי הדירות הללו יוצמד שטח הגג שמעליה וכי בגדר הרכוש המשותף יוותר רק אותו שטח הנחוץ למתקנים משותפים. (ראו עדות התובע בעמ' 9 ש' 23-25; ועדות חממי בעמ' 21 ש' 22-25, עמ' 12 ש' 8-9).
לא רק זאת, אלא שעל פי עדותו של חממי, שנתאשרה בעדותו של ימין, בהתאם הוכן בזמן בניית הבניין גם פתח יציאה לגג מכל אחת משתי הדירות בקומה ד' שבבניין, תוך שהפתח כוסה בבלוקים תחת יציקת בטון, על מנת שניתן יהיה בנקל לפתחו (ראו: עדות חממי בעמ' 10 ש' 1-4). ואמנם סמוך לאחר שהתובע מכר בשנת 1994 את דירת ימין, כהגדרתה בפסק הדין, לבתו וחתנו, בנו בני הזוג ימין גרם מדרגות בדירה ופתחו את הפתח המוביל לחדרון קטן שהיה בנוי על הגג מלכתחילה שדרכו יוצאים מהדירה לגג. (ראו: עדות ימין בעמ' 14 ש' 20 - עמ' 15 ש' 2).

8.     עו"ד זילברברג אשר ערך את חוזה הקומבינציה העיד כי התוספת בכתב יד נכתבה על ידו וכי:

"כוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם (חוזה הקומבינציה - ע.ב.) היתה כי כל שטח הגג למעט השטח ההכרחי לרכוש משותף יוצמד לשתי הדירות.
ניסיון הנתבעים לפרש את ההסכם באופן שהצמדת שטח הגג מתייחסת אך ורק לדירה הפונה לכיוונים דרום-מזרח-צפון (דירת הלר - ע.ב.), אין בו כל ממש. כוונת הצדדים היתה חד משמעית להצמיד את כל שטח הגג לשתי הדירות (למעט שטח הכרחי לרכוש משותף) וכך רשמתי את הדברים בהסכם מפי הצדדים". (סעיפים 4 ו-5 לתצהיר עו"ד זילברברג; ההדגשות במקור - ע.ב.).

על דברים אלה חזר עו"ד זילברברג גם בחקירתו (עמ' 16 ש' 13-17), שאז הסביר גם את המקור לטעות שקרתה בעת רישום צו הבית המשותף, על רקע העובדה שבתחילה טיפלה האדריכלית אננה אולנד בהכנת התשריטים הדרושים לצורך הרישום ולאחר מכן הועבר הטיפול בהכנת התשריטים לידי אחר, המהנדס אלי נחום, אשר מסיבה לא ברורה נפלה שגגה בתשריטים שהכין והוגשו לרישום. וכך בלשונו של עו"ד זילברברג:

"הטעות קרתה ואני יכול להסביר איך קרתה.
אני טיפלתי ברישום הבית כבית משותף. אני הזמנתי תשריט לצורך רישום הבית כבית משותף. בחוזה המכירה מסרוסי לבתו וחתנו כתבתי חלקת משנה. היה לי תשריט שאנה אולנד הכינה. הופיעה הצמדה של החניה ושל הגג של דירה 8 (דירת ימין - ע.ב.). הואיל ואני טיפלתי ברישום הבית המשותף, אני באמת הייתי אמור לראות שלפי התשריט כך צריך לרשום, כולל הצמדות של הגג והחניה. אבל כיוון שרישום הבית המשותף התעכב בגלל כל מיני סיבות של איחוד וחלוקה שהעיריה עשתה ולבסוף מונה לקבלן שכטר מפרק, הוא לקח מישהו אחר שיכין את התשריט ובדיוק באותו זמן גם העברתי את הטיפול בתיק לבן שלי, עו"ד עמיחי זילברברג והואיל ואני לא הייתי איתו כדי לבדוק ולראות, אז קרתה הטעות. זה היה בגלל התשריט השגוי של מי שהכין עבור המפרק את התשריט לצורך רישום צו בתים משותפים".
(עמ' 16 ש' 23 - עמ' 17 ש' 6).


עובדה היא גם שעוד ביום 14/6/95 אישר עו"ד זילברברג במכתב הממוען לימין, ת/10, כי על פי תשריט שהוכן לרישום הבניין כבית משותף, יוצמדו לדירת ימין "חלק מגג הבית בשטח של 46.00 מ"ר וחניה בשטח של 16.00 מ"ר".

9.     גם עדותו של עו"ד גדות תומכת בעמדת התובע.

בתצהירו סיפר עו"ד גדות, כי כבר ביום 17/2/86 לאחר שהמפרק קיבל לידיו תשריטים שהכינה האדריכלית אננה אולנד לצורך רישום הבניין כבית משותף, שלח המפרק לאדריכלית מכתב, ת/13, שבו פירוט התיקונים שיש לבצע בתשריטים שהכינה, ובין היתר כתב:

"לדירות שבקומה הרביעית יש להצמיד את חלק הגג שמעליהן (למעט השטח ההכרחי לרכוש המשותף)".

ואמנם בתשריטים המתוקנים שהוכנו על ידי האדריכלית אננה אולנד לצורך רישום הבניין כבית משותף ושהעוברו למפרק, הוצמד לדירת ימין הגג שמעליה (קטעים מן התשריט שהכינה אולנד צורפו כנספח ד' לתצהיר עו"ד גדות). לדבריו, מסיבה שאינה ידועה לו, בתשריטים החדשים שהכין המהנדס אלי נחום ובהתאם גם במסמכים שהוגשו לרישום הבניין כבית משותף, נשמטה, מתוך טעות, ההצמדה לדירת ימין של שטח הגג שמעליה (ראו: סעיפים 9-17 לתצהיר עו"ד גדות).
זאת ועוד. במפרט הטכני הנספח לחוזה הקומבינציה, צויין באופן מפורש כי שטחי הגג הוצאו מגדר הרכוש המשותף (ראו: סעיף ג(1) בעמ' 4 למפרט הטכני, ת/11).
גם בחוזי המכר שהוצגו לדוגמא, שנערכו בין חיים שכטר לבין רוכשי הדירות, שמרה לעצמה חברת שכטר שהתקשרה עימם כקבלן, את הזכות המפורשת להוציא מן הרכוש המשותף כל חלק מגג הבניין ולהצמידו ליחידה או יחידות בבניין כפי שתמצא לנכון. (ראו: סעיפים 11 לחוזים ת/12 ו-ת/19).
אמנם התובע לא הציג את החוזים שנערכו עם כלל דיירי הבניין, אך על פניו מדובר בחוזה סטנדרטי ואחיד שבו התקשרה חברת שכטר עם הרוכשים, כפי שהעיד גם עו"ד גדות בתצהירו (סעיף 7 לתצהיר), ואיש מהנתבעים לא הביא ראיה לסתור. יוער עוד בהקשר זה, כי אחד מאותם שני חוזים שהציג התובע כאמור, ת/19, הינו החוזה שנערך בין חברת שכטר כקבלן לבין חייט, שמהם רכשו הררי ואשתו את דירתם (ראו: ת/18), כאשר עדותו של הררי בלבד נשמעה מטעם הנתבעים כמי שמתנגדים לסעד הנתבע. אמנם מטעמם של הנתבעים נשמעה גם עדותו של הלר, אך הלה הודיע בסופו של דבר כי אין לו התנגדות שהגג שמעל דירת ימין יוצמד לה (עמ' 25 שורות 9-10).

10.     לנוכח כל האמור והתרשמותי מן העדויות, שוכנעתי כי אמנם היתה כוונה להצמיד את הגג לדירת ימין וכי העובדה שלא נעשה כך בעת שנרשם צו רישום הבית המשותף, מקורה בטעות שארעה בעת הכנת התשריט שעל פיו נרשם הצו.

ודוק: לא נעלם מעיניי כי בחוזה שבו מכר התובע את הדירה נושא הדיון לידי בתו וחתנו, חוזה ימין, אין איזכור של הצמדת שטח בגג לדירה; ואולם למשמע העדויות והמסמכים שהוצגו, לא נותר בי ספק שהתובע, כפי שהעיד, נתכוון למכור את מלוא זכויותיו בדירת ימין ואלה כוללות את ההצמדות לדירה, הן הצמדת שטח הגג והן הצמדת שטח החניה, כאשר יוער שגם הצמדת החניה לא צוינה בחוזה ימין ואף על פי כן אין מחלוקת בנוגע להצמדה זו.

האם על אף הרישום המוטעה, עדיפה זכותם של הנתבעים
11.     משקבעתי שהרישום מוטעה, נשאלת השאלה אם קמה זכותו של התובע לתיקון הרישום.

שאלה זו מתעוררת על רקע הוראת סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), הקובע לאמור:

"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969".

     (ייאמר מיד כי הסעיפים הנזכרים בסיפא לסעיף 125(א) אינם מענייננו).


     ועל רקע הוראת סעיף 10 לחוק שזו לשונה:

"מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון".

שאלת היחס בין שני סעיפים אלה נדונה בפסיקה, ונלמד ממנה כי יש לקרוא הוראות אלה במשולב, ולראות בהוראת סעיף 10 לחוק כמסייגת את תחולת סעיף 125(א), כדלקמן:

"הוראה מפליגה זו (סעיף 10 לחוק - ע.ב.) הוחקה במגמה לבצר את אמינות הרישום בפנקסים כמסמכים פומביים הפתוחים לעיונו של הציבור. אבל עצם אופיה המפליג של ההוראה מחייב הקפדה על קיום אותם תנאים שהמחוקק קבע להקניית זכות קנין לרוכש, למרות המקור הפסול שממנו באה לו הזכות. לשם זה, אין די במתן תמורה ובתום לבו של הרוכש אלא תנאי הכרחי נוסף הוא שהרוכש רכש את הזכות 'בהסתמכו על הרישום', והסתמכות זו בתום לב צריכה להתקיים בשעת הרכישה". (ההדגשה שלי - ע.ב.).

     (ע"א 599/77, 605 קורצפלד נ' אדלר, פ"ד לד (2) 29; וראו גם: ע"א 504/87 דרזי נ' יהושע בונה (בודביצקי) פ"ד מג (4) 500, 503, וכן ע"א 109/87 חווה מקורה בע"מ נ' חסן פ"ד מז (5) 1, 26).

12.     הררי, שהוא בלבד העיד מטעם הנתבעים לעניין "ההסתמכות", טען בתצהירו כי בטרם שרכש ביחד עם אשתו את דירתם בבניין, ערך בדיקות במרשם המקרקעין ובעיריה ובכל המסמכים שבהם עיין לא נמצא זכר להצמדת חלק מהגג לדירה ספציפית פרט להצמדת הגג שמעל דירת הלר לדירה זו. משכך היענות לתביעה תהא בה משום פגיעה בזכויותיו הקנייניות, לטענתו, כאשר לדבריו רכש את הדירה במיטב כספו "על סמך המידע הרשום בעיריה ובטאבו" (ראו: סעיף 27 לתצהיר הררי). בחקירתו הוסיף כי היותו של הגג בגדר רכוש משותף, כפי שסבר, היווה שיקול במסגרת שיקוליו לרכוש את הדירה בבניין (עמ' 22 ש' 17-18).

     יתר הנתבעים, בעלי הדירות בבנין, לא העידו - פרט להלר אשר רכש את דירתו עוד בשנת 1982 והודיע בחקירתו כאמור כי למעשה אינו מתנגד לסעד הנתבע על ידי התובע - ומשכך לא הוצגה כל ראיה, לא באשר למועד שבו רכש כל אחד מהם את דירתו ולא על כך שבעת הרכישה או רישום זכויותיהם בדירתם הסתמכו על מצג כלשהו, במסמכים או אחר, לענין הזכויות בגג.

     ככל שמדובר בעדותו של הררי, על פי התרשמותי ממנה לא שוכנעתי כי יש בה ממש, אלא משום חוכמה שבדיעבד ונסיון להתעשר מטעות שארעה ברישום.

     מכל מקום, אין הררי יכול להיבנות מהוראת סעיף 10 לחוק, אשר כפי שכבר צוין יש לקראו במשולב עם הוראת סעיף 125(א) וכמסייגת אותו רק למי ש"הסתמך בתום לב על הרישום" (ההדגשה שלי - ע.ב.), שכן הררי ואשתו רכשו את דירתם בשנת 1999 (ראו: ת/19), ואילו צו רישום הבית המשותף הוא מיום 31/10/2001; משמע, שבעת שרכש הררי את הדירה טרם נרשם הבניין כבית משותף והדירות לרבות ההצמדות טרם יוחדו ברישום לבעלי הזכויות בהן, ומכאן שהררי לא הסתמך ולא יכול היה להסתמך על הרישום בעת הרכישה (להגדרת "רישום" ראו: סעיף 1 לחוק). לפיכך לא עומדת לו ולאשתו ההגנה שבסעיף 10 לחוק, ומשהוברר שהרישום של שטח הגג שמעל דירת ימין כרכוש משותף, תחת הצמדתו לדירת ימין, מקורו בטעות - יש להורות על תיקונה.
סוף דבר
13.     סעיף 145(א) לחוק קובע:

"המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או לבעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה, הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו".

על כך נאמר על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בתיק ה.פ. 127/96 (י-ם) גל נ' ולדמן, דינים מחוזי ל"ב (5) 70:

"סעיף 145 לחוק המקרקעין מקנה סמכות לתקן צו רישום בית משותף. סמכות זו מניחה, בין היתר, קיומו של מצב שבו הרישום איננו משקף נכונה זכויות שנרכשו תוך גריעה מהרכוש המשותף. נובע מכך כי ניתן להוכיח, בין היתר, שבעל דירה רכש זכות חוזית טובה להצמיד חלק מהרכוש המשותף לדירתו, וכי מאחר שמסיבה כזו או אחרת זכות זו לא נרשמה, יש מקום לעגנה בדרך של תיקון הרישום".

אשר על כן ולנוכח כל האמור בפסק דין זה לעיל, כאשר הנתבעים לא חלקו על התשריט שנערך על ידי גב' מירה גולומבק הנדסאית אדריכלות (ת/8) שלפיו ביקש התובע לתקן את הרישום - אלא חלקו רק על עצם זכותו הנטענת להצמדת הגג לדירתו, טענה שאותה דחיתי - אני קובעת כי שטחי גג הבניין כמפורט בתשריט ת/8 (מסומנים יא ו-יב בתשריט) הם בבעלות התובע ויוצמדו לדירת ימין, כהגדרתה לעיל.
כן אני מורה למפקחת על רישום המקרקעין ברחובות, לתקן את צו רישום הבית המשותף על ידי הצמדת שטחי הגג כאמור לדירת ימין, הידועה כחלקת משנה 1210/8 בגוש 3926.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל, בגין הוצאות משפט ממועד הוצאתן ובגין שכ"ט עו"ד ממועד מתן פסק הדין.



רשימת 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. השתתפות עצמית בביטוח הוצאות משפט
2. ערר על ראיות לכאורה למעצר
3. עתירה לבג''צ לפירוק עמותה
4. ביטול עסקה חוק הגנת הצרכן
5. הקלה בעונש על עבירות מס בשל נסיבות אישיות
6. הצפת מלונות ים המלח
7. סחר בנשק - גזר דין
8. אפליית עובדים בהסדר נושים
9. צו מניעה נגד פרסום דומה
10. חיסיון דו''ח חקירה של מס הכנסה
11. ניכוי הוצאות מימון הלוואה לחלוקת דיבידנד
12. דחיית ערעור על פינוי ממקרקעין
13. מכרז פנימי למשרת מנהל
14. זכויות ירושה - ילדים - אישה שניה
15. היפוך סדר הבאת הראיות
16. הגשת סיכומים במועד
17. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל
18. חובת מיצוי הליכים נגד החייב
19. בקשה להורות על מעצר עד תום ההליכים
20. חישוב תגמולים בפוליסות ביטוח מנהלים
21. עונש על מכירת דיסקים מזויפים
22. ערעור על הרשעה בעבירת מהירות
23. פירוק חברה סולבנטית
24. חוסר תום לב של חברת הביטוח
25. חילוט ערבות מכרז
26. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח
27. החמרה במצב נפשי בצבא
28. איחור בהגשת השגה במס
29. ארנונה על הים
30. ערעור בעבירת תקיפת קטין
31. מזונות אישה בנישואים אזרחיים
32. ציטוט משפטי מטעה בבית המשפט
33. נפילה ביציאה מאוטובוס
34. ערעור מס של חברת בנייה
35. אלימות נגד הורה - צו הגנה
36. מה זה פשיטת רגל
37. העברת דיון בבית משפט לענייני משפחה
38. זכות עכבון ברכב
39. עמלה על שיחות בינלאומיות מטלפון ציבורי
40. חוב למד''א - עיקולים
41. חוב לעיריית דימונה
42. מעצר על תקיפת שוטר
43. פיצויים מהמשטרה על גניבת רכב
44. בקשה לביצוע שיק בהוצל''פ
45. פסילת רישיון עד תום ההליכים
46. הארכת מועד בגלל טעות בדין
47. פיצוי בגין אי טשטוש פנים בכתבה בטלוויזיה
48. עבירת הנעה לרכוש ניירות ערך
49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית
50. גניבת עין של פטנט
51. תלונה על חדר באוניה
52. רישיון להפעלת תחנת רדיו
53. תביעה על הזמנת מטבח בדירה חדשה
54. אכיפה סלקטיבית
55. פסק דין בהעדר הגנה בתביעה ממוכנת
56. חוסר תום לב בפשיטת רגל
57. הוכחת אשמה בתאונת דרכים
58. עונש קל על נהיגה בלי רישיון
59. תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום ארנונה
60. נזק לרכב מפגיעת ברד
61. שימוש בתואר ''עורך דין'' על ידי עובד מדינה
62. נפילה במסעדה
63. עתירה לביטול זכייה במכרז
64. מסירת פרטים כוזבים למשטרה
65. בקשה לצו עיקול זמני
66. צו נגד האישה להחזיר תכולת בית
67. ידיד בית המשפט
68. הפצת מידע כוזב באינטרנט
69. פיצויים ליוצאי עיראק
70. החזר כספי על SMS - אס.אם.אס
71. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח
72. חישוב היטל ביוב לפי שטח
73. סחיטה באיומים עונש
74. ביטול גזר דין מן הצדק
75. זיכוי מעבירת תקיפה
76. רישום בעלות על רכב במשרד הרישוי
77. מכסת חלב - הוצאה לפועל
78. התיישנות תביעה בסדר דין מקוצר
79. חוות דעת מנעולן
80. תקיפה חבלנית בצוותא - ערעור
81. ביטול צו פסילה מנהלית
82. עיקול משכורת עצמאי
83. עיכוב בהגשת סיכומים
84. החזרת רכב לאחר פרידה
85. צו מניעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט
86. העדר עילת תביעה - מחיקה על הסף
87. הרמת מסך לפי חוק החוזים
88. פיצוי בגין עבודות מסגרות
89. תיקון גיל אדם שנפטר
90. הארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי
91. תביעה להחזר שכר טרחת עורך דין
92. גילוי שאין ביטוח אחרי תאונה
93. ביטוח תאונות אישיות - תאונת דרכים
94. זכות העיון במס הכנסה
95. מי משלם אגרת טלויזיה
96. נהיגה ללא חגורה
97. העברת זכויות יוצרים בעל פה
98. בקשה להעברת דיון לאילת
99. ההבדל בין ''נהיגה בשכרות'' לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים
100. בקשה לפסול את חוות דעת מומחה
ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

פשיטת רגל