המסגרת הנורמטיבית לבחינת פסילתו של בעל תפקיד שיפוטי מלישב בדין (פסילת שופט) נקבעה בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ובפרק ג1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. בסעיף 77א לחוק בתי המשפט נקבע המבחן המרכזי לפסילת שופט והוא: נסיבות בהן קיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בתיקון לחוק בתי המשפט משנת 2004, נוספה על הוראה כללית זו, רשימת העילות שבהתקיימן יפסול עצמו השופט מלשבת בדין, ובהן עילות שעניינן קיומו של עניין אישי במשפט, בבעלי הדין, או בבאי-כוחם. הלכה פסוקה היא, מיני כבר, כי "...המבחן לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט הוא אובייקטיבי [ע"א 899/95 שמואל ברזל עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו והוא ובתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), פ"ד מט(1) 854; וראו: עפ"א 52/06 מנורה עבודות חשמל בע"מ - מדינת ישראל, 13.5.07]; עוד נפסק,שקיומו של חשש או של חשד בלבד, אינו מספיק לפסילת שופט; וכי מבקש הפסילה נדרש להראות שדעתו של השופט "ננעלה" ועל כן לא יוכל לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי וליתן החלטה עניינית. [ע"א 3686/07 פלוני נ' פלונית, הנשיאה דורית בינייש, ניתן ביום 8.7.2007; עא"ח 1013/02 מזל שדה נ' השופט מיכאל שפיצר ואח', ניתן ביום 31.7.02; דב"ע נה/96-2 אריק בן חורין נ' מדינת ישראל ואח', פד"ע כח 189, 195; דב"ע נד/96-4 שמעון פריזנט נ' קוינאמטיק ישראל ואח', פד"ע כז 227, 230; דב"ע נב/92-26 תופיק גאנם נ' משרד החינוך, פד"ע כד 166, 167]. זאת ועוד זאת. כלל הוא כי "בכל הנוגע לערעור בעניין פסילת שופט, ינתן משקל רב לעמדתו של השופט, הסבור כי אינו מנוע מלישב בדין" ולמעלה מכך " ערכאת הערעור תתערב בחוות דעתו של השופט הסבור כי יש בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות, רק במקרים קיצוניים" [עאח 97/05 ישראל בוקובזה - מיכאל טרבלסי, ניתן ביום 30.12.05; ע"ע 10/99 גבור לוקש­­ - הטכניון, פד"ע לב 180, 184]. שופטיםפסלות שופט