מה חשיבותו של תצהיר תמיכה בבקשת רשות להתגונן ? בהליך של סדר דין מקוצר אין על בית המשפט להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. לשם כך יש להראות כי תצהירו של הנתבע בבקשת רשות להתגונן אינו מגלה אף הגנה לכאורה. לעניין זה חייב בית המשפט לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על בית המשפט למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. להלן החלטה בנושא תצהיר תמיכה בבקשת רשות להתגונן: החלטה מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה חברת מעדני שארפ אלון מורה בע"מ (להלן:"התובעת") ,חברה בע"מ העוסקת בשיווק מוצרי בשר וקפואים. טוענת התובעת כי סיפקה לבקשת הנתבעת ובמסגרת העסקים הרגילה סחורה לנתבעת. לטענתה, הנתבעת, לאחר שקיבלה את הסחורה במלואה ולשביעות רצונה, וחרף העובדה שנציג מטעמה חתם על החשבוניות, מסרבת לשלם בגין הסחורה. הנתבעת לעומת זאת, טוענת כי חברת "הקפואים למהדרין בע"מ" שבבעלותו של מר רפאל פינקלשטין חייבת לה סך של 150,000 ₪ בגין צ'קים שנמסרו לנתבעת וחוללו. לטענתה סוכם בין הנתבעת לתובעת ולמר פינקלשטין כי הנתבעת תוכל לקזז את הסחורה שהיא קונה מהתובעת בהתאם לחשבוניות נשוא התביעה מהמשכורת של מר פינקלשטין המועסק אצל התובעת. בנוסף נטען כי התובעת היא חברה שנכנסה בנעליה של חברת "קפואים למהדרין בע"מ" שממחסניה סופקה לנתבעת הסחורה. דיון טרם אכריע בבקשה זו מוטב יהיה אם אחזור על תמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו לדון בבקשת רשות להגן. דינים אלו כפי שקרמו עור וגידים בפסיקה ובספרות המשפטית, יפים גם להחלטה בבקשה זו. אנו מצויים בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. (ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70). לשם כך יש להראות כי תצהירו של הנתבע אינו מגלה אף הגנה לכאורה. בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443). לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד כ(2) 520, 522). עוד יש לזכור כי גם טענות הגנה אשר אינן מעוררות אמון רב, ואף יש שחלקן מתגלות ככוזבות בחקירה הנגדית אין בהן כדי לפסול את נכונותו של ביהמ"ש מלהעניק רשות להגן היות ומשקל הראייה איננו נקבע בשעת הדיון בבקשה ומשום כך חוסר האמון בהן, כשלעצמו, אינו שולל את מתן הרשות להגן אם יש לטענות אלו אחיזה כלשהי בחומר המצוי בידי ביהמ"ש. (ראה ע"א 592/65 אברהם שלי נ' בוכובזה, פ"ד כ(2) 608). בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש. טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע. קיזוז: לעניין טענת הקיזוז, ההלכה הפסוקה היא (ראה ע"א 725/87 - חברת ביר-טל סחר מזון נ' חברת אולבקיס בע"מ, פ"ד מד (1) 177) שיש לפרט היטב טענת הקיזוז הנטענת במסגרת בקשת רשות להתגונן. על הנתבע המבקש רשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל על אודות פרסום שגוי שהביא להפסדים, הלכה פסוקה היא שיש לפרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק כשמנסחים כתב תביעה. אין ספק שפירוט כזה לא נעשה בתצהיר שבפני. הפסיקה קובעת בנוסף כי טענת קיזוז שלא הומחשה במידת האפשר, בית המשפט לא יתחשב בה. (ראה לעניין בקשת רשות להתגונן הנסמכת על טענת קיזוז שלא פורטה כראוי, גם ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' ויסנברג בפש"ר, פ"ד לז(2) 355, ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד מ(2) 765, ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לביטוח סחר סיכוני חוץ, פ"ד מה (5) 729.) הרבה טענות קיזוז נדחו ומתגוננים רבים לא זכו לעבור את הסף בהליך של רשות להתגונן מטעם זה בלבד ועל כן יש להקפיד בהבאת הטעון באופן הדווקני ביותר, כפי שמציין זאת השופט אורי גורן ב"סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 323. עיינתי בטיעוני הצדדים אשר הובאו בפניי ולהלן החלטתי: באשר לטענת הקיזוז לא מצאתי בטענותיה של הנתבעת די וכנדרש על מנת שתוכל לגבש גרסת הגנה מגובשת דיה להוות חוצץ לטענות התובעת. למרות הנאמר לעיל לא ראיתי לנכון לדחות את בקשת הנתבעת לרשות להתגונן ולנעול בפניה את דלתות בית המשפט, וזאת לאור התחזקות הנטייה לראות בזכות האזרח לפנייה לערכאות כזכות יסוד המוגנת עפ"י חוקי היסוד. יחד עם זאת, הנני עושה חסד עם הנתבעת, בהחלטתי להעניק לה רשות להתגונן, ומאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבעת בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, וכאשר אין פירוט כנדרש בהגנתו (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן ראה ע"א 519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד כ(4) 90, וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401), הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 20 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן. במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי להגיש פסיקתא לבית המשפט תוך 7 ימים מתום המועד הנ"ל. במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של דיון מהיר וישמע בדיון מקדמי בתאריך 4.9.2005, בשעה 16:30. תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו לפסים של "הליך מהיר". הוצאות הבקשה והדיון בסך 750 ₪ + מע"מ על פי התוצאות בהליך העיקרי.בקשת רשות להתגונןתצהיר תמיכהמסמכים