השיקולים שיש לשקול לעניין בקשה לפטור מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; סיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר. להלן החלטה בנושא פטור מהפקדת ערבון: החלטה לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. 1. ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לחייב את המבקשות בהפקדת ערובה בסך 400,000 ₪ להבטיח את תשלום הוצאותיו של המשיב בגין תביעה כספית שהגישו המבקשות נגדו, על סך של 8 מיליון ₪. בתביעה, שהוגשה בשנת 2003, נטען כי המשיב הפר הסכמים עם המבקשות וגרם לקריסתן הכלכלית הטוטלית וכן לקריסת מנהלן, אשר ערב אישית לכל חובותיהן, ומצוי בהליכי פשיטת רגל. בבית המשפט המחוזי לא הייתה כל מחלוקת כי המבקשות הן מחוסרות אמצעים, ועל רקע זה הן אף הופטרו מתשלום אגרה בגין התביעה. את החיוב בהפקדת ערובה השתית בית המשפט המחוזי על סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בית המשפט קבע כי כשמדובר בחברה בע"מ, כדוגמת המבקשות, מרכז הכובד בשאלה האם לחייב בערובה הוא חוסר יכולתה לשלם הוצאות, אם תחויב בהן. שיקול זה מעיב על השיקולים האחרים של זכות הגישה לערכאות וסיכויי התביעה, המהווים שיקולים עיקריים כשמדובר בערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, או כשמדובר בתובע בשר ודם. מכאן נפסק כי במקרה דנן, בו אין מחלוקת כי מצבן הכלכלי של המבקשות בכי רע באופן שלא יהיה ביכולת לשאת בהוצאות, אין לפטרן מהפקדת ערובה. גובה הערובה הועמד על 5% מהיקף התביעה, דהיינו 400,000 ₪. 2. בבקשה לפניי טוענות המבקשות בהרחבה לסיכוייה של הבקשה לרשות ערעור להתקבל. נטען כי בית המשפט קמא החיל את סעיף 353א לחוק החברות באופן שגוי ולמצער סכום הערובה בנקבע, בסך 400,000 ₪, אינו מידתי ואינו סביר בנסיבות התביעה ואין בו כדי לאזן בין הזכויות והאינטרסים השונים. נטען כי, דה פקטו, יש בו כדי לדחות את התביעה, מבלי שבית המשפט נדרש כלל לסיכויי התביעה. המבקשות מדגישות כי בהחלטת בית המשפט קמא לפטור את המבקשות מתשלום אגרה יש כדי לחוות דעת כי ההליך אינו הליך סרק והוא אינו חסר סיכוי. המבקשות מפנות לשורה ארוכה של החלטות שעסקו בחיוב חברות בהפקדת ערובה, ובהן שאלת סיכויי התביעה היוותה שיקול משמעותי וחשוב בהכרעה בבקשה לחיוב חברה-תובעת בהפקדת ערובה. המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי סיכויי ההליך להתקבל קלושים. 3. אפתח בבקשה לפטור מאגרה. אף כי אין הבקשה מניחה תשתית מפורטת, הנתמכת באסמכתאות, לעניין מצבן הכלכלי של המבקשות, דומה כי אין מחלוקת כי מצבן הכלכלי של המבקשות בכי רע. בית המשפט המחוזי פטר את המבקשות מתשלום אגרה בגין הגשת התביעה. החלטה זו - שניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה - מהווה ראייה לכאורה לחוסר יכולתן של המבקשות לשלם את האגרה (ראו, תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). משלא נסתרה הראיה לכאורה בדבר חוסר יכולת לשלם אגרה, ניתן בזה פטור מאגרה, כמבוקש. 4. מכאן לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. השיקולים שיש לשקול לעניין זה הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. במקרה שלפניי - בו אין חולק על מצבן הכלכלי של המבקשות - מרכז הכובד מצוי בשאלה בדבר סיכויי ההליך. אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007). יחד עם זאת, במצבים בהם אין מחלוקת בדבר מצוקתו הכלכלית של המבקש, וכאשר ההליך הערעורי העיקרי קשור קשר הדוק לעצם יכולתו הכלכלית של בעל הדין, הנטייה היא לבחון בגמישות את בקשת הפטור - לרבות התנאי בדבר סיכויי ההליך - על מנת להימנע מיצירת "מעגל קסמים" אשר יפגע באופן קשה בזכות הגישה של מיעוטי יכולת לערכאת הערעור (ראו, ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361; רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם, 30.10.2007)). 5. אכן, כאשר עסקינן בהחלטה בדבר הטלת ערובה על תובע בשל עוניו, חיוב בערבון כתנאי לערעור על שאלת ההצדקה להטיל ערובה עשוי לסכל את זכות הערעור. חיוב בערבון עלול ליצור מצב בו בעל דין לא יוכל - בשל העדר יכולת כלכלית - לערער על החלטה הנסובה על עניין זה בדיוק. במצבים אלה הנטייה היא, איפוא, לבחון בגמישות את בקשת הפטור כדי לנסות ולהתיר את "מעגל הקסמים" הדיוני (ראו, למשל, רע"א 2551/07 בורג נ' בנק דיסקונט לישראל בע''מ (לא פורסם, 29.5.2007)). על כן, במסגרת שיקול הדעת ניתן משקל רב לכך שההליך נסוב על שאלת מצבו הכלכלי של בעל הדין. אולם שיקול זה אינו בלתי מוגבל וכפוף הוא, בין היתר, לקיומה של עילה ולסיכויי ההליך. סיכויי הליך נמוכים יפעלו כנגד מתן הפטור. בהקשר זה, מובאים בחשבון גם הפערים בין גובה הערובה לבין גובה הערבון בבקשה לרשות ערעור. אך, כאמור, בכל המצבים בהם לחוסר היכולת הכלכלית השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מהפקדת ערבון. 6. ההליך שלפניי נסוב על חיובן של המבקשות בהפקדת ערובה להבטיח את הוצאות המשיב בגין תביעה שהגישו. המבקשות חויבו, כאמור, בהפקדת ערובה אך בשל העובדה כי מצבן הכלכלי בכי רע, ללא בחינה של סיכויי התביעה ושל ההוצאות הצפויות בניהול הגנתו של המשיב. אמנם, על פני הדברים סיכויי ההליך אינם גבוהים, שכן השאלה האם לחייב תובע בערובה נתונה, ככלל, לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית ולא בנקל יתערב בה בית המשפט של ערעור. עם זאת, מאחר שהבקשה לרשות ערעור מעוררת שאלות משפטיות בדבר פרשנותו של סעיף 353א לחוק החברות, אשר טרם הוכרעו בבית משפט זה, אין בידי לשלול את סיכוי ההליך. במצב דברים זה, בהתחשב בנטייה לבחון בצורה גמישה את התנאים לפטור מהפקדת ערבון וכן בעובדה כי החלטת בית המשפט קמא עשויה לחסום בפני המבקשות את הגישה לבית המשפט (בשים לב לגובה הערובה שנקבעה), באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המבקשות מהפקדת ערבון, כמבוקש. הבקשה מתקבלת איפוא. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ערבון