להלן החלטה בנושא עיקול נחלה במושב: החלטה 1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים להמשיך בהליכי מימוש נחלה 64 במושב באר טוביה (להלן: "הנחלה"), עד למתן פסק דין בתובענה שהגיש המבקש בתיק זה להצהיר על כך שהליכי המימוש אינם חוקיים. המשיבים 1-2 הגישו תגובה לבקשה זו, והמבקש הגיש תשובה לתגובה. הואיל ומדובר בבקשה נוספת בשרשרת בקשות שהגיש המבקש (ושנדחו), לא אחזור על כל השתשלות העניינים, אלא רק על תמציתה, שכן כל העובדות הדרושות לעניין מצויות בהחלטות קודמות של בית משפט זה ושל בית המשפט העליון, כפי שיפורט להלן. 2. הנחלה הייתה בבעלות בנימין ושולמית נפטי ז"ל, הורי המבקש ואחותו (להלן: "האחות"). הואיל וההורים לא הסדירו את חובם למשיבה 1 (מושב באר טוביה), קבעה המשקמת עו"ד אסתר פרונט ביום 11.4.95 את יתרת חובם של המנוחים, כולל הסדר תשלומים, על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי, התשנ"ב-1992. לאחר פטירת ההורים, הורה המשקם דאז (עו"ד א. לאור) על החלפת המנוחים ביורשיהם: המבקש ואחותו. קודם לכך, ביום 29.10.00 ויתר המבקש על חלקו בנחלה לטובת אחותו, והזכויות בנכס הועברו על שמה. 3. המשקמת (המשיבה 3) הורתה ליורשים לשלם את החוב לאגודה. האחות הגישה בקשה לביטול פסק המשקם, ובקשה זו נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 20.4.04 (ה"פ 456/02). שיעור החוב הועמד על סך של כ-1.9 מיליון ₪ באותו מועד. לפיכך, מינתה המשקמת כונס נכסים לשם מימוש הנחלה. 4. ביום 3.3.05 הגיש המבקש בקשה נפרדת לביטול פסק המשקם, וגם בקשתו נדחתה. בקשת רשות ערעור על פסק הדין הדוחה את הבקשה נדחתה אף היא (רע"א 6153/05, מיום 12.9.06, מפי כב' השופט ס. ג'ובראן). בית המשפט העליון ציין, בדחותו את הבקשה, כי חובם של המבקש ואחותו הוכרע בדיונים השונים שהתנהלו, ולאחר שניתנו להם הזדמנויות רבות לשטוח את טענותיהם. פסקי המשקם אושרו בבית המשפט. יתר על כן, המבקש כלל איננו בעל זכויות בנחלה, לאחר שוויתר עליהן לטובת אחותו, ולכן אין לו זכות למנוע את הליכי מימושה. 5. בכך לא תמה מסכת ההליכים בעניין הנדון. המבקש הגיש תובענה נוספת לביטול פסק המשקם ביום 18.4.07, מבלי שהוא מזכיר את דבר קיומם של ההליכים הקודמים (ה"פ 499/07 בבית משפט זה). בגדרה של תובענה זו, הוא ביקש סעד זמני כנגד מימוש הנחלה. בית משפט זה (כב' השופט י. זפט) דחה את הבקשה ביום 7.5.07, וציין כי המבקש איננו יכול להעלות טענות חדשות שלא טען בהליכים הקודמים, וכי הוא מיצה את ההליכים לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי. כמו כן, ציין כב' השופט זפט כי המבקש ויתר על זכויותיו בנחלה בשנת 2000 וכי אין מקום לעיכוב נוסף של הליכי המימוש. 6. על החלטת כב' השופט זפט דלעיל הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה ביום 25.6.07 (רע"א 5288/07). כב' השופטת א. פרוקצ'יה קבעה כי "סיכויי התובענה העיקרית אינם טובים", וכי "מדובר כאן בחזרה על ההליכים שכבר נתמצו, בלא תכלית ובלא סיכוי". כמו כן, ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי כבר נקבע שלמבקש אין זכויות בנחלה. לכן, הבהירה כב' השופטת פרוקצ'יה, הגם שמדובר בהליכי פינוי ומימוש נחלה, אין מקום למתן סעד זמני כאשר מדובר, לכאורה, בהליך סרק. השופטת פרוקצ'יה הוסיפה כי יש ליתן משקל לכך שההליכים לגביית חובה של האגודה נמשכים כ-12 שנים, וכי נגרם לאגודה נזק הולך וגבר בשל החוב הנצבר. בנסיבות אלו - "עיכוב נוסף בהליכי המימוש והגבייה אינו מוצדק". כמו כן, ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה את הדרך בה נהג המבקש, כאשר השמיט פרטים חיוניים לגבי הליכים קודמים בבקשה שהגיש. 7. גם בכך לא תמה מסכת הבקשות של המבקש באותו עניין. ביום בו ניתנה החלטתה דלעיל של כב' השופטת פרוקצ'יה, הגיש המבקש את התובענה בתיק זה, ובגדרה עתר לצו מניעה זמני שיעכב את הליכי הפינוי ומימוש הנחלה. כב' השופט זפט - כאשר טרם הונחה בפניו החלטתה הנ"ל של כב' השופטת פרוקצ'יה, דחה את הבקשה ביום 25.6.07 (היום בו ניתנה החלטת כב' השופטת פרוקצ'יה). בהחלטתו (בש"א 13390/07) הביע כב' השופט זפט את דעתו בדבר העדר סיכויי הצלחת התובענה, כאשר המבקש מעלה טענות חדשות שלא נטענו בהליכים הקודמים, בעניין סמכות המשקמת להורות על פינוי הנחלה. כב' השופט זפט אף ציין כי הבקשה לוקה בשיהוי ובתכסיסנות, וכי המבקש לא גילה עובדות מהותיות. 8. גם על ההחלטה דלעיל של כב' השופט זפט הוגשה בקשת רשות ערעור, שנדונה על ידי כב' השופטת א. פרוקצ'יה. בית המשפט העליון שב ודחה את עתירת המבקש להורות על עיכוב הליכי מימוש הנחלה (מועד הפינוי היה קבוע ליום 26.6.07), וחזרה וציינה כי "מדובר לכאורה בהליך סרק"). כמו כן, ביקרה כב' השופטת פרוקצ'יה את התנהלותו של המבקש, "הגובלת בחוסר תום-לב בדרגה חמורה". 9. לאחר אירועים אלה, החל הכונס לפעול למימוש הנכס. המבקש פונה מן הנחלה ביום 26.6.07, על פי החלטת בית המשפט העליון שדחתה את בקשתו לעכב את הפינוי. לאחר מכן, החלו הליכי מימוש הנכס. ביום 30.11.07 התנהלה התמחרות לגבי הנכס, וביום 30.3.08 אושרה מכירת הנחלה על ידי המשקמת לבני הזוג גבסו. המבקש היה מודע היטב להליכים אלה, ואף ניסה לסכלם בדרכים שונות, כמפורט בתגובת המשיבים 1-2. הוא לא נקט הליך נוסף לשם עיכוב הליכי המימוש הנ"ל, משום שהבין, מן הסתם, כי לא ניתן עוד לדון בעניין פעם נוספת לאחר שבית משפט זה ובית המשפט העליון הורו פעם אחר פעם כי אין לעכב עוד את הליכי המימוש. 10. ביום 7.8.08 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, לעכב את הליכי המימוש, וזאת לאחר שהכונס הגיש בקשה ביום 22.7.08 בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא לביטול צו עיקול זמני שניתן לבקשת המבקש, אשר עתר להצהיר על זכויותיו במחצית העזבון של הוריו (תמ"ש 15130/08, בש"א 4482/08). בית המשפט לענייני משפחה (כב' הרשמת גלית אוסי-שרעבי) קבעה כי המבקש היה מודע להליכי מימוש הנחלה, לכל הפחות מאז חודש אוקטובר 2007, ולא נקט כל הליך בעניין. כמו כן, נקבע כי המבקש לא גילה לבית המשפט את העובדה שמונה כונס נכסים לנחלה. עוד נקבע כי "קיים ספק ניכר בראיות לכאורה לתביעה". לאור כל אלה, הוחלט על ביטול צו העיקול שהוטל על זכויות האחות בנחלה. בכך, נפתחה הדרך להשלמת הליכי המימוש. 11. המצב כיום הוא שהנחלה נמכרה לבני הזוג גבסו, והם שילמו את מלוא תמורתה, כפי שמציין הכונס בתגובתו. יתר על כן, החזקה בנחלה נמסרה לבני הזוג גבסו ביום 11.6.08. כל שנותר הוא להעביר את הזכויות בנחלה על שמם. 12. במצב דברים רגיל, הייתי סבור אולי כי לא יגרם נזק של ממש אם תעוכב העברת הזכויות על שם הקונים, עד למתן פסק דין בתובענה בתיק זה (שמיעת ההוכחות נקבעה ליום 25.9.08). המבקש טוען בתובענה זו כי מינוי כונס הנכסים על הנחלה נעשה שלא כדין, וכך גם נעשה הפינוי שלא כדין. על פני הדברים, מתקשה אני להבין את החשיבות שמייחס המבקש לשאלת דרך הפינוי. לכאורה, הנקודה המכרעת היא שניתן פסק משקם סופי וחלוט, שאושר בבית משפט זה ובבית המשפט העליון, המחייב את מימוש הנכס. כמו כן, קבעו ערכאות אלו כי אין למבקש כל זכות בנחלה, לאחר שהעביר את זכותו לאחותו (שאיננה מתנגדת למימוש). כך גם קבע בעבר בית משפט זה, כמו גם בית המשפט העליון, כי יש להמשיך בהליכי מימוש הנכס, חרף כל הטענות שהעלה המבקש. בנסיבות אלו, אינני רואה כל בסיס להגשת הבקשה הנוספת שבפני. לא מיותר להוסיף ולציין, כי היעתרות לבקשה זו תפגע בזכויות הקונים (בני הזוג גבסו), אשר כלל לא צורפו לבקשה. 13. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים 1-2 שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.מושבים נחלות ומשקיםעיקול