בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפיתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה, לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המיקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. להלן החלטה בנושא מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט: החלטה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת בטינה טאובר) מיום 6.12.2007, לפיה נתקבלה בקשת המשיבים להגיש חוות דעת מומחה בדבר אותנטיות של קלטת והתאפשר לצדדים להגיש למומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם בית המשפט, דוגמאות חתימה מקוריות של המנוח. 1. המנוח, הגיש נגד המבקש תביעה בשנת 2002 ובשנת 2003 הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. לטענת המבקש, בחודש 12/2003 הוא הגיש חוות דעת התומכת בטענתו כי הקלטת בה הקליט אותו המנוח, אינה קלטת אותנטית ואולם חוות דעת נגדית מטעם המנוח לא הוגשה. בשנת 2004 הודיע ב"כ המנוח כי המנוח נפטר וביקש כי יורשיו יבואו בנעליו. בשנת 2005 הגיש המבקש תביעה שכנגד. 2. התביעה המשיכה להתנהל, כאשר גם בשלב זה לא הגישו המשיבים חוות דעת נגדית מטעמם לעניין אותנטיות הקלטת. ביום 4.12.2007, בתום דיון ההוכחות בתביעה, ביקשו המשיבים להגיש חוות דעת בנוגע לאותנטיות הקלטת, לנוכח טענת המבקש כי הושמטו מהקלטת קטעים ולכן תמלולה אינו משקף את הדברים שאמר. המבקש התנגד לבקשה וטען כי שמיעת הראיות הסתיימה, כי חוות דעת מטעמו בעניין הוגשה לתיק כבר ביום 30.12.03, כי המשיבים ויתרו על חקירתו הנגדית של המומחה, ואין לאפשר להם כעת לעשות מקצה שיפורים. 3. בהחלטת בית משפט קמא נקבע, כי המבקש הגיש ביום 12.8.2007 את ראיותיו ולמסמכים אלה לא צורפה חוות הדעת מטעמו ואף לא אוזכרה כחלק מראיותיו. בנסיבות אלו, סבר בית משפט קמא כי ראוי לאפשר למשיבים להגיש חוות דעת בדבר אותנטיות הקלטת, על אף שכבר נשמעו ראיות הצדדים, שכן הדבר יקדם את בירור האמת. מה עוד, שהמנוח נפטר ואינו יכול למסור את גרסתו ביחס לאירועים הנדונים. עוד סבר בית משפט קמא, כי הראיה הנדונה היא טכנית במהותה ואינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי הדין ובגרימת עוול מהותי למבקש. בית משפט קמא אפשר למבקש לטעון בסיכומיו להוצאות עקב קבלת בקשת המשיבים. 4. בסיום ישיבת ההוכחות הודיע בית משפט קמא לצדדים כי לאור העובדה שהמבקש הואיל רק כעת "למסור בידו את ההסכמים המקוריים אותם סירב להוציא תחת ידו ואשר חתימתו של המנוח עליהם שנויה במחלוקת", בכוונתו למנות מומחה מטעמו בתחום הגרפולוגיה, על מנת שיחווה דעתו נוכח חוות הדעת הסותרות מטעם הצדדים, לגבי אותנטיות החתימה על ההסכמים. עוד נקבע כי ב"כ הצדדים יהיו רשאים להמציא למומחה דוגמאות חתימה מקוריות של המנוח וכן את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. 5. המבקש מלין בבקשה דנן על שתי החלטות אלו. לטענת המבקש, שגה בית משפט קמא בכך שהתיר להגיש חוות דעת בשלב כה מאוחר של המשפט. לטענת המבקש, היה על המנוח ועל המשיבים שנכנסו בנעליו, להגיש חוות דעת נגדית בסמוך לאחר הגשת חוות הדעת מטעמו, ולמצער, במהלך כל השנים בהן התברר המשפט. בקשת המשיבים בתום דיון ההוכחות נעשתה בניגוד לכללי סדר הדין בעניין הגשת חוות דעת מומחים בבחינת מקצה שיפורים, לאחר שנשמעו העדויות במשפט. המבקש טען כי מותו של המנוח אינו בגדר "טעם מיוחד" וגם המנוח עצמו לא הגיש, משך שנתיים, חוות דעת נגדית. עוד נטען, כי שגה בית משפט קמא כשקבע שחוות הדעת מטעם המבקש לא הוגשה כראיה, שכן הראיות שהוגשו בתיק לפני פטירת המנוח, נותרו על כנן גם לאחר הפטירה. המבקש טען כי במישור המהותי, הקלטת מהווה עדות שמיעה פסולה, ולכן התוצאה הראויה במקרה זה היא, שאף אחד מהצדדים לא יהא רשאי להגישה. לגבי מינוי המומחה מטעם בית המשפט בתחום הגרפולוגיה, טען המבקש כי שגה בית משפט קמא כשאפשר הצגת חתימות מקוריות של המנוח למומחה. לטענת המבקש, המומחה מטעם המשיבים הסתמך על העתקים בלבד, וגם במהלך ההוכחות לא הוצגו מסמכים הנושאים חתימתו המקורית של המנוח. בנסיבות אלו, כך לטענת המבקש, לא ראוי לאפשר למשיבים להציג מסמכים עם חתימה מקורית של המנוח, והדבר מהווה מקצה שיפורים, שינוי חזית ושיבוש של ההליך המשפטי. 6. דין הבקשה להדחות ללא תשובה. החלטות בית משפט קמא נמצאות במישור הדיוני, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מסוג זה, הנתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם - ע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (ניתן ביום 8.8.2006); רע"א 9783/05 עו"ד מירסקי נ' מילר (ניתן ביום 16.2.2006); רע"א 2114/06 צוויגנבוים נ' ארד בע"מ (ניתן ביום 29.9.1999). בית משפט קמא סבר כי הגשת חוות הדעת בנוגע לאותנטיות הקלטת דרושה לצורך קידום בירור האמת, וככלל, בית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטות כגון דא, מקום בו הערכאה הדיונית סבורה כי אינה יכולה או שאין זה ראוי, כי תכריע במחלוקת, ללא חוות דעת מומחה. כך גם לגבי מינוי המומחה בתחום הגרפולוגיה, ועל דרך האנלוגיה, ראה לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף - רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673 שם נאמר: "על כן, בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפיתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה, לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המיקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו". ככל שנגרמו או ייגרמו למבקש הוצאות נוספות, עקב התארכות ההליך, הרי שבית המשפט התיר למבקש לטעון בקשר לכך בהמשך הדרך. באשר לטענות המבקש לעניין תוקף חוות הדעת והקלטת ומשקלן, טענות אלו מקומן בסיכומים ולא בשלב זה. לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש בעניין המצאת המסמכים למומחה בתחום הגרפולוגיה. איני רואה במה ייפגע המבקש אם ימציאו הצדדים למומחה מטעם בית המשפט, מסמכים הנושאים חתימה מקורית של המנוח, על מנת שניתן יהיה לבדוק אותנטיות חתימתו על ההסכמים. בשולי הדברים אציין, כי המבקש טען בבקשה טענות עובדתיות הסותרות את האמור בהחלטת בית משפט קמא, אך לא טרח לצרף לבקשתו אסמכתאות לכך (כגון דבר הגשת חוות הדעת מטעמו, מועד הגשתה וכד'), ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. 8. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. מינוי מומחהבקשה למינוי מומחה נוסףמומחה מטעם בית המשפטמומחה