כתב תביעה שאינו מגלה עילה

גם אם מגיע בית המשפט למסקנה, כי כתב התביעה, כפי שנוסח, איננו מגלה עילה, ולו בדוחק, לא יסלק בית המשפט את התביעה על הסף, אם יכול שתיקון כתב התביעה ירפא את הפגם, בדרך של הוספת פרטים. הסעד של מחיקת תובענה על הסף, הינו סעד קיצוני, שכן הוא מונע מבעל הדין גישה לערכאות, שהינה זכות יסוד מן המעלה הראשונה, לכן, בבוא ביהמ"ש להכריע אם תימחק תובענה על הסף, עליו לנקוט זהירות יתירה, ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי גם אם יוכחו העובדות הנטענות בכתב התביעה, לאחר שמיעת הדיון לגופו, לא יהא התובע זכאי לסעד המתבקש על ידו. להלן החלטה בנושא מחיקת כתב תביעה שאינו מגלה עילה: החלטה בפני בקשת הנתבעת 2 (להלן: "העירייה"), לסילוק התביעה כנגדה, על הסף, בשל העדר יריבות והעדר עילה. התביעה הוגשה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה - היא הנתבעת מס' 1 (להלן: "הוועדה") וכנגד העיריה, ונטען בה, כי בשל מצג שווא, אשר הציגה הוועדה, ובשל מתן היתר בנייה בלתי חוקי על ידה, נגרמו למשיב (להלן:"הבנק"), נזקים כספיים העולים על 9 מליון שקלים. כל הטענות בכתב התביעה נטענות כנגד הוועדה בלבד וכל שנטען כנגד העירייה, נטען בסעיף 6 לתביעה בו נטען: "על אף שהעירייה והוועדה המקומית הינן בעלות אישיות משפטית נפרדת, הרי חברי הועדה המקומית הינם חברי מועצת העיר, כך שהוועדה המקומית הינה למעשה Alter” ago של העיריה". כן נטען בסעיפים 70 ו- 71: "70. הנתבעת 2, העירייה, אחראית כלפי הבנק הן מכוח אחריותה הישירה מכוח דיני הנזיקין למעשים והמחדלים המתוארים כלפי הבנק הן מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965 והתקנות שתוקנו מכוחו, בין היתר תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות), חיקוקים המיועידים, בין היתר, לטובתו והגנתו של התובע". "71. בנוסף לטענות המשפטיות המפורטות לעיל, חייבות הועדה המקומית והעירייה כלפי הבנק גם מכוח עקרון תום הלב בו חבות הן כלפי הבנק, הן כנאמן של הציבור והן כגוף הפועל במסגרת המשפט הפרטי. בבקשתה לסילוק על הסף, מפנה המבקשת לפסיקה הקובעת, כי למרות הזהות הפרסונלית בהרכב הפרסונלי של הוועדה מקומית והרשות המקומית בתחומה היא פועלת, מדובר בשתי אישיויות משפטיות נפרדות, ואין הרשות המקומית נושאת באחריות ישירה או באחריות שילוחית למעשיה או למחדליה של הועדה המקומית. ראו: ת.א. (מחוזי ת"א) 2253/99 קרן נחום נ' עירית יבנה; ע"א 119/86 קני בתים נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה פ"ד מו (5) 727 בעמ' 739; ת.א. (מחוזי ת"א) 1656/99 כלפון נווה ארזים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה (לא פורסם). לאור כך, ברי כי כתב התביעה, בנוסחו דהיום, אינו מגלה עילת תביעה כנגד המבקשת. נראה שהמשיב ער לכך, שכן הוא מציין, בתגובתו, כי "אין מניעה לברר את אחריותה (של הוועדה) בתיק דנן גם ללא שיתופה של הנתבעת 2... או מי מטעמה כצד להליך". עם זאת, דורשת המשיבה, כתנאי להסכמתה לסילוק על הסף, כי: "הוועדה המקומית תתכבד ותצהיר, כי בשום שלב של הדיון בתיק דנן, לא תעלה הטענה כי הנושאת באחריות הינה העירייה ו/או מי מטעמה, וכן לא תעלה כל טענה בענין חובתה או יכולתה לפרוע את החוב הפסוק". בהעדר הצהרה כזו, ולמרות דבריה דלעיל, עותרת העירייה לדחיית בקשת הסילוק, ובפיה טענות שונות בדבר מעורבות אישית של בעלי התפקידים בעירייה, השותפים, לטענתה, למעשים ולמחדלים הנטענים בכתב התביעה, טענות אשר לא נטענות בתביעה עצמה. הלכה היא, ואף כך הוא על פי הגיונם של דברים, כי הדיון וההכרעה בבקשה לסילוק על הסף נעשים על פי האמור בכתב התביעה - ע"א 154/04 - הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן. לצורך ההכרעה יוצא ביהמ"ש מהנחה, שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען - ע"א 194/87 סאלח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד(2) 185, 187. הסעד של מחיקת תובענה על הסף, הינו סעד קיצוני, שכן הוא מונע מבעל הדין גישה לערכאות, שהינה זכות יסוד " מן המעלה הראשונה" - רע"א 3899/04 - מדינת ישראל נ' שמואל אבן זוהר. לכן, בבוא ביהמ"ש להכריע אם תימחק תובענה על הסף, עליו לנקוט זהירות יתירה, ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי גם אם יוכחו העובדות הנטענות בכתב התביעה, לאחר שמיעת הדיון לגופו, לא יהא התובע זכאי לסעד המתבקש על ידו - רע"א 9801/05 - עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נ' לאומי פיא - חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ; ע"א 335/78 - יוסף שאלתיאל. נ' אריה שני. פ"ד לו(2), 151 ,עמ' 155-156; ע"א 3510/99 - ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה . פ"ד נה(5), 826 ,עמ' 835-836, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף - ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124. בית המשפט ישתמש בסמכות זו במקרים יוצאי דופן - ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז (4) 721, 724. לא רק זאת, אלא שגם אם מגיע ביהמ"ש למסקנה, כי כתב התביעה, כפי שנוסח, איננו מגלה עילה, ולו בדוחק, לא יסלק ביהמ"ש את התביעה על הסף, אם יכול שתיקון כתב התביעה ירפא את הפגם, בדרך של הוספת פרטים - ע"א 109/84 - מנחם ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ . פ"ד מא(1), 577, עמ' 580-581. בענייננו, העלה המשיב, בתשובתו לבקשה, טיעונים עובדתיים אשר אינם מופיעים בכתב התביעה, באשר למעורבות אישית של בעלי תפקידים בעירייה במעשים ובמצגים שנעשו כלפי המשיב וכן טענות שעניינן הפרת חובות חקוקות והפרת חובת תום הלב, המבססים, לטענתו, עילת תביעה. בשלב זה, הגם שאין המשיב טוען כי המצגים נעשו על דעת העיריה או באישורה ואף אין הוא מפרט מיהם אותם בעלי התפקידים, ומה עשו או חדלו, לא אוכל לקבוע, בשלב זה, כי כתב התביעה אינו ניתן לתיקון באופן שיעמיד עילה כנגד המבקשת, ולאור הזהירות הראויה במקרים כגון אלה, לא אסלק את התובענה, כולה, על הסף, אלא רק את אותו חלק אשר לא ניתן לתיקון באופן שיעמיד עילת תביעה (הוא הטענה הנטענת בסעיף 6 לתביעה). סיכומו של דבר - מאחר שבנוגע לטענה הנטענת בסעיף 6 לתביעה, ניתן לומר כבר כעת, כי אין בה, ולא יכול להיות בה, כדי ליצור יריבות בין המשיבה לעיריה או כדי להקנות למשיבה עילת תביעה כנגד העירייה, מן הראוי לסלק טענה זו על הסף. מאידך - אין לומר כבר כעת, כי כתב התביעה אינו ניתן לתיקון באופן שיעמיד עילה נגד המבקשת, מכח מעשיהם ו/או מחדליהם של בעלי תפקידים בה, אולם לצורך העמדת עילה כזו (אם בכלל), על המשיבה לתקן את כתב התביעה ע"י הוספת פרטים מתאימים ומספיקים. אשר על כן, ניתנת בזה רשות למשיבה, לתקן את כתב התביעה באופן שימחק ממנו סעיף 6 וכן יפורטו בו, כדבעי, עובדות אשר יש בהן כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת. הרשות לתקן מותנית בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ לנתבעת, בתוך 30 ימים מהיום. ככל שישולמו ההוצאות, יוגש כתב תביעה מתוקן בתוך 45 ימים מהיום. ככל שלא ישולמו ההוצאות - תמחק התביעה כנגד העירייה, בהעדר עילה. כתב תביעהמסמכים