להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בהעדר התייצבות: החלטה א. רקע בקשה לביטול פסקי דין שניתנו על ידי בסידרה של עשרה תיקים, בהעדר התייצבות הנתבעים, למעט המבקש 1, ובהעדר תצהירים מטעמם של המבקשים. רקע הנושא הינו תביעה לפינוי וסילוק יד שהוגשה על ידי המדינה - המשיבה, עוד בשנת 2003, כנגד המבקשים, בגין פלישה והשגת גבול לשטח אשר למדינה זכות הבעלות והחזקה בו, ואשר פרטיו מצויים בכתבי התביעה שהוגשו. יצויין כי המדובר במקרקעין מוסדרים ורשומים על שם המדינה בלשכת רישום המקרקעין בבאר שבע. המבקשים הגישו כתבי הגנה, ואולם מאז ועד מתן פסק הדין, נדחה הדיון מעת לעת, בשל בקשות דחיות שונות. לפני כשנה, במסגרת שינוי בניתוב תיקים בבית המשפט הועברו התיקים לטיפולי. הואיל ולא עולה לכאורה הגנה כלשהי מעמדת המבקשים והמצב המשפטי נראה ברור לכאורה, שכן המדובר כאמור בזכויות מקרקעין מוסדרים ורשומים על שם המדינה, ועל כן לא זו בלבד שלא ניתן לכאורה לרכוש בהם כל זכות, אלא שאף אם היתה למבקשים זכות כלשהיא טרם הרישום, הרי היא נמחקה עם הרישום, מצאתי לנכון להמליץ בפניהם כי ישקלו עמדתם ואף הצעתי בפניהם הצעה, שהתקבלה על דעת ב"כ המדינה, לפיה יעוכב פסק הדין נשוא תיקים אלה, עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שתוגש על ידם, ככל שתוגש כזו, בבית המשפט המחוזי, ובה תועלנה כל טענותיהם לעניין הרישום, לפי פקודת הסדר מקרקעין. כמובן שפסק הדין שינתן בבית המשפט המחוזי יחלוש גם על המחלוקת נשוא תיק זה. נוכח העובדה שתשובתם של המבקשים היתה שלילית (על אף עמדת בא כוחם כאמור בישיבת בית המשפט מיום 25.4.06), לא היה מנוס אלא מלקבוע את התיק לשמיעת ראיות ובמסגרת זו נדרשו הצדדים להמציא תצהירי עדות ראשית מטעמם. ב"כ המדינה הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. המבקשים לא עשו כן, וזולת המבקש 1, גם לא התייצב אף אחד מהם במועד שנקבע על ידי לדיון ההוכחות בתיק. על רקע האמור ולאחר שהודיע המבקש 1, כי אין בדעתו לחקור את מצהיר המבקשת שהתייצב לדיון, ניתנו פסקי דין בהעדר התייצבות. ב. תמצית נימוקי הבקשה תמצית נימוקי הבקשה, אשר הוגשו על ידי עורך חליפי ששכרו המבקשים הינם כי על אף התרשלות המבקשים באי ההופעה לבית המשפט ובאי הגשת תצהירים, יש לתת להם את יומם, זכן לא נבע הדבר מזלזול בבית המשפט אלא מאי הבנה בתום לב. לגופו של עניין טוען ב"כ המבקשים כי קיימת למבקשים טענות הגנה סבירות אף אם קלושות , לפיהן קיימות להם זכויות במקרקעין מכח התיישנות, זיקת הנאה מכח שנים או זכויות בר רשות ולחילופין קיימת להם זכות לקבלת שטח חלופי. בדיון שנערך בפני ביום 4.1.07 נחקר המבקש 1 והצדדים סיכמו טיעוניהם. ג. דיון עיינתי שוב בכתבי התביעה על צרופותיהם ובכתבי ההגנה, וכן בבקשה המונחת בפני כעת. אין מחלוקת בין הצדדים כי פסק הדין ניתן כדין, ועל כן הדיון נשוא ענייננו אינו מתמקד בהיבט זה, אלא בביטול על פי הסמכות המסורה לשיקול דעתו בית המשפט אשר בה נבחנות שתי השאלות הבאות: א. סיבת המחדל של המבקשים באי התייצבותם ובאי הגשת תצהירי עדות מטעמם. ב. סיכויי ההצלחה להגנתם, כשזו ההשאלה המהותית יותר, וככל שיש כאלה, המגמה היא להעתר לבקשה תוך פסיקת הוצאות הולמות (ר' לעניין זה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, 2005 , עמ' 343-344 והאסמכתאות המפורטות שם). כאמור נוכח המצב המשפטי בעניין זה, הרי שסיכויי ההצלחה נראים קלושים, ואף ב"כ המבקשים (הנוכחי וקודמו) היו ערים לכך. הטענה היחידה לדיון הנראית בשלב זה אפשרית מצדם של המבקשים, נוגעת להוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 הקובעת כי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה. כאמור מסופקת בעיני עד מאד יכולתם של המבקשים לטעון טענה כאמור, ואולם עפ"י הפסיקה, אין הם חייבים בשלב זה להראות הגנה בטוחה ודי אם יציגו הגנה אפשרית. סעיף 159 האמור אכן משמש עבורם "עוגן הצלה" לעניין זה. השאלה השניה (הראשונה למעשה, אם כי הפחות חשובה כאמור) היא: מה הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקשים? בעניין זה טוענים המבקשים כי אי הופעתם לא נבעה מזלזול כלפי בית המשפט, אלא מתוך אי-הבנה. אף אם אניח שהדבר נבע מתוך רשלנות של ממש הרי שנוכח האמור לגבי שאלת סיכויי ההגנה, ובמיוחד על רקע התוצאה הקשה ולמעשה הבלתי הפיכה, כלפי המבקשים בפינויים משטח מגוריהם, ככל שלא יבוטלו פסקי הדין, מצאתי לנכון להעדיף את מטרתי העיקרית והיא לעשות משפט צדק על המגמה לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות ועל כן לקבל, לפנים שורת הדין, ובכפוף לתנאי שיפורט להלן, את הבקשה תוך מתן אפשרות לליבון טענות המבקשים השנויות במחלוקת, לגופן. ער אני לכך, כי מסקנתי זו, תביא בהכרח להארכת הדיונים במשפט זה, ואולם אני סבור, כי בחירת קיצור הדרך, בנסיבות האמורות, יהיה בה משום עיוות הדין. יחד עם זאת, לא אוכל להתעלם מהדחיות המרובות שהיו בתיקים זה (עשרה תיקים), ביטול זמן בית המשפט ואי התייצבות המבקשים לרבות אי הגשת תצהיריהם, והנזק והטרחה שנגרמו ונגרמים למשיבה בשל כל האמור. על כן הנני קובע, כי הבקשה תתקבל ופסקי הדין יבוטלו, בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 10,000 ₪ וזאת כתנאי לביטולם. ככל שיופקד הסכום האמור בקופת בית המשפט עד יום 1.4.07 יבוטלו פסקי הדין ויקבע אופי המשך הטיפול בתיק בהתאם. לא יופקד הסכום, במלואו ו/או במועדו, יעמדו פסקי הדין בעינם.פסק דין בהעדר התייצבותאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין