הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין

להלן החלטה בנושא הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין: החלטה א.מבוא: לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. המשיבה הינה מעסיקתו של מר גניש מאיר (להלן:"העובד") אשר ארעה לו תאונת דרכים ביום 6.12.99. המשיבה שילמה לעובד תשלומים שונים והתובענה הינה להשבת התשלומים ששולמו. בין הצדדים מתנהלות תביעות רבות. בגין חלק מן התביעות ניתנה הסכמתה האדיבה של ב"כ המשיבה להארכת מועדים. הבקשה נתמכת בתצהיר ב"כ המבקשות, עו"ד זהבה פלושניק. ביום 11.7.07 התקיים דיון בבקשה ועוה"ד פלושניק נחקרה בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. ב.דיון: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת בהאי לישנא: "528.הארכת מועדים [488] מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". אין רשימה סגורה של מקרים או סיבות המוגדרות כ"טעם מיוחד". ניתן לקבוע כי בית המשפט נוטה להיעתר לבקשות מקום שהוכח שהאיחור לא היה תלוי בבעל הדין אלא במקור חיצוני אחר. ".... אך ניסיון למצוא כלל אחיד היפה שכל המקרים עלול להיתקל בקושי, נוכח מספר החריגים והיוצאים מן הכלל". (בש"א 1967/00 מדינת ישראל נגד ויסמן, פ"ד נה (2) 397) "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית,מפי כב' השופט גורן, בעמוד 645. ליתן מאן דפליג שהמבקשות קיבלו את כתבי בי דין. אין נפקא מינה מי ה"לידר" ומטפל בתובענות. ב"כ המבקשות היתה ערה לצורך בקבלת הסכמת ב"כ המשיבה להארכת המועד או הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט בטרם יחלוף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. בדיעבד ברור לב"כ המבקשות כי נפלה אצלה "טעות אנוש" וכי היתה צריכה לפעול אחרת. אמנם, נימוקי ההגנה כשלעצמם אינם מהווים "טעם מיוחד" ואין עסקינן בבקשה לביטול פסק הדין אך שוכנעתי כי הסוגיות השנויות במחלוקת לענין התובענה גופה מצריכות בירור במעמד הצדדים. זכות הגישה לערכאות זכתה למעמד של כמעין זכות יסוד, וראה ע"א 3115/93 יעקב נגד מנהל מס' שבח מקרקעין חיפה פד"י ז' (4) 549 מפי כב' השופט אור; "הזכות לביטול פסק דין נגזרת מזכות זו, וגם היא בעלת מימד חוקתי, כפי שכותב המלומד ד"ר שלמה לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, בעמוד 204: יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - אילו ניתן לבקשת המבקשת - נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיבים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק" (שם, 558)." וגם: "ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון מהותי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו" (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נגד שמואל לוינסון ואח', תק-על 2001(1), עמ' 1121)". לטעמי נפל פגם בהתנהלות המבקשות. ניתן היה לעתור מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להארכת מועד. סביר להניח כי בקשה כגון דא היתה מתקבלת. למרות מחדלן של המבקשות אין לשלול מהן את יומן בבית המשפט מן הטעמים הבאים: א. אין עסקינן בהגנת בדים. ב. זכות הגישה לערכאות. ג. לאחר מעשה (או שמא מחדל) ברי כי ב"כ המבקשות היתה צריכה לנהוג אחרת, אך ניתן גם להבין מה הוביל אותה לחשוב שב"כ המשיבה תסכים להארכת המועד. ב"כ המבקשות סברה, חרף הבנתה את עמדת ב"כ המשיבה, שתוכל לשכנע את המשיבה בסופו של יום, לאור נסיון העבר והתיקים הנוספים המתנהלים בין הצדדים. כפי הנראה, לא היה יסוד מוצק להשערה זו, אך ניתן להבינה. ד. למבקשות עשוי להגרם נזק בשל מחדל באת כוחן. כפועל יוצא עשוי גם להגרם נזק לבא כח המבקשות. מן הראוי גם להביא את לשון סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: "75.סמכות כללית לתת סעד [ב/34] כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, או לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו." לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל הנימוקים הרלוונטים אני נעתר לבקשה ובלבד וישולם שכ"ט בא כח המשיבה בסך של 4000 ₪ בצירוף מע"מ כדין וזאת לא יאוחר מעשרים ימים מיום שב"כ המבקשות יקבל החלטה זו. לא ישולם שכר הטרחה תדחה הבקשה. ב"כ המשיבה תודיע לבית המשפט האם שולם שכר הטרחה והאם היא מסכימה לביטול פסק הדין.הארכת מועדביטול פסק דין