בבוא בית המשפט להחליט האם לבטל החלטה שניתנה כדין, עליו להביא במניין שיקוליו שתי שאלות: האחת - סיבת אי ההתייצבות. השנייה - מהם סיכויי המבקשת לזכות. מטבע הדברים, הפסיקה מייחסת לשאלה השנייה חשיבות רבה יותר מאשר לראשונה. להלן החלטה בנושא בקשה לביטול החלטה: החלטה 1. בפני בקשה לביטול החלטה אשר הוגשה על ידי עילית חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד מהרי מסרי (להלן: "המשיב") ועניינה, החלטתי מתאריך 10/9/07 במסגרת בר"ע 3089/06 (להלן: "ההחלטה") בגדרה בוטלה החלטתו של בית המשפט קמא מיום 29/5/06, וכן בוטל פסק הדין שניתן ביום 8/12/04. העובדות הצריכות לעניין 2. בתאריך 8/12/04 נתן בית משפט קמא (כב' השופטת רונית פינצ'וק-אלט) פסק דין כנגד המבקש, בהעדרו, בקובעו כי הוא עושה כן לאחר שהמבקש "קיבל מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדיון, אך לא התייצב..." (עמ' 3 לפרוטקול, שורות 17-16). 3. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, וכן בקשה לביטול פסק דין, אולם בית המשפט קמא דחה את הבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין, מחמת סתמיותה, והותיר את פסק הדין על כנו. משכך, הגיש המבקש בר"ע על החלטת בית המשפט קמא "אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד". הבקשה נקבעה לדיון ליום 10/9/07, ובהיעדרו של המשיב או מי מטעמו, התקבלה הבקשה באופן שההחלטה לדחיית הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין בוטלה, ופסק הדין מיום 8/12/04 בוטל אף הוא, תוך השתת הוצאות על המשיב. החלטה זו הינה נשוא הבקשה אשר בפני. 4. המבקשת טוענת כי מפאת תקלה משרדית, לא נרשם מועד הדיון ביומנה, ומשכך היא לא התייצבה. באשר להחלטה נשוא הבקשה - המבקשת טוענת כי המשיב קיבל סעד רחב מהמגיע, שכן הסעד המירבי לו זכאי המשיב הינו ביטול ההחלטה לדחיית הבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין, וזאת בלבד, וכי בית משפט זה, הרחיק לכת ואף ביטל את פסק הדין, מקום שלא היה מוסמך לעשות כן. דיון 5. בראש ובראשונה יובהר, כי ביטול ההחלטה נשוא הבקשה הינו בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, ולא מחובת הצדק, שכן המבקשת הודתה בהגינותה כי מפאת תקלה משרדית לא נרשם מועד הדיון ביומנה, קרי: המבקשת הוזמנה לדיון כדין. בבוא בית המשפט להחליט האם לבטל החלטה שניתנה כדין, עליו להביא במניין שיקוליו שתי שאלות: האחת - סיבת אי ההתייצבות. השנייה - מהם סיכויי המבקשת לזכות. מטבע הדברים, הפסיקה מייחסת לשאלה השנייה חשיבות רבה יותר מאשר לראשונה. 5.1 באשר לסיבת אי ההתייצבות - לא הובאה בפני כל סיבה לאי ההתייצבות, ודוק: תקלה משרדית אינה ממן הסיבות אשר בגינן יש לבטל החלטה. אלא מאי? אין ספק כי אי התייצבותה של המבקשת לא נבעה מזלזול בבעל הדין שכנגד או בבית המשפט, ועל כן, אין להחמיר עם המבקשת יתר על המידה בגין הסיבה לאי התייצבותה. 5.2 באשר לסיכוייה לזכות בהגנתה - יש להבהיר כי צודקת המבקשת בטענה כי המשיב זכה לסעד רחב מהמבוקש. במה דברים אמורים? המשיב הגיש בבית משפט קמא שתי בקשות. האחת - בקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין, והשנייה - בקשה לביטול פסק דין. היות והבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין נדחתה, הרי שמטבע הדברים, הבקשה לביטול פסק הדין כלל לא נדונה, וממילא אינה יכולה להיות נושא להגשת בקשת רשות ערעור. אמנם נכון כי בבר"ע מתבקש בית משפט זה לתת רשות ערעור על ההחלטה "אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק דין", אלא שהמשיב לא דק פורתא בהגישו בקשה זו, שכן, כפי שציינתי, ההחלטה נשוא הבר"ע היתה דחיית הבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין, ולא החלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין. מהאמור עולה, כי יש לבטל את סעיף 4 ב' להחלטתי, ולהחזיר את פסק הדין מיום 8/12/04 על כנו. באשר להחלטה מיום 29/5/06 בגידרו דחה בית המשפט קמא את הבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק דין - מבדיקת תגובת המבקשת לבר"ע עולה כי אין בפיה נימוק של ממש, מדוע אין להיענות למבוקש, למעט הסתמכות על החלטת בית המשפט קמא אשר דחה את הבקשה מחמת שסבר כי אינה מפורטת דיה, ובהתחשב בטענות המשיב בבקשה, דומני כי נכון היה עושה בית המשפט אילו היה נענה לבקשה, והיה נמנע מנעילת שערי בית המשפט בפני המשיב בשל טענות פרוצדורליות, ומכל מקום, אין בטענות המבקשת בעניין זה כדי להביא לביטול החלטתי. 6. המבקשת מלינה על ההוצאות שהושתו עליה, ולאור תוצאת החלטתי, הנני סבורה כי יש מקום להפחיתן, ולהתנות תשלומן בתוצאות ההליך העיקרי. 7. סוף דבר, הנני קובעת כדלקמן: א. ההחלטה בדבר ביטול פסק הדין מיום 8/12/04 - מבוטלת בזאת. ב. ההחלטה בדבר קבלת הבקשה להארכת מועדים להגשת בקשה לביטול פסק הדין, מיום 29/5/06 - נשארת על כנה, ובית המשפט קמא יקבע מועד לדיון בבקשה לביטול פסק הדין מיום 8/12/04. ג. סעיף 4 ג' להחלטתי מיום 10/9/07 - מבוטל בזאת. שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק - ישולם בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי. פסק דין בהעדר הגנה