ביטול פסק דין שניתן בהעדר

להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין שניתן בהעדר: החלטה א.מבוא: לפני בקשה לביטול פסק דין. הדיון התקיים ביום 22.3.06 והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה ולאחר מכן הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ב. ההלכות לענין ביטול פסק דין: ביטול מחובת הצדק. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. (ראה ספרו של כב' הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 282). כך נקבע בע"א 64/53 כהן נגד יצחקי, פד"י ח' 395, 397, כי "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה.. רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק EX DEBITO JUSTITIAE פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של ענין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". כבר נפסק, כי כאשר המבקש מצביע על סיכוי הגנה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש וזאת אלא אם שוכנע בית המשפט כי אין בתשלום ההוצאות כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק שנגרם (ראה לענין זה ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדי ח' 395). ביטול משיקולי ביהמ"ש: כאשר מבוקש לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט, יש לייחס חשיבות לשתי שאלות, כאשר השאלה השניה היא העיקר (ראה ענין יצחקי לעיל). א. מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב /להתגונן? ב. מהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין ותינתן לנתבע האפשרות להתגונן בפני התביעה? כאמור, שאלת סיכויי ההצלחה של הנתבע היא החשובה יותר, שכן הלכה פסוקה היא, כי פסק דין שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, כלומר, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן. ואולם, די בראיה לכאורה לכך, ואין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה (ראה ספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 738). לענין סיבת המחדל, יש צורך להראות שהתנהגות המבקש לא היתה רשלנית, וכי הסיבה שבגינה לא הוגש כתב הגנה לא נובעת מיחס של זיזלול כלפי חובתו כבעל דין (ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פד"י כג' 2 בעמ' 721, 723). ג.דיון: ג.1 ביטול מחובת הצדק. אליבא דהמבקש הוא לא ידע אודות הגשת כתב התביעה וזאת על שום שלא קיבל את כתב התביעה עבור חברת יוביט בע"מ וכן משום שרעייתו לא קיבלה את האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ומשום שתגובתה לבקשה למינוי כונס נכסים על ביתם הוגשה לאחר שהודיעה לו טלפונית שהתקבלה בקשה אך בשל חוב לבנק למשכנתאות סבר כי המדובר בתיק למימוש משכנתא. אין חולק כי אשת החייב ידעה אודות תיק ההוצאה לפועל וזאת נוכח עדותה ולנוכח התגובה שהגישה לבקשה למינוי כונס נכסים. אין חולק גם על תאריך הידיעה חודש אוגוסט 2005. ויודגש, מטעם המשיבה העידו שני שליחים. לכאורה יש סתירה בדבריהם באשר למקום מגורי המבקש. בדיעבד, ברור כי המבקש מתגורר בקיסריה. עדותו של המבקש לא נסתרה. למעשה במהלך החקירה הצליח המבקש להשלים את תצהירו ולהבהיר מדוע לא ידע, כביכול, על קיומו של התיק. זכות הגישה לערכאות זכתה למעמד של כמעין זכות יסוד, וראה ע"א 3115/93 יעקב נגד מנהל מס' שבח מקרקעין חיפה פד"י ז' (4) 549 מפי כב' השופט אור; "הזכות לביטול פסק דין נגזרת מזכות זו, וגם היא בעלת מימד חוקתי, כפי שכותב המלומד ד"ר שלמה לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, בעמוד 204: יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - אילו ניתן לבקשת המבקשת - נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיבים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק" (שם, 558)." ג.2. ביטול משיקולי בית המשפט: שתי טענות הגנה יש בפי המבקש. האחת, שעל פי הסכם הפשרה ניתן היה לתבוע את מלוא החוב בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפטיות בעוד שבפועל נתבע וחויב בריבית פיגורים מקסימלית. והשניה, כי סבר לתומו שבחילוט הערבות הבנקאית בסך של 2,000,000 ₪ שולם החוב במלואו. דא עקא ואף לשיטת המבקש בתכנית העסקית שהציע הרי שהחוב עמד על סך של 2,800,000 ₪ (ראה נספח א' לסיכומי המשיב). ד.סוף דבר: דומה כי המבקש ניסה להתחמק ולדחות את הקץ מאשר להגיש בקשת רשות להגן במועד. יחד עם זאת, ולנוכח גרסתו וגרסת רעייתו כמו גם עדות השליחים אני סבור לענין ההמצאה, יש לאפשר מחמת הספק למבקש את יומו בבית המשפט. סיכויי ההצלחה של המבקש אינם גבוהים. לכאורה הוא ידע שסכום הערבות הבנקאית לא סילק את החוב. טענתו לענין החיוב בריבית מקסימלית, גם אם תצלח תביא להקטנת החוב, הא ותו לא. לפיכך, תתקבל הבקשה בכפוף לתנאים כדלקמן: א. המבקש ישלם את הוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבה סכום כולל של 2500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. ב. המבקש יפקיד סך של 85,000 ₪ בקופת בית המשפט. ג. ההוצאות ישולמו והערובה תופקד תוך 20 ימים מיום שב"כ המבקש יקבל החלטה זו.ביטול פסק דין